מהי התכונה החשובה ביותר למאייר עיתונות? מה כדאי יותר, "מאיירי בית" או מאיירים מזדמנים? מה הסיכוי להתפרנס מאיור עיתונות? האם משבר העיתונות המודפסת יכחיד את המקצוע, או שהקו יצליח להגר אל המסך? המעצבים הראשיים של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מדברים  "כשהייתי ילד בן עשר, בשנת 1985, לקחו אותי לביקור אצל הקריקטוריסט זאב ב'מעריב'. אני זוכר שהיה לו חדר עם שולחן אור ומכחולים, והראיתי לו מחברת עם ציורים שעשיתי. הוא חייך, אמר שרואים שאני מושפע ממנו, וצייר לי רישום קטן עם הטלפון שלו על העטיפה האחורית", נזכר בנוסטלגיה גיא מורד, 34, מאייר, אמן קומיקס וקריקטוריסט, במפגש הראשון שלו עם עולם איור העיתונות.
היום, כ-24 שנה אחרי ושנים לאחר שסיים את לימודיו בבצלאל, הצליח מורד לטפס כמעט את כל תחנות האיור האפשריות בתקשורת הדפוס הקטנה של ישראל, עד שהצליח להתבסס בעמדת מאייר קבוע ב"ידיעות אחרונות", הארץ המובטחת של מאיירי העיתונות העברית. אבל היום המציאות נראית שונה לגמרי מאותו חלום קריירה רומנטי שטיפח מאז שפגש את זאב ז"ל. "אני מסתכל על העתיד שלי ואני די בחרדות", מספר מורד, שנחשב ב"ידיעות אחרונות" לאחד מטובי המאיירים בעיתונות הישראלית. "אמנם יש עדיין מספיק עבודה, אבל הכתבות עוברות מהפרינט לאינטרנט, שלוקח את התוכן, אבל בלי איורי הדפוס, שלא מתאימים לפורמט כל-כך קטן. אני מרגיש שאני חי על זמן שאול ולא בטוח שאוכל לצאת לפנסיה מאיור עיתונות כמו זאב או דוש". לכתבה המלאה >>  |