כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תתמסר שמוליק, תתמסר - חוויות של החלמה (4)

    62 תגובות   יום רביעי, 13/5/09, 17:58

    תקציר הימים האחרונים (שיסבירו אולי למה לא התייחסתי לתגובות המרגשות שלכם לשיתוף הקודם שלי, סליחה גדולה!):

    שישי - כאבים, חולשות, קשיי נשימה. חדר מיון. צילום. לחץ דם נמוך. דופק גבוה. בדיקת דם. "כדאי שתשאר אצלנו להשגחה שמוליק", "לא תודה, אני מעדיף הביתה".

    שבת - מנוחה. שקט. בית.

    ראשון - הרצאה (אתה מטורף, ללכת להרצות במצבך?, כנראה שכן...). חולשה. קשיי נשימה. אקג לנטלי. ניידת טיפול נמרץ אצלי בבית (אצלי בבית???). "ייתכן שאחד המעקפים נסתם שמוליק, למיון...". על מיטה מתגלגלת לתוך הניידת. סירנה. בשבילי. בשבילי סירנה. מיון. צילום. בדיקות דם. אקו לב. רגיעה. זה לא מעקף שנסתם. זה קרום הלב שמגיב לניתוח ומפריש נוזלים. המתנה. המתנה. המתנה. למחלקה. אשפוז. שוב פיג'מה. הרופאה מיום שישי. "אמרתי לך להשאר אצלנו להשגחה, זה קארמה שהחזירו אותך אלי, רואה?". כדורים. מכל מיני סוגים. כל רגע מחליפים. לילה. לבד במחלקה. זמן לעצמי. זמן לעכל. זמן למדוט. זמן לקרוא.

    שני - "נשחרר אותך הביתה היום". שמח שמח שמח! די לפיג'מה. המתנה המתנה המתנה. ספרים. מדיטציות. כדורים. הביתה סוף סוף.

    יוצא מהאוטו, והשכנה, חברתנו הטובה, אומרת לי, "תשמור על עצמך שמוליק" ואני אומר בלי לחשוב "אני לא חושב שזה בשליטתי יותר". ומבלה יום ולילה בבאסה אטומית. זה לא בשליטתי יותר.

    רק הבוקר הבנתי. זה לא בשליטתי יותר.

    זו לא באסה. זה שיעור. זה לא בשליטתך יותר שמוליק, הגיע הזמן להתמסר. כמו שהתמסרתי בניתוח. כמו שהתמסרתי בבית ההחלמה. כשחזרתי הביתה מיהרתי לנסות לשלוט בהחלמה. וזה עבד יפה ומהר. עד שזה התמוטט בבת אחת. אז עכשיו זמן להתמסר לגמרי, לתת לגוף ולחיים ולעולם לקחת אותי לאן שעלי להגיע. זה השיעור. זה האתגר. זה מה שעלי לקבל כעת.

    זה לא בשליטתי יותר.

    (רבים מכם אמרו לי את זה שוב ושוב בתגובותיכם לפוסטים הקודמים. מורים ומטפלים רבים אמרו לי את זה בעבר. נדמה לי שסוף סוף שמעתי. מקווה מאד...)

    תודה שאתם קוראים ומגיבים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/09 23:56:


      כמה יפה זה שהגוף שלך נותן לך הכוונה, בסבלנות אין קץ, במסירות, בהתמדה ובחמלה גדולה.

      תודה רבה על השיתוף.

      מיה

        21/5/09 17:37:

      צטט: bebt 2009-05-17 11:46:52

      הי שמוליק איש יקר,

      יומן מסע / משא האישפוז שלך מרתק, טוב נעזוב את המרתק (סתם מילה), זהו שיעור חובה לאחריות, מחוייבות, לאהבה, לערך עצמי - ובעצם למה לא.

      תודה לך על החשיפה האישית המלמדת והוקרה על האומץ להחשף כה באינטימיות - יש לחשיפה שליחות עבורנו לקהל בקהילה אבל יותר מכך עבורך ולעצמך.

       אנו רוצים לראות אותך עוד חיוני , שמח , מאושר , בריא ולא נגרר. עשה עבורך - תתמסר לעצמך ועל תהיה גיבור.

       להזכיר לך ציטוט שאולי כבר שכחת : " לפתח חטאת רובץ, אליך תשוקתו ואתה תמשול בו".

      בבט


       

      תודה גדולה בבט! (ובמיוחד שהזכרת לי להתייחס לכל המגיבים האחרונים....)

       

      כמו שכתבתי קודם, מדי פעם אני מרגיש שאני מגזים בחשיפה ובתיאור מה שעובר עלי. מאד מעודד לקרוא מה שכתבת, אכתוב עוד אם כך.

       

      תודה על התזכורת ועל הרצון לראות אותי בריא. אני עושה עבורי ומשתדל לא להיות גיבור.

       

      שמוליק

       

       

        21/5/09 17:34:

      צטט: הזוהר של הטבע 2009-05-16 08:19:18


      רפואה שלמה שמוליק

      הבחירה היא בידיים שלך

      מאחלת לך ימים יפים

      ומאושרים

       

      תודה לך!

       

      על התזכורת ועל האיחולים.

       

      שמוליק

        21/5/09 17:33:

      צטט: yonitush50 2009-05-15 19:48:15

      שמוליק יקר,

      אתה ורק אתה מחליט על חייך..

      ורק אתה תחליט איך לחיות אותם..

      חזק ואמץ !!

      אתך בתפילה ורפואה שלמה

      תודה יוניתוש,

       

      החלטתי להתמסר... זה לא קל, אבל מאד משחרר ומועיל.

       

      תודה על התפילה. זה מרגש.

       

        21/5/09 17:32:

      צטט: ilana shir 2009-05-15 11:14:59


      שמוליק

      אתה כותב את מה שעובר עליך כל כך יפה וגורם לנו להבין איך אתה מרגיש.

      מאחלת לך החלמה מהירה.

      תודה אילנה, זה מעודד לכתוב עוד...

       

      מדי פעם נראית לי מוגזמת החשיפה הזו....

       

      תודה!

       

        21/5/09 17:31:

      צטט: shay gargir 2009-05-15 00:47:31


      רק ב-ר-י-א-ו-ת.. שמוליק.

      חיוך

       הרבה ת-ו -ד-ה שי !

       

        21/5/09 17:30:

      צטט: רונית - מורה רוחנית 2009-05-15 00:46:56

      שמוליק יקר,

       

      לשחרר ולהתמסר

       

      to let go and let good

       

      ולך יש אלוהים

       

      חיבוק

       

      רונית

       

      תודה רונית!

       

      מאד מחזק.

       

        17/5/09 11:46:

      הי שמוליק איש יקר,

      יומן מסע / משא האישפוז שלך מרתק, טוב נעזוב את המרתק (סתם מילה), זהו שיעור חובה לאחריות, מחוייבות, לאהבה, לערך עצמי - ובעצם למה לא.

      תודה לך על החשיפה האישית המלמדת והוקרה על האומץ להחשף כה באינטימיות - יש לחשיפה שליחות עבורנו לקהל בקהילה אבל יותר מכך עבורך ולעצמך.

       אנו רוצים לראות אותך עוד חיוני , שמח , מאושר , בריא ולא נגרר. עשה עבורך - תתמסר לעצמך ועל תהיה גיבור.

       להזכיר לך ציטוט שאולי כבר שכחת : " לפתח חטאת רובץ, אליך תשוקתו ואתה תמשול בו".

      בבט


       

        16/5/09 08:19:


      רפואה שלמה שמוליק

      הבחירה היא בידיים שלך

      מאחלת לך ימים יפים

      ומאושרים

        15/5/09 19:48:

      שמוליק יקר,

      אתה ורק אתה מחליט על חייך..

      ורק אתה תחליט איך לחיות אותם..

      חזק ואמץ !!

      אתך בתפילה ורפואה שלמה

        15/5/09 11:14:


      שמוליק

      אתה כותב את מה שעובר עליך כל כך יפה וגורם לנו להבין איך אתה מרגיש.

      מאחלת לך החלמה מהירה.

        15/5/09 00:47:


      רק ב-ר-י-א-ו-ת.. שמוליק.

      חיוך

      שמוליק יקר,

       

      לשחרר ולהתמסר

       

      to let go and let good

       

      ולך יש אלוהים

       

      חיבוק

       

      רונית

       

        14/5/09 16:26:

      צטט: veredn10 2009-05-14 14:13:01

      אתה מורה לחיים..

      תודה..

       

       

      וואו ורד, מורה לחיים.... זו מחמאה גדולה. אשמח להיות  ראוי לה, בשלב זה אני רואה בעצמי תלמיד של החיים שמנסה לשתף במה שהוא לומד. תודה לך..
        14/5/09 16:25:

      צטט: הזרקור 2009-05-14 11:44:42

      איך אמרה השכנה - תשמור על עצמך!!

       

       

      הרבה בריאות

       

      השכנות יודעות הכי טוב, אין ספק בכלל :-)

       

      תודה לך.

        14/5/09 16:22:

      צטט: מירי נוה 2009-05-14 10:17:12

      ההתמסרות היא ההבנה שיש דברים שנשגבים מבינתנו..שלא רואים במבט ראשון מבחוץ.

      ההתמסרות היא ויתור על המיינד, הקשבה וחבירה ל-מה שרוצה לבוא, חבירה לחיים במובן הרחב ביותר, במקום במובן הצר האישי של  מה אני רוצה שיהיה.

      ואז, במקום מאמץ להגיע לאן שחשבנו שאנחנו צריכים להיות, ההתמסרות למה שיש ממקום שמח, מובילה להקשבה למה באמת אפשר וצריך עכשיו.

       

      זה בכלל לא קל לביצוע..

       

       

      בהצלחה שמוליק!

      מירי יקרה,

      את הרי יודעת שכל תובנת ההתמסרות הזאת הגיעה אלי בזכותך ובהשראתך. תודה גדולה גדולה לך.

      זה בכלל לא קל לביצוע.... אני חווה זאת מאד. ואני סומך על שיעוריך שיסייעו לי ללמוד לעשות זאת היטב.

      המון תודה!

        14/5/09 16:19:

      צטט: טופז123 2009-05-14 10:16:00

      אין לנו שליטה על המציאות שמוליק, אבל השליטה שיש לנו היא על האופן שבו אנו מגיבים אליה. כתבת התמסרות. אך לא רק.. בהמשך הלאה תקח איתך את התובנות שהופנמו אצלך בעקבות האירוע והם יתבטאו אצלך בודאי בכמה וכמה דברים בחייך וביותר מתחום אחד מניחה. אתה כאן לאחר כל מה שעברת - סימן שאתה אמור עוד להיות כאן ויש לך עוד מה לתת ולעשות (אינני רוחנית אך יש בהחלט דברים שאני שמה לב אליהם ולא מתיחסת אליהם בביטול..אם הבנת אותי).

      חיבוק חם וירטואלי, חזק חזקק ואמץ, מדליה

      תודה גדולה דליה, כעת אני בהתמסרות עד כמה שאני יודע להתמסר. ובהמשך, נראה בהמשך..

      דבריך מעודדים ומשמחים, ובסוף זה נראה כאילו הענקת לי מדליה :-) (אותי לפחות זה שעשע....)

       

        14/5/09 16:16:

      צטט: אנגל 2009-05-14 09:52:48

       

      ....ובאותו יום שני, שוחחתי עם יגאל (ותודה שהפגשת אותנו איתו ואיתך) על הספקי הכתיבה האדירים שלך בימי ההחלמה שלך.

      שמוליק, תשמור על עצמך :-)

       

      אין כמוך יאיר בלהעלות חיוך על פני...:-)

       

      אשמור על עצמי, בטח שאשמור.

       

      נכון נפלא שהפגשתי אתכם איתו? אני שמח על כך מאד מאד.

       

        14/5/09 16:14:

      צטט: חני.ב. אימון עם נשמה 2009-05-14 09:05:57


      התמסרות בעיני היא סוג של ריפוי עצמי הכי גדול שיש.

      יש מאחוריה את האמירה: אני נותן אמון מלא בעצמי ובדרך.

      באהבה

      וואו, איזה תרגום נפלא למילה התמסרות, תודה!

      אני נותן אמון מלא בעצמי ובדרך אני נותן אמון מלא בעצמי ובדרך אני נותן אמון מלא בעצמי ובדרך אני נותן אמון מלא בעצמי ובדרך

       

      א מ ן !

       

        14/5/09 16:13:

      צטט: IQCR 2009-05-14 08:55:22

      הי שמוליק,

      טוב שאתה שוב בבית ומנתח במקום להתנתח. מדריכת רכיבה דגולה כותבת בספרה שכדי לתקן טעויות צריך קודם לחוות אותן עד הקצה, להפריז בהן ולבחון את השפעתן על התפקוד שלך ושל הסוס, ורק אז אפשר לחזור ל-centered riding ולמצוא את האיזון הנכון.

      ואצלך - כן, עכשיו התמסרות קיצונית, אבל אל תשכח שזה רק תרגיל והמטרה היא איזון בין התמסרות לשליטה ותזמון נכון שלהן. וואוו יש עוד כל כך הרבה מה ללמוד מהתהליך שאתה עובר - בבקשה אל תפסיק לשתף

       

      תודה גדולה לך,

      פרספקטיבה מרתקת פתחת בפניי. אני לא בטוח שאבחר להתייחס למה שקורה כעת כאל תרגיל בלבד. אני כל כך מאומן בלהתייחס לאירועים כאל תרגיל ושיעור בלבד. הפעם נדמה לי שהגיע הזמן שאזכור שזה לא תרגיל - זה החיים עצמם.

      תודה שאת מזמינה אותי להמשיך לשתף. לפני כל פוסט אני שואל את עצמי מחדש אם לא הגיע הזמן להפסיק להעיק על אנשי עסוקים ובריאים במה שעובר עלי בהחלמה הזו. אמשיך לשתף בשמחה. תודה.

        14/5/09 16:08:

      צטט: אלי כהן 2009-05-14 06:31:11


      שמוליק יקירי

      תודה לך על המשך השיתוף. אני מצטרף לדבריה היפים של אסנת.

      אני מחייך כשאני קורא תגובות המרמזות ששחרור השליטה הוא לגמריי בשליטתך. אני גם מחייך מתגובות שמתעקשות שתמיד יישאר משהו בשליטתך. האמת היא שהפעם נכפה עליך שינוי קיצוני ונותר לך לבחור בין שיתוף פעולה מלא לבין התנגדות חסרת סיכוי ודי ברור שאתה לא רגיל להיות במקום הזה.

      זו חוויה מטלטלת והיא בודאי מבהילה לעיתים, אבל הטלטלה הזו מאלפת והיא שינתה ועוד תשנה את חייך מאוד. אני מוכן להמר על כך שאתה תצא ממנה נשכר ובגדול.

      מאחל לך מכל הלב רפואה שלמה והחלמה מהירה ותמורה גבוהה לכל מחיר ששילמת עד כה.

      אלי יקר,

      אתה תמיד מצליח לקרוא אותי היטב ולקלוע בתגובותיך.

      זו אכן טלטלה טלטלתית ביותר... ואני מנסה להפיק מהטלטול ערך מקסימלי, גם להווה וגם להמשך חיי, ואני מנסה לשתף אחרים ואולי לאפשר גם להם להרוויח מזה משהו לעצמם...

      תודה גדולה!

       

        14/5/09 15:57:

      צטט: אסנת ידגר 2009-05-14 00:28:06

      יש לך מושג לכמה אנשים אתה עוזר כאן עם כל השיתופים שלך?
      ולכמה עוד תעזור אחרי שהכל יהיה מאחוריך?

      נראה לי שאין לך

      אז רק שתדע :-)

      נשיקות

       

      אסנת יקרה,

      האמת שאין לי מושג... אני מקווה שזה עוזר ויעזור, אבל אני כותב בעיקר בשביל עצמי ובשביל תמיכתכם.

       

      אבל אם זה עוזר זה מאד משמח אותי.

       

      תודה גדולה !

        14/5/09 15:43:

      צטט: עדית... 2009-05-14 00:22:57


      ממקום של אישפוזים אחרים... לא, זה לא בשליטתך.

      וככל שתכיר בזה מהר יותר, המסלול יהיה קצר יותר...

      תודה גדולה עדית. אני לומד כל כך הרבה מדבריהם של כאלה שהתנסו, מאד מעריך את זה.

      אני מקווה שהכרתי בכך סוף סוף, ואני אפילו לא ממהר, שייקח כמה זמן שייקח.

       

        14/5/09 15:42:

      צטט: דינה ד 2009-05-13 23:56:00

      שמוליק,

      לא פשוט להאט כשרגילים למהר - לא פשוט לשחרר כשרגילים להחזיק - לא פשוט לשנות כשרגילים להרגל

      אבל אתה.... תצליח!!!

      החלמה איטית/מהירה בקצב שלך.

      נכון דינה, זה ממש לא פשוט ואשמח מאד מאד להצליח בזה.

      תודה גדולה לך.

       

        14/5/09 15:40:

      צטט: adam shuv 2009-05-13 23:51:28

      אין לא בשליטתך.

      אורח חיים בריא, חשיבה פוזיטיבית, ספורט, ועוד כמה תבלינים כאלה - וזה בשליטתך. לא המלאה, לא המוחלטת, אבל כן הסטטיסטית.

      נהנה לקרוא אותך.

      א.

       

      אדם יקר, וואלה יש לא בשליטתך. כי אם אורח חיים בריא, חשיבה פוזיטיבית, ספורט ועוד ועוד לא מבטיחים שלא אמצא עצמי במיון שוב עם דלקת מסוג א ב או ג או עם משהו שהרופאים עוד לא יודעים מהו - אז זה לא בשליטתי. ממש לא. מבין למה ביליתי יום וחצי בבאסה אטומית? (אפילו 99% השפעה סטטיסטית אינם שליטה...)

      מבין למה הבאסה הפכה לשיעור משמח? לא? אני מבין אותך :-)

      תודה שאתה קורא ומגיב.

        14/5/09 15:36:

      צטט: אקובילדינג 2009-05-13 22:23:32

      הגוף קרא לך יפה - לא הקשבת, אז הוא צעק וזעק... עכשיו הבנת!

      שמוליק, הגוף שלך חלש וזקוק למנוחה, לשלווה, ולהוריד הילוך במיידי!!!

      זה בכלל לא נורא, תקרא, תכתוב, תעשה דברים שיפים וטובים לגוף ולנפש.

       ותלמד ליהנות מזה - תחושת ה"באסה" לא תעזור!

       

      תודה לך אקובילדינג.

      כנראה שלא הבהרתי את עצמי נכון. דווקא הקשבתי יפה לגוף, וגם להוראות הרופאים. פעלתי נכון. לא האצתי בגוף.

      מה שקרה היה קורה גם אם הייתי נשאר במיטה כל החודש. זו תגובה טבעית של הגוף לניתוח

      זה בדיוק מה שהמחיש לי שזה לא בשליטתי. גם אם אעשה הכל נכון, לפי הספר, לפי הוראות הרופאים ולפי מה שיגיד לי הגוף - דברים יקרו לפי איך שהם צריכים לקרות, לא לפי איך שהספר, הרופא או אני מתכננים. זה לא בשליטתי.

      ברור שאעשה מה שצריך כעת, אנוח, אקרא, אמדוט, אנשום, אהנה, אקח את הכדורים בזמן, אלך מעט ולאט לאט יותר. אקח את הזמן - אבל כל זה לא מבטיח כלום. כי זה לא בשליטתי. זה השיעור. ונכון, באסה לא תעזור, תודה לך.

        14/5/09 14:59:

      צטט: שי לביא 2009-05-13 21:48:12

      שמוליק, בטח שזה בשליטה... להקשיב לעצמך, להמיות הגוף, להרפות מהדחף לעשות ובכל מחיר. פשוט לחזור לאיזון הפשוט. דוקא בגלל תחושת הלחץ (הקיומית בודאי) חשוב לשלוט בזמן ובתהליך. הרפואה תתמוך בתהליך שיגיע מעצמך.

      הגוף שידר לך ברור - להרגיע. לשלוט בזמן, בתנועה, בעצמך. ואתה, שמוליק, תעשה את זה הרבה יותר טוב מכולנו.

      ....ועזוב אותך מהרצאות. קראת את "רעש" של בורק? ניפגש שוב בקרוב על איזה מקיאטו במטילדה. שי

      שי יקר,

       תודה גדולה על המילים המעודדות. ובכל זאת, אני מגלה את היופי והקסם של ויתור על השליטה, של התמסרות. זה לגמרי לא פשוט, זה נוגד את הרגליי ואמונותי האינסטינקטיביות. גם אני רוצה לומר לעצמי "בטח שזה בשליטה"... אבל זה לא. וזה יפה שזה לא.

      בפרקטיקה, הדברים זהים, בגישה ההבדל גדול. קבלתי את רעש ורק התחלתי, נראה מאד מבטיח. נפגש בקרוב בשמחה, שמוליק

       

        14/5/09 14:13:

      אתה מורה לחיים..

      תודה..

        14/5/09 11:44:

      איך אמרה השכנה - תשמור על עצמך!!

       

       

      הרבה בריאות

        14/5/09 10:17:

      ההתמסרות היא ההבנה שיש דברים שנשגבים מבינתנו..שלא רואים במבט ראשון מבחוץ.

      ההתמסרות היא ויתור על המיינד, הקשבה וחבירה ל-מה שרוצה לבוא, חבירה לחיים במובן הרחב ביותר, במקום במובן הצר האישי של  מה אני רוצה שיהיה.

      ואז, במקום מאמץ להגיע לאן שחשבנו שאנחנו צריכים להיות, ההתמסרות למה שיש ממקום שמח, מובילה להקשבה למה באמת אפשר וצריך עכשיו.

       

      זה בכלל לא קל לביצוע..

       

       

      בהצלחה שמוליק!

        14/5/09 10:16:

      אין לנו שליטה על המציאות שמוליק,

      אבל השליטה שיש לנו היא על האופן שבו אנו מגיבים אליה.

      כתבת התמסרות. אך לא רק..

      בהמשך הלאה תקח איתך את התובנות שהופנמו אצלך בעקבות האירוע

      והם יתבטאו אצלך בודאי בכמה וכמה דברים בחייך וביותר מתחום אחד מניחה.

      אתה כאן לאחר כל מה שעברת - סימן שאתה אמור עוד להיות כאן

      ויש לך עוד מה לתת ולעשות

      (אינני רוחנית אך יש בהחלט דברים שאני שמה לב אליהם ולא מתיחסת אליהם בביטול..אם הבנת אותי).

      חיבוק חם וירטואלי,

      חזק חזקק ואמץ,

      מדליה

       

       

        14/5/09 09:52:

       

      ....ובאותו יום שני, שוחחתי עם יגאל (ותודה שהפגשת אותנו איתו ואיתך) על הספקי הכתיבה האדירים שלך בימי ההחלמה שלך.

      שמוליק, תשמור על עצמך :-)

       


      התמסרות בעיני היא סוג של ריפוי עצמי הכי גדול שיש.

      יש מאחוריה את האמירה: אני נותן אמון מלא בעצמי ובדרך.

      באהבה

        14/5/09 08:55:

      הי שמוליק,

      טוב שאתה שוב בבית ומנתח במקום להתנתח. מדריכת רכיבה דגולה כותבת בספרה שכדי לתקן טעויות צריך קודם לחוות אותן עד הקצה, להפריז בהן ולבחון את השפעתן על התפקוד שלך ושל הסוס, ורק אז אפשר לחזור ל-centered riding ולמצוא את האיזון הנכון.

      ואצלך - כן, עכשיו התמסרות קיצונית, אבל אל תשכח שזה רק תרגיל והמטרה היא איזון בין התמסרות לשליטה ותזמון נכון שלהן. וואוו יש עוד כל כך הרבה מה ללמוד מהתהליך שאתה עובר - בבקשה אל תפסיק לשתף

        14/5/09 06:31:


      שמוליק יקירי

       

      תודה לך על המשך השיתוף. אני מצטרף לדבריה היפים של אסנת.

       

      אני מחייך כשאני קורא תגובות המרמזות ששחרור השליטה הוא לגמריי בשליטתך. אני גם מחייך מתגובות שמתעקשות שתמיד יישאר משהו בשליטתך. האמת היא שהפעם נכפה עליך שינוי קיצוני ונותר לך לבחור בין שיתוף פעולה מלא לבין התנגדות חסרת סיכוי ודי ברור שאתה לא רגיל להיות במקום הזה.

       

      זו חוויה מטלטלת והיא בודאי מבהילה לעיתים, אבל הטלטלה הזו מאלפת והיא שינתה ועוד תשנה את חייך מאוד. אני מוכן להמר על כך שאתה תצא ממנה נשכר ובגדול.

       

      מאחל לך מכל הלב רפואה שלמה והחלמה מהירה ותמורה גבוהה לכל מחיר ששילמת עד כה.

       

       

       

        14/5/09 00:28:

      יש לך מושג לכמה אנשים אתה עוזר כאן עם כל השיתופים שלך?
      ולכמה עוד תעזור אחרי שהכל יהיה מאחוריך?

      נראה לי שאין לך

      אז רק שתדע :-)

      נשיקות

        14/5/09 00:22:


      ממקום של אישפוזים אחרים... לא, זה לא בשליטתך.

      וככל שתכיר בזה מהר יותר, המסלול יהיה קצר יותר...

        13/5/09 23:56:

      שמוליק,

      לא פשוט להאט כשרגילים למהר

      לא פשוט לשחרר כשרגילים להחזיק

      לא פשוט לשנות כשרגילים להרגל

       

      אבל אתה.... תצליח!!!

       

      החלמה איטית/מהירה בקצב שלך.

       

        13/5/09 23:51:

      אין לא בשליטתך.

      אורח חיים בריא, חשיבה פוזיטיבית, ספורט, ועוד כמה תבלינים כאלה - וזה בשליטתך. לא המלאה, לא המוחלטת, אבל כן הסטטיסטית.

      נהנה לקרוא אותך.

      א.

        13/5/09 22:23:

      הגוף קרא לך יפה - לא הקשבת,

      אז הוא צעק וזעק...

      עכשיו הבנת!

      שמוליק, הגוף שלך חלש וזקוק למנוחה,

      לשלווה, ולהוריד הילוך במיידי!!!

       

      זה בכלל לא נורא,

      תקרא, תכתוב, תעשה דברים שיפים וטובים

      לגוף ולנפש.

       ותלמד ליהנות מזה -

      תחושת ה"באסה" לא תעזור!

        13/5/09 21:55:

       

       

      התמסרות  חשובה בתהליך ההחלמה ,

      זרימה  עם מה שקורה

      הבעת אמון וקבלה באהבה .

       

      לתת לזה להיות ..

      עד שיעבור .

       

       מאמינה שהכל לטובה ..

       

      בהצלחה

      ורפואה שלמה .

       

       

       

       

       

       

        13/5/09 21:48:


      שמוליק,

      בטח שזה בשליטה...

      להקשיב לעצמך, להמיות הגוף, להרפות מהדחף לעשות ובכל מחיר. פשוט לחזור לאיזון הפשוט.

      דוקא בגלל תחושת הלחץ (הקיומית בודאי) חשוב לשלוט בזמן ובתהליך. הרפואה תתמוך בתהליך שיגיע מעצמך.

      הגוף שידר לך ברור - להרגיע. לשלוט בזמן, בתנועה, בעצמך.

      ואתה, שמוליק, תעשה את זה הרבה יותר טוב מכולנו.

      ....ועזוב אותך מהרצאות. קראת את "רעש" של בורק?

      ניפגש שוב בקרוב על איזה מקיאטו במטילדה.

      שי

        13/5/09 21:44:

      צטט: צפונית אחת 2009-05-13 21:40:34

      Wow

      חתיכת שיעור עובר עלייך...

      בהצלחה..

       

      אכן שיעור שיעור.... נראה לי שבהחלט הגיע זמנו....

      תודה לך!

        13/5/09 21:40:

      Wow

      חתיכת שיעור עובר עלייך...

      בהצלחה..

        13/5/09 21:34:

      צטט: ע.ש 2009-05-13 21:24:59

      אולי השיעור שלך זה לשחרר  את השליטה

      בכל מקרה אין כל כך צורך תמיד להיות בשליטה, אבל, אולי כדאי לקחת החלטה, לתת לעצמך את כל הזמן שאתה צריך כדי להחלים , כמו תחנה באמצע החיים- לעצור רגע, לנוח קצת, משהו שכל אחד היה רוצה לפעמים, לחשוב עוד רגע ואולי ממקום חדש, עוד מבט הדבר הכי לא נכון- זו המלחמה- מלחמות ממש לא מועילות

      לקבל, לקבל, להמתין בהמון סבלנות ואז מגיעות המון מתנות

      תהנה מהתקופה בהצלחה, עדנה

       

       

      תודה עדנה, "לשחרר את השליטה", זה השיעור שאני מקבל כאן. לא רק בהחלמה הזו, בכלל...

      וביחס להחלמה, לא הרגשתי שנלחמתי, אבל ניסיתי לשלוט ולהאיץ. וזה לא עבד, ממש לא. אז אני מקבל. בסבלנות.

      תודה לך.

        13/5/09 21:32:

      צטט: מירי דוידוביץ 2009-05-13 21:16:31

      זה כן בשליטתך - להחליט לתת לעצמך זמן ולקבל את השלבים השונים של ההחלמה בסבלנות.

       

      מירי יקרה, את מאד צודקת, מה שבשליטתי זה לבחור את גישתי למצבי. תודה על התזכורת. קיבלתי.

        13/5/09 21:31:

      צטט: עליזהלה 2009-05-13 21:10:06

      רק בריאות !

      תודה תודה ! גם לך!

       

        13/5/09 21:30:

      צטט: ורד פארלי 2009-05-13 21:00:55

      שמוליק שלום...נשמע טוב....נשמע כאילו חזרת...לדרך הנכונה. לנשום לנוח להתמסר להקשיב לגוף ולא לא ללכת להרצאה אם יש איתותים ....מה איתותים? צעקות כאלה...~ תשקיט תרגיע.תגיע. ורד

      תודה ורד, חשבתי לתומי שהייתי על הדרך עד שהסתבר שלא... מקווה שהפעם למדתי את השיעור, לא מתגעגע למיון יותר...

      תודה לך

       

        13/5/09 21:27:

      צטט: =$=$=$ 2009-05-13 20:55:58


      אתה צודק ולפעמים הדברים שאנחנו יורים  מהפה מבלי לחשוב הרבה הם מתבררים כנכונים

      אני אאחל לך שתהיה מאושר באמת בכל ליבך.

      ושתקח לך את הזמן את המנוחה והרוגע ותעבור את התקופה הזו בנינוחות

       

       

      תודה לך על האיחולים, נראה שבאמת מה שיצא מפי הוא נכון.

      ואם לא ארשה לעצמי לקחת את הזמן זה יאיץ משהו? זה ממילא לא בשליטתי ...

       

      תודה לך.

        13/5/09 21:25:

      צטט: gadilahav 2009-05-13 20:42:29

      רק לקרוא את זה זה שיעור מאלף בחיים, שלא לדבר על לעבור את זה.

      החלמה מהירה ורק טוב!

      גדי

      תודה גדי.

       אם תצליח ללמוד את השיעור בלי לעבור את זה - זה יהיה נפלא. זה יהפוך את הכתיבה והשיתוף לשווים לגמרי.

       

        13/5/09 21:24:

      אולי השיעור שלך זה לשחרר  את השליטה

      בכל מקרה אין כל כך צורך תמיד להיות בשליטה, אבל, אולי כדאי לקחת החלטה, לתת לעצמך את כל הזמן שאתה צריך כדי להחלים ,

      כמו תחנה באמצע החיים- לעצור רגע, לנוח קצת, משהו שכל אחד היה רוצה לפעמים, לחשוב עוד רגע ואולי ממקום חדש, עוד מבט

      הדבר הכי לא נכון- זו המלחמה- מלחמות ממש לא מועילות

      לקבל, לקבל, להמתין בהמון סבלנות ואז מגיעות המון מתנות

      תהנה מהתקופה

      בהצלחה, עדנה

       

       

       

       

       

       

        13/5/09 21:16:
      זה כן בשליטתך - להחליט לתת לעצמך זמן ולקבל את השלבים השונים של ההחלמה בסבלנות.
        13/5/09 21:10:
      רק בריאות !
        13/5/09 21:00:
      שמוליק שלום...נשמע טוב....נשמע כאילו חזרת...לדרך הנכונה. לנשום לנוח להתמסר להקשיב לגוף ולא לא ללכת להרצאה אם יש איתותים ....מה איתותים? צעקות כאלה...~ תשקיט תרגיע.תגיע. ורד
        13/5/09 20:55:


      אתה צודק ולפעמים הדברים שאנחנו יורים  מהפה מבלי לחשוב הרבה הם מתבררים כנכונים

      אני אאחל לך שתהיה מאושר באמת בכל ליבך.

      ושתקח לך את הזמן את המנוחה והרוגע ותעבור את התקופה הזו בנינוחות

       

        13/5/09 20:42:

      רק לקרוא את זה זה שיעור מאלף בחיים, שלא לדבר על לעבור את זה.

      החלמה מהירה ורק טוב!

      גדי

      פרופיל

      שמוליק מרחב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הבלוג שהכי מרגש אותי בקפה, תנחשו למה...

      לנהל את עצמנו ולנהל ארגונים

      סביבה ונושאים ירוקים

      שאלה של ניהול: מאמרי ניהול אישי

      לינקים רלוונטיים