דברים פשוטים כמורכבים...
החלטות רגשיות הכי קשות...
הלב לא יודע להחליט כלום...הוא דופק תמערכת...
המוח לא תמיד עובד....
במיוחד כשהלב משתלט
לעזוב? להמשיך?להפסיק?ואם נפסיק,זה יעזור?ואם נמשיך, זה יעבור?
לפעמים לאהוב זה לעזוב, לפעמים לאהוב זה להמשיך,להחזיק אד העצם,עד שהעור והבשר נגמרים,
מתי המצב הופך לבלתי הפיך? כשעוזבים.
היה לך שותף (בעסקים\בבית) והוא לא עמד בציפיות, אם הוא רק שותף זה הרי ברור-לעזוב.
אם הוא גם חבר,רע מהדרך הארוכה,ידיד נפש,אהוב,מה תחליט?
ואם הוא בגד? ואם הוא שיקר?
הרי עדיין זה אותו חבר,האם טעה?או שגה? או חלילה בכוונה??
ולמי בעצם תשובה ברורה??
ולמה זה כאילו להיות או לחדול מלהיות?
למה ההחלטות האלה כ"כ קשות?
למה אחרי שהפור נופל תמיד ובכל מצב , הלב סובל?
כשנשארים כל הזמן חושבים מה היה יכול לקרות לו עזבנו,
כש עוזבים ישנם געגועים וגם מחשבול על מה היה קורה לו נשארנו...
ולפעמים התשובות ברורות ואין שאלות, והגעגועים פשוט הורגים. |