
לאחר שהתחלתי לעבוד בחברת הייטק, בשנת 1988 נשלחתי לתמוך בלקוח החברה בארה"ב. זו הייתה טיסתי הראשונה לארה"ב, ולא הכינו אותי למה שצפוי.כצעיר ישראלי טיפוסי נעלתי סנדלים, לבשתי חולצת טריקו ללא שרוולים והגעתי נרגש לטיסה. הגעתי לניו יורק לביקורת דרכונים, הפקיד שאל אותי למטרת בואי ואני שהידע שלי באנגלית הסתכם במה שלמדתי בביה"ס עניתי "to work", מאותו רגע התחילה הסאגה: פתאום הגיע שוטר שלקח אותי למעצר, לא הבנתי מה הם רוצים ממני הרי באתי לעבוד עבור לקוח באמריקה, והנה אני מוצא את עצמי בתא מעצר, לא מבין מה קורה.לא אלאה אתכם בפרטים, כל ניסיונות השכנוע לא עזרו ופשוט העלו אותי על הטיסה הבאה שחוזרת לישראל.לאחר שעורכי הדין של החברה טיפלו בנושא הוציאו אותי מהרשימה השחורה.מאז חלפו הרבה שנים ועשרות טיסות לארה"ב מוסר השכל: כאשר אתה נשלח מטעם חברה אתה נשלח ל " business ", פקידי ההגירה לא אוהבים שבאים לעשות עסקים בסנדלים וגופיה. |
moti49
בתגובה על כאן אפשר לזכות במכונית הונדה
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מאז הם נעשו הרבה יותר היסטריים והרבה יותר מתנשאים
.
אפשר עוד חוויות?
כלומר- תמשיך לכתוב
תודה שחווית פתיחה מרתקת.
המסקנה מכך -
כאשר שולחים עובד לנסיעה עסקית שייצג את החברה - צריך להכין אותו.
לא מספיק לשלוח , אלא להכי אותו - הדרך , הנסיעה , הביוקרטיה וכמוב המפגש עם הלקוח.
לבוש, שפה , התנהגות ועוד.
יש מומחים לדבר, אבל נסיון אישי של נוסעים ותיקים או נוסעים בתדירות יכול להספיק ברוב המקרים.
שתי הערות:
1. פקידי ההגירה המטומטים ביותר שיש- אתה מעליב את האחרים אם אתה משווה אותם בכלל.
2. הבעיה העיקרית של האמריקאים זו ההתנשאות שלהם. אנחנו ושאר הילידים בעולם.
מכל הנסיעות שלי, הגעתי למסקנה שזו הארץ עם
פקידי ההגירה המטומטמים ביותר שיש.