כותרות TheMarker >
    ';

    תאמינו לי "בובות" אל תאמינו לאף אחד

    פאטה מורגנה, חזיון תעתועים, אשליה, חלום בהקיץ, למראית עין, פוזה, מסכה, שקר עצמי, הונאה עצמית, חיים בסרט.

    ברוס לי - "דרך חסרת דרך"

    30 תגובות   יום ראשון, 17/5/09, 15:00

     מומלץ לראות את הסרטים לאחר קריאת הפוסט והקישור.

     

     


    אחת הפנטזיות הלא ממומשות שלי היא להיות "אומן לחימה בקארטה".

    בילדותי היינו יוצאים מסרט קארטה (או מכל סרט פעולה אחר) תוך כדי חיקוי מכות ויללות קארטה על הקטנים מאיתנו, תוך כדי התחמקות מהגדולים.

    היינו מלהקים את עצמנו לתפקידים של ה"טוב", שהיה תמיד השחקן הראשי, ולכן כונה "השחקן", ושל ה"רע", שכונה -

    "הרע".

    בגיל מאוחר יותר, 15 בערך, למדתי בפנימייה צבאית בחיפה, ובאפטרים הייתי הולך לבית הקולנוע שבו סבא שלי עבד ככרטיסן.

    בקולנוע ההוא הוצגו שני סרטים בכרטיס אחד, סרט קארטה, ואחר כך סרט סקס.

    בהפסקה שבין הסרטים סבא תמיד הביא לי מנת פלאפל ומיץ ענבים, ובסוף הערב, כשנפרדנו, היה "מכריח" אותי לקבל 50 שקלים.

    כך פעם בשבוע.

    אני לא יודע אם יש הרבה אנשים שראו יותר סרטי קארטה וסקס ממני.

    אבל מכל סרטי הקארטה שראיתי, ברוס לי היה בשבילי משהו מיוחד.

    ברוס לי, היה אליל ילדותי, הערצתי אותו.

    השבוע, לא זוכר את רצף האסוציאציות שהוביל אותי שוב לברוס לי, קראתי עליו קצת והסתבר לי שהוא באמת מיוחד,

    אפילו יותר ממה שחשבתי בתור ילד. הסתבר לי שבנוסף ליכולות הפיזיות שלו, הוא היה גם רוחני ופילוסוף.

    למעשה, אני מרגיש אליו קרבה רוחנית כאילו הייתי גלגול שלו.

    השילוב הזה, בין רוח לגוף, בכלל לא מפתיע אותי, ומעניין וגם מעסיק אותי, אבל שני סרטונים של ברוס לי

    גרמו להרחבת התפישה שלי לגבי גבול היכולת האנושית, וגם הביאו אותי לשאול: אם אין גבול ליכולת האנושית, לאן כבר אפשר עוד  להתפתח?

    בכל אופן, איכשהו הסרטונים האלו והכתבה המצורפת עוררו בי השראה. 

    על דבריו של ברוס לי, המובאים בכתבה הנ"ל, אני חותם בדמי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/10/11 19:17:

      משום מה אני לא מצליח להחליף סרטון בגוף הפוסט במקום הסרטון השני שלא עולה:

      ''

        20/5/09 12:19:

      צטט: עפיפית 2009-05-20 01:36:22


      ברוס לי גבר מדליק!

      (ראה סרטון ראשון)

       

       

      :))
        20/5/09 01:36:


      ברוס לי גבר מדליק!

      (ראה סרטון ראשון)

        19/5/09 12:29:

      צטט: א י ל ה 2009-05-19 10:02:42


      הוא מדהים. במובן הכי עמוק של המילה הזאת.

      אין אלא להשתאות מול היכולות הפיזיות שלו.

      אני אישית לא חושבת שזה מעיד על כלל היכולת האנושית האישית.

      כלומר, אני חושבת שאני, גם אם אתאמן שעות רבות ואקדיש שנים לעניין - לא אוכל להדליק גפרורים שנזרקים אליי עם נונצ'קות בנינוחות של טיול רגוע באחו.

      לעומת זאת, בטח יש משהו שאני יכולה לעשות בקלילות הזאת, שהוא לא. אולי משהו שקשור בכתיבה.

      ואולי זה גם המסר הפילוסופי שלו שהבאת כאן - איש איש והדרך שלו.

      זה רק מנקודת מבט של ביחד - של כל האנשים כולם - שאפשר להגיד שאין גבול ליכולת האנושית. או לפחות שיש לנו עוד דרך ארוכה לצעוד עד שנתחיל לדגדג את הגבול הזה, כאנושות.

       

       

                   

       

      ספציפית לכל אדם דרוש, כבסיס, כישרון שאותו אפשר לפתח בעזרת הרוח.

      אצל ברוס לי מדובר בכישרון שקשור ליכולת פיזית מסוימת, אבל מה שמבדיל לדעתי בין שני אנשים עם אותו כישרון זה,

      היכולת המנטאלית שדוחפת את הכישרון מעבר לגבול הפיזי "הרגיל".

      להדליק את הגפרורים באוויר כמו שהוא עושה, נדרשת יכולת שהיא מעבר ליכולת הפיזית, מעבר לקשר שבין העין לשריר.

       

      ומסכים איתך שאפשר לדבר על גבול היכולת האנושית רק מנקודת מבט "של כל האנשים כולם".

       

      :)

        19/5/09 10:02:


      הוא מדהים. במובן הכי עמוק של המילה הזאת.

      אין אלא להשתאות מול היכולות הפיזיות שלו.

      אני אישית לא חושבת שזה מעיד על כלל היכולת האנושית האישית.

      כלומר, אני חושבת שאני, גם אם אתאמן שעות רבות ואקדיש שנים לעניין - לא אוכל להדליק גפרורים שנזרקים אליי עם נונצ'קות בנינוחות של טיול רגוע באחו.

      לעומת זאת, בטח יש משהו שאני יכולה לעשות בקלילות הזאת, שהוא לא. אולי משהו שקשור בכתיבה.

      ואולי זה גם המסר הפילוסופי שלו שהבאת כאן - איש איש והדרך שלו.

      זה רק מנקודת מבט של ביחד - של כל האנשים כולם - שאפשר להגיד שאין גבול ליכולת האנושית. או לפחות שיש לנו עוד דרך ארוכה לצעוד עד שנתחיל לדגדג את הגבול הזה, כאנושות.

       

       

                   

        18/5/09 18:35:

      צטט: קורע ברך 2009-05-18 17:14:05


      לא רוצה לקלקל לך אחי.

       

      אבל לפני איזה שנה ראיתי סרט על אישתו של ברוס לי.

      היא מספרת על חיו. הוא מת צעיר כידוע.

       

      שם התגלה ברוס לי ארצי מאד.

      חולה ונדמה לי גם נרקומן.

       

      כך או כך, ברוס לי היה גם שחקן קולנוע.

      קיבל תדמית כמו ג'ון ווין.

      מין גבור כל אמריקאי.

       

      הפאסאדה של ג'ון ווין לא הסתירה

      שבעצם, בעצם, השתמט מהצבא ולא ראה את

      וויטנאם ממטר למשל.

      וכולם ידעו שלא ידע לרכב על סוסים ושיחק רע מאד.

       

       למרות הכתוב למעלה, אני בעד אגדות.

      אני רציני.

       

       

       

       

       

      אין לי ציפיות שה"גיבורים" יהיו מושלמים, אף אחד לא מושלם.

      אני גם לא מומחה לברוס לי, לא מכיר את הביוגרפיה שלו מעבר לקריאה סלקטיבית של כמה כתבות.

      אבל מספיק לי הדברים שהוא אמר בראיונות והספר שכתב, והיכולת הפיזית המתועדת שלו, בכדי לדעת

      שגם אם לא היה מושלם, היה מיוחד מאוד.

      שום עדות, של אשתו או של מישהו אחר, לא יכולה להיות יותר אמינה מהדברים שאמר ועשה, שעומדים בפני עצמם.

       

      אבל אם יש סמים שיכולים להפוך אותי לברוס לי, תביאם לכאן!  :)

        18/5/09 17:14:


      לא רוצה לקלקל לך אחי.

       

      אבל לפני איזה שנה ראיתי סרט על אישתו של ברוס לי.

      היא מספרת על חיו. הוא מת צעיר כידוע.

       

      שם התגלה ברוס לי ארצי מאד.

      חולה ונדמה לי גם נרקומן.

       

      כך או כך, ברוס לי היה גם שחקן קולנוע.

      קיבל תדמית כמו ג'ון ווין.

      מין גבור כל אמריקאי.

       

      הפאסאדה של ג'ון ווין לא הסתירה

      שבעצם, בעצם, השתמט מהצבא ולא ראה את

      וויטנאם ממטר למשל.

      וכולם ידעו שלא ידע לרכב על סוסים ושיחק רע מאד.

       

       למרות הכתוב למעלה, אני בעד אגדות.

      אני רציני.

       

       

       

        18/5/09 16:16:

      צטט: תומר קרמן 2009-05-18 14:38:59


      תודה!

      איזה מסר מופלא: מי שתקוע במסורת - אינו מכיר את עצמו.

      גאוני.

      וגם נכון חיוך

       

       

      נכון!

      לדעתי צריך ללמד את ברוס לי בבית הספר :)

      יש לנו במדינה (ואולי בכלל בעולם) יותר מדי מסורת, דתית וגם חילונית.

      אנשים המירו את הדת באלוהים, לדת בחילוניות, בשני המקרים הם דתיים.

      החילוניות שלהם לא נובעת מתוך אותה ידיעה עצמית, אלא מתוך אימוץ וחיקוי של הסממנים החילוניים.

        18/5/09 16:02:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-05-18 12:40:41

      מבין מה אתה אומר לגבי קראטה וסקס.

      אצלנו (אצלנו אז..)היה קולנוע אחד שהיה מראה רק קראטה וסקס. הילדים היו קונים כרטיסים לברוס-לי והמבוגרים לסקס. ההפסקות היו מתואמות וריח הזרע וקולות הגניחות מהשרותים היו סימן ההיכר של הפסקה, בכתובית של 10 דקות הפסקה שליוותה כל יציאה להפסקה כזאת לא הייתה כל אזהרה כדוגמת :

      "ילדים, בצאתכם לשרותים אנא אל תיתבלבלו בין הבולבול שלכם לזה של השכן המזוקן".

      הפדופילים חגגו, הנקניקיות נמכרו במאות, הפופקורן רקד סלסה , אחח אלו היו ימים.

       

      לגבי גילגולים, לפני מספר ימים הסתכלתי על שטר של כסף והיה לי נדמה שראיתי את הפרצוף שלי שם. מאז אני לא ישן, יכול להיות שאני גילגול של גולדה?

       

       

      איפה זה אצלנו, גדלת בתחנה המרכזית? :)

      נישמע מפחיד עם כל הפדופילים האלו.

       גולדה גודלה לגדולה, אז יש מצב שאתה גילגוד שלה :)

        18/5/09 14:38:


      תודה!

      איזה מסר מופלא: מי שתקוע במסורת - אינו מכיר את עצמו.

      גאוני.

      וגם נכון חיוך

      מבין מה אתה אומר לגבי קראטה וסקס.

      אצלנו (אצלנו אז..)היה קולנוע אחד שהיה מראה רק קראטה וסקס. הילדים היו קונים כרטיסים לברוס-לי והמבוגרים לסקס. ההפסקות היו מתואמות וריח הזרע וקולות הגניחות מהשרותים היו סימן ההיכר של הפסקה, בכתובית של 10 דקות הפסקה שליוותה כל יציאה להפסקה כזאת לא הייתה כל אזהרה כדוגמת :

      "ילדים, בצאתכם לשרותים אנא אל תיתבלבלו בין הבולבול שלכם לזה של השכן המזוקן".

      הפדופילים חגגו, הנקניקיות נמכרו במאות, הפופקורן רקד סלסה , אחח אלו היו ימים.

       

      לגבי גילגולים, לפני מספר ימים הסתכלתי על שטר של כסף והיה לי נדמה שראיתי את הפרצוף שלי שם. מאז אני לא ישן, יכול להיות שאני גילגול של גולדה?

        18/5/09 12:32:

      צטט: רוניאלי 2009-05-17 23:53:19


      הי אחי...

      בגלל השעה, והעייפות, אני לא נכנסת עדיין לקישורים, אבל אחזור...

      אני זוכרת שכשהייתי קטנה, גרתי בצ'כונה, ובמרכז היה קיוסק, שניהלו עבריינים.

      היה להם את הוידאו הראשון, וכמובן טלויזיה צבעונית, מה שגרר אותנו הילדים

      לשבת שם ולבהות בפליאה... ובעיקר הוא הקרין סרטים של ברוס לי...

      (אבל סקס אחריהם הוא לא הקרין..:-))) אני זוכרת שאהבתי את הסרטים...

       

      לגבי מגבלות הגוף האנושי, אני מסכימה איתך, אבל חושבת, שהשיא שאליו יש

      לשאוף, הוא דווקא זה, שמאפשרת המחשבה- שליטה מלאה בחומר....

      (לא בטוח שבעתיד נצטרך להתעמל, מספיק שנחשוב על מראה ותחושה, ונוכל להנכיח את

      המחשבה בחומר...

       

      לגבי התאריכים- מעבר לזמן ולמרחב, אין זמן... אתה יכול להיות כאן ועכשיו, ובו זמנית גם

      להיות מישהו אחר באותו מישור זמן. לכן לא צריכה להיות התאמה בתאריכים...

       

       

      היי רוניתי :)

       

      אני שותף לחזון שלך לגבי השליטה בחומר, והסרטונים האלו נותנים לי חיזוקים :)

      לגבי הגילגולים, את צודקת במובן הרחב ביותר של רעיון הגילגולים, שבו בעצם אין זמן תנועה ומקום, והכל אחד.

      אני יותר התיחסתי לפרשנות העממית והנפוצה שבה מבינים את הגילגולים באופן כרונולוגי, כדי לתאר את הקרבה שאני מרגיש ספציפית לנשמה מסוימת שהיא חלק מאותו אחד "גדול".

        17/5/09 23:53:


      הי אחי...

      בגלל השעה, והעייפות, אני לא נכנסת עדיין לקישורים, אבל אחזור...

      אני זוכרת שכשהייתי קטנה, גרתי בצ'כונה, ובמרכז היה קיוסק, שניהלו עבריינים.

      היה להם את הוידאו הראשון, וכמובן טלויזיה צבעונית, מה שגרר אותנו הילדים

      לשבת שם ולבהות בפליאה... ובעיקר הוא הקרין סרטים של ברוס לי...

      (אבל סקס אחריהם הוא לא הקרין..:-))) אני זוכרת שאהבתי את הסרטים...

       

      לגבי מגבלות הגוף האנושי, אני מסכימה איתך, אבל חושבת, שהשיא שאליו יש

      לשאוף, הוא דווקא זה, שמאפשרת המחשבה- שליטה מלאה בחומר....

      (לא בטוח שבעתיד נצטרך להתעמל, מספיק שנחשוב על מראה ותחושה, ונוכל להנכיח את

      המחשבה בחומר...

       

      לגבי התאריכים- מעבר לזמן ולמרחב, אין זמן... אתה יכול להיות כאן ועכשיו, ובו זמנית גם

      להיות מישהו אחר באותו מישור זמן. לכן לא צריכה להיות התאמה בתאריכים...

       

        17/5/09 19:31:

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-05-17 18:42:25


      אךךךך ברוס לי.

      גמני הערצתי אותו וחלמתי יום אחד להיות כמוהו.

      בקרבות רחוב (מעטים) שהשתתפתי, אף אחד לא יכול היה לבעיטות שלי...

      במשך השנים עברתי כמה שינויים... ואיכשהו עכשיו נראה לי שכבר אין סיכוי.

       

       

      קארטה גירל :)

       

       

        







        17/5/09 19:26:

      צטט: forte nina 2009-05-17 18:25:55

      היי סנה אני זוכרת את עיסקת החבילה של סרטי קארטה עם כל מיני סרטי ג'אנקים

      וזה באמת היה היחס כלפיו הרבה שנים. אני זוכרתת שרק כשהוא עלה עם הסרט

      הראשון שלו[אם אני לא טועה באופן טראגי הוא לא סיים אותו]

      אז בכלל נודע לי עניין הקונג-פו כשבארץ היו אולי חלוץ או שניים בתחום.[תחילת שנות ה-70]

      זכורתני[אך תקן אותי] בעיקר קארטה וג'ודו היו פופולאריים יחסית.

      לימים [כשגרתי בניכר האמריקאי]קראתיעליו דברים[אם כי היום הרחבת את דעתי]

      והרבו לדבר עליו שם בהערצה ונתנו תוכניות על פעליו טרם מותו..

      הוא היה ממש יחידאי והקדים בשנים רבות אחרים בעיקר ביכולת לחבר גוף/נפש/רוח.

      מותו המוקדם ממחלה קטע משהו גדול,אך יצר דרמה ונתן משמעות לחייו.

       

       

      היכולת הזו מרתקת אותי, אין משהו שיותר מעניין אותי בחיים, מזה.

      היכולת שהוא מפגין בשני הסרטונים המצורפים מביאה אותי לחשוב, שאנחנו אפילו לא קרובים למיצוי הפוטנציאל

      של החיבור גוף/נפש/רוח, בכל המישורים, לאו דווקא קארטה. 

        17/5/09 19:19:

      צטט: גוףףףףףףףףףףףף1 2009-05-17 17:56:33

      צטט: סנה בוער 2009-05-17 17:36:25

      צטט: גוףףףףףףףףףףףף1 2009-05-17 17:19:19

      זה בגלל שיש לך ראיה מרחבית, זה קטע מאוד בולט וחזק המשיכה האנרגטית הבלתי ניתנת כימעט לשליטה בין מי שהגיעו ממרחב האלים :

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=664433&p=3

       

      (וזה גם קשור לזה שאתה היית ברוס לי, במקרה, לכולנו יש משיכה לדמיות שגילמנו בעצמינו כאן בארצי)

       

       

      איזה קטע, ליזי..

      מי תלה את הפוסטר?

       

      לגבי גילגול של ברוס לי, זה לא מתאים מבחינת התאריכים...

      אבל אם את מתכוונת לגילגול של משפחת נשמות, זה מתאים להרגשה שלי, שאנחנו באים מאותו מקום, אותו סוג.

       

       

       

      זה הרגשתי כבר קודם, יאבל לא זיהיתי בדיוק מי אתה. יש אחד שאני אמורה לגלות אותו רק בזמן מסויים, רק שהכאוס מתחיל לתפוס תאוצה, (ליכלכו עליו הרבה, הוא נאלץ להסתתר מאחורי ערימת כוכבים, גם עלי, על כל הפמליה כמעט יהו ליכלך שהייתה לו היזדמנות, הוא גם אסר על קריאה בספרי המקור שם מפורט עלינו), אל הכאוס, סת, הוגים את זה סה-תי. כמו שאני שדי והוגים את זה שה-די-יא. כאוס זה מה שיביא את הגאולה.

      נישמע לך מוכר ?

       

       

      קריצה  
        17/5/09 18:42:


      אךךךך ברוס לי.

      גמני הערצתי אותו וחלמתי יום אחד להיות כמוהו.

      בקרבות רחוב (מעטים) שהשתתפתי, אף אחד לא יכול היה לבעיטות שלי...

      במשך השנים עברתי כמה שינויים... ואיכשהו עכשיו נראה לי שכבר אין סיכוי.

        17/5/09 18:25:

      היי סנה אני זוכרת את עיסקת החבילה של סרטי קארטה עם כל מיני סרטי ג'אנקים

      וזה באמת היה היחס כלפיו הרבה שנים. אני זוכרתת שרק כשהוא עלה עם הסרט

      הראשון שלו[אם אני לא טועה באופן טראגי הוא לא סיים אותו]

      אז בכלל נודע לי עניין הקונג-פו כשבארץ היו אולי חלוץ או שניים בתחום.[תחילת שנות ה-70]

      זכורתני[אך תקן אותי] בעיקר קארטה וג'ודו היו פופולאריים יחסית.

      לימים [כשגרתי בניכר האמריקאי]קראתיעליו דברים[אם כי היום הרחבת את דעתי]

      והרבו לדבר עליו שם בהערצה ונתנו תוכניות על פעליו טרם מותו..

      הוא היה ממש יחידאי והקדים בשנים רבות אחרים בעיקר ביכולת לחבר גוף/נפש/רוח.

      מותו המוקדם ממחלה קטע משהו גדול,אך יצר דרמה ונתן משמעות לחייו.

       

      צטט: סנה בוער 2009-05-17 17:36:25

      צטט: גוףףףףףףףףףףףף1 2009-05-17 17:19:19

      זה בגלל שיש לך ראיה מרחבית, זה קטע מאוד בולט וחזק המשיכה האנרגטית הבלתי ניתנת כימעט לשליטה בין מי שהגיעו ממרחב האלים :

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=664433&p=3

       

      (וזה גם קשור לזה שאתה היית ברוס לי, במקרה, לכולנו יש משיכה לדמיות שגילמנו בעצמינו כאן בארצי)

       

       

      איזה קטע, ליזי..

      מי תלה את הפוסטר?

       

      לגבי גילגול של ברוס לי, זה לא מתאים מבחינת התאריכים...

      אבל אם את מתכוונת לגילגול של משפחת נשמות, זה מתאים להרגשה שלי, שאנחנו באים מאותו מקום, אותו סוג.

       

       

       

      זה הרגשתי כבר קודם, יאבל לא זיהיתי בדיוק מי אתה. יש אחד שאני אמורה לגלות אותו רק בזמן מסויים, רק שהכאוס מתחיל לתפוס תאוצה, (ליכלכו עליו הרבה, הוא נאלץ להסתתר מאחורי ערימת כוכבים, גם עלי, על כל הפמליה כמעט יהו ליכלך שהייתה לו היזדמנות, הוא גם אסר על קריאה בספרי המקור שם מפורט עלינו), אל הכאוס, סת, הוגים את זה סה-תי. כמו שאני שדי והוגים את זה שה-די-יא. כאוס זה מה שיביא את הגאולה.

      נישמע לך מוכר ?

        17/5/09 17:54:

      צטט: נירית גלעד 2009-05-17 16:47:02


      מעניין. זה היה מידע חדש לגמרי עבורי.

       

       


      חיוך
        17/5/09 17:52:

      צטט: la nina 2009-05-17 17:48:30

      צטט: סנה בוער 2009-05-17 17:00:14

      צטט: la nina 2009-05-17 15:46:21

      עילוי אמיתי (גם הם צריכים להתפרנס כנראה...)

      ויופי של כתבה. הזכירה לי משהו שקראתי שאמר מורה בודהיסטי: "כשאתה רואה את הירח, האצבע שמצביעה עליו כבר לא רלוונטית" - אפרופו הגישה ל"שיטה".

      אז כפי שאני מבינה את זה (או מרגישה את זה) יש משמעות לשיטה או לדרך, אבל היא יחסית - כאבן דרך להגיע למעוף הציפור שמעליה.

      אין צורך להכיר את התבנית של השיטה, אלא את המהות שלה.

      לימוד התבנית נועד להוביל ללימוד המהות, אבל מה שקורה בדרך כלל זה, שאנשים נאחזים בתבנית, ובכך הופכים לרובוטים בעצם.

       


      נראה לי שאנחנו אומרים אותו דבר :)

      ובעיית ההיאחזות בתבנית "האמת האחת" קשה ומוכרת, ובנוסף לאוטומאטים שהיא יוצרת, היא מביאה גם לדוגמטיות והתנשאות, שלא לומר מלחמות ושנאה.

       

      חשבתי כך, אבל לא היתי בטוח לגמרי שהבנתי את הדימויים שלך :)

       

        17/5/09 17:48:

      צטט: סנה בוער 2009-05-17 17:00:14

      צטט: la nina 2009-05-17 15:46:21

      עילוי אמיתי (גם הם צריכים להתפרנס כנראה...)

      ויופי של כתבה. הזכירה לי משהו שקראתי שאמר מורה בודהיסטי: "כשאתה רואה את הירח, האצבע שמצביעה עליו כבר לא רלוונטית" - אפרופו הגישה ל"שיטה".

      אז כפי שאני מבינה את זה (או מרגישה את זה) יש משמעות לשיטה או לדרך, אבל היא יחסית - כאבן דרך להגיע למעוף הציפור שמעליה.

      אין צורך להכיר את התבנית של השיטה, אלא את המהות שלה.

      לימוד התבנית נועד להוביל ללימוד המהות, אבל מה שקורה בדרך כלל זה, שאנשים נאחזים בתבנית, ובכך הופכים לרובוטים בעצם.

       


      נראה לי שאנחנו אומרים אותו דבר :)

      ובעיית ההיאחזות בתבנית "האמת האחת" קשה ומוכרת, ובנוסף לאוטומאטים שהיא יוצרת, היא מביאה גם לדוגמטיות והתנשאות, שלא לומר מלחמות ושנאה.

        17/5/09 17:36:

      צטט: גוףףףףףףףףףףףף1 2009-05-17 17:19:19

      זה בגלל שיש לך ראיה מרחבית, זה קטע מאוד בולט וחזק המשיכה האנרגטית הבלתי ניתנת כימעט לשליטה בין מי שהגיעו ממרחב האלים :

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=664433&p=3

       

      (וזה גם קשור לזה שאתה היית ברוס לי, במקרה, לכולנו יש משיכה לדמיות שגילמנו בעצמינו כאן בארצי)

       

       

      איזה קטע, ליזי..

      מי תלה את הפוסטר?

       

      לגבי גילגול של ברוס לי, זה לא מתאים מבחינת התאריכים...

      אבל אם את מתכוונת לגילגול של משפחת נשמות, זה מתאים להרגשה שלי, שאנחנו באים מאותו מקום, אותו סוג.

       

       

      זה בגלל שיש לך ראיה מרחבית, זה קטע מאוד בולט וחזק המשיכה האנרגטית הבלתי ניתנת כימעט לשליטה בין מי שהגיעו ממרחב האלים :

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=664433&p=3

       

      (וזה גם קשור לזה שאתה היית ברוס לי, במקרה, לכולנו יש משיכה לדמיות שגילמנו בעצמינו כאן בארצי)

        17/5/09 17:00:

      צטט: la nina 2009-05-17 15:46:21

      עילוי אמיתי (גם הם צריכים להתפרנס כנראה...)

      ויופי של כתבה. הזכירה לי משהו שקראתי שאמר מורה בודהיסטי: "כשאתה רואה את הירח, האצבע שמצביעה עליו כבר לא רלוונטית" - אפרופו הגישה ל"שיטה".

      אז כפי שאני מבינה את זה (או מרגישה את זה) יש משמעות לשיטה או לדרך, אבל היא יחסית - כאבן דרך להגיע למעוף הציפור שמעליה.

       

       

       

      ככה אני רואה את זה:

      כל שיטה של לוחמה, או ריפוי (מהצד הזה, אני מתחבר לדרך של ברוס לי), היא כלי בארגז כלים.

      כל כלי וכלי כזה, יכול לעשות עבודה נפלאה בפני עצמו, אבל עבודה חלקית.

      לעבוד עם שיטה אחת, זה כמו לנגר רק עם פטיש.

      כשאת הולכת לטיפול שיאצו למשל, לא משנה כמה טוב היה הטיפול, הוא היה מוגבל רק לכלי אחד.

      יכול להיות, שבזמן הטיפול היה רגע שבו היה הכי מתאים להשתמש ברפלקסולוגיה, הילינג או מסאז' תאילנדי, שהם כלי

      עבודה נוספים שאפשר להשתשמש בהם.

       

      בדוגמא של אומנויות הלחימה, כל שיטת לחימה היא כלי טוב ונכון למצבי התמודדות דומים בהגדרה, אבל שונים במאפינים, לכל שיטה יש הדגשים שלה והיחודיות שלה. אומן לחימה שמכיר את כל השיטות, יכול להתאים את שיטת הלוחמה המתאימה ביותר להתמודדות נתונה, כך שלמעשה, הדרך שלו היא, להשתמש בשיטה המתאימה לכל שלב ושלב של הלחימה. 

       

      אין צורך להכיר את התבנית של השיטה, אלא את המהות שלה.

      לימוד התבנית נועד להוביל ללימוד המהות, אבל מה שקורה בדרך כלל זה, שאנשים נאחזים בתבנית, ובכך הופכים לרובוטים בעצם.

       

        17/5/09 16:47:

      מעניין. זה היה מידע חדש לגמרי עבורי.
        17/5/09 16:26:

      צטט: רוח גלילית 2009-05-17 15:37:26

      לא מזמן נתקלתי במאמר על התורה הרוחנית של ברוס לי ומודה שהרמתי גבה. אחר כך, כשחשבתי קצת על הדברים, הגעתי למסקנה שלמיומנויות ואיכויות כמו שהיו לו, לא מגיעים רק מהרגליים :) או שמהרגליים הוא הגיע גם לרוח. הכיוון לא ממש משנה, נדמה לי. ההיזון והאיזון ובין גוף ונפש הוא אחד הדברים הכי עוצמתיים שיש בהתפתחות רוחנית (מומלץ מאוד לכל מי שמתעסק רק עם רוח :)) וכנראה שהשילוב הזה יכול לשבור שיאים חדשים  ולדחוף את הגבולות כל פעם קדימה יותר (משהו דומה קורה גם בכל אולימפיאדה) למדתי הרבה מהכתבה שצירפת (וגם הסכמתי עם הרוב).  אחלה מורה בחרת לך כהשראה :))

       

       

      לא בחרתי כמורה, רק השבוע למדתי על הצד הפילוסופי שלו.

      ההתלהבות שלי נובעת בעיקר מהדמיון הגדול מאוד בין מה שהוא אומר, לבין מה שאני אומר, ויודע.

      הכי דמיון שפגשתי עד היום!

      למעשה, זו דרך חיי (חוץ מהקארטה :( ).

        17/5/09 15:46:

      עילוי אמיתי (גם הם צריכים להתפרנס כנראה...)

      ויופי של כתבה. הזכירה לי משהו שקראתי שאמר מורה בודהיסטי: "כשאתה רואה את הירח, האצבע שמצביעה עליו כבר לא רלוונטית" - אפרופו הגישה ל"שיטה".

      אז כפי שאני מבינה את זה (או מרגישה את זה) יש משמעות לשיטה או לדרך, אבל היא יחסית - כאבן דרך להגיע למעוף הציפור שמעליה.

        17/5/09 15:37:

      לא מזמן נתקלתי במאמר על התורה הרוחנית של ברוס לי ומודה שהרמתי גבה. אחר כך, כשחשבתי קצת על הדברים, הגעתי למסקנה שלמיומנויות ואיכויות כמו שהיו לו, לא מגיעים רק מהרגליים :) או שמהרגליים הוא הגיע גם לרוח. הכיוון לא ממש משנה, נדמה לי. ההיזון והאיזון ובין גוף ונפש הוא אחד הדברים הכי עוצמתיים שיש בהתפתחות רוחנית (מומלץ מאוד לכל מי שמתעסק רק עם רוח :)) וכנראה שהשילוב הזה יכול לשבור שיאים חדשים  ולדחוף את הגבולות כל פעם קדימה יותר (משהו דומה קורה גם בכל אולימפיאדה) למדתי הרבה מהכתבה שצירפת (וגם הסכמתי עם הרוב).  אחלה מורה בחרת לך כהשראה :))

      ארכיון

      פרופיל

      סנה בוער
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין