בכל הזמנים - אני שומעת, קוראת, רואה – מלחמות חורמה של כוחות אגו, אלה באלה.. בין מעצמות. בין מדינות. בין רשויות. בין מוסדות. בין גופים ציבוריים. בין אנשים. זה אומר לזה – שיש לו אגו נפוח. וזו מבקשת מזה – שיוותר על האגו. וזה מנחה את זו – שתבטל את האגו... ועוד ועוד אמירות ודרישות לדריסת האגו ברגל עדינה או גסה.. ואני תמהה.. למה? וגם איך? ובכלל מה פתאום? ואולי כדאי קודם להבין מה הוא בכלל אגו? אז ראשית אגו = אני.
בתוך תהליך הגדילה, נוצרים ומתייצבים חלקי האישיות על מרכיביהם השונים העצמי, האגו והסופר אגו .
הסופר אגו הוא המקבילה של ספר החוקים הפנימי הקיים בכל אדם. זהו המקום בו אדם מודרך רגשית באשר למותר/אסור, נכון/לא נכון, מוסרי/לא מוסרי וזה וזה.. אלו כאמור 'חוקים' אשר באים לידי ביטוי מבחינה רגשית בחיי היומיום.
פגיעה בסופר אגו תוליד תהליכים חוזרים ונשנים של פגיעות עמוקות בגרעין העצמי וכתוצאה מפגיעות אלו, תתפתח תחושת נקמנות עמוקה, בתחילה, בהורים שפגעו, לאחר מכן בבעלי הסמכות, ולבסוף בכל מה ש "מריח" ממסד. אווירת נקמנות היא קרקע פורייה ליצירת פגעים בשיפוט של מה מותר ומה אסור במצבים שונים, והסופר אגו ייצר היתרים למצבי "אסור" יותר מאשר יספק מעצורים.
כאשר הפגיעה בסופר אגו היא מאסיבית, השיפוט של יסודות ההתנהגות החברתית מתקלקל וברובו נעלם ובמקומו עולה אידיאולוגיה אחרת על מהות החיים, הטוענת שמגיע לי, הכול שלי, רק צרכי חשובים, אחרים הנפגעים מפעולותיי - מגיע להם כי הם שותפים לפגיעה בי מעצם היותם חלק מהחברה. אלו אנשים המוגדרים על ידי החוק כפושעים (התנהגות אנטי-חברתית). העניין הוא שחלק גדול מהם פועל בתוככי הסדר החברתי, באינטליגנציה ובתחכום אשר גורמים להם לא להיתפס אף פעם.
EDDGING GOD OUT = EGO
אגו הוא האמונה ב"אני" נפרד, מוגבל, שנולד בגוף על מנת לסבול ולסיים את חייו במוות. אגו הוא הרצון לשלוט, הרואה את האלוהות כאויב. הוא שיטת חשיבה שהעניקה קיום לחטא, לפחד, לאשמה, שיטה המתבססת על תקיפה, כדרך התגוננות. האגו מאמין, שהאלוהות היא אכזרית ועשויה להכחיד אותו. האגו מאמין שהאלוהות מאיימת עליו. לכן, האגו רוצה שליטה בחיים. כשהוא בוחר בשליטה, הוא "מפריע" לפעילות השוטפת של זרימת היקום לפי התכנית האלוהית. כל עוד ישנה הכחשה של הניצוץ האלוהי, הטמון בתוכו, יש לאגו נטייה לחוש חוסר אונים וליצור מעגלי בעיות, שאין כוח לקום ולצאת מהם, מצב שגורר הסתגרות, רחמים עצמיים ואיבוד פרופורציות. או אז, יש צורך להישען על הזולת ולהיתמך על ידו. נוצרת הזדקקות גדולה מאד לאישורים, על מנת להרגיע את המצפון.
האגו הוא התעתועים שלנו, אלפי הקולות בדיבור הפנימי שלנו, הערפל המקיף אותנו, את האני האמיתי שלנו.. וזה בהחלט יכול להיות מפחיד..
הפחד משמש אותנו למטרה מסוימת במהלך החיים בעיקר להגנה מפני אנשים, התמודדויות וזה וזה..
ה"בעיה" עם הפחד שהוא הופך להיות דייר קבוע בקומפלקס המשותף שבתוכינו, אינו מוכן להתפנות ואנו גם לא עושים מאמץ מיוחד כדי להפטר ממנו - "נוח לנו איתו" מהמון סיבות ותירוצים (כולם של האגו אגב). האגו הוא מושג שטבע האדם (פרויד) בכדי שיהיה לו יותר קל לדבר ולהתעסק עם התנהגויות אישיות.
מאז אנשים נתנו למטאפורה הזו הנקראת אגו, הסברים מכאן ועד הודעה חדשה.
האנישו את האגו כמו את אלוהים
האשימו את האגו בכל מיני דברים
ועם זאת, האגו בכלל לא קיים.
אף אחד לא יודע איפה האגו יושב בגוף
אף פעם לא ניתחו את האגו החוצה
אי אפשר לפקסס אותו, לכתוב אותו או לשלוח אותו במייל
אף לא לצלם אותו.
אז כאמור, האגו הוא לא יותר משם לצורת התנהגות מסויימת, למאפייני התנהגות מסוימים של כל אחד מאיתנו. הרבה מדברים על להפטר מהאגו. אין חיה כזאת.
ניתן לשנות התנהגויות אישיות כך שהם יתאימו יותר ויאזנו יותר בין הדחפים, המוסריות, וכל הכוחות הפועלים של האדם. האגו גם מגן על הנפש או האישיות מפני הצפה והתפרקות, למשל במצבי משבר או חרדה נוראית וזאת באמצעות מנגנוני ההגנה. הוא 'מנהל' האישיות, המוציא לפועל את דרישות האיד תוך צמצום התוצאות ההרסניות למינימום.
* לאקאן למשל טען שהפרשנות המקובלת כלפי הבנת האגו ככוח פעיל ודומיננטי בפרט, הינה פרשנות מוטעית של השורשים הפרוידיאניים. לדבריו הפרט נשאר בקונפליקט פנימי תמידי אל מול הגרעין הלא-מודע בנפשו, ושרק הונאה עצמית מסיבית יכולה להפוך את המצב לנסבל (כלכך צודק..).
אגו מסייע (אוהבת אותו במיוחד..) האגו המסייע – הוא לרוב חיצוני. הוא ממלא עבור האדם תפקידים של כל מה ש"נעדר" מעיניו של האדם. תפקידו להשמיע בקול את הקולות הפנימיים של האדם. אמור להיות ספונטאני, אמפאטי ותומך. אמור לעודד את האדם למצוא אפשרויות פעולה נוספות (לאלה שמכיר..)בין האגו המסייע והאדם יש יחסי נתינה-קבלה.
חבר טוב הוא אגו מסייע.
אגו לפי רבי עקיבא – ראשי תיבות של אישיות – גוף.
בניגוד לנשמה, אגו הוא תמצית שיעורי הנשמה בגוף.
הוא חלק מאיתנו.
אין ספק, האגו הוא רגיש ופגיע. כדי להגן על עצמו, הוא עלול גם לפגוע. אנשים מתקשרים אחד עם השני באמצעות האגו ולא דרך הלב (שהוא חיבור ישיר לנשמה..) אז אפשר לחיות איתו בכיףכיף – ע"י צמצום המקום שתופס (ולא ביטולו לעזזל..), עידונו ושילובו בנשמה, בלב, באהבה.
------------------ עודמעט חוזרת לקצרים ((: |