כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    מסע חיי - פוסט 20 - תאונה

    88 תגובות   יום שבת, 16/5/09, 11:08

    והנה, הפתיעה אותי עגלת תינוק שפרצה אל המדרכה הצרה ממילא, וחסמה את דרכי כאילו יצאה מקיר הבית משמאל, ישב בה שעון מעט לאחור, תינוק אינדיאני קטן ושחור-שיער כנוהג בה, והביט בי בעיניו המלוכסנות, חייך כאילו שיחק איתי נוהג עגלתו קדימה.

    אחריה הופיעה צעירה דקת גב אוחזת בה. שיערה הבהיר אסוף היה כזנב סוס קשור גומייה כחולה, מובא היה לפנים עוטף צווארה וממנו ירד על חזה קצהו כראש מכחול נגע לא נגע. לבושה מכנס חולצה וסוודר כאירופאית.

    מופתעת, פערה פה ופתחה זוג עיניים כנבהלת אולי ממבוכה, כי כמעט גרמה לי ליפול מגובה שפת האבן לכביש. חיוך מתנצל בשפה האנגלית ובמבטא אירי חריף מחק באחת את תחושת המבוכה הפתאומית, ובעוד אני מתלהב מתינוקה המיוחד ומבטו החד, ניגשה היא אליי עוקפת את העגלה ומתכופפת כדי לנקות ממכנסי סימן אפרפר וקטן של טביעת אופן.

    כמובן שמנעתי מגיב בביטול, אמרתי "לא קרה דבר והכל טוב" מתכוון הייתי להמשיך לאיטי בדרכי למעלה בעליה אל הכנסיה היפה הנבטת ממעלה ההר בהמשך. היא הציגה עצמה בשמה כתרזה איך לא, והחלה תומכת בטיול שלי, מכוונת אותי וממליצה ומפנה לשם ומשם, ..."אבל אתה נראה חיוור, אתה וודאי צמא ורעב בו הכנס איתי" אמרה, חוצה את הכביש אל צידו הימני, אוחזת במעלה זרועי הימנית, כממאנת לשמוע סירוב ומשגיחה שאבוא עימה, הלכתי.

    פתחה דלת עץ, דחפה אותה פנימה ונכנסנו לבית אוכל קטנטן ונקי, חצינו ויצאנו אל חצר מוריקה מאחור, עם מדשאה קטנה עץ מצל ורהיטי עץ כפרי נמוכים, צבועים כחול כהה וירוק בהיר והיא מסבירה כל הדרך הקצרה אומנם, כי זה מקום של חברה טובה וכאן אוכל לאכול מצוין.

    סירבתי לאכול כי נהגתי מזה זמן לאכול מאוחר, אך הזמנתי לי ולה מיץ פירות טבעי והתיישבתי, מקשיב לתיאוריה את המקום, כדיירת. מזה שלוש שנים חיה עם בעלה המקומי ונהנית מאד.    

    כעבור חצי שעת שיחה, הודתי לתרזה 'קיצקצתי' שוב לתינוק ששתה מיץ בקשית והיה לי למשחק, ויצאתי אל הכנסיה, שם רציתי לשבת להביט בעוברים ובשבים ואולי אף לאכול תירס חם עם חמאה מלוחה כמיונית וללגום בירה.

    כך עד שרוח קרה חרצה בפני עם רדת הערב, ישבתי קשוב למקום ומוקסם. משהפך הקור למוגזם, הילכתי חוזר לי להוסטל דרך רחוב אחר כמובן, סקרן לפגוש תרמילאים חביבים וליצור לי תכנית ליום יומיים הבאים.

    הקור בחדר היה עז והיה ברור ששמיכת צמר אחת לא תספיק. ניגשתי לקבלה והמקומי שלח אותי לחדר הקטן ליד המטבח לקחת שמיכות נוספות, וכך עשיתי ופרשתי לי חמש שמיכות צמר מעל הסדין ושתיים תחתיו.

    כשחיפשתי את 'המחסן שליד המטבח' נכנסתי לראות אותו. המטבח היה חדר בישול מאורך עם משטח עבודה מאורך ייצוק בטון מימין ונוסף משמאל ובו כיור ענק ומעליו ברז בעל ראש אחד יצא מהקיר ומעליו חלון זכוכית בסורג ברזל. מולו בצד, עמד מקרר וכיריים לבישול במרחק מה ממנו. מספר סירים מחבתות וכלי מטבח חבולים שגילם רב ומקורם לא מובהק היו מונחים ללא סדר ובכל מקום. פשטות. 

    על הקיר מעל משטח הבטון, היה מדף עץ קצר עם מספר בקבוקים קטנים של סוגי שמן ורוטב ושקיות נייר בניילון של מיני תבלין, שהשאירו מוצ'ילרים. כך נהוג. רוכשים מיני מזון ומבשלים, ומה שנותר 'לקבוצת הבישול' נשאר במקום, כי אין 'בעלות' על חצי בקבוק שמן או שקית תבלין מותחלת. כן, היה סבון כלים ליפה ופח.  

     

    המטבח הואר בשתי נורות מתח נמוך שבלילה עוצמתן כשל נרות. מחוץ למטבח עמד שולחן ובצידיו ספסלים קצוצי מושב המספיקים לארבעה סועדים בצידה השני של החצר, כשמונה מטר ממול, חדר פתוח אל החצר תחת גג, ובו שולחן נוסף לארבעה וכסאות סביב לו ובמרחק לא רב מהם, זוג כיורי רחצה ומראות תולות מולם, ומסמרים לתליית מגבת.

    מעברו השני של קיר הכיור, חדר מקלחת ואחריו שירותים ואחריהם שוב מקלחת ואחריה שירותים. מקום מקסים וקסום, נעים ויפה ביום וקר מאד בלילה.

    מכאן חשיבות שוקת בור המדורה שבמרכז הגינה, המשמש בלילות עד הארוחה ולאחריה, ועד ליציאה ואף כשחוזרים אחריה. כשהסתדרתי עם הציוד, ראיתי תכונה והערכתי שיש איתי כעשרים חבר'ה לפחות, הם חזרו מסיורים בעיירה, טרקים וטיולים באזור.

    ניגשתי אל עמדת המחשב החשופה בעלת שלושת הקירות, התיישבתי בה התחברתי עם חוטים, חשמל למטען המצלמה וחיווט למחשב להורדת תמונות והתחלתי מוריד תמונות ומעלה אותן אחת אחת לנט, מה שלקח זמן.

    ישבתי בשקט ההררי נאלץ לשמוע את הנעשה סביבי, גם בלחישה כמעט. שלא במתכוון נחשפתי לשיחת סקייפ אישית ומצולמת של צעיר עם חברתו הנעה על מסך וברגע, על פי דיבורו אמרתי לו בשקט ובתקווה כי יבחין בי כבר ואולי גם ימנע... "שלום לך!" 

    המום קפץ שמח וענה לי "אהלן"..., ולחברתו הגרמנייה "וואן מיניט" ואלי שוב..., "וואו איזה יופי"..., וחזר לחברתו..., "דר איז ישראלי גיי היר, לט מי סיי הלו טו הים". היא, הסתובבה במהירות על בטנה וכבשה פניה בכרית.

    אהוד, ישראלי בן עשרים וארבע, סטודנט בטכניון הגיע לטיולו הגדול היישר מהשתלמות בארה"ב, שם פגש בה. נחמד היה להיוודע שהוא 'שכן' שלי הגר קילומטר ממני בארץ משהוריו עברו לאחרונה 'לבית באזור כפרי' ועוד התברר כי התאכסן בחדרנו רק שעות לפניי.

    'מפגש ישראלי' זה לא היה הראשון שלי במסעי אבל ראוי לציון, כי מרגע זה נבלה במועדונים, נטייל ונבשל שקשוקה יחד עם עוד כמה צעירים וצעירות מהעולם המטיילים ביום ובלילה כובשים גם מועדונים, עוברים מהיפ הופ, דאנס ורוק לג'ז ובלוז ולמה לא?!... 

    סיימתי להתעסק בהעברת תמונות ומילים ליקיריי וקראתי לאהוד לבוא איתי לקניות כדי להכין את השקשוקה שלי. בדרך אל חנות המכולת הסמוכה אספתי עוד שישה עשר חבר'ה מכל העולם שטרם שמעו על 'שקאקשוקיא', צ'אקוקה, ששוקאה "בסוף" אמרתי לאהוד "כולם יאמרו שקשוקה, אל תידג".    

    (המשך בפוסט 21)

    לא קראת מפוסט 1 כאילו יצאת למסע בלי נעליים, מומלץ

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=944431

     

    קוראת נפלאה הכותבת שירה, כיבדה גם אותי ושלחה פוסט שמקצבו מתאים לי לכל זמן, בבקשה

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1036749  

     


    לנוחיותך קישוריות לפוסטים בבלוג 'מסע חיי' / הטרמילר

     

    הקדמה, טירמלתי בג'ונגל האדם והטבע 

    מבוא ופוסט 1   

    פוסט 2
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=950893
    פוסט 3
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=954466

    פוסט 4
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=954481
    פוסט 5
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=954492
    פוסט 6
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960021
    פוסט 7
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960103
    פוסט 8
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960129
    פוסט 9
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960313
    פוסט 10
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960343
    פוסט 11
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=971571
    פוסט 12
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=981165
    פוסט 13
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=990816

    פוסט 14
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=999423
    פוסט 15
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1009138
    פוסט 16
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1014746
    פוסט 17
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1018609
    פוסט 18
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1026151
    פוסט 19
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1030139
    פוסט 20
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1035851
    פוסט 21
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1039854   
    פוסט 22
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1046725 
    פוסט 23 
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1056003 
    פוסט 24
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1059711
    פוסט 25

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1070274 

    פוסט 26 חלק א'
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1076964

     פוסט 26 חלק ב'  

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1081845

    פוסט 27

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1087630

    פוסט 28 

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1099663 

    פוסט 29

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1105193 

    פוסט 30

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1110790  

    פוסט 31

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1133687 

    פוסט 32

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1144223 

    פוסט 33

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1151463

    פוסט 34

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1163117

    פוסט 35 

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1181017

    פוסט 36

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1185977  

    פוסט 37

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1196040

    פוסט 38

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1201970

    פוסט 39

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1214513 

    הנך בפוסט 20

    תודה שהצטרפת למסע שלנו

    דרור

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (87)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/09 17:51:

      צטט: רוקמת התחרה 2009-05-18 17:09:53

      *

      תודה

       

        18/5/09 17:09:
      *
        18/5/09 14:52:

      צטט: נתי בעל גוף 2009-05-18 11:45:21

      סאדיזם טהור  אתה מתעלל בי  ידעת שאתה מתאר חי ומקסים וידעת שאני במרוץ למיליון הראשון ואין לי זמן אז מה יהייה איתך תאיט קצת תן צ'אנס תמשוך את ההנאה עד לקצה. אגב אתה כותב משם? מעביר חי? ככה זה נראה לי.

      יישר כח

      :)) טווווב. הצחקת. חזרתי חי בחיי אבל עדיין במסע חיי ומעביר חי

      תודה רבה

        18/5/09 11:45:

      סאדיזם טהור  אתה מתעלל בי  ידעת שאתה מתאר חי ומקסים וידעת שאני במרוץ למיליון הראשון ואין לי זמן אז מה יהייה איתך תאיט קצת תן צ'אנס תמשוך את ההנאה עד לקצה. אגב אתה כותב משם? מעביר חי? ככה זה נראה לי.

      יישר כח

        17/5/09 22:18:

      צטט: כש-רונית 2009-05-17 20:06:13

      אני כולי תקווה שמי שמגיע איתך עד לסוף המסע יזכה בכרטיס טיסה זוגי אל מחוזותיך....

      איתי.

       

        17/5/09 22:17:

      צטט: מרוה 2009-05-17 19:51:29

      איזה כייף לך ולאהוד, ד''ר שקשוקה...

      נשמע מרתק הטיול שלך, והתמונה של התינוק נהדרת! 

       

      נכון היה כייף ועדיין :)

      אכן התינוק הקסים.

        17/5/09 20:06:
      אני כולי תקווה שמי שמגיע איתך עד לסוף המסע יזכה בכרטיס טיסה זוגי אל מחוזותיך....
        17/5/09 19:51:

      איזה כייף לך ולאהוד, ד''ר שקשוקה...

      נשמע מרתק הטיול שלך, והתמונה של התינוק נהדרת! 

        17/5/09 18:09:

      צטט: עמיר ברסקי 2009-05-17 17:20:53


      ירד כראש מכחול נגע לא נגע כל הכבוד איזה משפט מקטע לקטע אתה מתעלה תודה עמיר

      תודה רבה עמיר

       

        17/5/09 17:20:

      ירד כראש מכחול נגע לא נגע כל הכבוד איזה משפט מקטע לקטע אתה מתעלה תודה עמיר
        17/5/09 16:19:

      צטט: אור נגוהות 2009-05-17 16:14:05


      "כולם יאמרו שקשוקה, אל תידג' "...   

      אהבתי.... ואוהבת את סיפורי מסעותיך......

      תודה ויום נפלא*

       

      תודה לך נגוהה...

        17/5/09 16:14:


      "כולם יאמרו שקשוקה, אל תידג' "...   

      אהבתי.... ואוהבת את סיפורי מסעותיך......

      תודה ויום נפלא*

        17/5/09 09:59:

      צטט: d.double you 2009-05-17 08:11:37


      יצאתי דרך החלונות שלי כמו פיטר פן וטסתי איתך לארצות רחוקות ואגדות מודרניות שבהן הנסיך פוגש את הנסיכה דרך הסקייפ.*

      היי, דאבל די יו תודה רבה. כבר מציירת את זה ?  

        17/5/09 09:57:

      צטט: עליזהלה 2009-05-17 07:43:22

      * * *

       

      תודה תודה תודה

        17/5/09 09:57:

      צטט: רחל נפרסטק 2009-05-16 23:07:39

      *

      שמח שאת איתי, תודה רחל

       

        17/5/09 09:54:

      צטט: ron294 2009-05-16 21:51:02

      אני דרום אמריקאי בתרבותי וכל פאר תרבות  פרו מוכר לי, אני יושב עכשיו ומתרגם את פבלו נרודה מספרדית , las alturas de Machu

       Pichu

      כתיבה סוחפת ומקצועית.

      Gracias por la atencion

      מה אגיד ומה אומר למשורר מוכשר?! השארת אותי פעור פה. הרבה תודה

       

        17/5/09 09:50:

      צטט: lemira 2009-05-16 21:20:52


      קצת מקנאה..........

      משדרגת את הקינאה לפנטזיות כאילו אני בקומה למעלה עם עוד

      שתי חברות טובות טובות אחרי ריב גדול.........

       

      תנסה להוסיף לשקשוקה טיפה כמון - ותודה לי.

       

      קוראת לאט לאט את הפוסטים המרתקים שלך.

       

      שבוע קסום

      מירה

      "שתי חברות אחרי ריב גדול" זה הכי מענג, מגניב. תודה על ה'כמוןטיפ' כבר מודה שזה מעולה, תודה רבה רבה מירה.

       

        17/5/09 09:47:

      צטט: irisoded 2009-05-16 20:35:27

      צטט: 2btami 2009-05-16 15:33:01

      תענוג. אני מטיילת איתך.

      חוסכת המון טרחה, והוצאות. פשוט כיף. 

       

      אל תאמין לה, היא גם מתה מקינאה. אצלי, זה כבר ידוע.

       

      למה?! היא מירושלים באה ואילו את קרובה יותר.

      תודה רבה 

        17/5/09 09:44:

      צטט: רמיאב 2009-05-16 19:53:38

      נכנסתי ישירות לפוסט הזה, כי רק השבוע הכרנו...

      עשה לי חשק לקרוא גם את הקודמים.

      הזרימה של הסיפור. הדיווח על השתלשלות העניינים ממש מקסימים.

      עוד אקרא את הקודמים וגם את הבאים.

      בידידות,

      רמי

      אחכה לשמוע ממך איך עושה לך, ומה. תודה רבה

       

        17/5/09 09:43:

      צטט: דסיקה 2009-05-16 19:39:39

      שוב שבויה בסיפורי מסעותייך.  מרתק, ירוקה מקנאה*

       

      ואני חשבתי שאת לא קוראת ?! -, יפה לך ירוק :) תודה רבה לך

        17/5/09 09:42:

      צטט: pinkason1 2009-05-16 19:25:52

      * יפה אהבתי שבוע טוב

      תודה

       

        17/5/09 09:42:

      צטט: ש פ י 2009-05-16 19:25:52

      אני אומרת לך! שאמצא זמן בקרוב ואשב על כל הפוסטים שלך

      אקרא אות אות...מילה מילה...משפט משפט!

      הכל!.

      אני אומר לך שפי, שאת צריכה לארגן תרמילון, כי ארכז אותך אלי לדשא גם... תודה רבה לך, 'סועדת ראשונה'.  

       

        17/5/09 09:40:

      צטט: אלונA 2009-05-16 18:53:01

      "תענוג לקרוא. טייל לאט לאט, שיהיה לנו הרבה מה לקרוא! "

      מצטרפת לעדית,

      דרור

      עוד... עוד...ועוד!

      כך אני אוהב, כמו מוצ'ילרים. נפגשים בנקודה סתמית על ציר דרך ומצטרפים כי נעים, ולעיתים אף עו ועוד יום. חלום. תודה אלונה

       

        17/5/09 09:39:

      צטט: נקודה שבלב 2009-05-16 18:39:23

      מלווה אותך בטיול ונהנת.תודה.

      משום מה,

      כמעט כל רגע במשך הקריאה

      היה נדמה לי , ש'תרזה' תציץ שוב מאיפושהוא....

      ואולי ,זה רק הראש 'הדפוק' שלי?

      ואולי...

      תודה רבה לך. נראה לי שאת גדולה מנקודה שבלב, לא ?! 

       

        17/5/09 09:38:

      צטט: נעמה ארז 2009-05-16 18:36:43


      צלומים מפתים וספור מרתק

      *

      נעמה

      תודה רבה רבה לך נעמה.

       

        17/5/09 09:37:

      צטט: בועז22 2009-05-16 17:42:31


      טיול מרוכז, אתה עושה לנו !!!חיוך

      עושה חשק לקרוא לך ולעוד, לקחת תרמילון ולבוא אלי לדשא 'להצטוטת'. עוד ארכז איש יקר ומוכשר, עוד ארכז :)

       

        17/5/09 09:35:

      צטט: אטוש 2009-05-16 17:36:58


      מרתק בטרוף.... מחכה להמשך...

      אטי, כשאני עורך את סיפוריי, לא מעט אני חושב גם עליך. תודה רבה לך.

       

        17/5/09 09:33:

      צטט: אור2009 2009-05-16 17:35:34


      אוהבת את התיאורים שלך,כאילו נמצאת שם.

      כל הכבוד לך על יכולותיך לטייל ולראות מה שראית.

      אני אוהבת מלון 5 כוכבים.

      מי לא ?! -, אבל כדי לגעת בחיים, ביופי ולהכיר את האנושות החי והצומח, כדי לחיות את הלילה גם, כדי לדעת את הטל, צריך תרמיל קטן וזהו. תודה אור הארת לי שוב את הנשמה.

       

        17/5/09 09:29:

      צטט: flower45 2009-05-16 17:34:17


      ואנחנו בעקבותיך........

      בדמיון.........

       

      תודה תודה

        17/5/09 09:29:

      צטט: אביה אחת 2009-05-16 17:33:43


      יופי של מסע -

      תודה

      יפות התמונות

       

      תודה רבה ותודה שהסכמת שאפרסם כאן את שיר הפלמנקו המקסים שכתבת.

       

        17/5/09 09:28:

      צטט: מנוליה 2009-05-16 17:24:20

      ממשיכה לקרוא מרותקת ובצפייה להמשך

      מתי..מתי זה סוף סוף יגיעה אלינו???

       

      היי ליזי :)) תודה רבה שאת עדיין סבלנית

       

        17/5/09 09:27:

      צטט: טהור 2009-05-16 17:24:02


      שבת שלום

       

      תודה עבור הפוסט המגניב

      והנוף עוצר -הנשימה 

      תודה רבה לך שנגנבת, תודה

       

        17/5/09 09:26:

      צטט: denit2 2009-05-16 17:23:05


      כישרון כתיבה חי ותוסס. מאד מעניין לקרוא

      אני אוהבת את האנושיות והאמון בבני אדם .

      אני אוהב שאת אוהבת וגם כותבת אלי לכאן ומאד מודה לך על כך, תודה דנית

       

        17/5/09 09:25:

      צטט: avirush 2009-05-16 17:02:03


      אילו חוויות נהדרות !

      כמעט והצלחתי להריח את השקשוקה.

      התיאור כל כך חי בצורת ההבעה שלו.

      סלח לי שהפעם יצאתי לטיול שלך ללא נעליים  ((-:

      שבוע טוב מבורך

      הנעליים נשמרות קח את הזמן שלך, העקר שתרגיש נוח. תודה רבה, גם על השיתוף בהרגשה. 

       

        17/5/09 09:23:

      צטט: לאה לבבית 2009-05-16 17:01:05


      ברור שחווית המוצ'ילרים שונה מחווית "המטיילים התיירים"

      והפוסטים שלך ממש עושים חשק

      לקחת תרמיל ומקל...ופשוט לטייל

      כמה נהנית לחזור...

       

      מתחיל להצטער שלא היית שם איתי. תודה, תודה רבה לאה. 

       

        17/5/09 09:21:

      צטט: 17raya 2009-05-16 17:00:08

      דרור חביב,

       

      התמונות המחישו כל מילה. פניו של הילדון עם הקש,

      הכנסיה ברקע והסימטה הצרה... אך, חסר היה בה רק המטבח.

      תארת את המטבח הקסום שמאחסן בו אוצרות של מוצילרים אחרים

      שגם להם סיפורים... 

      אהבתי לטייל דרך כשרונך ולעבור את החוויה.

      תענוג

      רעיה 

      למרות 40 השנה בניכר העברית מעולה, כתבי. תודה רבה לך רעיה.   

       

        17/5/09 09:16:

      צטט: raquelle 2009-05-16 16:56:19

      התאורים שלך כל כך פלסטיים שבקראי את מילותיך, הרגשתי שאני חווה אתך את חוויותיך.

      תגובתך החמה עורכת את פוסטי הבלוג בענווה. אין לי מילים אחרות להודות לך על מילותייך, מאמירת תודה.  

        17/5/09 09:13:

      צטט: ענף 2009-05-16 16:47:06

      עשית לי חשק גם לשקשוקה

      גם לטייל.....

      חביבי ,אכן מסע מסע עשית

      ואני שוקל אם לטוס לפרא ל 3 לילות

      תודה ידידי, אתה תאכל אצלי שקשוקה. טוס לפראג.

       

        17/5/09 09:12:

      צטט: o historia 2009-05-16 16:45:54


      הי
      עבודה יפה והחל הטיול
      אמשיך לקראו ממס 1 לפי זמן...
      צריך להוציא ספר

      תודה. הספר ייצא, לכשיושלם יסופר בו גם עליך איש.

       

        17/5/09 09:10:

      צטט: אומנות השילוב 2009-05-16 16:03:54


      תענוג.

      אתה מביא אלינו את פלאי נופי העולם היישר למסך המחשב.

      יישר כח.

      תודה לך. שמח לגוון, להתראות

       

        17/5/09 09:10:

      צטט: עדית... 2009-05-16 15:59:29


      תענוג לקרוא. טייל לאט לאט, שיהיה לנו הרבה מה לקרוא!

      נעימה לי תגובתך, תודה. אז אמהר :)

       

        17/5/09 09:07:

      צטט: מדהימה50 2009-05-16 15:54:23

      כמה מחמם את הלב לפגוש את אהוד

      ולהסניף את אוויר ההרים המקסים והקסום

      ...מוסיקה לא חסרה לך?

      לא, הייתה לי כמעט כל לילה. ביום שריקת הרוח רוממה את ליבי. לעיתים בקצב בוסנובה לעיתים בלוז או פלמנקו תלוי במקום ובמצב לפעמים סתם שירים כמו אשה באדום. תודה רבה לך.

       

        17/5/09 09:03:

      צטט: הדס שטייף 2009-05-16 15:52:56

      מרתק.

      הדס

      יופי לי שכך, תודה הדס

       

        17/5/09 09:03:

      צטט: נסים גבאי 2009-05-16 15:50:44


      שמע,תענוג לקרוא את עלילותיך,ממש בגובה העיניים.

      נהדר.

      שמע נסים, תגובתך מחממת מאד. תודה לך :)

       

        17/5/09 09:02:

      צטט: נ.ב.א. 2009-05-16 15:43:55

      זו הנאה צרופה

      לטייל  אתך.

      תודה, תודה לך

       

        17/5/09 09:01:

      צטט: אדריכלית עדנה מור 2009-05-16 15:40:48


      פוסט מקסים! * חיוך

      תודה רבה לך עדנה

       

        17/5/09 09:00:

      צטט: 2btami 2009-05-16 15:33:01

      תענוג. אני מטיילת איתך.

      חוסכת המון טרחה, והוצאות. פשוט כיף. 

      התענוג כולו שלי, תודה

       

        17/5/09 09:00:

      צטט: ruthy 2009-05-16 12:24:14


      חמוד....

      תודה

       

        17/5/09 09:00:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-05-16 11:21:46


      כמו המוצילרים בדרכים אף אתה מקפיד להשאיר מידי פעם סיפור יפה על מסע...

      מתובל הוא בהרבה תבלינים נהדרים, שהרי אין בעלות עליהם ואנו נהנים מן ההפקר.

      כוכב אין בתרמילי כדי להשאיר תבלין, אך חייב אני לך,

      וכבר אמרתי ואומר שוב ידידי,

      יש אנשים היוצאים לעבור כברת דרך,

      ויש שכמוך שעברו כברת דרך בטרם יצאו...

      בני.

      תודה רבה בני. גם הספקת להצמיד אחד לפני חצות :), תודה 

       

        17/5/09 08:11:

      יצאתי דרך החלונות שלי כמו פיטר פן וטסתי איתך לארצות רחוקות ואגדות מודרניות שבהן הנסיך פוגש את הנסיכה דרך הסקייפ.*
        17/5/09 07:43:

      * * *

        16/5/09 23:07:
      *
        16/5/09 21:51:

      אני דרום אמריקאי בתרבותי וכל פאר תרבות  פרו מוכר לי, אני יושב עכשיו ומתרגם את פבלו נרודה מספרדית , las alturas de Machu

       Pichu

      כתיבה סוחפת ומקצועית.

        16/5/09 21:36:

      יקרים,

      קוראי המגיבים,  

      חזרתי מיום עמוס מחוייבויות משפחתיות שנהנתי מרובן ככולן, החל מארוח אצלי והמשך בהתארחות אצל אחרים

      והצלחנו לחזור הביתה כשמאחורינו אין ולו חוב חברתי/משפחתי אחד, ואני לוקח לי כוס משקה אחרי מקלחת ונופל

      אל הכסא כאן מולך ורואה את הגודש הזה ונרגש, נפעם ממש.

       

      אבקש ממך מעט סבלנות ואגיב לכל תגובה ברכה וכוכב גם שלך, גם להודעות מייל, מבטיח X.

       

      זו גם הזדמנות נהדרת לתת למתעכבים עדיין, להצטרף, לקרוא ואולי אף להגיב ברצף הנפלא הזה הממלא אותי כל כך.

      אילו ידעתי כזו תחושה לפני שיצאתי, לא היה מסע.

        

      גם שאסיים כאן בינתיים, אני רוצה לומר לך פשוט, 

      תודה.  

        16/5/09 21:20:


      קצת מקנאה..........

      משדרגת את הקינאה לפנטזיות כאילו אני בקומה למעלה עם עוד

      שתי חברות טובות טובות אחרי ריב גדול.........

       

      תנסה להוסיף לשקשוקה טיפה כמון - ותודה לי.

       

      קוראת לאט לאט את הפוסטים המרתקים שלך.

       

      שבוע קסום

      מירה

        16/5/09 20:35:

      צטט: 2btami 2009-05-16 15:33:01

      תענוג. אני מטיילת איתך.

      חוסכת המון טרחה, והוצאות. פשוט כיף. 

       

      אל תאמין לה, היא גם מתה מקינאה. אצלי, זה כבר ידוע.

        16/5/09 19:53:

      נכנסתי ישירות לפוסט הזה, כי רק השבוע הכרנו...

      עשה לי חשק לקרוא גם את הקודמים.

      הזרימה של הסיפור. הדיווח על השתלשלות העניינים ממש מקסימים.

      עוד אקרא את הקודמים וגם את הבאים.

      בידידות,

      רמי

        16/5/09 19:39:
      שוב שבויה בסיפורי מסעותייך.  מרתק, ירוקה מקנאה*
        16/5/09 19:25:
      * יפה אהבתי שבוע טוב
        16/5/09 19:25:

      אני אומרת לך! שאמצא זמן בקרוב ואשב על כל הפוסטים שלך

      אקרא אות אות...מילה מילה...משפט משפט!

      הכל!.

        16/5/09 18:53:

      "תענוג לקרוא. טייל לאט לאט, שיהיה לנו הרבה מה לקרוא! "

      מצטרפת לעדית,

      דרור

      עוד... עוד...ועוד!

        16/5/09 18:39:

      מלווה אותך בטיול ונהנת.תודה.

      משום מה,

      כמעט כל רגע במשך הקריאה

      היה נדמה לי , ש'תרזה' תציץ שוב מאיפושהוא....

      ואולי ,זה רק הראש 'הדפוק' שלי?

        16/5/09 18:36:


      צלומים מפתים וספור מרתק

      *

      נעמה

        16/5/09 17:42:

      טיול מרוכז, אתה עושה לנו !!!חיוך
        16/5/09 17:36:

      מרתק בטרוף.... מחכה להמשך...
        16/5/09 17:35:


      אוהבת את התיאורים שלך,כאילו נמצאת שם.

      כל הכבוד לך על יכולותיך לטייל ולראות מה שראית.

      אני אוהבת מלון 5 כוכבים.

        16/5/09 17:34:


      ואנחנו בעקבותיך........

      בדמיון.........

        16/5/09 17:33:


      יופי של מסע -

      תודה

      יפות התמונות

       

        16/5/09 17:24:

      ממשיכה לקרוא מרותקת ובצפייה להמשך

      מתי..מתי זה סוף סוף יגיעה אלינו???

       

        16/5/09 17:24:


      שבת שלום

       

      תודה עבור הפוסט המגניב

      והנוף עוצר -הנשימה 

        16/5/09 17:23:


      כישרון כתיבה חי ותוסס. מאד מעניין לקרוא

      אני אוהבת את האנושיות והאמון בבני אדם .

        16/5/09 17:02:


      אילו חוויות נהדרות !

      כמעט והצלחתי להריח את השקשוקה.

      התיאור כל כך חי בצורת ההבעה שלו.

      סלח לי שהפעם יצאתי לטיול שלך ללא נעליים  ((-:

      שבוע טוב מבורך

        16/5/09 17:01:


      ברור שחווית המוצ'ילרים שונה מחווית "המטיילים התיירים"

      והפוסטים שלך ממש עושים חשק

      לקחת תרמיל ומקל...ופשוט לטייל

      כמה נהנית לחזור...

       

        16/5/09 17:00:

      דרור חביב,

       

      התמונות המחישו של מילה.  פניו של הילדון עם הקש

      הכנסיה ברקע והסימטה הצרה אך, חסר היה בה רק

      המטבח.

      תארת את המטבח הקסום שמאחסן בו אוצרות של

      מוצילרים אחרים ... שגם להם סיפורים 

       

      אהבתי לטייל דרך כשרונך להעביר את החוויה.

       

      תענוג

       

      רעיה 

        16/5/09 16:56:
      התאורים שלך כל כך פלסטיים שבקראי את מילותיך, הרגשתי שאני חווה אתך את חוויותיך.
        16/5/09 16:47:

      עשית לי חשק גם לשקשוקה

      גם לטייל.....

      חביבי ,אכן מסע מסע עשית

      ואני שוקל אם לטוס לפרא ל 3 לילות

        16/5/09 16:45:

      הי
      עבודה יפה והחלהטיול
      אמשיך לקראו ממס 1 לפי זמן...
      צריך להוציא ספר
        16/5/09 16:03:


      תענוג.

      אתה מביא אלינו את פלאי נופי העולם היישר למסך המחשב.

      יישר כח.

        16/5/09 15:59:

      תענוג לקרוא. טייל לאט לאט, שיהיה לנו הרבה מה לקרוא!
        16/5/09 15:54:

      כמה מחמם את הלב לפגוש את אהוד

      ולהסניף את אוויר ההרים המקסים והקסום

      ...מוסיקה לא חסרה לך?

        16/5/09 15:52:

      מרתק.

      הדס

        16/5/09 15:50:


      שמע,תענוג לקרוא את עלילותיך,ממש בגובה העיניים.

      נהדר.

        16/5/09 15:43:

      זו הנאה צרופה

      לטייל  אתך.


      פוסט מקסים! * חיוך
        16/5/09 15:33:

      תענוג. אני מטיילת איתך.

      חוסכת המון טרחה, והוצאות. פשוט כיף. 

        16/5/09 12:24:

      חמוד....


      כמו המוצילרים בדרכים אף אתה מקפיד להשאיר מידי פעם סיפור יפה על מסע...

      מתובל הוא בהרבה תבלינים נהדרים, שהרי אין בעלות עליהם ואנו נהנים מן ההפקר.

      כוכב אין בתרמילי כדי להשאיר תבלין, אך חייב אני לך,

      וכבר אמרתי ואומר שוב ידידי,

      יש אנשים היוצאים לעבור כברת דרך,

      ויש שכמוך שעברו כברת דרך בטרם יצאו...

      בני.

      פרופיל

      הטרמילר The Tarmiler
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון