כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    היהודי שחלם להיות אפיפיור

    14 תגובות   יום שני, 6/8/07, 18:32
     

    באחד המערכונים המפורסמים של הקומיקאי הצרפתי פייר דפרוג' הלועג לגזענות ולאנטישמיות, הוא מזכיר בנשימה אחת רשימה ארוכה של יהודים מצליחים ומוכרים כסמל לשליטתם של היהודים בעולם. את הרשימה חותם דפרוג' בהוכחה הניצחת לטענה זו "אפילו הקרדינל של פריס הוא יהודי".

     

    בלילה שבין שבת לראשון לאחר מחלה ארוכה, שנתיים לאחר פרישתו מן התפקיד נפטר הקרדינל "היהודי" של פריס. ז'אן מרי לוסטיז'ה נולד למשפחה יהודית ממוצא פולני, תחת השם אהרון לוסטיגר בשנת 1926. בזמן מלחמת העולם השניה הוא התנצר ושינה את שמו. את המלחמה הוא העביר עם אביו ואחותו באורלאון. אמו של לוסטיז'ה שנותרה בפריס על מנת לנהל את העסק המשפחתי, לא זכתה לשרוד את המלחמה, לאחר שהוסגרה לידי הנאצים בשנת 1942 הועברה האם דרך מחנה המעצר  בדראנסי,  לאוושוויץ, שם נספתה.

     

    לאחר המלחמה בחר לוסטיז'ה להישאר בחיקה של הנצרות, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד אביו שקרא לו לשוב אל דתו. בתחילת שנות החמישים מונה לכומר וכיהן שנים ארוכות בתפקיד בין כתלי הסורבון. נסיקתו בכנסייה הקתולית הייתה מהירה למדי ובשנת 1979 הוא מונה להגמון של אורלאון, בטכס ההשבעה שלו הוא אמר משפט שנחקק בזיכרון כי זהו רגע  סמלי עבורו, כאילו על כל הצלבים מתנוסס היום טלאי צהוב.

     

    בשנת 81 מונה לארכיבשוף של פריס ושנתיים מאוחר יותר לקרדינל של העיר.  כאשר בשנת 2005 השתתף בטקס הזיכרון לשישים שנה לשחרורו של מחנה ההשמדה אוושוויץ כשליחו של האפיפיור לטקס, אמר הקרדינל שהוא אישית  לא רצה להגיע לאוושוויץ המסמל עבורו אובדן וכאב וכי והוא עושה זאת רק משום שזו הייתה בקשתו האישית של האפיפיור.

     

    אוושויץ שיחקה תפקיד מכריע בחייו של הקרדינל שבראיונות עמו טען שלאחר השואה הוא לא יכול היה לחזור לחיק היהדות. כך נולד הפרדוקס המרכזי בחייו של איש הדת הזה. הלקח שהוא למד מן השואה והאובדן שהוא חווה הרחיק אותו לעד מן הדת היהודית אך לא משורשיו היהודים, אליהם מעולם לא התכחש. למעשה למרות ששינה את שמו הוא שמר גם על שמו העברי (אהרון).

    משנתו הדתית הייתה מבוססת על הטענה כי הנצרות האמיתית התרחקה יתר על המידה ממקורותיה היהודים וניסתה להתכחש להם, תוך שהיא סופגת לקרבה אלמנטים פגאניים  שהרחיקו אותה מיעודה האמיתי. הרי ישו עצמו אמר שהוא לא בא לבטל את החוקים הישנים (של היהדות) אלא להשלימם.  

     

    לוסטיז'ה האמין כי הפער בין הנצרות ליהדות איננו במהותו כה רחב וכי הוא מתבסס על פרשנות מוטעה והכנסתם של אלמנטים זרים שהרחיקה את הנצרות ממקורותיה, וכי ההבדל המהותי אמור היה להיות לא בחוקים, אלא רק בתפיסה של הנצרות ויותר נכון של ישו כמתווך. בחוסר יכולתו לעמוד בקיומן של הדיברות זקוק האדם לתיווכו של ישו (אל ואדם) המאפשר את המחילה. בחירתו של לוסטיז'ה בנצרות נובעת למעשה מן התובנה שלו כי דרך מותו של ישו על הצלב ודרך הקורבן היהודי בשואה, הלקח היחיד שצריך להילמד הוא שזו דרכו של האל, דרך הקורבן לאפשר לנו מחילה. ולכן צריך לקבל את ישו ואת קורבנו כמשיח אמת.

    לדידו, הנצרות לא באה להחליף את היהדות אלא רק להשלים אותה. יותר מכך, הברית בין האל ליהודים מעולם לא בוטלה או הופרה מצידו של האל. תולדות הייסורים של היהודים שנרדפו על ידי הפאגאנים ותולדותיו של ישו אחד הם. הנצרות לא אמורה היתה לרדוף את היהדות. אלו האלמנטים הפאגאנים שחלחלו לתוכה שגרמו לכך.   

     

    תפיסתו את השואה ואת הקורבן היהודי כזהה לזה של ישו על הצלב עוררה את זעמם של היהודים שנתחלחלו מן ההשוואה בין ישו לקורבנות השואה ומן הרעיון שתמימותו של הקורבן היא האמצעי שבעזרתו אנו מגלים את טבעו הרצחני של בני האדם  ואת חוסר יכולתו לגבור על טיבעו, אלא באמצעות תיווכו של ישו המאפשר גאולה אנושית.

     לאורך כל חייו הוליך לוסטיז'ה לקיומו של דיאלוג והתקרבות בין הדתות וניסה לחזק את התפיסה על פיה היהודים הם אכן העם הנבחר וכי הנצרות שורשיה המהותיים הם יהודים וכי שתי הדתות קשורות זו בזו ואינן אמרות להיות דתות יריבות. בכמה מקרים אף חזר ואמר אני מעולם לא חדלתי להיות יהודי ואת מרב חייו הקדיש על מנת להיות גשר חי בין שתי הדתות.   
    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/9/08 13:13:

      צטט: מוטי איקון 2008-09-03 21:29:34

      מולי

      הניסיון להיות "מעל" הסיפור באופן מחקרי

      מזכיר לי אמרה של הרבי  שאינני בטוח שאני מצטט בצורה מדוייקת

      אבל רוח הדברים היא כזאת:

      "כדי להיות אובייקטיבי חייבים להיות קודם כל סובייקטיבי.."

      ודי למבין

      דדו

       

       

      מודה שלא הבנתי
        3/9/08 21:29:

      מולי

      הניסיון להיות "מעל" הסיפור באופן מחקרי

      מזכיר לי אמרה של הרבי  שאינני בטוח שאני מצטט בצורה מדוייקת

      אבל רוח הדברים היא כזאת:

      "כדי להיות אובייקטיבי חייבים להיות קודם כל סובייקטיבי.."

      ודי למבין

      דדו

        11/8/07 10:17:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-08-09 16:36:08

      אני, מולי, לגמרי לגמרי לא דתי.

      חילוני מוחלט.

       

      אבל - לו הייתי יהודי דתי, ולאור המעקב ההסטורי אחר מעשיו ואמירותיו של לוסטיז'ה הצדיק:

      הייתי כנראה מרגיש צורך לשבת עליו שבעה!

       

      אני מסכים אתך שהאיש ראוי לכבוד אחרון

      בייחוד לאור העובדה שהוא תמיד נתפס במחוזותינו כמושמד בוגד

      אפילו בטקס יום השואה ביד ושם לפני עשור, לא רצו שהוא יאמר דברים.

       

       

        9/8/07 16:36:

      אני, מולי, לגמרי לגמרי לא דתי.

      חילוני מוחלט.

       

      אבל - לו הייתי יהודי דתי, ולאור המעקב ההסטורי אחר מעשיו ואמירותיו של לוסטיז'ה הצדיק:

      הייתי כנראה מרגיש צורך לשבת עליו שבעה!

        7/8/07 21:42:

       

      צטט: קרן אדלר 2007-08-07 19:51:59

      כל ההתייחסות לשואה היא בעייתית וקשה עבור האדם המאמין.

      הוא מצא חיבור בין היהדות השורשית לנצרות בה בחר.

      תודה לך.

       

      אין לי ספק שהמפתח לאישיותו ולבחירתו בנצרות

      טמון בהתמודדות שלו עם השואה

      ועם הרס התא המשפחתי שלו

      רבים היו האנשים שבעקבות השואה חדלו להאמין

      אחרים התחזקה אמונתם

      הקרדינל לוסטיז'ה בחר בבחירה שיכולה להיתפס בעיני רבים כבגידה

      המסקנות שלו מן השואה הובילו אותו לבחירה קשה ומורכבת

      לזכותו יאמר שהוא מעולם לא ברח מן העובדה הזו

      ומעולם לא היה יהודי מומר שבקבלת הנצרות התכחש לזהותו.

        7/8/07 20:20:

       

      צטט: קרן אדלר 2007-08-07 19:51:59

      כל ההתייחסות לשואה היא בעייתית וקשה עבור האדם המאמין.

      הוא מצא חיבור בין היהדות השורשית לנצרות בה בחר.

      תודה לך.

      תובנה מעניינת לא מהקפה

      איפה היה אלוקים בימים ההם?" שאל האפיפיור (בנדיקט ה-16). הנה תשובה אפשרית.
      http://www.aish.com/hisrael/holocaust/The_Silence_of_God.asp

        7/8/07 19:51:

      כל ההתייחסות לשואה היא בעייתית וקשה עבור האדם המאמין.

      הוא מצא חיבור בין היהדות השורשית לנצרות בה בחר.

      תודה לך.

        7/8/07 09:43:

       

      צטט: solix56 2007-08-07 08:54:22

      אכן היהדות (האורתודכסית) היא דת קשה תובענית ובלתי מתפשרת.

       ודרכי הביניים של קונסרבטיזם (מעט) ו רפורמה הרבה  הם גם מעין  זרמים נוצריים , שלא לדבר על גידולי הפרא החסידיים (ברסלב חב"ד)   שגם להם אלמנטים של משיחיות.

       

      אני חושב אם אני מבין נכון את האיש ואת משנתו

      שהגורל של משפחתו עורר בו כעס כלפי האל ודרכיו

      הפיתרון שלו היה להפוך את הקורבן היהודי בשואה

      לקורבן שאיננו קורבן שווא על ידי הפיכתו לקורבן עם מטרה.

      כפי שישו לא מת לחינם על הצלב אלא על מנת להציל את האדם ולבטיח את אפשרות גאולתו

      כך גם קורבנות השואה.

      לכן פרוייקט חייו היה להוכיח את הקרבה הרעיונית תפיסתית שאבדה.

        7/8/07 08:54:

      אכן היהדות (האורתודכסית) היא דת קשה תובענית ובלתי מתפשרת.

       ודרכי הביניים של קונסרבטיזם (מעט) ו רפורמה הרבה  הם גם מעין  זרמים נוצריים , שלא לדבר על גידולי הפרא החסידיים (ברסלב חב"ד)   שגם להם אלמנטים של משיחיות.

        6/8/07 20:57:
      דוגמה נפלאה למומר שלא בועט במקום ממנו הוא בא. חבל שהיה צריך לעבור כל כך הרבה כדי להבין שמה שצריך זה לגשר ולא לרמוס.
        6/8/07 20:00:

      "שקוייך" (יישר כוח)  על דברי ההספד . יהי זכרו ברוך.

        6/8/07 19:05:

       

      צטט: היידו 2007-08-06 18:43:58

      תודה מולי על שאתה משאיר אותנו בתמונת אירועים שמשום מה לא מציינים, מתייחסים, או רואים חשיבות בארצנו הקטנה.

      וזה כמובן מזכיר לי בדיחה ישנה וטובה שכבר לא נוכל לספרה...

      מדוע הרב של פריז הוא ספרדי?

      כי הארכיבישוף אשכנזי...

      זר לא יבין זאת. 

      היידו 

      הי יאיר

      זו הדרך שלי להיות קצת שם למרות שאני נטוע במזרח.

      אם בבדיחות מהזן הזה אנו עוסקים

      הנה אחת נוספת של פייר דפרוג'

       

      ברז'יסטנס לא הלשינו על יהודים.. אבל היה צריך לחיות איתם 

        6/8/07 18:43:

      תודה מולי על שאתה משאיר אותנו בתמונת אירועים שמשום מה לא מציינים, מתייחסים, או רואים חשיבות בארצנו הקטנה.

      וזה כמובן מזכיר לי בדיחה ישנה וטובה שכבר לא נוכל לספרה...

      מדוע הרב של פריז הוא ספרדי?

      כי הארכיבישוף אשכנזי...

      זר לא יבין זאת. 

      היידו 

      פרופיל

      mouli bentman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין