במסגרת עבודתי הוועד הודיע על מבצע טיולים.

חברי לצוות הודיע לי שאנחנו נ וסעים .

נירשמתי לטיול 7 ימים בלונדון 1983 .

הגענו לשדה התעופה רועדים מהתרגשות והחניתי

את האוטו די קרוב ומיכון שהיה ישן הוצאתי את המפלג מהמקום

ושמתי במזוודה.

בדקנו לפי מספר הטיסה ונעמדנו בתור של בריטיש אירוויס.

לא ידענו כלום ולא הבנו כך שגם בדיוטי פרי לא קנינו כלום.

לפתע נישמעה הקריאה ברמקול באנגלית "מר ענף להגיע

לעמדת בדיקה ".עד שקלטנו שזה אנחנו. הגעתי במהירות

וצוות של אנשי ביטחון הקיף אותי ."אני ענף,מה הבעיות"

אתה ישראלי נישאלתי , כמובן. לא לפוצץ הודיע בקשר.

למה לא עברת בידוק.כן עברנו הנה המדבקות.

משוחרר.נשמנו לרווחה וחיכינו לקריאה לעלות למטוס.

עלינו למטוס שהיה גדול ומרווח (לא כמו היום בצרטר ).

מקומנו היה הראשון ולפנינו הייתה מדרגה ועוד מקומות.

מכיוון שהיו מושבים ריקים ורצינו מקום מרווח יותר

החלפנו את המקום.

הדיילת מיד החזירה אותנו למקומנו ללא הסבר.

במושבים לפנינו ,אלה הנמוכים במדרגה דיילת אחרת

החלה להגיש מרציפנים.שמחנו.

אוהבים ממתקים.....

מתחיל חו"ל.

הדיילת מתקדמת ......עד למדרגה שמתחת למושבנו

ומסתובבת חזרה , ושוב מגיעה אחת עם מיצים הולכת עד אלינו

וחוזרת.

אמרתי לאשתי כאילו מבין , זאת לא הדיילת שלנו.

שלנו תגיע עוד מעט. לא דובים ולא דיילת.

ממריאים,מתרגשים רואים את תל אביב.....והדיילת ממשיכה לחלק

כל מיני דברים טובים......עד אלינו ושוב מסתובבת.

העיניים יצאו לנו מקנאה.

נו ? איפה שלנו.................איפה השרות 

לפתע התקרבה הדיילת וסגרה וילון להפריד

ביננו לבין ה"מפונקים" .הבנו.....אולי מחלקה ראשונה.

אחר כך קיבלנו ארוחת בוקר ושתיה צנועה יותר אבל טובה.

טסים,טסים, נהינו צמאים.

לא ידענו שאפשר לבקש שתיה וזה בחינם.

החלטנו לא לקנות בשלב זה כי לא ידענו כמה עולה

לחיות בלונדון שבוע.שני ילדים תמימים ..פעם ראשונה.

תוך כדי טיול במטוס לחילוץ רגליים אני רואה אדם

עומד ליד מיקום הדיילות  ושותה פחיות של משקה.

בלעתי את הרוק וחזרתי למקום.

מספר דקות לפני הנחיתה כששוב הייתי בהליכה אותו אדם

עדיין שתה. שאלתי אותו אם הוא דובר עברית . ענה  כן.

תגיד,כמה עולה שתיה ? אני צמא מת.

חינם הוא עונה .כמה שאתה רוצה וגם בוטנים.

ומה עושה אחד שמרגיש שנידפק....לוקח שקית של בריטיש ארוויס

ומכניס לתוכה פחיות שתיה מכל הסוגים ,שתיים לכל חצי שעה טיסה.

ושקיות עם בוטנים.

חזרתי למקום,העמסתי בשקט בלי שאף אחד יראה ,התביישתי,

בתרמיל הגב .בזמן ביקורת הדרכונים סיפרתי לאשתי על מה שעשיתי.

נו.....כבר החלה לרעוד והחוירה כאילו הולכים לתפוס אותנו .

וכך כל יום היתה לנו שתייה לטיול.

בדרך חזרה המזוודות היו מלאות עם שטויות ומציאות

מהשוק היהודי ומ ARGOS .

פחדתי מהמכס כאילו הברחתי מי יודע מה.

כמובן שעם המזל שלי עצרו אותי לבדיקה והמוכס מסמן לי

איזו מזוודה לפתוח.

אולי אחרת שאלתי בתמימות.זאת עם כביסה.

תפתח מיד...הרים את הקול.

מיד הגיעו עוד שני מוכסים.תפסו את המבריח של הטיסה מלונדון.

פתחתי את המזוודה שסימנו לי.

לשמחתי ולצערם זאת אכן הייתה המזוודה עם הכביסה

המלוכלכת של כל השבוע ובעיקר גרביים עם ריח

לא נעים של הליכה מרובה.

נכון שמבעד לגרביים עוד ביצבצו שתי פחיות שתיה

אבל המוכסים עם אף סתום אמרו לי.....תעוף מפה.

הוצאתי את המפלג של האוטו מהמזוודה לפני

שסגרתי אותה ולמבטו הסקרן של המוכס אמרתי

"הברחתי פורד אסקורד 69 וזה המפלג"

צחק.

האוטו חיכה עם מכסה מנוע פתוח.