|
זו לי הפעם השניה שאני חוגג לי יומולדת בקפה, גם בפעם הקודמתhttp://cafe.themarker.com/view.php?t=437621 יצאו לי הסמכים האלה ססססססססססססס..........אה.........מו............ ועל שום מה הא? למה הצפל תמיד מקלל ביומולדתו? זה יפה זה? ילד של יקים שכאלה ססססססמכים יוצאים לו מהמקלדת? פראגיש איש? (שזה בגרמנית : אני שואל). אז ככה זה חברי היקרים, הכל בגלל הכוכבים והמזלות. לפני שבוע נתקלתי באחד המוספים בהורוסקופ שבישר לי שהימים לפני יום הולדתי יהיו ימים קשים ומחורבנים אבל לאחר היומולדת יתבהרו השמים והכל ישוב להיות נהדר, יפה, מתוק וורוד כמו צמר גפן מתוק . אני אין לי אמונות טפלות אני אבל בכל זאת אני מאמין לחמישים אחוז ממה שההורוסקופים האלה אומרים בגלל הסטטיסטיקה הצפלית. אם למשל כתוב שם שמצב הכוכבים (כל מיני כוכבים שחוצים זה את מסלולו של זה, מסתירים זה את זה ועוד כהנה וכהנה תעלולים קוסמיים שאיני מבין בהם דבר וחצי דבר) הוא כזה שאני הולך להרוויח המון כסף, מיד מגיע אלי איזה מכתב מהעיריה שבו נטען שעלי לשלם להם איזה חוב נשכח שיצמצם את יכולותי הכספיות ואז, האצטגנין טועה ובגדול. מצד שני, אם נכתב שאני הולך להפסיד המון כסף, מיד מגיע איזה מכתב מהמשטרה שטוען שנתפסתי על מהירות ע"י מצלמה בכביש בגין ושעלי לשלם להם בוכטה קנס פלוס 8 נקודות ומועמדות לקורס לנהיגה מונעת וזה הולך להעיק לי על האוברדראפט, אז הפעם האצטגנין שיחק אותה.........אז כפי שאמרתי, הם תמיד צודקים בכ 50% כפי שהעניינים נראים כרגע החוזים בכוכבים ובעלי האוב מנצחים את הסטטיסטיקה ובענק!.......אני רגיל בטעמו של החרא אבל אפילו לי לא מגיע לשלם כ"כ הרבה עבור יומולדת פשוט, לא עגול, סתם אבן דרך מס' 59 שזה אפילו לא נותן תעודת "קשיש מוסמך" אותה אקבל רק בשנה הבאה כשאגיע, אם אגיע, לגיל 60 הנכסף..........ומשם בצעד בטוח אל הישישות הבלתי נמנעת. חברי הרבים בקפה בודאי תוהים עכשיו על קורותי בימים טרופים אלה ומדוע אני מקטר. אז ככה: קודם כל אני מקטר בגלל שאני קוטר מדופלם ומאמין גדול במשפט "אתה לא מקטר אתה לא קיים". דבר נוסף הוא שבאמת אכלתי אותה הפעם. אכלתי אותה מהר יוזף רייצינגר הוא הבנדיקטוס ה16 למניין הבנדיקטוסים, הוזמנתי להמון ארועים משפחתיים שזו צרה בפני עצמה והבת הפרטית שלי, היפה המדהימה והנהדרת, פקחית "רשות שמורות הטבע", הגיעה אלינו מהשמורה עם רימות זבוב "סיתרית הבקר" בתוך שתי עיניה היפות ונראתה כמו נערה טיבטית שחטפה מכות ממשמר הגבול הסיני......אתם יכולים להרגע, מחלקת העיניים של בה"ח "שערי צדק" טיפלה בבעיה ופקחה עבורינו את עיניה הירקרקות ואין לי ספק שחתן לא תהיה לה בעיה להשיג אם רק תרצה בכך....... אז כפי שאתם רואים הפעם העכו"ם צודקים אבל לפי הסטטיסטיקה המוכחת, בפעם הבאה הם יטעו ואני ממש לא בטוח שבאמת אלקק את הצמר גפן הוורוד ההוא.......
ויוה לה פאפא השבוע הארתי (לא לבד, עם ידידי חזי) שני ארועים בביקור פאפאם (יענו הפאפא שלהם). הראשון היה ב"יד ושם" והשני ב"פטריארכיה הלאטינית". אמנם הנאום שנשא בנדיקטוס רייצינגר ביד ושם לא נעם לאזניים היהודיות הפראנואידיות שמחפשות כל פסיק ונקודה שיוכיחו שאנחנו שנואים, דפוקים ומסכנים, אבל השידור עבר בשלום והצלחתי במו פי האנטי דיפלומטי להרגיע את כל בעלי התפקידים ב"יד ושם" שזה בסדר שהפאפא והנשיא יסונוורו ע"י הפנסים העתיקים שלי ושזה בעצם תפקידם "לעמוד באור הזרקורים". גם את אלה שפחדו ש"אוהל יזכור" יהיה מואר מדי ויאבד את אופיו ה"שואתי" הרגעתי. זה בסה"כ טקס אינפורמטיבי ונראה לי שבאמצעים הדלים שעמדו לרשותנו עשינו עבודה די בסדר. בפעם הבאה, שיואילו למצוא תקציב ואז נוכל לעצב תאורה אפלה שתסחוט דמעה מכל אוכל לחם קודש ברחבי העולם הקתולי........ שם פיוז לא קפץ, שום כבל לא נקרע, הגנרטור לא שבק ושום אח"ם לא מעד על ציוד או תייל.......ברוך אתה על חסדים קטנים..... את התאורה הצנועה מאוד בפטריארכיה הלטינית בנינו בעזרתו של וויליאם. וויליאם שלנו ממוצע הקומה, שמנמן, קרח וחייכן, הוא האיש שמכיר כל פינה בפטריארכיה כל מעבר, כל צינור וכל קבל. פרשנו את הציוד בלילה כשניידת השידור והגנרטור מחוץ לחומות העיר העתיקה והמצלמות המקרופונים והתאורה בבפנוכו של הכנסיה. בבוקר, כשהגענו לכנסיה פגשנו את ווליאם וסגנו לבושים בשרוואלים שחורים ענקיים, ווסטים מרוקמים בזהב, תרבושים אדומים, אבנטים גדולים על מותניהם והם חגורים בחרבות ענקיות מעוקלות ובידיהם מקלות מפוארים. תפקידם היה לקבל את האחמ"ים בפתח הכנסיה תוך כדי נקישות חזקות של השרביטים ברצפת האבן. חבורות חבורות של חובשי כיפות אדומות וסגולות, לובשי גלימות שש ושני,חובשי תרבושים מפוארים ועונדי ענקים זהובים התקבלו ע"י ווליאם וחברו בנקישות נלהבות. רבע שעה לפני הופעת ממלא המקום, כשהיתי בחצר, צלצל הסלולרי ועמיתי הודיע לי שמערכת החשמל בכנסיה קרסה.............אללה יוסתור ולהקתו................נכנסתי לכנסיה וראיתי שאכן כן, קטסטרופה. רצתי לווליאם המפואר, אמרתי מה שאמרתי ומיד זינקנו אני והוא כולל השרביט והחרב הענקית אל תוככי הפטריארכיה ושם נתגלתה התקלה שלא היתה קשורה בציוד שלי ברוך השם, או איך שלא מברכים בלטינית. השידור עבר בשלום וגם התפילה שנסתימה בקריאת ההמונים "ויוה לה פאפא" שזה בעברית יחי האפיפיור ובערבית "יעיש יא באבא, יעיש יעיש יעיש". בפגישתי הבאה עם הפאפא (זה כבר הפאפא השני שעבר חמישה מטר ממני, חלומו של כל מאמין בעולם.....) אמליץ לו להעניק תואר קדושה לוויליאם שבלעדיו אנא אנו באים. הכל היה יכול להסתיים בטוב לולא נתקעתי בכנסיה עם כל הציוד כאשר הוד קדושתו הלך לאכול צהרים ולדפוק שלפשטונדה בתוככי הכנסיה ואילו אני היתי צריך לחכות עד שיעזוב. זה ממש לא מה שנאמר לי שהולך לקרות ואני עם המזל המחורבן שלי לא אכלתי דבר מהבוקר. סטטיסטיקה צפלית כבר אמרתי לכם? בעצם כנכד לתרבות הטבטונית היתי צריך לנחש ששום גרמני, פאפא או לא, יוותר על השלפשטונדה הקדושה. מהבוקר התייבשתי בשמש עד לשילוחו של האפיפיור אל מדינתו הקטנה ומהמוקפת בנשות רומא המהממות, מחר יש לי עוד ארוע משמח (מסיבת חתונה אלא מה) וביום שני הבא עלינו לא לטובה (אני שונא חמסינים) תגיע לקיצה השנה החמישים ותשע למינייני ואז, ע"פ האסטרולוגיה, הכל הולך להשתפר...... אז תגידו מזל טוב ותביאו חיבוק. מגיע לי לא?
לכבוד תאריך הווסדי ועבור חברי החדשים, אני מוסיף כאן את רשימת הסיפורים הקצרים שפרסמתי . תמצאו כאן את :
L6 סיפור וטיפול שורש
רחוק מהעץ רואה חשבון וחרש עץ מבשלים שקשוקה
גמאני סיפור על אהבה שכמוה כבר לא מוצאים היום
ניחוח היערה רומנטיקה ומתח מיני על רקע מלחמת לבנון השניה
לולו שרה ונעם הסנדרל צפל מקבל משרה שיעור על החיים ובכלל
אוצ'יצ'ורניה שני גברים שיכורים, רוסי וישראלי, מתמודדים עם ליבם השבור
איך מתארים שתיקה כבדה שני חברים, בלילה במשאית על כביש הערבה
כ"מ צפל פוגש מלאך
קונצ'רטו לכינור ומכות רצח צפל הקטן חוטף מכות ולומד משהו על געגועים ומוסיקה
ו וכאן תמצאו את המונולוגים אני כל כך שמח שהגעת.
בתי נעה צילמה את המכוער הזה
רצועת הקול: "חלפה שנה" נתן כהן וה"נשמות הטהורות"
|