"ההצלחה היא להשיג את מה שרוצים, האושר הוא לרצות את מה שמשיגים"
לאחרונה יצא לי לחשוב על הכיוון הרצוי לי בחיי, על קביעת יעדים, הגדרת והגשמת חלומות, לעומת ה"זרימה החופשית" וההנאה ממה שיש בלי תוכניות ארוכות טווח... להרהר בנושא האושר בחיי, האם להקריב את ההווה על מנת אולי להיות במקום אחר בעתיד, או לחיות את החיים עכשיו במחיר של אולי ויתור על חלומות, או שמא כמילות השיר: "There must be another way…"?
יעקב בורק בספרו "האם שימפנזים חושבים על פרישה" כותב שרוב הציפיות שלנו לאושר מבוססות על דימויים שאנו יוצרים בראשינו – הרגע הנכסף שבו ניכנס לראשונה לרכב החלומות, נשתרע לחופיו הזהובים של האי הקריבי או לחיצת היד ברגע קבלת צ'ק הפרס... בתחזיות אלו יש לדיוק תפקיד מהותי – כלומר, הפער בין הדמיון המוקדם לחוויה בפועל ישפיע מהותית על רמת האושר שנחווה! והמחקר מראה שאנו די גרועים בהערכת תחושותינו העתידיות: הדברים הטובים אינם טובים כפי שדימינו, והגרועים אינם כה גרועים. לדוגמא אנו חושבים שתפקיד חדש או מערכת יחסים חדשה ישנו את חיינו לנצח ולמעשה הם מרוממים את רוחנו לזמן קצר יחסית ותחושת הסיפוק חולפת (וכן לצד השני יש לנו יכולת עמידות גבוהה בפני אסונות מעבר למה שחשבנו והערכנו). התופעה הזאת יכולה להסביר למה אנחנו מתקשים לחוש אושר, וכן את השחיקה בהרגשה הטובה לאחר רכישת חפץ מיוחל. בהמשך הוא ממליץ להעדיף השקעה בחוויות על פני רכישת מוצרים: כרטיסים למופע ולא בגד, חופשה על פני שעון יקר, מפני שהחוויות חסינות יותר בפני השחיקה בהרגשה, ואף ניתן לשפר את החוויה כשמשחזרים ונזכרים בה! מעבר לכך במידה מסוימת אנחנו מוגדרים ע"י אוסף חוויותינו לאורך החיים.
ובחזרה לענייני - אני בוחר מצד אחד לחיות ולחוות את החיים עכשיו ולא לדחות לעתיד או לאחרי ה... ולא לוותר על החלומות שלי! מתוך האמונה שהכול אפשרי. והשיטה או הדרך היא: קודם כל לחלום - אני מכין רשימה של 101 דברים שאני רוצה להשיג/לעשות/להיות לפני מותי – בלי לסנן בלי למיין ובלי לשפוט אם זה ריאלי או לא. השלב הבא הוא לבחור דבר אחד מהרשימה ולהפוך את היישום למעשי: לפרוט לפרוטות - עד מתי? מה נדרש כדי להגיע לשם? איזה צעד קטן יכול לקדם אותי לשם? ולפעול! הרבה פעמים אני מופתע אייך דברים שנראו לי בעבר לא בטווח ההשגה, קורמים עור וגידים ובדרכים יצירתיות כאלה ואחרות אני מגלה שאכן הכול אפשרי, פשוט עניין של סדרי עדיפויות בחיים, נוכחתי כי בד"כ לדברים שחשובים לנו אנו מוצאים את הזמן ואת הכסף (הכוונה למה שבאמת החלטנו שחשוב לנו, לא אלו שאנחנו מספרים שהם חשובים לנו).ואז באמת אין למה להמתין – ליישם לחוות את החלום... ולעבור לדבר הבא ברשימה.סרט השראה מהנה ומומלץ בנושא הוא "מתים על החיים" (The Bucket List).
ההרגשה לדרוך במקומות שלא הייתי בעבר, להתנסות בתחומים שלא טבעיים לי, לגלות על עצמי דברים שלא ידעתי ויכולות שלא חשבתי שיש לי מאוד משחררת ועוצמתית, בעיקר לאחר חציית מחסום הפחד J "אל תלך לאן שהשביל מוביל, במקום זאת לך למקום שבו אין שביל, ותשאיר עקבות" (ראלף אמרסון).
לדרך חיים כזאת של הליכה אחרי הלב גם אם הראש לא כ"כ מסכים, של תחילת הליכה בשביל גם כשלא כל הדרך בהירה, של מימוש חלומות ולקיחת סיכונים, נדרשים אומץ, תעוזה, חוסן ללכת עם האמת שלך בניגוד להרבה דורשי טובתך... וכמובן שמאוד עוזרת תמיכה והבנה של בן/בת הזוג גם במקרים שיש לו חשש סביר ש"התחרפנת" – "האהבה אינה טמונה במבט שאנו מביטים זה בזה, אלא במבט שאנו מביטים יחד באותו הכיוון."
ועכשיו אני יכול לחזור לעבוד על החלום הבא ברשימה... שימי |