108 תגובות   יום ראשון, 17/5/09, 00:27

***********************************************************************************************************************************

אזהרה: הפוסט שלהלן מכיל ספויילרים רציניים ביותר על הפרק שבו הוא עוסק. מי שעדיין לא ראה את הפרק, מומלץ שיילך לקרוא משהו אחר, ואחר-כך יחזור לכאן.

***********************************************************************************************************************************

שבוע לוסטוב לכולם!!!!!


לפני שנתחיל לעסק בפינאלה המדהימה - יחצ"נות קלילה לפרוייקט הפלסטלינה המדהים של רויטל פאלקה, שהיה לי הכבוד לקחת חלק בהכנתו. למי שעדיין לא ראה או קרא על כך כאן בקפה, בעכבר העיר און-ליין, בעיתון "הארץ" ובתוכנית "מהדורה מקומית" ששודרה בערוץ 1 ביום חמישי בערב - אספר שמדובר בפרוייקט מדהים של הפיכת כל דמויות העונה החמישית של "אבודים" לבובות פלסטלינה. רוצו לראות ולהגיד שאתם זכיתם לראות את זה עוד לפני יוצרי הסדרה - דיימון לינדלוף וקרלטון קיוז (אל דאגה, גם אליהם זה יגיע).

 

ועכשיו לפינאלה.

 

נראה לי שאין מספיק מילים שיכולות לתאר מה אני מרגיש אחרי שראיתי את הפרק המדהים הזה. יממה וחצי עברה מאז שסיימתי לראות את הפינאלה בפעם הראשונה, וההתרגשות עדיין אוחזת בי. ייתכן שאני עדיין נמצא תחת השפעת הרגע, אבל לפי דעתי - זו הייתה הפינאלה הטובה מכולם, בכל חמש העונות של הסדרה. הכי מפתיעה. הכי מרגשת. הכי מותחת. הכי מצמררת. אני אומר לכם רק דבר אחד, חבריי: אתמול הבנתי למה "אבודים" היא הסדרה הטובה ביותר בעולם, נקודה. משום שפרק אחד שלה גורם לנו לרצות ולבחון שוב לא רק את העונה כולה שקדמה לו, אלא את הסדרה כולה. עד כדי כך. ותסכימו איתי שאין הרבה סדרות שהייתם מוכנים לראות שוב מההתחלה רק בגלל שבפרק מספר 102-103 שלהם אתם מגלים משהו שמערער את עולמכם לחלוטין, ששומט את הקרקע מתחת לרגליכם. "אבודים" היא בדיוק סדרה כזאת.

 

יאללה, מתחילים!

 

כן! יאללה, מתחילים. כאן הכל התחיל.

 

גבר צעיר לבוש בכתונת לבנה שרוע לו על החוף, מתחת לצילו של פסל מצרי ענק ואימתני. מרחוק, במים, אנו רואים ספינת מפרש מתקרבת אל האי. זוהי ה"בלק רוק", כמובן. אם כך השנה היא אלף שמונה מאות ומשהו. אל האיש בלבן מצטרף איש נוסף. הוא לבוש בכתונת שחורה. האיש בשחור מסתכל על הספינה המתקרבת לאי, ומתמלא בייאוש. האיש בשחור מיואש מבני האדם. הוא טוען שלא משנה מה יקרה, בסופו של דבר בני האדם תמיד יובילו אך ורק לרוע, למלחמות, להרס. "טבע האדם רע מנעוריו". האיש בשחור מחזיק בדיעה דטרמיניסטית, פתאליסטית. האיש בשחור הוא הגורל. לאיש בלבן, לעומתו, יש דווקא אמונה בבני האדם. הוא חושב שהרוע שיוצרים בני האדם הוא רק שלב אחד בתהליך ארוך, שבסופו של דבר יוציא מהם את הטוב. זאת משום שיש להם את הברירה להבדיל בין טוב ורע. האיש בלבן הוא הבחירה החופשית. האיש בלבן הוא ג'ייקוב. והאיש בשחור מת להרוג אותו. יום יבוא והוא יצליח בכך.

 

פלאשבק ראשון שלנו להיום. האם זה רק אני, או שמאז הפינאלה של העונה הראשונה לא היו לנו פלאשבקים כל כך מרגשים שנגעו בכל אחת ואחת מדמויות הסדרה?... ובכל זאת, אנחנו זוכים לראות את קייטי הקטנה שלנו, מנומשת כתמיד, ביחד עם החבר שלה טומי, שמאוחר יותר היא גרמה למותו (זוכרים את מטוס הצעצוע במזוודת ההליברטון מהעונה הראשונה?.. מדהים. פשוט מדהים). קייטי מנסה לגנוב תיק אוכל מחנות סופרמרקט, אבל נתפסת על ידי בעל החנות. רגע לפני שהוא עומד להתקשר למשטרה ולגרום לקריירת העבריינות שלה לנסוק כבר מגיל 12, מגיע ג'ייקוב ומציע לשלם את סכום הגניבה. "רק תהיי ילדה טובה, ואל תגנבי יותר", הוא אומר לקייט בחיוך ונוקש קלות על אפה. יש לקייט את הבחירה להיות ילדה טובה, אם היא רק תרצה בכך.

 

עכשיו אנחנו חוזרים אל המקום שבו עזבנו את קייט בפרק האחרון - אל הצוללת של הדארמות, שם היא נמצאת יחד עם סוייר וג'ולייט בדרכם אל מחוץ לאי. קייט מנסה באופן נואש לשכנע את סוייר לעצור את הצוללת ולחזור אל האי, כדי שהם יוכלו לעצור את ג'ק מלבצע את תוכניתו המסוכנת שעלולה להביא להרג של חפים מפשע רבים. אבל סוייר מסרב. הוא רק רוצה שיניחו לו ולג'ולייט בשקט, שיתנו להם לחיות את חייהם בשלווה מחוץ לאי, ושאם הדוקטור רוצה לפוצץ פצצת מימן - שיהיה לו לבריאות.

בינתיים - ג'ק, סעיד, ריצ'ארד ואולואיז נמצאים על יד הפצצה ומתכננים איך להסיר את ליבת הפצצה מהטיל עצמו, כך שהם יוכלו לשאת אותה בקלות לתחנת "הברבור". ב"ברבור" נרשמים עימותים חריפים בין הפלג השפוי ביוזמה בראשותו של דוקטור צ'אנג, שקורא להפסיק את הקידוחים באתר לאלתר, לבין הפלג המטורף והקיצוני ביוזמה בראשותו של רדזינסקי, שמת לדעת מה יקרה לעולם ברגע שהמקדח יפגע בכיס האלקטרו-מגנטי שבבטן האדמה.

 

שלושים שנה קדימה, ג'ון לוק מוביל את צאן מרעיתו לפגוש את "האחראי" של האי - את ג'ייקוב. ג'ון סיפר לאחרים שהם הולכים לפגוש את ג'ייקוב כדי שסוף סוף הם ידעו מי מנהיג אותם, אבל לג'ון יש מטרה נסתרת. הוא רוצה להרוג את ג'ייקוב. בין הצועדים נמצאים גם בן וסאן. כשסאן שואלת את בן אם הוא בעצמו פגש אי פעם את ג'ייקוב, בן משיב לה בכנות שלא. ריצ'ארד לא אוהב את היוזמה הזו של ג'ון לוק, אך נשאר עדיין מנומס ושקול. בכל זאת, ג'ון לוק הוא המנהיג שלו. כשהוא אומר לג'ון שבכל ימיו הארוכים על האי הוא אף פעם לא ראה מישהו חוזר לחיים, ג'ון משיב לו שהוא אף פעם לא ראה מישהו שלא מזדקן ביום אחד. על כך ריצ'ארד עונה לו שזה "בזכות ג'ייקוב".

לא רק ג'ון לוק נמצא במסע אל עבר ג'ייקוב. גם האג'ירות - אילנה, בראם והקפטן השבוי פרנק לפידוס - שמים את פניהם אל אותו היעד. הם עזבו את אי ה"הידרה" ומגיעים אל האי הראשי, כשבידיהם תיבה מסתורית. כשפרנק מבקש מהחברים החדשים שלו לראות מה יש בתיבה, הם פותחים אותה לפניו. פרנק לא אוהב בכלל את מה שרואות עיניו.

 

גם בפינאלה של העונה הקודמת היתה לנו תיבה. עם איש בתוכה.

 

פלאשבק שני שלנו להיום. הפעם, אנחנו רואים ילד קטן, בלונדיני ועצוב, שנפרד בפעם האחרונה מהוריו המתים. הילד הזה כותב מכתב שמתחיל במילים "מר סוייר היקר" (שוב, אנחנו זוכים לראות במו עינינו רגע הסטורי בתולדות הסדרה: הרגע שבו כתב ג'יימס פורד הקטן את המכתב שהגיע ברבות הימים לאנתוני קופר, אביו השטני של ג'ון לוק. כבר אמרתי מקודם "מדהים"? אז אני אגיד את זה עוד פעם). לרוע מזלו של ג'יימס העט שלו מפסיקה לכתוב, אבל מי שנחלץ לעזרתו עם עט חדשה הוא ג'ייקוב. לג'יימס יש את הבחירה לעשות מה שירצה עם חייו - ללכת במסלול של נקמה אכזרית שיהפוך אותו בעצמו להיות נוכל, בדיוק כמו האיש הרס את חייו - או להניח להכל כי "את הנעשה אין להשיב".

 

חוזרים לצוללת, וג'ולייט מפתיעה בכל שהיא תומכת בעמדתה של קייט במקום בעמדתו של אהובה, סוייר. עכשיו זה כבר שתיים נגד אחד בעד החזרה לאי, ולסוייר אין ברירה מול שתי הנשים החזקות האלה כך שהוא נאלץ להסכים. השלושה חוזרים אל החוף. כאילו שמישהו מאיתנו חשב שהם יוכלו סתם כך לשוט אל עבר השקיעה בצוללת ולעזוב את הסדרה שלנו...

 

בדרך אל ג'ייקוב, ג'ון מתפלא בפניו של בן איך זה שפתאום הוא נהיה כל כך נאמן לו, שאפילו את הסוד הנורא מכל - תכנית רציחתו של ג'ייקוב - הוא לא מעז לגלות לריצ'ארד. בן מספר לג'ון שמאז שרוחה של אלכס איימה עליו במקדש, הוא נשבע לעקוב אחרי כל מילה שיוצאת לג'ון לוק מהפה. ג'ון מרוצה. מאוד מרוצה. ולכן הוא מטיל את משימת רצח ג'ייקוב על כתפיו הצנומות של החייל הנאמן החדש שלו - בן. 

 

בן השתמש בג'ון אינספור פעמים ככלי הוצאה לפועל של תוכניותיו המניפולטיביות. הגיע הזמן שג'ון יחזיר לו בהפוכה.

 

פלאשבק שלישי. סעיד ונאדיה המאושרים מתלבטים היכן לחגוג את יום הנישואים הראשון שלהם. כשהם מגיעים למעבר חצייה, נאדיה חוצה את הכביש בזמן שמישהו מעכב את סעיד. המישהו הזה הוא ג'ייקוב. שניה לאחר מכן פוגעת מכונית בנאדיה ונמלטת מהמקום (שוב - רגע היסטורי שאנו חוזים בו: מותה של נאדיה). לסעיד ההמום והשבור יש שתי ברירות, כמו לג'יימס הקטן: להקדיש את חייו לנקמה בהובלתו של בן, או להניח למה שקרה ולנסות לבנות את חייו מחדש.

 

בתוככי המנהרות, סעיד מצליח לפרק את ליבת הפצצה מהטיל, והחבורה שלנו עומדת לפרוץ החוצה אל כפר הדארמות כשבידיהם המטען הקטלני. רגע לפני שהם עושים את זה, ריצ'ארד מעלף בקת אקדחו את המנהיגה שלו אלואיז, ונותן לשני המוזרים האלה שהגיעו מהעתיד לעשות את העבודה השחורה בעצמם. ג'ק וסעיד מסווים את עצמם כאנשי דארמות ופוסעים החוצה, אולם לאחר כמה שניות רוג'ר ליינוס - אביו של בן - מזהה את האיש שירה בבנו ויורה בו בחזרה. סעיד נפצע קשה בבטנו, אבל הוא עדיין לא מת. ג'ק מבין שהוא נחשף ופותח בקרב יריות אינטנסיבי עם אנשי הדארמה, אבל שניה לפני שנגמרים לו הכדורים במחסנית מגיעים החבר'ה הטובים: החברים שלו - הארלי, ג'ין ומיילס בדארמה-וואן, ובורחים יחד איתו, עם סעיד הפצוע, ועם פצצה מתקתקת.

 

סוייר, קייט וג'ולייט מגיעים אל החוף ומופתעים לפגוש חבר ותיק - את וינסנט הכלב! לפתע מגיחים מבין העצים שני רובינזונים קרוזואים שכבר מזמן לא ראינו, וחלק מאיתנו אפילו תהה מה עלה בגורלם: רוז וברנרד. מסתבר שהשניים בחרו לפרוש מקצב החיים המטורף אליו הם הורגלו בארבע העונות הקודמות של הסדרה, ובחרו פשוט לגור בבקתה צנועה עם נוף לים ועם כמה פחיות שימורים של הדארמה - הרחק מהיוזמה, הרחק מה"אחרים", הרחק מהחברים שלהם לשעבר - ניצולי טיסה 815. לרוז וברנרד טוב ככה. גם לא איכפת להם במיוחד אם ג'ק יפוצץ את הפצצה או לא יפוצץ את הפצצה - הם רק רוצים להיות ביחד. מה שנקרא: "Live togehter" וכו'. 

 

"עוד פעם האלה עם משולשי האהבה המתוסבכים שלהם?! ברנרד!!! תשלח את וינסנט שיטפל בהם קצת!!!"

 

אנחנו חוזרים לאג'ירות, שמתעקשים לכנות את עצמם "החבר'ה הטובים". גם "האחרים" קראו לעצמם באותו שם, פעם. הם מגיעים אל מה שאנו מכירים בתור המעון הרשמי של ג'ייקוב: הביקתה המפחידה שלו. אבל באור יום, הביקתה לא נראית מפחידה כלל וכלל. היא בעיקר נראית עלובה מאוד, ושוממה. מסביב לביקתה יש שביל אפר שחור, שנחתך באמצעו. זהו סימן לא מבשר טובות עבור האג'ירות. אילנה נכנסת אל הביקתה ומגלה שם פתק שהשאיר לה ג'ייקוב. מסתבר שהוא לא גר במקום כבר הרבה הרבה זמן. ג'ייקוב מתגורר בצלו של הפסל. ומישהו אחר התגורר לו בביקתה. אילנה וחבריה נוקטים במעשה קיצוני במיוחד: הם שורפים את הביקתה ומשמידים אותה. אם ג'ייקוב לא גר במקום הזה - אף אחד אחר לא יגור בו יותר.

 

פלאשבק רביעי, הפעם של אילנה. אנחנו רואים אותה חבושה מכף רגל ועד ראש בבית חולים רוסי, כשלפתע מגיע ג'ייקוב לבקר אותה. הוא מחליף איתה כמה מילים ברוסית, ואחר כך אומר לה שהוא זקוק לעזרתה. אילנה מסכימה. איך אפשר לסרב לזר המסתורי הזה?...

 

פלאשבק חמישי. ג'ייקוב יושב מחוץ לבניין גבוה, ומעלעל בספר. לפתע נשמע קול ניפוץ זכוכית, וגופה נופלת אל הקרקע מגובה שמונה קומות. איש לא יכול לשרוד נפילה שכזו בחיים. גם לא האיש הזה. אנחנו כבר מכירים אותו - שמו הוא ג'ון לוק. אבל יש לו מזל, לג'ון, שג'ייקוב נמצא בסביבה. ג'ייקוב מניח את ידו על ג'ון, וג'ון חוזר לחיים. בפעם הראשונה. והאחרונה.

 

בדרכם אל ג'ייקוב, לוק מוביל את האחרים אל מה שהיה פעם המחנה של ניצולי אושיאניק על החוף. בזמן שכולם נחים ומתאוששים לקראת הדבר הגדול שג'ון הבטיח להם שיקרה בסוף היום, ג'ון מתעמת עם בן ורוצה לשמוע ממנו אחת ולתמיד אם הוא בכלל ראה אי פעם את ג'ייקוב. בן נחשף בפניו ובפני כולנו בעליבותו ובקטנותו, ועכשיו מזכיר יותר מתמיד את האיש מאחורי הוילון שרק התחזה להיות הקוסם הגדול מארץ עוץ, אבל למעשה היה נוכל קטן וחלש. כשבן שואל את ג'ון למה דווקא הוא צריך להרוג את ג'ייקוב, ג'ון נותן לבן את כל הסיבות שבעולם: הסרטן שבן חלה בו על האי, רצח בתו אלכס אל מול עיניו, הגירוש שלו מן האי לאחר שסובב את הגלגל, וכמובן עצם העובדה שג'ייקוב לא הואיל בטובו להתגלות אפילו פעם אחת בפני בן. בינתיים, סאן מסיירת בין האוהלים ששימשו את חבריה משכבר הימים, כשפתאום היא מגלה את העריסה של אהרון הקטן. ובעריסה - ראו זה פלא - נשארה הטבעת שצ'ארלי הטמין לפני מותו בסוף העונה השלישית. לסאן תמיד היה קשר מיסטי לטבעות.

 

פלאשבק שישי. יום החתונה של סאן וג'ין. שניהם מחליפים ביניהם טבעות ונושאים נדרים מרגשים, ובין האורחים שלהם מופיע גם גבר לא קוריאני בעליל: ג'ייקוב שלנו, כמובן. הוא הגיע לברך את החתן והכלה, ולומר להם שלא יקחו את האהבה הגדולה שיש ביניהם כדבר מובן מאליו. וכל זאת בקוריאנית שוטפת.

 

כשאנחנו חוזרים מהפלאשבק, אנחנו מגלים שהחבורה של לוק הגיעה סוף סוף לביתו האמיתי של ג'ייקוב. זהו המקום בו התחלנו את הפרק הנוכחי: הפסל בעל ארבע האצבעות. גם ג'ק וחבורתו ממהרים לתחנת "הברבור", אבל לפתע הם נעצרים. שלושה אנשים נחושים מאוד עומדים בדרכם, ויעשו ככל שביכולתם להניא אותם ממשימת ההתאבדות הזו.

 

פלאשבק שביעי. הנה אני שוב הולך לחזור על המילה "מדהים". משום שהפעם אנחנו זוכים לראות רגע שעליו דובר עוד בפרק הראשון של העונה הראשונה של הסדרה(!!!). אני מדבר, כמובן, על סיפור הניתוח הראשון של ג'ק, ועל הספירה שלו מ-1 עד 5 להשקטת הפחד. אכן - היסטוריה בהתגלמותה. אלא שעכשיו אנחנו מגלים שמי שנתן לג'ק את הרעיון לכך הוא לא אחר מאשר אבא שלו - כריסטיאן! כשג'ק מסיים את הניתוח, הוא לא ניגש להודות לאביו. להפך. הוא מתבייש בו, ומתייחס אליו בכפיות טובה. בתגובה, כריסטיאן טוען בפני ג'ק שאולי הוא לא מאמין בעצמו מספיק. כשג'ק הגיע לראשונה אל האי, הוא באמת לא האמין שהוא יוכל לשאת בתואר "מנהיג הניצולים". רק השיחה עם ג'ון לוק שהיתה לו בפרק 105 שכנעה אותו שהוא יוכל לעמוד במשימה. רגע לפני שג'ק ממשיך בדרכו, ג'ייקוב עוצר אותו ומעניק לו את חטיף ה"אפולו" שנתקע לו במכונה. "לפעמים אתה רק צריך פוש קטן", הוא אומר לו.

 

סוייר וג'ק נפגשים ביניהם לשיחה אחד על אחד. סוייר טוען בפני ג'ק שאת הנעשה אין להשיב, אבל ג'ק נחוש להמשיך בדרכו. כשסוייר שואל אותו למה הוא כל כך מתעקש למחוק את שלוש השנים האחרונות מחייו, ג'ק חושף בפניו את האמת. זה הכל בגלל קייט. בגלל שהוא לא הצליח להשיג אותה, וכנראה כבר לא יצליח להשיג אותה יותר לעולם. התשובה הזאת לא מניחה את דעתו של סוייר, והוא מחליט להעביר את המחלוקת שביניהם לפסים אלימים. ואיזה קרב של ענקים זה היה! בפינה האדומה: הדוקטור מלוס אנג'לס בעל החיבה המופרזת למתקנים גרעיניים - ג'ק שפרד!!! ובפינה הכחולה: הנוכל השרמנטי מאלבמה בעל החיבה המופרזת לשמות חיבה - ג'יימס פורד!!! תאמינו או לא, אבל בין שני החברים האלה, שכבר חמש שנים אנחנו מלווים אותם ביריבויות שלהם ובמטענים העמוקים שיש להם זה כלפי זה - זוהי הפעם הראשונה שפורץ ריב אמיתי של מכות בין שניהם. בסופו של דבר ידו של הסוייר על העליונה, אבל רגע לפני שהוא חונק למוות את חברו הטוב ג'ק (סתם. הוא לא היה עושה את זה. אין סיכוי שבעולם), מפרידה ביניהם ג'ולייט ואומרת לסוייר לתת לג'ק לעשות את העבודה שלו. סוייר שהבטיח לתת לג'ולייט את הגב שלו בפרק הקודם, כבר מתחיל להרגיש יותר מדיי נבגד מכיוונה. כשהוא שואל אותה מה גרם לה לשנות את דעתה, אנחנו מגלים ששוב הסיבה כאן היא קייט, או יותר נכון: האופן שבו סוייר הסתכל עליה. למרות שסוייר מכחיש כל סיכוי של קשר איתה, ג'ולייט מבינה שהיא לעולם לא תתפוס את המקום שקייט תופסת בליבו, ולכן היא מחליטה "להתגרש" מסוייר ולהיפרד כידידים. עכשיו לא רק הגב של סוייר מרגיש מעט כואב. גם הלב שלו נשבר.

 

Clash of the Titans

 

בפלאשבק השמיני אנחנו מגלים מה הוביל את ג'ולייט להחלטה הזאת שלה. אנחנו רואים אותה בתור ילדה קטנה יחד עם אחותה רייצ'ל, שומעת איך שני ההורים שלה עומדים להתגרש למרות שהם עדיין מאוד אוהבים זה את זו, כי לפעמים "זהו הדבר הנכון לעשות". מעניין, גם בתור ילדה ג'ולייט היתה כזאת מעצבנת - מה אתם אומרים על זה?..

 

אחרי שג'ק מבין שלא סוייר ולא גו'לייט ינסו לעצור אותו יותר בדרכו אל המשימה, נותר לו לעשות דבר אחד בלבד. ללכת אל האישה שתמיד היתה מאחוריו, מהרגע הראשון. אל בת הברית הנאמנה ביותר שלו מאז ומעולם. אל קייט, כמובן. ג'ק פונה אליה ואומר לה שהוא מעולם לא היה בטוח במה שהוא עשה אי פעם כמו הדבר שהוא עושה עכשיו. הוא אפילו משתמש בתירוץ של קלייר, ואומר שפיצוץ הפצצה יאפשר לה להגיע בשלום ליעדה עם אהרון הקטן בבטנה, שם היא תוכל לעשות את הבחירות שלה בעצמה. קייט משתכנעת. היא חוזרת לאחד כוחות עם ג'ק, כמו בימים הטובים ההם.

 

פלאשבק תשיעי ואחרון. הארלי משתחרר מהכלא אליו נכנס בפרק 502, לאחר שנחשד ברצח האנשים שעקבו אחריו. כשהוא נכנס למונית, ג'ייקוב מחכה לו כבר בפנים. הפעם ג'ייקוב לא הולך סחור סחור, ולא נותן כל מיני עצות מעורפלות וקלישאתיות. הוא פשוט שואל את הארלי בישירות למה הוא לא רוצה לחזור אל האי. הארלי עונה לו שזה משום שהוא מקולל, אבל ג'ייקוב מתקן אותו וטוען שהארלי מבורך, בכך שהוא יכול לתקשר עם חבריו המתים. הוא גם מרגיע אותו ואמר לו שהוא בכלל לא משוגע כמו שהוא חושב, ומסכם שבסופו של דבר זו תהיה בחירה המלאה של הארלי אם לחזור אל האי או לא. כשג'ייקוב בא לצאת מהמונית, הארלי צועק לו שהוא שכח את הגיטרה שלו. ג'ייקוב אומר להארלי שהגיטרה בכלל לא שלו. וד"ש מצ'ארלי מלמעלה.

 

ג'ק נפרד מכל חבריו שליוו אותו עד הלום, והולך אל המשימה האחרונה כנראה בחייו: זריקת הפצצה אל פיר הקידוח שב"ברבור". גם ג'ון לוק ובן מתכוננים למשימה הגורלית שלהם: המפגש עם ג'ייקוב בחדרו שבתוך הפסל, והריגתו. ריצ'ארד מוחה על כך שגם בן שותף למעמד הזה. הוא גם בכלל לא מבין למה לוק לא מתאזר במעט סבלנות עד שג'ייקוב ייחשף בפניו. אבל ג'ון משתיק את ריצ'ארד, וטוען שהוא ממציא את החוקים שנוחים עבורו כדי להמשיך ולשלוט על כולם.

 

בזמן שג'ק נמצא בדרכו אל "הברבור", מיילס מעלה תיאוריה מהפכנית: האם יכול להיות שזריקת הפצצה עצמה היא היא התקרית המדוברת?! ושאולי אם הם פשוט לא יעשו שום דבר, התקרית הזו לא תקרה לעולם? אבל מבחינתו של ג'ק זה כבר מאוחר מדיי. האנשים של רדזינסקי הגיעו לתחנה כדי לעזור לו לעצור את העויינים עם הפצצה, ושוב מתפתח קרב יריות אינטנסיבי. אלא שהפעם, ג'ק לא לבד. כל חבריו הטובים באים לעזרתו ומחסלים אחד אחרי השני את החבר'ה הרעים. בסופו של דבר הם משתלטים על רדזינסקי, ולג'ק לא נותר אלא להפיל את הפצצה אל הפיר. הוא נותן מבט אחרון לקייט, וזורק אותה. כולם עוצמים את העיניים.

 

ג'ק מטיל פצצה.

 

 

כלום לא קורה.

 

שקט מוחלט.

 

אבל אז, אנחנו שומעים קולות מוכרים. אלו הקולות ששמענו בפינאלה של העונה השניה, אחרי שהספירה לאחור של ה-108 הגיעה לסיומה. כמו אז, גם עכשיו - הכיס האלקטרומגנטי שואב אליו מכל הבא ליד, כולל את היד של דוקטור צ'אנג המסכן (עכשיו אנחנו יודעים סוף סוף איך הוא איבד אותה וקיבל את הפרוטזה שלו במקומה). מזל שיש לו את הבן שלו מיילס לעזור לו. רדזינסקי קופץ מהג'יפ שלו רגע לפני שהוא מתהפך איתו אל תוך הפיר, ופיל איש הדארמה המסכן סופג שיפוד הישר במרכז החזה. ליוצרי הסדרה תמיד היו דרכים מקוריות להיפטר מדמויות מעצבנות. בתוך כל המהומה רגלה של ג'ולייט נתפסת באחת השלשלאות. היא נשאבת אל הפיר אבל סוייר תופס אותה ברגע האחרון. ברגעים האחרונים שיש לה איתו, היא מתוודה בפניו על אהבתה אליו, ואז היא נופלת אל תוך החשכה.

 

בזמן שג'ון ובן נכנסים אל תוככי הפסל, אילנה וחבריה מגיעים אל ריצ'ארד ו"האחרים". אילנה שואלת את ריצ'ארד את השאלה שהטרידה את כולנו: "מה מונח בצילו של הפסל?", וריצ'ארד עונה לה בלטינית : "זה שיגאל את כולנו". מייד לאחר מכן, אילנה מבקשת לחשוף בפני ריצ'ארד את מה שיש לה בתוך התיבה. וזה היה הרגע בו הרגשתי שהשמיים נופלים עליי.

 

אילנה מטילה פצצה!!!!!!!!!

 

אל אלוהים, זה ג'ון לוק!!!

 

והוא מת, בדיוק כמו שראינו אותו בפעם האחרונה לפני שהוא הועלה על המטוס!!!

 

סאן היא זו ששואלת את השאלה המפחידה מכל: "אם זהו לוק, אז מי נמצא שם בפנים?"...

 

פתאום עכשיו הכל נהיה מובן. זה שכל הזמן בן וריצ'ארד טענו בפני ג'ון ש"הוא נראה שונה" מאז שהוא חזר לחיים. זה ששניהם טענו בתוקף ש-"Dead is Dead". ג'ון לוק מעולם לא חזר לחיים על האי. האיש שנמצא שם בפנים, האיש שמנצל ממש ברגעים אלה את בן ליינוס על מנת להרוג את ג'ייקוב, כשהוא למעשה גונב את זהותו של ג'ון לוק המת - הוא איש שכבר השתמש ביכולות האלה שלו בעבר. זהו האיש שגר בביקתה של ג'ייקוב. זהו האיש שאמר לג'ון לוק: "עזור לי", ובאמת התכוון לכך שדרך גופתו הוא יוכל להגשים את תוכניתו. האיש הזה הוא מי שעומד מאחורי רוחותיהם של אנשים כמו כריסטיאן שפרד, כמו אלכס, או כמו ימי - אחיו של מיסטר אקו (ותמיד עם עקבות אפר שחור על הבגדים). האיש הזה הוא סמוקי, מפלצת העשן. האיש הזה הוא האיש בשחור. הנמסיס של ג'ייקוב. הגורל.

 

פתאום אנחנו מבינים שעבדו עלינו. שג'ון לוק שחזר אל האי בכלל לא היה ג'ון לוק. אנחנו נזכרים בפרק 512, שבו בן נשפט על מעשיו בפני מפלצת העשן, ואז קיבל מסר מאיים מאלכס שציוותה עליו ללכת אחרי לוק באש ובמים. בוודאי שהיא תצווה עליו ככה, היא היתה האיש בשחור! והאיש בשחור צריך את בן ליינוס כדי שיעזור לו לבצע את תוכניתו להרוג את ג'ייקוב.

 

פתאום אנחנו מבינים שהמסע שערך ג'ון לוק בפרק הקודם כדי להיפגש עם "עצמו" מהעבר, היה מתוכנן מראש. האיש בשחור שהתחזה ללוק הורה לריצ'ארד להגיד לג'ון שהוא חייב לצאת מהאי, להחזיר את כל חבריו אליו, ולמות - על מנת שהוא יוכל להציל את האי. כל המאורעות האלה: ההזזה של האי (ליתר דיוק: שתי ההזזות, גם זו שביצע בן. הרי כריסטיאן שפרד הוא זה שאמר ללוק בביקתה שעליו להזיז את האי), החזרה של האושיאניק סיקס אל האי, והמוות של ג'ון - כולם תוכננו לפרטי פרטים על ידי האיש בשחור.

 

פתאום אנחנו מבינים שכל מסלול חייו של ג'ון לוק, כל האמונה שלו בגורל ובייעוד שלו - כולם הוכתבו על ידי האיש בשחור. הרי לאחר שריצ'ארד נגלה בפני ג'ון בפרק 501 ונתן לו את המצפן (בהוראתו של האיש בשחור, כמובן), ג'ון לוק פגש את ריצ'ארד שוב במחנה האחרים בשנות ה-50, ואמר לו ללכת ולפגוש את עצמו בתור תינוק. כל מהות חייו של ג'ון לוק, כולל כמובן הכתרתו הנבואית להיות מנהיג ה"אחרים" - כולם היו פרי מעשיו של האיש בשחור. וכמה שזה נשמע טרגי ונורא.

 

פתאום אנחנו מבינים שהשינוי שעבר ג'ק בזמן האחרון, והמעבר שלו מאיש מדע לאיש אמונה שנעשתה אך ורק בהשראתו של ג'ון לוק - קרו בגלל האיש בשחור! פתאום אנחנו מבינים גם בשם מי פועל צ'ארלס ווידמור, שהיה הראשון לפגוש את ג'ון לוק לאחר שיצא מהאי וביקש כל כך יפה לעזור לו לאחד את חבריו בעזרת השותף שלו - מת'יו אבאדון (כן כן, "אבאדון" מלשון אבדון). צ'ארלס ווידמור, לאחר שגורש מן האי בבושת פנים, העביר את תמיכתו מג'ייקוב לאויב שלו. האיש בשחור. גם אלואיז הוקינג הוגלתה מן האי בדרכים שעדיין לא ידועות לנו, ועכשיו אנחנו מבינים למה היא טחנה לדזמונד ולג'ק את השכל כל הזמן עם הדיבורים שלה על הגורל והייעוד, והיתה מוכנה לשלוח את בנה למות בשם אותו גורל: כי היא פועלת בשמו של האיש בשחור. עכשיו אנחנו מבינים שהאג'ירות פעלו כל הזמן הזה מטעמו של ג'ייקוב, ומבינים למה למשל הם ניסו למנוע ממיילס להצטרף למשלחת של ווידמור אל האי - משום שהוא פועל בשמו של האיש בשחור.

 

אוי אלוהים.

 

עכשיו אני אצטרך לשוב ולראות את כל הסדרה מההתחלה.......

 

האיש בשחור. מעולם לא פחדתי כל כך מדמותו של ג'ון לוק כמו שפחדתי באותם הרגעים האלה.

 

בן ליינוס והאיש בשחור נפגשים עם ג'ייקוב, שחיכה להם. האיש בשחור דוחק בבן לבצע את מה שהוטל עליו. לפני כן יש לבן כמה שאלות שהוא מפנה אל ג'ייקוב - איך זה שאחרי כל השנים האלה שבמהלכן הוא פסע בנאמנות עיוורת אחרי ג'ייקוב, ג'ייקוב לא נגלה בפניו, ואילו כשג'ון לוק דורש להיפגש איתו, זה קורה מייד. אתם מבינים את זה? בן נשאר בן. לא מעניינים אותו לא הסרטן, ולא המוות של בתו. הדבר היחיד שמניע אותו זה הקנאה. הקנאה בג'ון לוק. "מה איתי?!" שואל בן. "מה איתך?" עונה לו ג'ייקוב. בן לא יכול להבליג יותר על העלבון, והוא דוקר את ג'ייקוב פעמיים בחזה. ג'ייקוב אפילו לא מנסה להתנגד. כשהוא פולט דם מפיו, אנחנו מבינים שג'ייקוב הוא, אחרי הכל, אנושי. ורגע לפני שהוא מתמוטט על הקרקע, הוא מספיק ללחוש לאיש בשחור משפט שנראה שקצת הפחיד אותו: "הם מגיעים". האיש בשחור בועט בגופתו של ג'ייקוב ומשליך אותה אל עבר האש.

 

 

It Ain't Over Till It's Over

 

אנחנו חוזרים שלושים שנה אחורה. החברים שלנו שנותרו בתחנת "הברבור" ממהרים להתפנות מהמקום, לפני שאיזה מנוף או דלת של האץ' יקברו אותם חיים. אי שם למטה, בתחתית הפיר, אנחנו מגלים שג'ולייט עדיין בחיים. גוססת ופצועה אנוש, אבל בחיים. ג'ולייט רואה את הפצצה מונחת לידה. הפצצה שלא התפוצצה. הפצצה שהיתה אמורה למנוע את כל הסבל והייסורים שאליהם היא נחשפה בשש השנים האחרונות שלה על האי. הפצצה שהיתה אמורה להביא לכך שטיסת אושיאניק 815 תנחת בשלום בלוס אנג'לס. אבל שום דבר מזה לא קרה. היא לוקחת אבן, ומתחילה להכות בפצצה בזעם.

 

ובמכה השמינית, הפצצה מתפוצצת.

 

 

 

 

 

 

שבוע נהדר לכולם, ולא לדאוג: יעקבזון לא בורח לשומקום!!! צפו להפתעות, תובנות ומסקנות!!! צוחק

 

 

 

 

דרג את התוכן: