חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2504 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2789 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
אהבה למוסיקה vs. זוגיות או ?I love music ,do you
לא פעם בחיי תהיתי לגבי חשיבותה של התאמה בעניין מהותי, המהווה "אהבה בוערת" אצל אחד המשתתפים, לאיכות הזוגיות. וביתר חידוד, עד כמה חשובה ומשפיעה אהבה ועניין משותפים של בני הזוג לנושא מסוים ,על עומק הזוגיות. הדוגמאות שאני אישית חושב עליהן קשורות למוסיקה, ואולי גם קולנוע (שני התחומים הנמצאים במעלה הרשימה שלי ) אבל זה רלוונטי כמובן גם לתחומים אחרים. אצמצם כאן את דוגמת ההתנסות האישית שלי לשתי הנשים מהן יש לי ילדים. הראשונה, לא הייתה ממש בעניין, למעט פה ושם האזנה לשירים "נעימים". השנייה, הייתה מאד בעניין, לפחות בחלק לא מבוטל של הסגנונות אותם אני שומע. תוך הסתייגות ואפשרות לטעות ניתוחית של הנושא, אציין שבמקרה השני תחושת עומק הקשר והחברות היו חזקים בהרבה. הסייג הנ"ל נובע מכך שאולי אני טועה ובעצם עומקם של הדברים הגיע ממקומות חיבור אחרים, לא יודע, אבל אין לי ספק שהיה לזה משקל רב. יש לי גם איזו תזה, שאיני יודע אם נבדקה במחקרים , אני מניח שכן ,שלאהבה לתחום מסוים, כגון מוסיקה ,קולנוע, אמנויות אחרות וכדו' יש קורלציה מובהקת למשתני אישיות שונים ולכן זה עשוי להיות שילוב של השפעות. (כבר כתבתי בעבר שבשעתו עמדתי לבצע מחקר אקדמי בנושא, בשיתוף 2 פקולטות רלבנטיות באונ' ת"א). "אתם מכירים את זה....?" ( כך נפתח בדרך כלל משפט של סטנדאפיסט...) כשאתם מאזינים או צופים בדבר שעושה לכם משהו ותוך כדי כך נפתח איזה "דיבור" של שיתוף בחוויה זו עם הזולת הזה שבחייכם, שאינו נוכח שם פיזית באותו הרגע? או שאתם מכינים את חוויית השיתוף הזו למפגש הקרוב שלכם? נכון, הנ"ל יכול להיווצר לא רק עם בני זוג, אלה גם עם חברים מסוג אחר, אבל, האם לדעתכם קיים הבדל בין שני המקרים? האם השאלה מעסיקה אותי כעת כי אני לקראת ה"מפגש מהסוג השלישי" שלי? ותמציתה- לוותר ,לא לוותר, עד כמה לוותר? אני מניח שבקצה האחד, שבו אין כל חפיפה בנושא, לא הייתי מסוגל לחיות כיום לאורך זמן . אבהיר משהו, אין הכוונה לחפיפה מלאה, או כמעט כזו, באהבה לנושא המסוים, אלא פוטנציאל בסיסי ופתיחות אליו. האם כאשר יש משהו כל כך מהותי אצל צד אחד, זה יכול לעבוד טוב במציאות שבה אין בכלל שיתוף, או שיתוף מזערי בלבד, עם הצד השני?
האם חיי הם כמאמר השיר של ג'ון מיילס בקליפ ?–
Music was my first love
בכדי לחסוך בתגובות מהסוג אציין כי ברור לי שקיימים משתנים נוספים , חשובים אולי יותר, להצלחתה של זוגיות, אבל כאן אני דן בנושא הנ"ל. הערה נוספת: שאלות ותובנות אלו מגיעות אלי היום, ואני מניח שאם הייתי נמצא ברצף של מערכת משפחתית "פעילה", כמו חברים מסוימים כאן, לא הייתי מעלה (או לא מעיז להעלות) אותן, בדיוק כפי שלא התעסקתי עם השאלות האלו כאשר התחתנתי לראשונה.
סתם, מסקרן אותי לשמוע את דעתם/התנסותם של חברים בנושא.
למי שלא עולה הקליפ- |
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (61)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מבין את דבריך ומכבד.
שניכם הבאתם דוגמאות קצה שאכן עלולות לגרום ל"צרות במשפחה".
אישית הייתי מעדיף (כנראה, לא סגור על זה) חיבור כלשהוא למוסיקה/קולנוע וכדו' .
לפחות פתיחות לשמוע על הדברים, אולי להתנסות, להביע דעה, זה לא מחייב עיסוק בכך באותה המידה, מדבר רק על אהבה עקרונית לנושא.
נכון לי לשתף אדם קרוב אלי בחוויות סביב הנושא, גם אם זה לא אחד לאחד.
אני דוקא עם סאמר באותו ראש .
גם בגלל נסיון החיים שלי שהראה שדווקא חוסר הענין שהיה לזוגתי במוזיקה לא היה בעיה אלא להפך דוקא גרם לה להתקרב אלי ולי אליה .
ככלל לא היו לנו הרבה תחומי ענין משותפים בהתחלה אבל זה אף פעם לא הפריע .
מצד שני תחשוב על שני אנשים שהמוזיקה עבורם היא דרך חיים או אפילו דת ,
והם לא באותו ראש מוזיקלי (אני יכול לחשוב על שניים כאלה כבר ...)
כמו אוהדי מכבי והפועל , האם תצפה להם זוגיות ארוכת ימים ?
בגדול אנחנו קצת חלוקים כאן.
כפי שכתבתי שם, אין הכוונה חפיפה מוחלטת, או גבוהה מאד.
הדוגמאות שהבאת, הן כמובן קיצוניות .
נכון, אפשר , ולעיתים רצוי, לעשות גם דברים בנפרד.
השאלה היא המינון.
אם במרבית תחומי העניין אין חיבור ועושים הרבה מאד לבד, לא יודע?, משהו חסר בעיני.
אבל כמובן הנושא הוא אינדיבידואלי.
לא, אני לא חושבת שתחומי עניין משותפים זה חשוב.
כלומר, אם אתה חולה על מוסיקה והיא צריכה שקט בבית - אז יש בעיה.
אם אתה פריק של אקטואליה בטלויזיה והיא לא רוצה מכשיר כזה בבית - זו גם בעיה.
אבל כל מה שמעל זה - לא משנה.
בלאו הכי יש חוויות (מוסיקליות בעיקר) שהכי טוב לחוות לבד, שכמעט אין דרך לשתף את התחושה עם עוד מישהו.
נהפוך הוא,
תחומי עניין שונים גורמים לזוג לעשות גם דברים לבד, או עם חברים - וזה תמיד מבורך.
טייק יור טיים אולטרא.
חזור לאחר כמה התנסויות, עם מקרים שונים האחד מהשני,
ודווח לנו על התוצאות.
אני לעומת זאת, כמי שהחיים הובילו אותו לא לעסוק מקצועית ממש בנושא, אלא להתענין בו וללוות אותו מכל כיוון אפשרי, בחרתי בשלב מסוים בחיי לחיות עם מוסיקאית (לא מתקיים כבר כיום ).
אני חושב אבל שההגדרה הנכונה לנושא לא צריכה להיות מוסיקאי או לא (מכיר עוסקים במוסיקה שאינם פתוחים להכיר דברים וכדו', והעיסוק שלהם לא מלווה בהכרח בתשוקה רגשית לנושא).
גם אצלי זה דבר מהותי וקיומי, כהגדרתך, וללא ספק כשיש שיתןף זוגי בכך, הדבר מעמיק משמעותית את עצמת הקשר.
ועדיין אין לי תשובה חד משמעית לשאלתי כאן.
תודה על תגובתך.
עדיין אין לי קביעה חד חד ערכית
מסכימה איתך. בהחלט.
לפני שנים הוחלט ביני ובין עצמי, שמאחר שאני מוסיקאית, לעולם לא אבחר בבן זוג מוסיקאי...
למה? ככה. חששתי ממתחים בין שתי "פרימדונות", למשל.
היום,בדיעבד, כשאני חושבת על זה, ההחלטה נראית לי די מטופשת.
משום שהחיבור שלי למוסיקה הוא כל כך מהותי וקיומי, ואין לי שום אפשרות להיות בקשר מהותי וקרוב עם מישהו שאינו מחובר כמוני.
למה? ככה. גם ההיסטוריה האישית שלי הוכיחה זאת - האהבות הכי גדולות שלי היו למוסיקאים, או למי שמחובר לנושא (לא יכולתי להתחמק מזה).
גם כיום, אגב :-)
היטבת לתאר את זה נהדר.
אני חושב שגם אני נמצא איפה שהוא במקום זהה בנושא.
אהבה משותפת לנושא מעמיקה, כפי שכתבת, את כל תחומי האינטרקציה הזוגית.
וכמו שכתב כאן באחת התגובת חברי אורבל, אם אני צריך ללכת על זה בשלישית,
אז בתנאים שמתאימים לי.
טוב , כמובן, שירים במפתח החיים, אלבום מעולה.
מבחינת הטקסט שיחקת אותה, מבחינת השיר אני מעדיף וונדרים אחרים, ישנים יותר כמו זה:
http://www.youtube.com/watch?v=OeAyN35EjQA
כל עוד לא נאלצתי לשאול את עצמי את השאלות האלה, זה פשוט קרה. האהבה (הרומנטית, והגופנית) והמוזיקה הלכו יחד. מאז שנפרדתי מבעלי וחזרתי ארצה נאלצתי להתחיל בהכרויות מגמתיות ורציונליות, דבר שהיה חדש לי. מהר מאוד התברר לי שבני גילי רובם לא שותפים לטעם המוזיקלי שלי ולא לאינטנסיביות של צריכת המוזיקה שלי. ועלתה ההתלבטות סביב חשיבות הענין. ברציונל ניסיתי לחשוב שצריך ואפשר להתפשר ולוותר – פשוט כדי שלא לצמצם כל כך את טווח האנשים עם פוטנציאל זוגי... ולמעשה: בסופו של דבר במוקדם או במאוחר מגיעים לענין הרומנטיקה. ואם זה לא נתקע כבר קודם, אז שם זה נתקע. אני לא יכולה לחוש אהבה ולא יכולה לבצע אהבה בתוך ואקום, ובשבילי עולם נטול מוזיקה (או דל מאוד, או מוגבל, או עם פשרות ענקיות) הוא ואקום.
נכון בהחלט.
תודה.
יפה (אך לא מפתיע) שהתיחסת למשפט בשיר שדיבר גם אלי.
ניסחת יפה, האמת שלא חשבתי על הכיוון הזה- אם כבר פרק ג' , אז בתנאים שלי .
תודה.
לדעתי הלא מלומדת,
היה רצוי שלשני בני הזוג יהיה את אותו הטעם במוסיקה
אך לא בהכרח, אם אני למשל אוהב לשמוע רוק, ואילו בת הזוג שלי שומעת ים-יכוני
אולי במקרים מסויימים זה יכול להיב על מערכת היחסים
אבל זה מאוד תלוי בטיב בני הזוג, טיב מערכת היחסים ביניהם ועד כמה
הם פתוחים לאהבות ולרצונות של בן/בת הזוג שלהם
*
'Cause in this world of troubles
My music pulls me through
מזדהה מאוד עם זה.. במיוחד בימי זוגויות שגרתיים.
פוסט מעניין מנקודת מצב הסטטוס קוו שלך - אם כבר פרק ג' , אז בתנאים שלי..מסכים עם התזה האמפירית שלך
מוזיקה ..מפרה ת'נשמה - כמה קלישאתי, ככה נכון
פוסט מעניין ואני בטוחה שכולנו פה בקהילת שוחרי המוזיקה נדרשנו לנושא זה בהזדמנות כזו או אחרת בחיינו.
בסיס מוזיקלי משותף הוא חשוב. בטח שהוא חשוב. אבל (ונראה לי שאתה איתי באותה דעה) הרבה יותר משחשובה האהבה לאותו סגנון מוזיקלי, חשובה האהבה למוזיקה. אם היא קיימת הרי שאני מאמינה שגם ההעדפות המוזיקליות תתקרבנה בהמשך. וכך קרה שנישואיי פתחו אותי למוזיקת קאנטרי, רוק ביצות,ו ac/dc דברים שאני לא בטוחה שהייתי מגיעה עאיהם לבד, אבל הצעד שהייתי צריכה לעשות כדי להתאהב בהם היה מאד מאד קטן.
( גם מסכימה מאד עם האמירה שלך לגבי כך שהתחביבים שלנו מלמדים לא מעט על מבנה האישיות שלנו).
צודק, בז'אנרים הכבדים, אתה פחות מצפה, קצת נדיר יותר.
גם לי יש שיתוף עם הדור הצעיר שלי, עם הבת הגדולה,משהו שנע בין מטאל לרוק אלטרנטיבי וגם דברים כמו לינקין פרק וכדו'.
ועם הבן- עוד יותר כבד, בלאק ודד מטאל.
אז אשתך מתקשרת אליך ואומרת - ? i just caled to say i love you .
נושא מעניין, כמו תמיד אצך קליר.
כחובב של הז'אנרים היותר כבדים לא היו לי הרבה ציפיות מוגזמות בקטע.
איזה כיף לי כשיש לי כבר פרטנר לשגעונות שלי(עם הבן שלי מטאל בפול ווליום באוטו).
אבל עדיין יש אהבות משותפות עם האשה, סטיבי וונדר,ג'מירקוואי למשל.
לא מאמינה גדולה בטיפים, מצטערת. מה שרלוונטי לאחד לא בהכרח רלוונטי לאחר.
כפי שכתבתי, לא חייבת להיות חפיפה מלאה בטעמים המוסיקליים.
גם במערכת השניה שלי, שהזכרתי בפוסט, הייתה אמנם חפיפה לא מעטה, אך חלקית.
מכיוון שאני שומע כמעט את כל הסגנונות (לרבות-"נשים שמנות צורחות על הבמה" )הרי שפוטנציאל החפיפה אתי הוא לא רע.
חנות כלי נגינה, אה? רעיון., חוסכים את חילופי התמונות ושיחות הגישוש.
יש לך טיפים כיצד לגשת?
בכיף, תודה שביקרת.
מסכים עם הכיוון שאתה מציע כאן.
גם אני בדרך כלל הזנתי.
פתיחות ראשונית היא כנראה מילת המפתח כאן.
ומסכים גם עם זה- "סגירות וחוסר הבנה מוחלט, או חוסר גישה לזה או חוסר רגישות לזה או טעם רע במיוחד, אז זה יפריע, גם אם לבחורה תהיינה מעלות אחרות"
עומדת לי על קצות האצבעות במקלדת הסקרנות לשאול על מה היית מתפשר פחות על הנושא כאן או על הנושא "הסבוך" , אותו העלית בפוסטים שלך.
את המנומש הכרתי בחנות לכלי נגינה...
יחד עם זאת, בוא נחדד את הנקודה שחשוב להבין. ההתחלה היתה אכן על רקע אהבות מוזיקליות זהות. בהמשך - כל אחד מאיתנו גילה שיש גם פערים וטעמים שונים אבל כפי שנאמר פה באחת מהתגובות - חייה ותן לחיות. בזמן שהוא הלך לשמוע נשים שמנות צורחות על הבמה (אופרה) אני שמעתי ספרינסטין...
תודה ששיתפת אותנו בנושא כזה חשוב!
אני? מה אני חושב?
לא יודע אם כדאי לחשוב...
אני מסכים ומזדהה עם חלק גדול מהדברים שציטטתי למעלה ושנכתבו בחוכמה ובניסיון
אני לא נותן לעניין הזה "להפריע" לי ולא מצפה מאף אחת שתהיה מכורה וקרועה למוזיקה ועל מוזיקה כמוני
אני חושב שפתיחות מסויימת, רצוי יותר מהממוצע, לענייני מוזיקה, קולנוע, תרבות, אמנות וכ"ו רצוייה בהחלט
מישהי שמבינה ואוהבת מוזיקה טובה או קולנוע טוב זה בהחלט צ'ופר רציני
אצלי בד"כ הזנתי הרבה ופתחתי ראשים יותר, אבל צריך שתהיה הפתיחות הראשונית
וכן, בהחלט עלולים להיות מקרים הפוכים, שאם תהיה סגירות וחוסר הבנה מוחלט, או חוסר גישה לזה או חוסר רגישות לזה או טעם רע במיוחד, אז זה יפריע, גם אם לבחורה תהיינה מעלות אחרות
פוסט מעניין העלת
עוד תגובה חכמה ומעניינת
איזה תגובה חכמה
ראשית כיף שחזרת אלינו.
בעצם השיר אומר חלקים מהרעיון שהבאת כאן.
נכון , פתיחות והתעניינות חשובים ביותר.
באשר לג'ון מיילס, למרות שהוא כמובן לא הנושא כאן, ראינו כבר בעבר שיש קולות שאנחנו לא מתחברים בנוגע אליהם, אבל יש לנו לא מעט אחרים שכן.
קונה את רמת החפיפה בינינו (הד אנד שולדרס ) בעיניים עצומות.
Music Was-Is-Will be My First Love
כי היא פשוט שם איתי גם כשאני אוהבת,עצובה,שמחה,מבואסת, וכל סוג של רגש נילווה/מישני.
חד משמעית יכולה להצהיר,שמעולם לא היה לי קשר זוגי שלא היו בו אהבה משותפת למוזיקה בפרט
ולתכנים תרבותיים נוספים בכלל.
זוגיות חוץ מהאהבה המשותפת זה לזה היא תכנים וענין משותפים,כשהמינימום הוא גילוי התעניינות
ופתיחות למה שאוהב האחר וחדש לי/לו, ולא רק פוטנציאל,פוטנציאל לא מספיק לי.
זוגיות אי אפשר לנהל בבלוג,אבל זו גם אחת הסיבות לחשיפה לבלוגים של אנשי מוזיקה, או תכנים משותפים,
לכן אני מבחינה בין חברים שלי ביום יום שלא ממש מענינת אותם מוזיקה,אבל הם חברים מספיק טובים שלי,
ודרך הבלוגים משתפים את אלה שבד"כ וירטואליים אבל בעלי תחומי ענין ואהבות משותפות.
ג'ון מיילס, אני אמביולנטית בענין המוזיקה שלו,מצד אחד המוזיקה מתפתחת ומענינת ומצד שני הקול שלו
מעצבן ברמות (לא אוהבת קול גברי גבוה),אבל אין ספק שזהו שיר אהבה למוזיקה.
נושא מענין העלית CLEAR
כנראה שאת צודקת.
איזה כיף (או לא) לזה שלידך.
אשתדל לאמץ קצת מהנחישות שלך.
מדוייק לחלוטין.
יש לי תחושה שבמקרה שלך
דווקא מאוד חשוב שיהיה בסיס נרחב לטעם מוסיקלי דומה.
אני לא חושבת שצריך להיות תאומים זהים
אבל אם מוסיקה מסגנון דומה תרגש את שניכם
זה ייצור אצלך אנחת רווחה מסויימת (-:
תודה על הלינק, זו פעם ראשונה שהמוזיקה מסונפת לטקסט ולא להפך. יכול להיות שהעלת נושא מרכזי עבורך.
עם אישה שנראית כך והכסף של תשובה אולי הייתי מתפשר על הנושא (האמת, לא בטוח).
מוזר שלא עולה אצלך, אשמח לדעת אם זה כך גם אצל אחרים.
זה השיר-
http://www.youtube.com/watch?v=hf0z38rGnHQ&eurl=http%3A%2F%2Fcafe%2Ethemarker%2Ecom%2Fview%2Ephp%3Ft%3D1034710&feature=player_embedded
אחרי פעמיים, לא מוכן יותר לאי ודאויות (כמובן שזה שטויות ואין ודאות בכלום).
ברור שהפרידות קורות בדרך כלל מדברים אחרים שלא הולכים, אני תוהה רק האם כשיש חיבורים מהסוג, לא נוצר דבק חזק יותר?
וברור שיש מצבים ששום דבק לא יעזור בהם.
נראה שעברנו תהליך הפוך.
בנעורי לא הבנתי עד כמה זה חשוב לי.
חשבתי שזה משהו רק שלי.
אבל כנראה, כדברייך, צריך למצוא את שביל הזהב בנושא.
כן, שריטה, אשר לצד "אשרינו" אולי יש בה גם סוג של תיחום?
כבר כתבת פעם כשהמוסיקה דרע.., גם כל השאר כך, לא?
התגובה שלך ממצה ביותר את גישתי .
אוהבת מנומשים, אה?
אבל אני שואל לעיתים את עצמי, ודי ברצינות, האם זה- "כל מערכת יחסים שהיתה לי התחילה משיחה על מוזיקה."
לא מעיד על איזו מוגבלות שלי?
אבל אין מה לעשות, כשאני מנהל שיחת היכרות ושומע שאין בכלל ניצוץ מוסיקלי, מכל סוג, בצד השני, משהו פנימי מתנתק אצלי והשיחה הופכת (אמנם לא תמיד ) מאולצת משהו.
אקדים ואומר שמשום מה לא עולה בפוסט שלך שיר או מה שלא הנחת בתחילת הפוסט, מופיע אצלי חלק ריק ואז הפוסט הכתוב.
לגבי שיתוף בחלק המוזיקאלי או כל תחום עניין אחר דומינאנטי. מאחר והתגרשת/נפרדת פעמיים (אגב, גם אני), ברור שאנחנו נפרדים מהקושי שלנו ולא מהחיבור. כלומר, שיתוף בנושא עמוק המעסיק את אחד מבני הזוג, בטוח שמחבר יותר ומענג יותר, אבל משום מה אין לו השפעה על עלילת הפרידה שחוזרת ונשנית ממקומות אחרים לגמרי. אני מציעה במקום הניסיון לנסח מראש מה "יתאים" לי
את מושג האי וודאות, להרשות לעצמנו לא לדעת ולהתנסות איפה שהלב מהנהן ב"כן". איזה שיר הפסדתי?
אני לא מדבר כאן על עיסוק, וגם לא התכוונתי שצריך להיות קשר מלא בטעם המוסיקלי, אלא הפוטנציאל והפתיחות להכיר.
למרות הלבטים ,מה שכתבת נשמע חד משמעי, נשמח לשמוע את הפירוט שהבטחת.
מצב ה- "חיה ותן לחיות" עדיף ללא ספק על פני מציאות בה יש אהבה משותפת לנושא אבל בתחומים אחרים, חשובים לא פחות, קיים- " אל תחיה כי אני לא נותן/נת לך, יום, יום".
הניתוח שלך הגיוני, ומה שאתה מתאר עם זוגתך, נשמע טוב.
תגובה מלאת כנות ומרגשת.
עזבתי חבר ועוד חבר בשל ש...דיבר כשהשמעתי לו שירים חשובים לי....
מכיר את הנושא, במקרה כזה אני פשוט סוגר ועובר נושא.
באותו ראש במוסיקה ועוד.
תחשוב, תחשוב, אתה עדיין בגיל שבו ניתן לנסות לעצב דברים מראש (לא בטוח שיש דבר כזה).
שהייתי בגיל העשרה זה היה אחד הפרמטרים היותר חשובים בבחירת בן זוג .
אפילו חשבתי שמי שאוהב סוג מסויים של מוזיקה זה מעיד על אופיו .
אך עם השנים התבגרתי , וראיתי מהצד את אחי שאוהב ונושם מוזיקה כמוני , שהתחתן עם אישה שלא רואה במוזיקה מה שאנחנו רואים . אך עם זאת טפו טפו יש להם זוגיות מוצלחת.
מאחר ואשתו מבינה את אהבתו למוזיקה ונותנת לו את החופש בזה והוא מבין את חוסר בינתה במוזיקה ומקבל את זה.
אז יש לו אותי כדי לשתף בחוויות מוזיקליות .
אז נכון שיותר כייף שיש לך בן זוג ששותף לאהבה למוזיקה ורצוי גם בעל אותו טעם שלך .
אבל זה ממש ממש לא צריך להוות קריטריון , כי music is your special friend
וזה משהו שאף אחד לא יקח ממך.
שיהיה בהצלחה :)
אז ככה:
תחביב/מקצוע דומה כגורם מלכד:
השוואה בין שיעור הגירושין בין בני זוג בעלי מקצועות / תחביבים משותפים לכאלה שאין להם, מעניינת, אבל אני משער שלא תהיה שם מובהקות סטטיסטית לכאן או לכאן.
תחביב/מקצוע דומה כגורם מושך (לתחילת יחסים): כאן יכול להיות שיש איזה יתרון לתחביב /מקצוע הדדי אבל לא בהכרח מהמקצוע כמו "שתנה מתווך". כך לדוגמה סביר שרופא ורופאה מסתובבים באותם חוגים ופיזית נמצאים במקום עבודה אחד וזה יהיה הגורם הדומיננטי.
באשר לי- אין שום קשר בטעם המוסיקלי שלי ושל רעייתי
יש לי המון מה להגיד, מסתובבת סביב שאלות אלה בסיבובים קבועים.
אקח את הזמן לתשובה נרחבת בקרוב - - -
תמצית,כרגע:
נסיון העבר: לא היה לי אפילו לא קשר משמעותי אחד שלא הכיל התרגשות משותפת ממוזיקה.
חלקם התחילו מהמוזיקה והפכו ליותר מזה
וחלקם התחילו כבינאישי ודי מהר התברר
שגם היכולת להתרגש ממוזיקה (וחלקית לפחות מאותה מוזיקה) משותפת.
זה נכון יותר מכל לגבי חיי הרגש והרומנטיקה,
אבל למעשה נכון גם לכל קשר משמעותי אחר שיש לי.
על ההווה והעתיד והלבטים - עוד אכתוב...
אני רואה שכולם מתחמקים מאחריות ולא נותנים לך תשובה.
אני אני חושב שבלי קצה של עניין בנושא מאד אהוב על אחד מבני הזוג זה די קשה. החדשות הטובות הן שאפשר להדביק במעט מהאהבה למוזיקה אנשים אחרים. הרי כולם אהבו מוזיקה בגיל העשרה.
בו נאמר שאם הייתי מכיר אישה שחובבת סוסים לדוגמא, אז אני חושב שהיית על הדרך נהנה מזה. לא באותה עוצמה כמוהה, אבל במעט.
ולדוגמאות מחיי האישיים:
כשאני ואישתי הכרנו היינו סטודנטים והיא אהבה מאד מוזיקה (כמובן שפחות ממני), אבל היא אפילו הלכה להופעה של גאנז אנד רוזס שאני לא הלכתי אליה. והיום דווקא בגל האובססיוביות של לנושאהעניין שלה ירד. אז היא נהניית איתי בהופעות. מקשיבה לדיסקים שהיא לא מכירה כשאנחנו נוסעים כל המשפחה ביחד. אבל היא אפילו לא מבקרת ממש באתר שלי.
ודוגמא אחרת: השבוע הצטרפה חברה חדשה למשפחתנו כלבה גורה קטנה. אני לא אוהב כלבים וממש התנגדתי. אבל כשהיא הגיע נשביתי. ממש גורה חמודה. מת עליה.
השיר שבחרת הפעם, הו השיר שבחרת הפעם... שבר לי פעם, ניתץ את הלב לרסיסים קטנטנים.
אני לא יודעת אם לכעוס או להודות לך עליו.... הוא מהשירים שהכי מילאו אותי אי פעם ב...אהבה למוזיקה
מה אני יודעת על זוגיות...? לא הרבה...
אך על מוזיקה אני יודעת דבר או שניים... למשל:
שלא אחת בצעירותי המוקדמת, עזבתי חבר ועוד חבר בשל ש...דיבר כשהשמעתי לו שירים חשובים לי....
עזבתי בחורים טפשים שחשבו שהשמעת שיר היא הזמנה למעשה אהבה.. (ולא תמיד זה כך)
עזבתי אותם כי לא היו מסוגלים להכנס לאותו מוד של אהבה תהומית - התמסרותית שלי לשירים..
בשנים האחרונות ניהלתי קשר אפלטוני לחלוטין ומתסכל עם מישהו רק בגלל ה-מוזיקה שאיחדה ביננו,
המוזיקה מקשרת ומצמידה אך גם מעוררת ריבים מדון ומפרידה....
החבר שאותו הכי אהבתי, זה שהזכרון שלו עדיין צורב בבשרי, לא הצטיין בשום תחום במיוחד...
הוא לא היה חכם לא היה שמאלן לא היה מרדן לא היה עשיר לא היה נדיב לא היה מי יודע מה במיטה
הקשר האדיר העוצמתי ביותר שידעתי בחיי, שהיה ביננו, התבסס רק על...אהבנו והתמסרנו לאותה
מוזיקה.. אני זוכרת שיר שהעשיר את החברות יותר מכל המילים או המעשים שיכולנו לומר או לעשות...
השיר שבחרת הפעם, הו השיר שבחרת הפעם... שבר לי השישי, ניתץ את הלב לרסיסים קטנטנים. שוב.
הפתעת אותי
אשוחח בנושא עם רעייתי
ואחZור עם תשובה
Music was my first love
והכי כיף להיות עם אנשים שזורמים באותו ראש של מוזיקה......
שבת קסם לך (:
מעניין
(בטח אשוב לאחר שאחשוב על זה קצת יותר לעומק)