כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל האהבות כולן...

    אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
    מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
    מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
    מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
    בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
    החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    מבחן האמון

    67 תגובות   יום שבת, 16/5/09, 09:19


    אתמול עם הקפה של הבוקר הסתכלתי על מנין הכוכבים

    ואמרתי לעצמי: יקירתי, תוותרי, אין מצב שזה יצליח, זה הזוי מדי....

    זה התחיל כבדיחה וכך זה גם יגמר,...

    עם כל החברים המדהימים וההתגייסות המפתיעה לטובה,

    צריך עוד 1000 כוכבים ועוד 15 ימים היומולדת,

    סתם את עושה צחוק מעצמך...

    קוראים לזה מבחן של אמון, לא משנה מה המטרה,

    תמיד בדרך יש רגעים של נפילה....

    ואז קרה דבר והגיעה תמיכה ותובנה ממקום אחר לגמרי....

    במפגש הבוקר הבאתי לילדים את נושא "עגל הזהב".

    ספרתי להם שמשה נקרא אל ההר ולאחר כמה ימים העם איבד את האמון

    שהוא יחזור וגם אהרון שנשאר אחראי, איבד את האמון ונלחץ מהעם

    ושאלתי:

    מה קורה כשמאבדים את האמון.... איך זה מרגיש....

     

     

    ידיים הונפו לאויר והמסע החל:

     

     

    כשמאבדים את האמון זה אומר שמאבדים את הבטחון בעצמך,,

    כשמאבדים את האמון שוכחים את החוקים,

    כשמאבדים את האמון יש אלימות, מחפשים את מי להאשים

    ולא לוקחים אחריות.

    אבל, גם כשמאבדים את האמון, אז הוא חוזר, אמון יכול ללכת ולחזור.

    זה כמו שנופלת שן ונשאר חור, אבל אנחנו לא מאבדים אמון,

    כי אנחנו יודעים שתצמח אחרת במקומה.

    אמא ואבא שלי נוסעים לחוץ לארץ בשבוע הבא ואני יודעת שאני לא

    אאבד את האמון ואוכל לעזור לסבא ולסבתא.

     

     

    ואז קם קטנצ'יק אחד (בן 5), שהתמודד השנה עם פרידות קשות בבקר

    ואמר:

     

     

    כשמאבדים את האמון זה כמו שיש קיר מולנו ואנחנו מחפשים איך לעבור אותו

    ולא מצליחים ואז קורה משהו והחוסר אמון נתקע בקיר וחוזר לבטן שלנו

    ואז חוזר האמון..

     

     

    ומי שחווה חוסר אמון והתקפת שדים בחייו,

    יודע שככה זה בדיוק מרגיש,

    הקיר בדרך כלל גם צבוע בשחור... קריצה הייתי בהלם

    והמשכתי כל היום ללכת עם הדברים שנאמרו.

     

    גלית המדהימה אמרה, שהיא לא מבינה למה זה מפתיע אותי,

    שהרי לימדתי אותם ושפה והם משתמשים בה.

    "אם היית מלמדת אותם צרפתית,

    בשלב הזה של השנה הם היו עונים לך בצרפתית...."

     

    ובכל תהליך של השגת חלום, יש את הרגעים בהם אתה חסר,

    מרגיש את האין, את האי אפשר,

    ודוקא ברגעים האלה, נבחן האמון שלך בעצמך, שלי בעצמי.

    אז חזר לי האמון.... אנחנו נעשה את הכי טוב שלנו...

    ומה שיהיה - יהיה טוב..... ושמח.....

    כל שנה אני חושבת שהשנה יש לי את הקבוצה

    הכי מדהימה שהיתה לי אי פעם

    וכל שנה אני מופתעת מחדש עד כמה השמיים הם לא הגבול.....

    אין, אין ילדים כאלה בעולם......קריצה

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/5/09 16:10:

      למה את לא גננת של הילד שלי?
        18/5/09 18:05:

      עוד אחד ממני...

      לא להתייאש!

      קטן עליך.

      איריתה

        18/5/09 07:17:


      לאחרונה יש כל כך הרבה פוסטים הקשורים לילדים וחינוך ,

      ובכלל - בחיי יומיום נושא החינוך מדאיג ומטריד את כולנו עקב האלימות בקרב הנוער , השימוש בסמים וכו .

      הנה עוד נקודת מבט על החינוך ( ובכלל על חיים )

       

      http://www.youtube.com/watch?v=Fs5m4W5XACo&NR=1

       

      יותר פרטים :

       

      http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94

        17/5/09 18:58:

      מוסיף ומאמין שנצליח

        17/5/09 17:50:
      נהדרת!!!
        17/5/09 17:13:
      מאמין.
        17/5/09 16:33:

      אסור לאבד את האמון ואת האמונה....גם כמבוגרים
        17/5/09 15:57:


      על בסיס אמון נבנים דברים מוצקים רבים

      סדק קטנטן באמון, מנתץ דברים גדולים....

      מלא החופן כוכבים

        17/5/09 15:04:


      אני תמיד תוהה מה קורה להם בהמשך...

      איפה זה הולך לאיבוד!

        17/5/09 14:29:
      מ- פי עוללים
        17/5/09 14:12:

      כשמאבדים את האמון זה כמו שיש קיר מולנו ו

      אנחנו מחפשים איך לעבור אותו ולא מצליחים

      ואז קורה משהו והחוסר אמון נתקע בקיר

      וחוזר לבטן שלנו אז חוזר האמון..

       

      מדויק להפליא

       

        17/5/09 14:10:

      *מקסים.
        17/5/09 12:55:

      כוכב נולד...
        17/5/09 11:00:

      השמים הם רק התחלה

      ילדים הם עולם של אגדה

      החוכמה שבהם ישנה

      בכל פעם מחדש מפתעיה

      לא סתם אומרים הביצים מלמדים את התרנגולת

      ואני אומרת שזה נכון

      מגיל אפס הם כבר חכמים.

      תודה.

        17/5/09 09:34:

      הילדים תמיד גונבים תהצגה.

      שבוע ניפלא גילה

      עם הרבה...אמונה.

        17/5/09 09:30:

      נשמה יקרה - איזה יופי של פוסט

      מודה - אני נכנס לכל פוסט שלך מאז שביקשת - ומככב, גם אם לא מספיק לקרוא הכל.

       

      הפעם, בגלל שכתבת שזה תובנות מילדים, קראתי (מכור לתובנות של ילדים) - ואכן הם מדהימים.

       

      אבל - גם את מדהימה. וכל שנה נהיית יותר טובה כי את יותר במקום.

       

      אז למי באמת איכפת אם תשיגי 6660 כוכבים או לא? שחררי את זה....

       

      לי אישית כיף במסע שהזמנת אותי אליו - אני מרגיש שאני נותן משהו, דבילי ושיטחי ככל שיהיה - אבל בעל משמעות עצומה בשבילי!

       

      אז תודה על ההזדמנות להשתתף, ותודה על עולם יותר טוב שאת מביאה לנו דרך חינוך שלא יסולא בפז, לדורות של אפרוחים מקסימים!

      תודה על מי שאת.

       

      באהבה

      עופר

        17/5/09 09:10:


      אסור לאבד את האמון לעולם ויהיה מה

      בכדי לזכות לדברים טובים צריך להאמין ולזמן

      והכל יבוא על מקומו בשלום

      אוהבת נשיקהחני

        17/5/09 09:10:
      חכמה מלמדת חכמים!!
        17/5/09 08:44:

      היי גילוש..כרגיל פוסט מדהים....

      הילדים האלה הם כל כך חמודים חכמים ומדהימים...ואת זכית....

      לחנך אותם ...הם כוכבים ואת הכוכב הראשי......:))))))))

        17/5/09 08:41:


      אם אין אמון אין כלום.

      תמיד ישאר הספק!

        17/5/09 08:31:


      האמת הכי אמיתית היא אצל הילדים

      בלי מאנירות ,בלי חראטות

      ומבטאים הכל בשפה מדהימה ,

      ללא התנצלויות,ללא התחבאויות

      כשהם אוהבים, אז זה על אמת .

      כשהם לא אוהבים ,זה גם על אמת .

      בתמימות הזו שלהם שהולכת ונהרסת

       בגלל חוסר אמון בסביבה שאנו חיים בה .

       

        17/5/09 08:17:

      אהבתי

      *

        17/5/09 08:14:

      כוכב ענק לילד ולגננת שלו!!
        17/5/09 07:00:

      כוכב לאמון
        17/5/09 06:55:

      קבלי כוכב שיאיר את דרכך באהבה בחום בשמחה ובבריאות...
        17/5/09 06:46:
        17/5/09 06:20:

      ילדי הדור הם נפלאים

      הגננת לא פחות..

      אמון שומר על האמונה

      ללא אמון  גם האמונה " נעלמת

      שנלמד לשמור על האמון על מנת לחזק את האמונה

      נתחיל באמונה בעצמנו..

      אחזור ל** אחרי 24 שעות

      לא עבורך כי את ה-**

      אלה עבור האמון שתצליחי במשימה :-)

        17/5/09 02:58:


      עם אישיות קורנת כמו שלך את אינך זקוקה לכוכבים.

       

      הילדים הם הכוכבים השזורים בשליחותך.

        17/5/09 02:56:


      אמון זה באמת בבטן :-)

      כוכב לילד.

        17/5/09 02:31:


      איזה יופי

       

      תודה

        17/5/09 02:18:

      אין, אין ילדים כאלה בעולם......קריצה

       

      בע"ה....

       

       

      *

       

       

       

        17/5/09 01:43:

      *****

              נשיקה

        17/5/09 01:40:


      כתבת מרגש

      חברה שלי...

      ואני קטונתי

      לעומת חכמת הילדים....

      " צריך עוז

      וכוח נפשי רב

      למצוא

      אמון שאבד

      והוא ימצא

      ימצא

      בתוכנו"

      אולי לזה התכוון הילד הקטן

      שכתב שהוא נמצא בבטן....?

      מקסים !

        17/5/09 01:20:

      גילה המשיכי להאמין שלחתי לך עוד

      כוכב אנחנו נעשה את זה.

      שבוע טוב.

        17/5/09 01:00:

      ילדים נפלאים כאלה מגיעים הרבה יותר רחוק כשיש מי שמטפח ומפתח אותם. תודה שאת עושה מלאכה כה חשובה ומרכזית. טיפוח הילדים הנפלאים, נותנת להם במה כל כף יפה לחשוב, לצמוח ולהתמודד.
        17/5/09 00:20:

      ילדים....=עולם ומלואו...

      תמיד יגלו לנו דברים

      שגם אנו לא חושבים עליהם..

      שמור עליהם אלהים..

        17/5/09 00:08:

      יש נחמה בילדים החכמים האלה.

       

        16/5/09 23:36:

      נפלאה את גילוש' ונפלאים הילדים!!!

      פוסט שעושה טוב על הלב!!!

      תודה!*

        16/5/09 23:33:


      מותק

      שלא תאבדי תאמון בקפה

      הנה מורידה לך עוד כוכב...ירוק..זוהר..נוצץ

      *

        16/5/09 23:31:

      כשמאבדים את האמון זה כמו שיש קיר מולנו ואנחנו מחפשים איך לעבור אותו

      ולא מצליחים ואז קורה משהו והחוסר אמון נתקע בקיר וחוזר לבטן שלנו

      ואז חוזר האמון..

       

       

      אוף כמה שהם צודקים הקטנים האלה

      אנו מנסים ללמד אותם דברים

      אך בסופו של יום הם אלה 

      אשר מלמדים אותנו..............

       

       

       

      נגמרו הכוכבים

      אבל מחר יש מלאי חדש...

        16/5/09 22:53:

      גילוש... הקפה הזה מרגיז אותי עם התקלות והאיטיות שלו... ואני ממש מכריחה את עצמי להכנס לכאן... כי את כבר יודעת שאני תמיד בעד ההדדיות...!

       

      אבל - כשאני קוראת פוסט שכזה - אני אומרת: וואו ! איזה כיף שיש אנשים כמוך !

      וכל מילה אחרת מיותרת (וגם לפני שההודעה לא תשלח...:)) !

       

      המשיכי לעולמים - להיות מי שאת !

       

      שבוע נהדר !

        16/5/09 22:52:

      מקסים..פשוט מקסים!

      בהחלט את מלמדת את הילדים האלו  שפה

      ומעניקה להם מתנה ענקית!

       

        16/5/09 22:46:


      אני מתה על הסיפורים שלך מגן

      הם מזכירים לי נשכחות ..

      וחוצמזה ..

      תודה שהזכרת לי

      להתחיל כל יום

      עם כוכב לך :)

        16/5/09 22:44:


      ילדים הם נפלאים. המורים הכי טובים. הכי ישרים. הכי אמינים. אסור לתת להם לאבד אמון, אבל יש להם המון כוחות להחזיר לנו, המבוגרים, את האמון בעצמנו.

      בעקבות אוסף 40 הסיפורים החדש שלי, סיפורים במקום שוקולד, אני עורכת לאחרונה המון סדנאות במרכזי יום לקשישים, בבתי אבות וגם בפני עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. הסדנאות שלי מכילות הרבה משחקי תפקידים, ושם אני רואה שוב ושוב את הילד שבתוך האדם המבוגר, את הגעגועים לילדות, את החוויות הבלתי נשכחות למרות שעברו עשרות שנים, ואולי דווקא הזמן הארוך שעבר מאז רגעי קסם מעיד שמדובר בטיפות זמן שנתנו ונותנות לחיים משמעות טובה יותר. כשהם מדברים על הילדות, נדלקת אש בעיניים הקשישות, והילד מגיח החוצה, כמו בלידה, ומתעורר לחיים חדשים.

      ולכן, את עושה עבודת קודש.

      לאה פוקס 

        16/5/09 22:33:

      כשאת מאמינה בעצמך ,

       

      אנחנו מאמינים בך .

       

      לכן איתך לאורך כול הדרך ..

      גם אם התוצאה תהיה בערך  :)

       

      *
        16/5/09 22:30:
      ילדים תמיד גונבים את ההצגה= הם עוד חושבים ישר בלי קילקולים- הישר בועטים גבוה והישר.... בול לשער
        16/5/09 22:25:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-05-16 09:28:28

      כשמאבדים את האמון זה כמו שיש קיר מולנו ואנחנו מחפשים איך לעבור אותו

      ולא מצליחים ואז קורה משהו והחוסר אמון נתקע בקיר וחוזר לבטן שלנו

      ואז חוזר האמון.

       

      פנינת מחשבה מרשימה ביותר לילד בן חמש. וואו, גילוש הדור הזה חכם מאוד. פוסט נהדר. אשוב. צר לי שאזלו. משאירה נשיקה אוהבתנשיקה

       

      בהחלט, פנינת מחשבה...

      גם הדוגמא שלהם עם השיניים

      יוצאת מן הכלל...


      וואו. אני חושבת שממש ממש צריך לרצות למצוא את האמון כשמאבדים אותו. כל כך קל במשבר אמון פשוט לאבד אותו ולהתרחק. אבל אם אתה ממש רוצה אותו בחזרה, אני חושבת שהוא יודע למצוא אותך.
        16/5/09 22:21:


      כמה שזה נכון

       

      *

       

      לימור

        16/5/09 22:19:

       כן יקירתי

      מי שעובד עם ילדים ,מופתע כל שנה מחדש

      ההפתעות לא נגמרות

      .....טוב לפחות בזה שכרינו:-)))

      אין,

      אין ילדים כאלה בעולם......קריצהאין גבול להפתעות

      ויאללה מתי יום הולדת?

      תעשי כמו הילדים,

      "תשני תאריך" לפי שמתאים לך.....:-))))

        16/5/09 22:19:
      נכון. אמון שקרס לא ניתן לשקם, חייבים לפתוח דלת אחרת.
        16/5/09 22:18:


      ילדי הגן שלך מקבלים את ההכשרה

      הכי טובה בעולם לחיים

       

      ואת תמצאי את מה שאת מחפשת

      כי ככה זה צריך להיות

        16/5/09 22:10:
        16/5/09 22:05:

      ילדים  מזכירים  לנו  את  שמזמן  שכחנו

      תום  וכנות

      באשר  לאמון  -  עם  טיפה  נאיביות  אולי.

      במערכת  זוגית  -  אמון  שקרס  קשה  מאוד  לשקם

      *

        16/5/09 21:52:


      אין לי ספק, גילה,

      שילדי הגן שלך,

      יהיו מבוגרים בעלי אנטלגנציה רגשית

      מאד מפותחת.

      איזה כיף להם שיש להם אותך..

        16/5/09 21:45:

      גילוש לכי עם האמונה שלךאת תצליחי!!

        16/5/09 20:20:


      גילגוש

      ילדים הם עם חכם

      אמיתי ונפלא

      עד שנעשים מבוגרים כמונו ואז....

      יופי של פוסט

      הפעם נטולת כוכביא אני

      כשמאבדים את האמון זה כמו שיש קיר מולנו ואנחנו מחפשים איך לעבור אותו

      ולא מצליחים ואז קורה משהו והחוסר אמון נתקע בקיר וחוזר לבטן שלנו

      ואז חוזר האמון.

        16/5/09 20:14:


      ילדים הם כ"כ חכמים ויכולים ללמד אותנו כה רבות.

      כיף ליהנות מהתובנות שלהם.

       

        16/5/09 20:06:

      מדהים עד כמה הם חכמים ויודעים לומר בקול רם את שאנחנו משתיקים.
        16/5/09 19:48:

      כל שנה אני חושבת שהשנה יש לי את הקבוצה

      הכי מדהימה שהיתה לי אי פעם

      וכל שנה אני מופתעת מחדש עד כמה השמיים הם לא הגבול.....

      אין, אין ילדים כאלה בעולם......קריצה

       

      אין, אין ילדים כאלה בעולם..חוץ מאשר בגן שלי יקירה.

                 ח י ב ו ק וכוכב  למאמץ הקבוצתי!!!

        16/5/09 17:57:

      האמון זה הדרייב שלנו.. בגללו קמים כל בוקר וממשיכים לעלות מהמקומות הכי נמוכים... וזה ידוע שילדים הכי חכמים בעולם!
        16/5/09 15:28:


      גילי ,

      איך  בשניה שכתת מי את.

      יותר מידי כוח את מעניקה לכוכבים .

      את הכוכב .

        16/5/09 15:17:


      אין ספק שילדים הם המורים הכי טובים במיוחד הדור החדש , כי יכולת השכלית והתפיסה שלהם כבר יותר מפותחת משל הדורות הקודמים , בהפרש ואיכות משמעותים יותר מרק סתם "פער דורות" שטבעי שזה יקרה הרי "כל חברו ייצור גדול ממנו " .

      לגבי הכוכבים , כמו כל דבר אחר בחיים , אם לא מזכירים לעצמנו ולאחר את חשיבות המטרה שרוצים להגיע אליה ,

      אז עם הזמן אנשים שוכחים בשביל מה עובדים ובאים סתם לעבודה או מחפפים וכו .

      לברר לעצמנו כל פעם מחדש עד כמה חשובה בעיניינו המטרה , גם תראה לנו האם בחרנו במטרה שנכונה לנו ומתאימה עבורנו .

      ויכול להיות שאם זו מטרה לטווח ארוך , האדם עצמו ישתנה והמטרה כבר תאבד את הטעם מבחינתו , או תקבל צורה אחרת , שונה .

      סתם דוגמה , אני מכירה מישהו שרצה להיות אסטרונאוט , אבל בכלל לא אוהב ולא מבין בפיזיקה מתמטיקה וכאלה  .

      אבל בהחלט מצא לו דרך להשיג את המטרה כשהבין שהמטרה היא לא הטיול הפיזי ביקום , אלא הטיול הפנימי ביקום הפיזי , ובמיוחד ביקום הפנימי .

      שבוע טוב

        16/5/09 14:16:


      יש לך חזון ויש לך מטרה ואת עושה הכי טוב שאת יכולה

      ביחד עם החברים שהתגיסו לטובת ההגשמה.

      גם אם לא תצליחי לממש את המטרה ככתובה וכלשונה

      לפחות תדעי שכיוונת גבוה והגעת גבוה.

      מעתה תהיה אמונתך בעצמך וביכולתך גבוהה.

      לחיי האמונה הפנימית והשורשית

        16/5/09 10:36:

      אז חזר לי האמון.... אנחנו נעשה את הכי טוב שלנו...

      ומה שיהיה - יהיה טוב..... ושמח.....

       

      אל תידאגי יהיה בסדר *

        16/5/09 09:31:


      הילדים הם הילדים

      אבל

      את זה את!!!!!

      כשמאבדים את האמון זה כמו שיש קיר מולנו ואנחנו מחפשים איך לעבור אותו

      ולא מצליחים ואז קורה משהו והחוסר אמון נתקע בקיר וחוזר לבטן שלנו

      ואז חוזר האמון.

       

      פנינת מחשבה מרשימה ביותר לילד בן חמש. וואו, גילוש הדור הזה חכם מאוד. פוסט נהדר. אשוב. צר לי שאזלו. משאירה נשיקה אוהבתנשיקה

      פרופיל

      גילוש 6660
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות