האמנות כריפוי
לאחר תאונת דרכים עם שיקום קשה יצאתי לחיים חדשים דרך האמנות .כיום אני מטפל ומדריך קשישים ואנשים מבוגרים ועוזר להם דרך האמנות.
ניתן לעזור גם לילדים,צעירים וסתם אנשים עם כל מיני בעיות.פתוח לשאלות,דוגמאות,סיפורים ואף תמונות.
פוסטים אחרונים
- חדשים בסטודיו 1/3/12
- פרחים בגינה של אודי 26/2/12
- השפן הקטן........... 20/2/12
- הפרי החושני מהגינה שלי 15/2/12
- מחפש רעיון .........לשם .בנתיים קראתי לו "שתוק" 24/1/12
- עבודות חדשות 25/12/11
ארכיון
העומס על חיינו
לפעמים אנחנו מתייאשים,לפעמים עצובים לפעמים עצבנים...בעיקר על טיפשותם של אחרים. לא אוהב אותי.....עזב אותי.....שונאת אותו....... לא טוב לי בעבודה......הדשא של השכנה ירוק יותר והרשימה יכולה להתארך עד כמעט אין סוף. אנחנו שוכחים שאנו קמים מידי יום, נושמים מסתכלים על האור,מקבלים חיוך מהילדים או איזה ליקוק מהכלב, כירבול מהחתול וציוצים מהציפורים. אז מה אם העבודה לא משהו....האם זה מרכז החיים אז מה אם הוא עזב / ה אותי.....אין תחליף ,להזכירכם בתי הקברות מלאים באלה שאין להם תחליף. נכון האהבה כואבת אבל כמו כל פצע....מגלידה נכון העלבון עמוק......אבל מתמלא בגאווה עצמית וגם אם האמון ניפגע......כדאי לנסות שוב ובמחשבה תחילה. תתחילו לחייך אחד לשני ואז תראו שהשכן יכול להיות נחמד ונהג האוטובוס הופך לאדיב, הבוס מחזיר חיוך והכל מתחיל לזרום אחרת ....אפילו הסנדוויץ הרגיל נעשה טעים יותר. וגם עם הרכבת איחרה ......או אנחנו איחרנו.....תגיע עוד אחת. לכו לטייל בשפת הים....על החול ליד המים וראו איך הגל מגיע בשמחה אליכם ..ואם לא תפסתם אותו .....יברח אבל הנה בא עוד אחד. זיקית עם עיין אחת תמות מרעב .....שפן עם שן קדמית שבורה ימות מרעב , אריה מלך החיות עם קוץ קטן ברגל ימות מדלקת ,אבל אנחנו בני האדם יודעים להתאושש מתרוממים,יודעים לחייך ,חושבים . ..לפרגן ...עוד צריך ללמוד.....להשתפר.... נכון יש גם רעים,מרגיזים ,מציקים ,אבל זו הבעייה שלהם האחריות שלהם .........עזבו אותם לנפשם .....ויגוועו ויסורו מאיתנו.. קחו דוגמא מהתמונות שצרפתי ,האנשים טוב להם,יש פרנסה יש אוכל,יש חיוך למרות ....."העומס" על החיים. ** מפרגן לכולכם/ן אוהב אתכם / ן ושולח לכם/ן כח ואהבה. יודה המשך שבת נעימה |
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהבתי,רק סיפור קטן לגבי בית הקברות:
פעם הראתה לי רבנית חכמה את בית הקברות המקומי ואמרה:
את רואה שם,יש שם המוני אנשים שחשבו שאי אפשר בלעדיהם...
אז כל עוד אנו חיים...הבה ונהנה ונגרום רק טוב לאחרים,כשנשן מחוץ לבית,דהיינו בבית החיים,זה כבר לא יהיה בידינו...
יופי של גישה.
לא תמיד זה מסתייע, וגם לפעמים פשוט צריך לכעוס, אבל בתור קו מנחה שחיים לאורו, זה נהדר.
שבוע טוב:)
שבוע טוב
איני כועס בדרך כלל ואם כבר אז לדקה.
למדתי לוותר על התכונה הזאת"כעס"
נכון,לוקח זמן ללמוד להתנהג כך,לפעמים
צריך איזו מכה שתזעזע ותשנה את החיים.
אז עברתי מכה,לקח לי 5 שנים עש שהבנתי
איך צריך לחיות ועוד חצי שנה סטאז.
והיום אני שונה.
אימצתי דרך חיים שבניתי מניסיונות של אחרים,
מחיוכים של אחרות,קצת תיאוריה סינית והשאר
בא מבפנים (תכונה מולדת לאהוב) .
אני מאחל אושר וחיים ניפלאים לכולם.
אני הגעתי ושומר על זה ומשתפר עוד יותר
עם הזמן.
יהודה היקר, שבוע נעים ומחוייך,
בלי כעסים,
או לכל הפחות עם כמה שפחות מהם... :-)
יש איזו אמת יפה בדברים שאתה כותב,
גם אם לא קל ליישם אותה ביום יום,
אבל לא בלתי אפשרי .
פוסט מחוייך
שבוע ברכה
יודלה לקרוא אותך והכל ניראה ונישמע אחרת.....
שבוע נהדר , ללא אכזבות עם שמחות בלב ובריאות
פ ו ז י ת*
אמת ויציב כל מילה..
ראיתי בהודו את האנשים האילו הולכים עם ערמות שמסתירות את השמים ע גבם
אמרתי לעצמי.. אילו חיים אילו ???
האם אני הייתי מסוגלת..?
לכל מקום יש את האופי שלו, שנלמד להעריך כל דבר קטן כגדול
חיבוק לשבוע טוב.
*
יופי.
* ותודה,
רותי.
העומס על הנפש, אינו תלוי בעומס פיזי.
למרות שהקשר בינהם הדוק.
עומס תמונות יפות
ענף -
היה מי שאמר שהחיים הם ל א פיקניק
תודה על המילים - על התמונות
פוסט אופטימי ונהדר , תודה על הטיפים שנתת לחיים טובים יותר
בקשר לתמונות שהבאת , אני לא יודעת אם הם מאושרים
אבל הם מסתפקים במועט , הם נולדו לתוך הסיטואציה הזאת
והם לא מכירים משהו אחר . המטרה שלהם בחיים זה להביא
פרנסה למשפחה או לעצמם ואין להם חוץ מזה כלום ....
אנחנו יכולים להסתכל עליהם כמוזרים כי אנחנו התקדמנו מאוד
וטוב שכך , בגלל חייהם הדלים המוח לא שואף לכלום ולא מתפתח
הם פשוט שורדים . בעיית התאונות דרכים לא קיימת אצלהם .....
לא הייתי רוצה לחיות כמוהם בשום אופן ...
יודה'לה, אתה פשוט מתנה!!!
כל פעם שארגיש מטען כבד, אבוא להסתכל בתמונות האלה....
תודה, תודה, ריגשת!
*
אלומה
ליהודה היקר!
הצילומים שלך הם שיעור מאלף.
והמילים שלך, צריך לשנן אותן בוקר וערב.*
תודה לך
אסתר
באמת, חיוך וכנות, והכל מסתדר
חיוך כשלך עוזר להרים משקלות כבדים
מעל כתפיהם של הסובלים.
חיוך כשלך פותח דלתות
גם כשהן כבדות ונעולות .
חיוך כשלך מפיג עצבות
ומפריח אהבה
תודה!
אלף תודות על השיעור המעולה
ככה יודה... לא יהודה אלא יודה... זה לא מסתדר לי....
להגיד זה קל, לכתוב זה קשה. למה???
ולעניין.
כתבת ממש יפה. שעור בחינוך הרגש. נהניתי.
שבת שלום,
בידידות,
רמי
התחלת לכתוב צפוף אז הכוכבים נכנסו למעצר מונע....
היי יהודה'לה
אוהבת כל מילה שכתבת פה.
מסכימה לגמרי, הלוואי ובני אד היו יכולים לשנן זאת לעצמם ולהפנים.
כל כך הרבה אנשים היו יכולים לגלות את האושר, להבין פתאום כמה הוא יכול להיות קרוב...
כוכבי תמו, אחזור בהמשך להשאיר פה אחד ממני,
שבת שלום
שירלי
רציתי לככב אך נאמר לי שלא נתן לככב את אותו משתמש פעמים ב24 שעות..
זה ענק !!
בא לי בזמן בדיוק אני מתבכינת לאחותי במסינג'ר ..
תודה !!
יודה, חייך חייכת אותי.
יודה, איזה אנרגיות טובות לבוקר שבת,
מילים חכמות וצילומים מדהימים- איזה משא כבד...
חיוך וחיבוק וה"ילד" מאושר.
החיים זה מה שאתה מספר לעצמך שהם החיים.....
שנה את זוית הראיה והכל ישתנה....