כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג הראשון שלי...

    טוב, פעם ראשונה שאני כותבת על עצמי בבלוג... מקווה לא להלאות אף אחד ובטח שלא לשעמם...



    שם: יונית
    כינוי:יוניתוש'
    מפגש ראשון עם העולם: 04/01/1983
    מפגש ראשון עם העולם באופן רשמי: אין תאריך מדויק, אבל הנשמה שלי זקנה מאד. לעניות דעתי אני בגלגול האחרון שלי אם לא אחד האחרונים (כן זה נשמע מטורף, אבל זו תחושה פנימית מאד חזקה שאם הייתם חשים בה, גם אתם לא הייתם מתווכחים איתה..)
    השכלה: תואר ראשון בספרות (אוטוטו) בשילוב עם תעודת הוראה.
    מקצוע: מורה ובעתיד גם פסיכולוגית.
    תחביבים: חוטאת בכתיבת שירה ופרוזה, קריאת ספרים, האזנה למוזיקה ,ריקוד, שירה, ציור, בישול. תחום נוסף מיוחד: מסיטיקה- תקשור, קריאה בכפות הידיים, גרפולוגיה, אסטרולוגיה, קבלה, רייקי.
    שיא ששברתי: קיבלתי 12 הצעות נישואים בשנתיים.
    הטראומה של חיי: הטרדה מינית+ עדות לפיגוע באותו יום...
    הייעוד שלי בעולם הזה: לעזור ולהדריך בהרבה אהבה וללא בקשת תמורה.
    צמאה לידע, מידע וכל דבר שיש לעולם הזה להציע לי בחיים האלה.
    שמחה תמיד להכיר אנשים חדשים\ מתחומי העניין שלי ובכלל.
    יש לי כלב העונה לשם שוקו, ובקרוב יתווסף גם חתול העונה לשם גארפילד.

    נראה לי שאשאיר משהו לבלוג הבא..... =]

    אשמח לתגובות כי עליהן אבסס את הבלוג הבא (בנוסף לדברים אחרים שבא לי לשתף לגביהם).


    חייכו. חיוך הוא הדרך הזולה ביותר להיראות יפים!
    יוניתוש'

    לחברה הכי טובה שלי.... (כבר לא...:[ )

    2 תגובות   יום שני, 6/8/07, 02:32
    איך יכולת? אני שואלת. כנראה שאף פעם לא אמצא את התשובה....
    היינו אמורות לחגוג עשור של חברות טובה.
    או שמא עליי לכתוב "חברות טובה"....
    אין דבר שלא היינו עושות יחד. תמיד יחד. אפילו שמות דומים לנו....
    אני זוכרת את היום שהכרתי אותך. זה היה בדיוק כשעלינו לחטיבת הביניים. התרגשתי מלחשוב שתהיה עוד מישהי עם שם כמו שלי. חשבתי שזו תהיה דרך נפלאה להפוך לחברות, דרך שם משותף. ההבדל היה קטנטן. ובכל זאת, יש לך שם מיוחד. רק שאת לא כל כך צחורה מסתבר, כפי שכביכול מצטייר שמך... כמה דברים הייתי רוצה לומר לך עכשיו.. ואני לא יודעת ממה להתחיל.
    ממה להתחיל? מזה שאת האחרונה שהתנהגה כמו חברה הכי טובה? אני כבר לא מדברת על זה שיצאת עם הידיד הכי טוב שלי, למרות שידעת בדיוק מה אני מרגישה כלפיו. אני לא מדברת על המזמוזים שדאגת שאראה בכוונה, ועוד בביתי שלי....
    אני בכלל לא מדברת על כך שתמיד היית היפה מביננו, ודאגת שתמיד אזכור את זה. עשית הכל כדי שארגיש פחות טובה ממך. ואני כמו טיפשה עשיתי הכל כדי לגרום לך להרגיש שווה, יפה מוצלחת... עזרתי לך בכל מה שיכולתי, את יודעת היטב שאת הלימודים סיימת בזכותי. אני לא אומרת את זה בשחצנות, עשיתי את זה מכל הלב, ושמחתי ובכיתי מאושר כשקיבלת את התעודה. הרגשתי גאה. חימם לי את הלב. כואב לי ששכחת להעריך את זה. שתקעת לי את הסכין הכי כואב שיכול להיות... כי כשאני נפלתי.. מעדתי.. החלקתי.. ידך לא הייתה שם כדי לעזור... פשוט לא הושטת אותה, אלא דחפת אותי יותר עמוק...לתוך הבוץ... לתוך רפש הבושה, הייאוש.. הפחד, הבטחון העצמי הנמוך.. הייתי הכי חלשה הכי פגיעה הכי על הקרשים... ואת, המשכת להתעסק בעצמך, ולא רק זאת, דאגת לחזק את הפחדים הכי גדולים שלי, את רגעי הייאוש.. איזו מן חברה את?? איפה אותה בחורה שהכרתי ואהבתי כל כך?! שאהבתי יותר מאת עצמי, שהערצתי על היופי החיצוני כפנימי?? לאן נעלם כל היופי הזה??
    אחרי שנתיים של חוסר תקשורת, חברות סיפרו לי שהתדרדרת. שהתחלת לעשות את כל מה שאסור.. שנגעת בסם האסור. שהסתובבת עם האנשים הלא נכונים, שאת לא מי שהיית פעם... בלעתי את הגאווה, ולמרות שנשבעתי שכבר לא איכפת לי יותר, התקשרתי אליך, שלחתי הודעות... ביקשתי שאם החברות ביננו אי פעם הייתה שווה משהו בעיניך, שלפחות תשמרי על עצמך, אם לא למענך, למעני... שכל מה שעשיתי בשבילך, ועבור כל הדאגה של כל השנים, תחזרי לסורך, גם אם את לא מאמינה שאיכפת לי. אמרת לי לא לדאוג, שכלום לא נכון, שהכל בסדר, ואת ממש לא זקוקה לדאגה שלי... הלב נצבט, הרגשתי שאת משקרת (בכל זאת, כמה שלא תשתני, אני מכירה אותך ולא מאתמול). נזכרתי באימא שלך, התחלתי לבכות, כאב לי הלב כל כך, שרציתי למות...
    אני לא יודעת אם אי פעם הייתי חשובה לך במידה זו או אחרת... אני יודעת, שכמה שאנסה, תמיד תהיי חשובה לי, ותמיד אדאג לך.. אני לא יודעת מה קורה איתך היום, אבל אני מקווה שיום אחד תביני את הטעויות שלך... תדעי, שלמרות הכל, הדלת תמיד תהיה פתוחה בפנייך, כי עם כל הכעס שלי עליך, ועם כמה שאני פגועה ממך עד מעמקי נשמתי, אני עדיין אוהבת אותך מאד.
    אומרים, שלאנשים יש תפקיד מסוים בחיים שלנו, ושהם לא סתם נקרים בדרכנו.
    איפשהו, אני בטוחה שעוד ניפגש....
    שלך,
    יונית.  
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/07 00:30:

       

      צטט: שירים? 2007-08-06 02:57:18

      טעית. אז מה. אולי טעית. ואולי לא. עברת הרבה. למדת משהו. הכל שלך ונשאר אצלך. המשיכי להצליח בדיוק כך - גם בטעויות. והיא? מי היא? מי היא היום? ו... מי את? אל תשכחי.

      כן, הבעיה היא שזה עדיין כואב. למרות הכל זה עדיין כואב.

        6/8/07 02:57:
      טעית. אז מה. אולי טעית. ואולי לא. עברת הרבה. למדת משהו. הכל שלך ונשאר אצלך. המשיכי להצליח בדיוק כך - גם בטעויות. והיא? מי היא? מי היא היום? ו... מי את? אל תשכחי.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יוניתוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין