| שלפעמים נוגעת בו רוח
עַל יַד הַאֲגַם בְּבַיִּת קָטָן גָרָה מַרְסֶל עִם וִילוֹן לָבָן
הַמַּיִּם עוֹמְדִים כְּחוּלִים בַּאֲגַם וְשׁוּם אִישׁ לא בָּא לְבַקֵּר אוֹתָה שָׁם.
הָרוּחַ עִיתִים עוֹבֵר בַּוִילוֹן גַם זֶה רַק כְּשֶׁהִיא פּוֹתַחַת חַלוֹן.
כְּשֶׁהִיא מוֹזֶגֶת לַה סֵפֵל קָפֶה מִתְמַלְאִים מִשְקָפֵיהָ אֵדֵי עֲרָפֵל
אוּלַי הִיא עִיוֶורֶת מַרְסֶל הוֹגָה וְשׁוֹמַעַת קוֹלוֹת שֶׁמִזְמָן לא שָׁמְעָה
וְאָז הָאֵדִים מִתְפַּזְרִים כְּמוֹ עֲשָׁן מִסְתַלְסֵל שׁוּב שְׁקוּפִים מִשְׁקָפֵיהָ שֶׁל מַרְסֶל
וְהַמָרְאוֹת בְּרוּרִים: הַמַיִם עוֹמְדִים כְּחוּלִים בַּאֲגַם וְגַם הַוִילוֹן הַלָבָן שֶׁלִפְעָמִים נוֹגַעַת בּוֹ רוּחַ כְּשֶׁמַרְסֶל שׁוֹכַחַת חַלוֹן פָּתוּחַ.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר |