כשהעיניים עצומות

אני יוצרת לי אידיאלים

מציאות מושלמת

אני סוגרת פערים

אני אומרת מילים שלא נבראו

אני נוגעת במקומות בתוליים. צמאים.

אני שלמה

כשהעיניים עצומות

האוויר פרוס פה לרווחה.

כשהעיניים נפקחות

אני מוצאת נקודות חיבור

אני מוצאת קווים...

אני מוצאת שלווה

רק שלפעמים

געגוע מוחץ את החזה

וקשה לנשום כך

ובא לי לישון

ולחלום

לרגע. לעצום עיניים.

בלילה ישנתי איתו

והיה קרוב.וטוב.

מאוחר יותר התעוררתי מחלום

הגוף היה בלתי נסבל

הגעגוע שרף בכל פינה

הידיים רעדו

השפתיים יבשו

היה לי חם. היה לי קר.

היה כל כך חשוך. בלילה.

ישבתי בחלון, אבודה בתוך עצמי

רציתי נורא לומר ולא היו לי מילים

רציתי נורא לגעת. ולא היה לי.

רציתי נורא לעצום עיניים ולישון

הבוקר עלה.