החיים הם לא רק שחור ולבן....אבל השילוב בינהם יוצר קסמים....
כותבת את עצמי אוהבת
כותבת את עצמי מרגישה
כותבת את עצמי כואבת
כותבת את עצמי עצובה
כותבת את עצמי מעודדת
כותבת את עצמי מזדהה
כותבת את עצמי וזו הבמה
מעדיפה תגובות על כוכבים
ומודה לכל מי שמשתתף בהגיגיי
איריס
פוסטים אחרונים
- חווייה סוערת 18/2/15
- המלצה חמה לחנוכה - פסטיבל "טעם כנרת" ( פוסט מצלום ) 6/12/12
- שייטים צעירים יוצאים להרפתקה ונהנים יותר 30/7/12
- משוחררת מהחוטים 18/2/12
- אהבה מאוחרת - מחזה מאת דוד אשוח ז"ל 21/1/12
- שלוש מילים שהן המון 20/9/11
ארכיון
אפריקה אהובתי - היטמעות - סיפורה של סיננדיי
| החלק הראשון למי שלא קרא : http://cafe.themarker.com/view.php?t=1023061
אוי הילדים... הילדים.... בתקופת השהייה שלי בזנזיבר התאהבתי בילד אחד מיוחד, הבן של מריה, חברתי, ילד מסאי שנולד רחוק מהמקורות שלו. ההורים שלו, מריה ובארקה נפגשו באי, התאהבו ונולד יונתן. אבל עליו אספר כבר בפעם אחרת.
בחזרה לכפר- הילדים כל כך התרגשו לפגוש אותי, חלקם מהססים וחוששים לגשת, חלקם מעזים יותר, ממששים אותי, אפילו מריחים, ואני צוחקת באושר...
לפתע ניגשה אלי אישה מבוגרת למדי, גבריאל הסביר לי שזו הסבתא שלו - קוקו - והיא בת 108. למרות שהקמטים על פניה מזכירים את אדמת אפריקה הסדוקה מצמא, היא לא נראית לי יותר מבת 80, ומתפקדת כבת 50 לכל דבר.
קוקו לחצה את ידי בהיסוס ובסבר פנים חמור, אבל לא התאפקה יותר מדי וגם היא כמו הילדים התחילה למשש אותי בחיוך נבוך... בינתיים גבריאל נעלם והשאיר אותי עם כל הסקרנות והמישושים.... אמרו לי שהוא הצטרף לחבריו הלוחמים בשטח ויגיע רק בבוקר. אופס....לזה לא ציפיתי, מה בדיוק אני אמורה לעשות עכשיו? הרבה זמן לחשיבה לא היה לי כי הילדים תפסו את ידיי ומשכו אותי למתחם הנשים, נכנסתי לבקתה אפופת עשן, "מועדון הנשים" - זו בקתת עץ ובוץ ללא חלונות, חשוכה, בה הן מדליקות מדורה ועליה מכינות תה ותבשילים. ונשים כנשים, מרכלות על כל העולם...
הפעם כמובן זה היה עלי.... :)
אחרי כמה דקות של עישון פאסיבי כבד ברחתי החוצה דומעת. בריזה נעימה וצלולה של שעת בין ערביים קיבלה את פניי, נשענתי על קיר הבקתה, מחייכת לעצמי מתרגלת לנוף החדש סביבי, פטפוטי הנשים מהבקתה נשמעו באוזניי כמנגינה ערבה , יש משהו מאד מתנגן בשפת המסאים. גם הילדים כבר התרגלו אלי וחזרו לעיסוקיהם... שלווה של סוף יום מתקרב..
רבות נאמר על השקיעות והזריחות של אפריקה; אבל אין כמו לשבת מול הכתום הגדול הזה, לחוש את הרגיעה שמתפשטת בגוף ובנשמה, להתמכר לשקט....
מסביבי החיים מתכוננים לעוד לילה אפריקאי; חיות הטרף מצחצחות את שיניהן, וממתינות לחסות החשיכה, הרועים המסאים מלווים בשריקות את אחרוני הבקר לתוך המכלאה, אבק הפרסות שוקע אט אט כמו הלילה היורד... ואני? אני מביטה במראות החדשים ונטמעת....
המשך יבוא....
מתנצלת על איכות התמונות, הן צולמו במצלמת פילמים פשוטה |
תגובות (84)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה יופי,
חוויה נהדרת כזו של פעם בחיים, אולי לא...
תודה על השיתוף
שמחה שהמשכת לכתוב...
המפגש עם הילדים יותר מהכל
מזכיר לנו כמה אנו דומים
מעבר לתרבות ולמנהגים.
הם מתבוננים בך בתום
את בהם
ילדים בכל העולם נושאים עיניהם
אל הגדולים.
יש לי * בשבילך
שיאיר לך את דרכך
את מדביקה בתאוות נדודים
איזה אמיצה וכייפית שאת
איריס לא קשתית, אלא טליה,
למה לא היית ביומולדת לפני חודש???))
וואו אחותי, לא ידעתי. איזה יופי. אני הולכת לבדוק מה הפסדתי בפוסטים הקודמים.
קשתית אמיתית את.
הפשטות של האנשים האלה שובה את הלב...בט
איריס כיף לקרא...
זכרונות מאפריקה..
מחכה להמשך !
השקיעות והזריחות של אפריקה....-:)
*
את תותחית ,
אהבתי .
המחשבה על ילדה שברירית וארוכה שמסתובבת בשבטים נידחים ביבשת השחורה .......
כוכבבבבבבבבב
או....
אשה עם ביציות גדולות..
כמו שאני אוהבת!
חח.חחח מדהימה שלי
אין על ההרפתקאות שלך..
המשך?
מתי?!
חיבכנוף לך אהובתי
אין מילים
את מרתקת
את מקסימה
ואני אוהבת אותך ואת סיפוריך המדהימים
מחכה להמשך....
איריס
פוסט מדהים ומרתק
איריס יקירתי,
wow
ממש מרתקת
חוויה מדהימה
ממתינה לבאות....
תבורכי
טובה
עד שלא תספרי איך יצאת לצייד עם הגברים
ואיך נמר רדף אחרייך וכמעט טרף אותך
וטיפסת על עץ כדי להינצל וזרקת עליו אגוזי קוקוס
ובאו שימפנזים והתחילו למשש אותך ו....
עד אז - אני ביכלל לא מדבר איתך.....:)
נכון
הספר של קורין הופמן יצא בתקופה ששהיתי שם
יש לי אותו
הסיפור שלה התרחש בקניה
שלי בטנזניה
שבט המסאי שוכן בשתי ארצות אלו
וישנם אי אלו הבדלים בין המסאים הקנייתים למסאים בטנזניה
בין היתר הקנייתים יותר מתויירים וממוסחרים.
ולכל מי ששואל אותי שאלות בתגובות
אני רושמת לי את שאלותיכם ואענה עליהן במהלך הסיפור
המון תודה על כל התגובות הנהדרות
מה שכתבתי עד כה זו רק טעימה מכל מה שעברתי שם
אז חכו להמשך
תודה על השיתוף
היה לי העונג לשמוח ולרקוד יחד עם בני השבט בטנזניה
כמובן שלא יכולתי להתחרות בקפיצות ה"טרמפולינה" שלהם , אך הוזמנתי לאחר כבוד לבקתת ראש השבט.
נכון הגעתי כתייר נהנתן ונדהם מהכרות עם העולם השלישי שלא עפ"י ציפיותי.
מצאתי לנגד עיני בני אדם מאושרים (בניגוד מוחלט לרווח).
לא - החומריות לא עושה את זה !!!!
דודו
לא הבנתי לאן נעלמו כל הכוכבים בשמים
עכשיו אני רואה
הם כאן
אז כיכבתי לך גם
תמשיכי לרתק אותנו במסעות שלך
ענת
מזכיר לי את הספר
"הייתי מסאית לבנה"
*
מעניין..מסקרן...
עוד...
מדהים ששוה כיכוב
*
את מצליחה להעביר רגשות במילים
מרתק מהמם
פי פעור......
http://cafe.themarker.com/view.php?t=893251
http://cafe.themarker.com/view.php?t=894826
תמונות מקסימות צילמת..
;-*)
חוויה של פעם בחיים
ואת מספרת אותה כל כך אמיתי
שאני מדמיינת את השקיעה
ואת קולות החיות שמחכות לחושך
לצאת לצייד*
היי איריס
קראתי....אהבתי.
מחכה להמשך.
יואל
איריס יקרה,
הכתיבה שלך מדהימה, כ"כ אמיתית, חיה ונושמת...
מיותר לציין שרואים שאת חיה את אפריקה דרך זכרונותייך
והחוויות שעברת.
רוצה עוד....
כיף גדול לקרוא אותך. * ענק.
מעניין וקסום ועצוב
אפריקה היא יבשת שמעלה מערבולת רבת-ניגודים קיצוניים וחריפים של אסוציאציות ומחשבות
ההיסטוריה...
התרבות הילידית
האנתרופולוגיה על מכמניה הבלתי-נדלים
הנופים המדהימים
בעלי החיים
אוצרות הטבע
המוסיקה
והספרות...שלא רבים מכירים את עושרה
והסבל והמוות על סיבותיו ומראותיו המגוונים והמזוויעים
המכלים את את היבשת שחלקה
הופך
לעולם שהיה.......
בטוחה שהיה לך מסע מרתק
חנה
מחכה להמשך..(-:
כייף לחוות את ההתרגשות הזו דרכך
היא מדבקת ומורגשת בכל מילה
תודה
על הפוסט המדהים
יקרה,
את פשוט זכית,
ואת מאד אמיצה.
כל הכבוד.
זכית בחוויות נפלאות
באמת בורכת!
תודה לך ששיתפת
מחכה להמשכים מענגים.
איריס נשמה,
מקסים. נשמע שאת מתגעגעת...
אז כשתסעי בפעם הבאה תבדקי איתי
מה מצב רשימת החלומות שלי
והאם הגיע תורו של החלום הזה....
מצטרף לפירגון
על החוויה ועל השיתוף
חיבוק גדול
איזה כיף
איזה חלום
נו מחכה להמשך
אל תתני לי לחכות כמו
מהפעם הקודמת
(-:
איזו חוויה
תענוג לקרוא
איזה כייייייייייף לך!!!!!!
ממתינה להמשך !!!
שבוע מבשר טוב באהבה מדבורה
יקירתי
ברור שהילדים התחברו
כל אחד ואחת מתחברות עליך
את אדם שאי אפשר לא לעשות כך...........
סיפור מאד מיוחד ומרגש
והתמונות - גם אם הן ישנות - עדיין מדהימות בייחודן
*
מעצב חלומות היקרה !!
הגשמת את החלום
בטבע אפריאי חופשי.
עולם מופלא וקסום.
תודה רבה לך,
לך
*
איזה כיף סיננדיי
א נ י ר ו צ ה ג ם !!!!
נשמע כמו לשבת ממש בג'ונגל...
מטריף-:))
*
איזה אומץ יפה שלי,
כל הכבוד על העוצמה, הסקרנות, היכולת
לחיות את חלומותייך...
שאני רואה את התמונות האלו ,קשה לי להאמין שכך חיים בכזאת דלות ועוני.
יפה כתבת אוהבת לקרוא אותך תמיד...ישר כוחך
שאני רואה את התמונות האלו ,קשה לי להאמין שכך חיים בכזאת דלות ועוני.
יפה כתבת אוהבת לקרוא אותך תמיד...ישר כוחך
נשמע כייף....
אני רוצה גם *
כמו בפעם הקודמת....החזרת אותי חודש אחורנית לזנזיבר המדהימה....
תודה
חוויה מרתקת, לקנא בך. מחכה להמשך.
סיפורך מרתק.
מחכה להמשך שיבוא...
שבוע נהדר,
סיגל
סיפור מרתק ..
חוויה בלתי נשכחת :)
איזה כיף שהבאת
וכמובן שמחכה להמשך
חתיכת מסע מרתק עברת............נפלאה!!
אפשרי להרגיש דרך......................
מרתקת... מחכה להמשך...
*
תודה על השיתוף והתמונות
התנסויות כאלה וזכרונות
ממלאים בעוצמה את הוויתך
חשים זאת
זה עובר ומגיע דרך הפוסט
נשמע כייף אמיתי...♥
מחכה להמשך...*
נשמע מרתק...
השמים הכתומים מדהימים ביופיים...
יונה במקום כוכב....
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1036119
יפה מאד אך אזלו כוכביי
התעללות גרידא. ואנחנו הפלבאים צריכים להסתפק בnational geographic ? ב-f?
אגב: הבן של מריה זה היה ישו? גם שם בתולות מביאות צאצאים לעולם......?
נטמעתי במילים, בתמונות ובחוויה שלך.
התיאורים כ"כ חים, התמונות מוסיפות "גרפיקה"
וביחד הן יוצרות סיפור שניתן לחוש.
חיים שלמים של חוויות ספגת שם...
אוהבת לקרוא
ממש נותן חשק לארוז ולנסוע...וגם שפו על התמונות ויכולת הכתיבה
מעניין..
תודה על השיתוף בחוויות.
התכנים מעניינים,ושונים..נהנתי..
שבת נפלאה
מעניין...אהבתי..הזכיר לי את הטיול שלי לאפריקה
אהבה ענקית שנשארה בי לתמיד
צילמתי המון ועשיתי תערוכה אחרי הטיול.
הייתי 3 פעמים ביבשת השחורה
ויצא לי לגור בזנזיבר חודש..מקום מקסים..
חולמת לחזור לשם שוב..
אהבתי..
סיפור אהבה בהמשכים
והתמונות מדהימות ..
אלו חוויות שלא חוויתי ,ומודה שדרך הסיפורים והתמונות איפשרת נגיעה בחיים
אחרים על פני הגלובוס שלא חושבת שייצא לי איי פעם לגעת ולדעת.
תודה.
תמונות מקסימות, איריס.
התמונות מדברות בעד עצמן, ומספרות את סיפור הטבע הרוגע הרגוע והשקיעה.
ברור שמחכה פה עוד סיפור של כאב ולחימה...
מחכה לך.
יופי של טיול מרתק
מדהים ומרתק !
מרתק..
תודה על השיתוף..
איריס אני ביקרתי פעמיים באפריקה
ובתוך הכפרים ---שיקשקתי----------פחדתי
וכוכב כי כי כי כי את סו כ ר י ה!
ברור שהילדים התחברו אליך
ולא רק
איך אפשר שלא להתחבר אליך
נפש מדהימה מסתתרת בך והינך אישה מדהימה וחברה אמיתית
התחברתי לשקיעה
לא הייתי מתנגדת להיות שם גם ........
אולי יום אחד אעשה טיול לשם .............
עדיין מתפעלת מהאומץ שהיה לך כך לבקר שם בלי להכיר בלי לדעת *
חוויה חוויתית עברת
להיתנתק מתרבות אחת ולחוות תרבות מעולם אחר
אותי זה מושך ומרתק--------עוד עוד עוד
איריס כל הכבוד לך שעברת את זה
ממני פוזית
ללא כוכב כי כי כ י כי לא ביקרת אצלי
הקטע של השקיעה באפריקה
שלוות עולמים....רק לראות את התמונה ולהכנס למצב של שלווה...
ברגע זה הייתי רוצה לעצום את העיניים ולהיות מול השקיעה המדהימה
כיף של הגשמת חלום.
היטבת לתאר.
מזכיר לי ביקור בסין, הגעתי לאיזו עיירה קטנה ונידחת (אני מניח שהיא
חמש פעמים ת"א) בה הייתי צריך לשהות עקב עבודה,
מלווה שהייתה לי מהמפעל לקחה אותי לסיבוב כדי
לראות את המקום. זה היה נורא, תוך שניה הוקפתי בעשרות
סינים קטנים שמיששו אותי מכל הכיוונים ולא נתנו לי לזוז.
המלווה שלי אמרה שזה נדיר לראות גבר מערבי בעיירה הזו
והם פשוט מתרגשים. אחרי חצי שעה בערך התייאשה והחזירה
אותי למלון, פשוט לא נתנו לי לזוז.
מילא, פעם הבאה.
לא רק ילדים התחברו אליך
מזל שקוקו הייתה שם
האם היא עדין בחיים?
איך באמת יודעים בת כמה היא
(יש לי בעיה לפני פחות מ24 שעות כיכבתי אותך)