"אני מוכן לחתום שערבים עשו את זה" לשון אחד הטוקבקים לידיעה שפרסמה מציאת גופתה של דנה בנט ז"ל.

כמובן שזה היה אחד מיני אלפי טוקבקים שקבעו, שפטו וכבר תלו כל תושב גלילי ממוצא ערבי.

למרות שאחד מהמנוני הפולקלור הישראלי הוא הכמיהה לשלום, אל תשלו את עצמכם. אנחנו לא יכולים ולעולם לא נוכל באמת לחיות בשלום. כי העם צריך "ערבים". ערבים אינם בני מיעוטים החיים בארץ לצדנו ולהם דת שונה. "ערבים" הם אותו שד, שטן שאחראי בדרך ישירה או עקיפה לכל צרותינו ולו רק נגבר עליו או נעלים אותו - מדינת ישראל תהיה מה שחזו מקימיה הציוניים - כליל השלמות, הצדק והיופי.

הרי מי רצח את הילדה רוז? ערבי. והאחים הפדופילים שהטילו אימתם על ילדי הארץ? ערבושים. וזה שדיבר בסלולארי בזמן נהיגה ורצח 3 ילדים? מחבל מהחמאס. וההוא שחטף את בתו התינוקת ונתן למשטרה לחפש אחריה ימים כשכבר ביום הראשון להיעלמותה רצח אותה במו ידיו וקבר אותה ביער? הוא ערבי, בטוח. אגב, העד שראה אותו עושה את זה הצדיק שבזכותו נפתרה התעלומה, הוא יהודי טוב שעבר במקום.

אנחנו צריכים "ערבים". אבל לא כדי לחיות לצדם בשלום אלא כדי להמשיך ולהגיד לעצמנו שאנחנו עם נבחר וטוב ואלו הם "הערבים" שאחראים שכל מעשי הזוועה שקורים פה. היחס הסבלני והסובלני כלפי פושעים יהודים והקביעה הנחרצת במקרים מסוימים כי מדובר ב"ערבי" לעומת האדישות היחסית לתאונות הדרכים, הפשע המאורגן, השחיתות, הפדופיליה והבהמיות.

כשאתה קורא דברים כאלו אתה רק נוכח לדעת עד כמה עמוקה התפיסה הדמונית של "ערבים". עד כמה מושרשת המחשבה על האויב הערבי וכמה היא מעוורת אותנו לחולשותינו ולכתמים שבתוכנו.

כמה קל להתלהם ולומר "ערבי". כמה פשוט לנקות את עצמך ומצפונך. ובטוחני כי חלק גדול מאלו שקמים וצועקים "ערבי, ערבי" מפנים זעמם האלים לנשותיהם כשלא ניתן לצעוק ערבי.

אז לא. לא ייתכן שנחיה פה בשלום. כי ברגע שלא יהיו יותר "ערבים" אלא "שכנים", את מי נאשים בתוהו ובוהו הזה? איזה תירוץ יהיה לנו? נצטרך לעשות דברים בלתי מתקבלים על הדעת כמו להסתכל במראה, לבחון את עצמנו ולראות את שבר החלום הציוני, שכן הציונות הזו כפי שהיא נראית כרגע היא מזויפת. ומעל הכל היא גזענית.