לאשה ברוריה - אשה בעלת עוצמה.
מי שרוצה לגלות סיפורה... יכול לגלוש "גוגל חפש".
אוסיף כמה מילים לזכותה בבחינת כפליים לתושייה.
אומרים ש"התלמיד" היה רבי מאיר בעל הנס שהתחפש. וכאשר קפצה... האם קפצה... נפלה? ואולי לא נפלה אלא ניתרה... על קידוש השם. ומתה? והלא אם מזכירים אותה חיה היא. והמנסה... מתנסה...
ואני אוהבת את ברוריה.
אומרים ש... נשים דעתן קלה... וזאת משום כי אין להן קושיה... האם יש או אין בורא לעולם?!
תשובתן מהירה ו"קלה"... יש! ובזה נגמר כל העניין.
הקשר שלהן לבורא - ישיר בלי מחיצה... והגבר לקשר זקוק לרצועה. (תפילין).
ושלמה המלך החכם מכל אדם כבר אמר: "בעניינים שבינו לבינה אין מתערבים... רק משבחים ומעודדים!"
שבוע טוב ומבורך
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פעם בע"ה יתברך בחלוף פרק זמן מסויים
כשתחקרי ותדעי עוד אודות ברוריה
תוציאי לאור ספר בו יהיו חומרים שהיו גנוזים
וסמויים מן העין ושנחשפו בזכותך.
תוכלי לומר בכיף "אשרי הגפרור....."
מאיר.
כמה מילים על...
ברוריה הייתה בתו של ר' חנינא בן תרדיון ואשתו של התנא ר' מאיר. לברוריה הייתה יכולת מרשימה ללמוד שלוש מאות הלכות ביום אחד.
"הנהו בריוני דהוו בשבבותיה, דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה סובא הוא קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו. כי הילי דלימותו" "ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך". על כך ועל רגישותה בבחירת המהלכים כיצד לבשר לבעלה בשורת איוב זו היא תוארה בדרשה כאשת חיל.
"אשת חיל מי ימצא" (מדרש משלי לא,י).
כתוצאה מלימודה האינטנסיבי הייתה בעלת ידע רב ואף דעותיה נתקבלו בהלכה.
באמצעות יכולתה לפרש פרשנות מקוריה היא ממתנת את תגובת בעלה ר' מאיר כלפי הבריונים המציקים לו.
(אותם בריונים שהיו בשכנותו של ר' מאיר והיו מצערים אותו הרבה, היה מבקש ר מאיר רחמים עליהם שימותו).
"אמרה ליה ברוריה דביתהו (אמרה לו ברוריה. אשתו):
מאי דעתך, משום דכתיב 'יתמו חטאים' מי כתיב 'חוטאים'? 'חטאים' כתיב.
ועוד, שפיל לסיפיה דקרא 'ורשעים עוד אינם' בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה"
(על מה סומכת דעתך שאתה מפרש את 'יתמו חטאים, הרי כתוב חטאים, כלומר יש להתפלל לכיליונה של הרֶשע ולא של הרַשע. ועוד' רד לסוף הפסוק שבו כתוב 'ורשעים עוד אינם' ופרש שאינם עוד רשעים, כלומר בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה).
ברוריה מתגלית כאשה היכולה לקבל מר גורלה תוך השלמה דתית. כשמתו לה שני בניה היא אומרת:
אמרו: מעשה היה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו.
מה עשתה אימן? הניחה שניהן על המטה ופירסה סדין עליהם.
במוצאי השבת בא רבי מאיר מבית המדרש לתוך ביתו.
אמר לה: היכן שני בני?
אמרה לו: לבית המדרש הלכו.
אמר לה: צפיתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם.
נתנה לו כוס של הבדלה והבדיל.
חזר ואמר לה: היכן שני בני?
אמרה לו: פעמים שהלכו למקום ועכשיו הן באין.
הקריבה לפניו ואכל. מאחר שברך אמרה לו, רבי:
יש לי שאלה אחת לשאול.
אמר לה: אמרי שאלתך.
אמרה לו: רבי, קודם בא אדם אחד ונתן לי פיקדון אחר, ועכשיו בא ליטול אותו הפיקדון נחזיר לו או לאו?
אמר לה: בתי, מי שיש לו פיקדון אצלו אינו צריך להחזירו לרבו?!
אמרה לו: חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אותו.
מה עשתה? תפסה בידו והעלתה אותו לאותו החדר, הקריבתו למיטה, ונטלה סדין מעליהן, וראה אותם שניהם מתים ומונחין על המטה.
התחיל בוכה ואומר, בני בני רבאי רבאי. בני בדרך הארץ, ורבאי שהיו מאירין פני בתורתן.
באותה שעה אמרה לו: רבי, לאו כך אמרת לי, שאנו צריכין להחזיר את הפיקדון לרבו?!
כך אמר "ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך" (איוב א, כא).
אמר ר' חנינא: בדבר הזה ניחמה דעתו וישבה דעתו, לכך אמר "אשת חיל מי ימצא".
אמר ר' חמא בר ר' חנינא: מפני מה נתחייבו שני בניו של ר' מאיר ומתו שניהן בבת אחת?
- מפני שהיו רגילין להניח בית המדרש ולישב באכילה ובשתייה.
גם אני הוקסמתי מדמותה של ברוריה, ומתכננת ללכת לסרט שנעשה עליה!
אלומה
*
מכל הלב
תודה שהבאת
שבת שלום ומבורך
דבי
shabat shalom ein li ivrit
תודה אלך לקרוא עליה.
שבת ברכה.