22:22   הוא השם של התערוכה המצוינת של אנה ים שנפתחה לפני שבועיים בגלריה ברוורמן ברח' השרון  12ב' שבמתחם התחנה המרכזית הישנה. 

 התערוכה  ,ייחודית מעניינת  ומרחיבה את תחומי המחקר הצילומי האישי של אנה ים , צלמת צעירה ומוכשרת ביותר.

 אנה בודקת ייחס בין זמן למקום , זמן שכאילו קפא לו שם רחוק בחורף הרוסי הקר.

אנה  ים יוצאת הפעם החוצה מד' אמותיו של החלל הפרטי הקטן שבו צילמה בעבר אל המרחב הציבורי תוך שהיא מתחברת לשורשים האישיים שלה . 

הצילומים  ברובם צולמו ביקטרינבורג הרוסית רובם בשחור לבן גרעיני מודפס ידנית , וייחד הם יוצרים את הקסם הזה שנקרא במקומותינו "גוף עבודות מהודק" .

תערוכה עם אמירה , ו - state of mind  . תערוכה שמדברת במקביל לבטן ולראש ומספקת הרגשה לא שכיחה שהסך הכול עולה אף על חלקיו.  

גילוי נאות . אני מכיר את אנה ים ויחד למדנו במחלקה לצילום של המדרשה ביחד עם חברת קפה נוספת שאף היא צלמת מוכשרת ובעלת גלריה , דניאלה הורבין.

אהבתי את התערוכה ואני שמח על הביקורות המצוינות שהיא מקבלת בצדק רב.

 יצירה מקורית לחלוטין, מעניינת מוזרה במובן הטוב של המילה ואפילו מרגשת לעתים ומה צריך יותר מזה ?

 ועכשיו קוריוז , משקראתי , מה שם ניתן לה לתערוכה אמרתי לעצמי שזה צירוף מקרים ממש נדיר ,אבל בהחלט כזה שקורה באמנות. זכרתי היטב שיש לי ציור שנעשה כבר בשנת 2007  ואפילו הועלה כאן בגלריה שלי בקפה בשעתו. http://cafe.themarker.com/view.php?t=267696

 הציור קרוי  22:22  לא סופי  ונושאו הוא הזמן החמקמק.  בהסבר שנותנת אנה לשם התערוכה היא מזכירה הסכם שעשתה עם אביה שנשאר בעיר הולדתה ברוסיה ,שכל ערב ב22:22  כל אחד מהם יחשוב על השני.  תודו שזה נחמד  ומעניין.