בחישוב קוונטי אנו עושים שימוש בפיזיקה קוונטית בכדי לחשב....במומנט הפסיכולוגי אנחנו קולטים...באמצעות האמנות אנחנו מראים... כיצד יתכן איפה שמושגים פיזיקאליים הלקוחים מעולם הפיזיקה הקוונטית, מוצאים דרכם לעולם המחשבים הפסיכולוגיה והאמנות... שם נמצא מושגים כמו סופרפוזיציה, קיו-ביט, שער קוונטי, ואלגוריתם קוונטי.
הדיאגראמה הידועה של קוביות נקר (ע"ש קריסטלוגראף מן המאה ה 19) משמשת כניסוי בפסיכולוגיה של התפיסה. שתי הקוביות נראות לעיתים כאילו הן בולטות מן הדף החוצה, ולעיתים כאילו הן חודרות את מישור הדף פנימה. לעיתים נראה כאילו רק אחת מהן בולטת החוצה ואילו השניה פנימה... במובן מסוים כל האפשרויות מצויות בדיאגראמה בעת ובעונה אחת. אולם בשעה שמתבוננים בהן מקבלים רק את אחת האפשרויות. במבט מאומץ או לאחר שנסיט את המבט הצידה ונחזור ונתבונן בקוביות נוכל להבחין באפשרות אחרת אשר מתממשת.
בפיזיקה קוונטית קיימים חלקיקים אשר מסוגלים להימצא בבת אחת במספר 'מצבים'. 'מצב' החלקיק יכול לתאר את מיקומו של החלקיק או את המומנט שלו או משתנה מדיד אחר. אנו אומרים אז כי החלקיק נמצא בסופרפוזיציה של כל המצבים. לאחר המדידה או ההתבוננות בחלקיק נוכל למצוא אותו באחד מן המצבים (הענפים) ובאחד בלבד. אנו אומרים כי המדידה הביאה ל 'קריסה' של הסופרפוזיציה לאחד מן הענפים. בדיוק כמו בדוגמה של הקוביות ... ההתבוננות בקוביות משמעותה מדידה והיא מביאה ל 'קריסה' של הסופרפוזיציה כלומר להתממשות של אחד מן המצבים בלבד.
סובבתי את הדיאגראמה כל פעם ב 90 מעלות ימינה. כעת אם נתבונן שוב סביר להניח שהסופרפוזיציה תקרוס מהר יותר דווקא לאחת מהאפשרויות האחרות. מה שעשית עכשיו זו פעולה של מחשב קוונטי. הסיבוב פועל על הסופרפוזיציה כולה כלומר על כל המצבים בבת אחת והוא מוביל לסופרפוזיציה אחרת. בין אחת לאחר נפגוש גם את עצמנו... |