אז אל תבכי הלילה הכל זה לטובה אז אל תבכי ילדה.
נו באמת, איך כל הדברים האלה יכולים להיות לטובה, איך האוטו שהתקלקל, הפקק בדרך לעבודה, העיכוב שבגללו הבן שלי מגיע הביתה מאוחר מהצבא או חס וחלילה צרות גדולות מזה, יכולות להיות לטובה?
היו תקופות בחיים שלי שחשבתי לעצמי שיש איזו חבורה שטנית של מלאכים בשמיים, שעל מנת להתקבל לשורותיה, צריך לבחור איזה קורבן ולרדת לו על הנשמה עד שיצעק גוועאלד. סוג של איוב.
זה היה הומור שחור שליווה ימים שנראו כמו ימיו של איוב. באותה תקופה היתה לי תאונה עם הרכב, נשרף לי המטבח, היו בעיות בעבודה, מתו לי שני כלבים האחד אחרי השני וזה רק קצה הקרחון...
למדתי את עצמי שאלו הם מבחני אמון. זאת חוכמה קטנה להאמין בזמנים שטוב בהם, למרות שגם בהם יש פחד לאבד. הרבה יותר קשה להאמין בטוב, כשרע.
אני לא דתייה ואלוהים נמצא אצלי, בתוך הנשמה. היום הוא שוכן קבע, פעם היו לי שיחות רבות איתו בסגנון: למה זה קורה דוקא לי, במה זכיתי, מה אני עושה לא בסדר. היו הרבה כעסים.
היום אני יודעת שבכל קושי היתה הזדמנות, שמכל מה שלא הסתדר, יצאו דברים טובים יותר.
השיעור הזה של להבין את משמעות "הכל לטובה", חשוב ביותר. מי שיגיד שזאת מניפולציה על החיים אומר לו שזאת בחירה באיזה משקפיים להסתכל, להיות אופטימי או פסימי. ולעולם אי אפשר לדעת מה היה קורה אם הדברים היו נראים אחרת.
אם לא הספקתי לרכבת זה אומר שזאת לא הרכבת שהייתי צריכה לעלות עליה. אם איבדתי תכשיט, מי שמצא אותו כנראה זקוק לו יותר ממני.
המקרר שהתקלקל לי אתמול בערב, הכריח אותי לבשל אוכל מכל הבשרים שהופשרו ולטל שחוזר היום מאוחר, יהיה מלא אוכל שהוא אוהב....
ככה אני בוחרת לראות את החיים, כל בוקר מחדש.
|