חלק מתהליך הצמיחה הזוגית  הוא  לפעול ולתקן  בשדה שלי  , ללא שיתוף מתמיד ומעיק , בדיוק כפי  שאיני משוחחת עם מקורביי  על כל מה שהם עוררו בי כל הזמן  ,כי זה עלול להיות מעייף ומכביד.

לעיתים כאשר אשתף את בן הזוג שלי בפגיעות  שלי ישתרבבו לזה ביקורת,  אשמה ורצון לחנך , מה שיקפיץ אצלו  עומס , כמו כן יכולה להתרחש כאן  התערבבות , הפרזה בדיבור ויציאה מגבולותיי.

לעיתים בן זוגי לא יוכל להכיל ולהיות פנוי לנושא מסוים שאעלה ,עליי להפעיל כאן הכרה, שיקול דעת ובגרות ,שכן השיחה המשותפת- אם תהיה תמציתית,ותישאר  בגבולותיה, תתרום לתיקון ולבניה הרבה יותר. האחריות שלי היא לנקות, לתקן, ולהצמיח   בשדה שלי , זו לא אחריותו של בן זוגי. אם אני בצפייה אנוכית מולו אבקש בהפרזה תמיכה חום ונתינה , יש בכך תלות בו שתגרום  לסבל  דרך הציפייה התמידית לקבל ממנו חום ואהבה. ככל שאהיה בציפייה אנוכית לקבל ממנו-  יותר בתלות, בקליפות ובהגנות, אחוש יותר  בדידות  וריחוק בתוך הזוגיות .

גם חיבוק לא יפרוץ את הבדידות אם יש בו מסר של " שלוף אותי מהפחדים והכאבים שלי " בהשלכה  וציפייה.חוקיות הצמיחה והקרבה האמיתית דורשים  סליחה,  ושינוי –התקדמות ותיקון בדפוסים שלנו.

התרחקות= לב עם קליפה עבה ,לב סגור ומכווץ.

התקרבות= קליפה דקה, לב  פתוח ורחב .

גם במצבים של התרחקות והתקרבות הלב ייסגר וייפתח , שהרי כל אחד בזוגיות מגיע עם המקום הלא פתור שלו – המקום שבו יש את  הפלסטרים הכאבים והחסימות.המקום של אזכור הלב הכואב מעלה את ההתנגדות ומושלך על בן הזוג דרך האשמה ופגיעות וייתכנו  עלבון ופגיעה ישירה , לפעמים ילך  ויגדל הדפוס הזה ויצמיח הרבה מיותרים ועומסים , מה שמרחיק אותנו מעבודה על הטוב שלנו גם אם בתחילה הייתה כוונה כזו, במקום הזה נחוש שאין הבנה תמיכה ותקשורת טובה ויחולו התרחקות והתייאשות שיביאו ריחוק  בין בני הזוג וישתלטו על המערכת, התהליך הזה קיים במינונים שונים אצל הרבה זוגות.תפקידי  הוא ליצור את ההתקרבות, בהתקרבות יש סליחה , אם לא תהיה סליחה יהיו אחיזות בעבר- בכאב , ובפחד ממנו, דבר שלא מאפשר התחדשות והתקדמות במרחב הזוגי.

הסליחה  מתחילה בהבנה דרך השכל ואז עוברת ללב ,לעיתים יתקיים  פער-בשכל אסלח ובלב עדיין לא , היישום על הרגש הוא קשה יותר. כשאקבל את ליבי הכואב והמכווץ והמתקשה לסלוח ואמשיך במקביל להגדיל את ההבנה(הכרה) והסליחה , הפער יצטמצם , ואהיה לבסוף בסליחה אמיתית.החשיבה ההכרתית מעוררת לראות את הפער, בין ההבנה והיישום , כשאני בסליחה אני מבינה שהאחר פגע בי מתוך הפגיעות שלו,ההבנה והקבלה האלו מאפשרים סליחה אמיתית.

אחיזה בהבנות= שכלתנות, אם לא אצמצם את הפער בין הלב והשכל דרך יישום ועבודה אשאר במקום השכלתני שהוא הגנה.בקשר זוגי קיימת  תנועתיות לא סימטרית   של קירבה  והתרחקות, לפעמים אחד יהיה בהתקרבות – קרוב ,אוהב כמהה  ומתגעגע, והשני בהתרחקות –מאד לא פנוי ומרוחק . במהלך השנים יהיו גלים כאלה של קירבה וריחוק , גם אחרי קירבה ממושכת יכול לבוא תדר שונה של התרחקות.

לא ניתן לאחוז לקבע ולשמר את הקרבה , החיים הם תחנות, גלים משתנים ועליות וירידות .לא ניתן  להיות כל הזמן באותה רמת קירבה אפילו לאורך יממה. , כדי שקירבה ממשית  תתרחש יש לקבל ולהכיל את גלי ההתקרבות וההתרחקות בשגרה.אצל זוג שנפרד המרחקים כל כך גדלו עד  שיצרו את כוח הניתוק והפרידה.

העבודה היא לשמור על גלים שקטים ורגועים , וככל שנהיה בערנות במקום הזה נצליח לבנות ולהצמיח במרחב הזוגי.כשאני חשה תנועה של התרחקות אין לנסות לכפות מצב של קירבה על המתרחק , יש בזה חוסר קבלה שתלטנות וחוסר כבוד,  למשל  אחד מבני הזוג שטרוד מאד בעניין מסוים כשהשני שקט ורגוע , יש לכבד –כל אחד את מקומו של השני , שהרי לא יוכלו באותה העת ליהנות מהשקיעה כשהנפש רועשת אצל אחד מהם. יש לכבד את המקום של האחר שנמצא בזמן מסוים רחוק ממהותו , אין לקחת את זה באופן אישי, תגובות קשות להתרחקותו של האחר ירחיקוהו עוד  יותר.

מרחב קיומי יתאפשר בזוגיות אם אדע לצפות נכונה על התרחשויות אלה.להתרחקות ישנם מטרות-לעיתים כשאני מתרחקת אני בעבודה פנימית – כדי להתקרב לעצמי, למהותי, תוך לקיחת אחריות ומחויבות על השדה שלי. אם בן זוגי יפריע לי בזמן הזה הוא ירחיק אותי ממנו יותר.ההתרחקות וההתקרבות הינם דינאמיים ,  אין להיבהל מהתרחקות בן הזוג ("כבר אין קירבה, הפחד מתעורר אין שותפות" ),יש להבין ולקבל את הגל הזה ואז תתרחש קירבה אמיתית, כזו  שיש בה תנועה רכה והרמונית  ממש כמו התינוק שמתקרב  ומתרחק מאימו בו זמנית.בני זוג אינם צריכים  כל הזמן את אותה כמות תשומת הלב , השיחה,  המגע,  והיחס ויש להיות רגישים לזה ולכבד.כמה שנאפשר יותר לתנועה הטבעית להתרחש היא תהיה יותר מתואמת גמישה ופחות קיצונית.אם ההתרחקות מלווה בכעס אשמה וספק,  השדה המשותף יהיה טעון ולא  תתאפשר התקרבות מחודשת . כשתהיה קבלה של הגלים והתדרים השדה יישאר נקי ויאפשר התקרבות.

חיבור שייכות וזרימה   בתוך הקשר יולידו קירבה  גם כשרחוקים פיסית אחד מהשניה.