מוצאי שבת של חורף, שלהי המשמרת, עוד שעה היא מסתיימת ואוכל ללכת סוף סוף הביתה. קור כלבים בחוץ. מצטנף לי במעיל המחמם וסוגר טוב טוב את צווארון הפרווה. הניידת נוסעת כמו מעצמה. השותף נוהג בה בלי שום כיוון או יעד. רק  שתעבור השעה הזו בשלום. מביט במחוגי  השעון והם מסרבים לזוז. דקה ועוד דקה ועוד דקה.

 "שפלה 642 כאן שפלה.....  מצרצר מכשיר הקשר,  "רות עבור......  "תגיע למושב*****  משק מספר 16..... חשש לחיי אדם....  המודיע מוסר כי אחיו  לא עונה בבית ויש חשש לחייו........   "רות בדרך..... תשארי עם המודיע על הקו ותנסי לקבל מה שיותר פרטים........ אני מבקש מהמוקדנית  ומוסיף "ותזמני לי מד"א וכב"א (כיבוי אש)  "סע... סע מהר לכתובת.... אני מבקש מהשותף. הוא מפעיל סירנה ופותח בנסיעה מהירה לכיוון.  גשם טורדני מתחיל לרדת ומוסיף רטיבות לכבישים החלקים ממילא.  "סע בזהירות.... אין צורך לגרום לתאונה.... אני מבקש מהשותף ומרגיש איך האדרנלין מתחיל לזרום לו בעורקים. 

מגיעים לרחוב המדובר והשותף מכבה את הסירנה. אין צורך להלחיץ את מי שנמצא שם. מגיעים לכתובת, מדובר בבית בן שתי קומות על עמודים, גרם מדרגות חיצוני מוביל לקומה השניה.. מספר לא מבוטל של אנשים מתקהלים במקום למרות הקור והגשם. הניידת עוצרת בחריקה ומיד מצטופף קהל רב סביבה. בליל קולות מקבל את פנינו. "הוא שם....  "הוא מת.....  "הוא עשה לעצמו משהו.....  "הוא משוגע ידוע.......   אני מצליח לקלוט מההמולה שמסביב. "רבותי..... אני מבקש בקול תקיף, "בבקשה לפנות את המקום.... אתם רק מפריעים...   "יש כאן בן משפחה....? מישהו שיכול לתת פרטים...?  "כן.... אני האח.... אומר לי בחור צעיר ושחרחר. "הוא אחי הגדול ואני הזמנתי משטרה.... הוא לא עונה לי כבר שעה וחצי, לא בטלפון ולא בדלת..... אני חושב שקרה לו משהו...... הוא מצביע לעבר הקומה העליונה.  פני האיש מתוחות  והוא מדבר במהירות והחשש ניכר בקולו.  "מתי ראית אותו בפעם האחרונה....? אני שואל. "היום בצהריים הוא היה אצלי כאן בבית ליד.... הוא קצת חולה בראש..... עונה הצעיר.  "לוקח תרופות ומטופל בבית חולים פסיכיאטרי.....  "הבנתי...... אני עונה. "יש לך מפתחות לדירה...? הוא גר כאן עם מישהו...?  "לא.... אין לי מפתח והוא גר כאן לבד......  "הוא בן 39..... מוסיף הצעיר.   "אני צריך אישור לפרוץ לדירה.... אני מודיע לצעיר. "זה בסדר.... הוא עונה.  אני מדווח לקצין התורן על מהות האירוע ועל הכוונה לפרוץ לדירה.  "תמתין לכיבוי אש ולמד"א...... ואז תפרצו....  אני בדרך..... עונה לי הקצין התורן.  "רות עבור.... 

"שפלה כאן  שפלה 642.... אני קורא במכשיר הקשר. "רות עבור....   "תזרזי לי את מד"א וכב"א.... כל דקה חשובה......   "רות עבור.....  אני והשותף מטפסים בגרם המדרגות ומגיעים למרפסת צרה לפני דלת הכניסה.  המקום חשוך.  אני מנסה לפתוח את הדלת. נעולה.  מאיר בפנס סביב ומזהה כתם דם ענקי על מרצפות המרפסת, ממש שלולית של דם.  הלב מתחיל לפעום בחוזקה. מכבה את הפנס כדי  שהאח שעלה איתי לא ישים לב לכתם הדם. "בבקשה לרדת כולם למטה..... אני מורה לאח ולכמה אזרחים שהצטרפו אליו. "אבל אני אחיו.... אני דואג לו.... עונה לי האח בחוסר רצון בולט.  "הבנתי אבל כרגע אתה לא יכול לעזור לו ולכן תרדו בבקשה למטה.... אתם רק מפריעים......  "בסדר.... בסדר.... הם פונים לאחור ויורדים באיטיות במדרגות. נשארנו השותף ואני לבד.  אני משתופף  ומאיר בפנס על כתם הדם.  "אכן דם.... אני מהרהר לעצמי. אני מצביע על כתם הדם ומסמן לשותף לבוא לראות את זה  "אבל משהו מוזר כאן......  "זה ממש ממש יבש.......   אני מדווח על הממצאים החדשים לקצין התורן והוא בתגובה עונה "עוד מספר דקות אצלך.... תנסה למצוא דרך כניסה לדירה.....  אל תמתין לכיבוי אש.... תמצא דרך ותכנס......ובבקשה בזהירות.....  אני מביט סביב סביב עם הפנס ומגלה מרפסת סמוכה הסגורה בתריסי פלסטיק. "יש אפשרות לטפס ולהגיע.... אני חושב לעצמי. מביט למטה, "וואלה. ממש ממש גבוה.... מפחיד אבל אין ברירה....  מנסה לפתוח את התריס ולשמחתי הוא נפתח. עכשיו צריך לטפס על מעקות, לדלג ממרפסת למרפסת בגובה שתי קומות  ולנסות לא ליפול למטה.  הגשם, הקור והמעיל המסורבל לא ממש עוזרים . אני פשוט את המעיל ומושיט לשותף. "תשמע.... אני נכנס פנימה.... שים לב למה שקורה... אם יתעורר צורך תשבור ת'דלת ותכנס  לעזור לי.....  "בסדר.... מהנהן השותף בראשו.  אני מתמתח,  עולה על מעקה המרפסת, נאחז בזיז כלשהו ומושיט רגל מתוחה, "עוד טיפה..... אני מהרהר.  "עוד טיפה ואני מצליח......  מתמתח עוד קצת וכף רגלי השניה נוגעת לא נוגעת במעקה המרפסת השניה.  "בקפיצה אוכל לעשות את זה.... אני חושב לעצמי.  "רק שלא אחליק עכשיו על המעקה הרטוב הזה... זה מפחיד.... גבוה...  נותן עוד מתיחה אחת ויש.  הרגל מונחת על מעקה המרפסת.  אני שולף את האקדח, דורך אותו, מדליק את הפנס וקופץ לתוך המרפסת. קופץ ומיד מבצע גלגול כמו בסרטים. ביד אחת אקדח ובשניה הפנס. המרפסת ריקה.  מבחין גם בה בכתם דם ענקי יבש.   מתחיל לסרוק את הדירה באיטיות ובזהירות הדירה חשוכה. שומע מוזיקה חלשה מהמשך המסדרון.  במהלך הסריקה הגעתי לדלת הכניסה. מבחין כי המפתח נעוץ במנעול. אני פותח במהירות והשותף מצטרף גם הוא לסריקה.  סורקים באיטיות דלת אחר דלת, חדר אחר דלת. לא יודעים מה מצפה לנו מעבר לדלתות. הדירה די מוזנחת.  המוזיקה מתגברת. 

נותרה עוד דלת אחת. קצה המסדרון. ברור שהמוזיקה היא מהחדר האחרון.  מגיעים לדלת. אני מסמן לשותף שאני פורץ ושהוא מחפה עלי.  הוא מהנהן בראשו. האדרנלין בשיאו. מאיים להתפרץ.  אני מניח יד על ידית הדלת ובאחת פותח את הדלת. במקביל כמובן נסוג מעט לאחור, לעולם אין לדעת מה מסתתר שם.  הדלת נפתחת והמחזה מדהים. החדר מואר כולו, גל ריח חזק ולא נעים  תוקף אותי  המון נרות מסביב. במרכז החדר מיטה מבולגנת  ענקית ועליה גבר שוכב ומחייך אל העולם. אני נכנס לאט לאט והשותף אחרי. הגבר מפנה מבט ודופק חיוך חסר שיניים. מבסוט מהחיים. מיד גם הבנתי למה. עשרות בקבוקי אלכוהול פזורים על הרצפה סביב  גם המיטה מלאה בבקבוקים.  האיש גם אוחז ביד הימנית סיגריה ענקית מאולתרת, הריח לא משאיר ספק. חשיש  והרבה חשיש. 

האיש שכמובן הבחין בנו , חייך והפנה מבטו לנקודה בלתי ברורה מולו. פשוט מנותק מהעולם.  "בחור....  הכל בסדר....?  "האיש מביט בי במבט חלול ולא מגיב. מביט ומחייך . "צא החוצה ותביא את האח לכאן.... אני מבקש מהשותף. השותף יוצא וחוזר מיד עם האח. "זה האח שלך...? אני שואל את הצעיר. "כן... הוא עונה. האיש נראה יחסית בסדר ולא ממש זקוק לטיפול רפואי ולכן האחריות עוברת לאחיו. "רק תסביר לי מה זה כתמי הדם בכניסה ובמרפסת...? אני מבקש מהצעיר. "אהה.... הוא עונה, "הדפוק הזה החליט לצבוע את  הגג ושפך המון צבע של גגות על הרצפה הוא עונה תוך שמצביע על אחיו.  "שפלה 63 כאן 641.... אני מדווח לקצין התורן, "קבל האבידה נמצאה בריאה ושלמה.... הכל בסדר.... קצת אלכוהול וכימיקלים.... "רות עבור.... עבודה יפה..... עונה הקצין התורן. "שפלה כאן שפלה 642..... בטלי את מד"א וכב"א.... האיש נמצא בריא ושלם והאחריות עוברת לאחיו. סיימי לי את האירוע........ ו...את המשמרת........  "רות עבור..... 

עוד משמרת הסתיימה לה בשלום.