אההה...הא... אההה... הההי... אההה. כמה שקשת פימפמה לנו בשבועות האחרונים את הפתיח המוסיקלי של "מסודרים”, ככה שמחתי לשמוע אותו מעטר את הקצוות של הפרק הראשון של העונה השנייה. כמו פיכפוכי ופיקפוקי הבקבוק של סיינפלד, גם צלילי הגיטרה החשמלית משיר הנושא של "מסודרים" הצליחו להפוך לאייקון מוסיקלי ולהעביר לצופים את תחושת הזחיחות "המגנובית" של הסדרה.

כל האלמנטים שהפכו את העונה הראשונה לכל כך מוצלחת נשזרו בפרק הראשון של העונה השנייהבמקצועיות שכמותה כמעט ולא רואים בהפקות המקומיות. קודם כל – אסי כהן/תומר לוי. הבנות נשפכות ממנו והבנים מתים להיות כמוהו. לא רק שהוא שיחק אותה בענק בעונה הראשונה, עכשיו הוא משחק אותה ביג-טיים. חוץ מזה, מסוק. מסוק, בנאדם! מ-ס-ו-ק! אין גבר שלא היה מת לדלג כל בוקר מעל הפקקים בצפונה או בדרומה של העיר. והבחורות... אח... הבחורות. ייצוג הולם לכולן: בלונדיניות, ברונטיות, תמימות או פתייניות. רק תבחר. ואם לא מתאים – שיחזרו הביתה במונית (אבל ביחד, כי ממילא הן גרות קרוב).

אחר כך, התסריט של אסף הראל. נכון, את חלק מהפאנצ'ים אפשר לזהות מינימום דקה לפני שהם נאמרים, אבל עדיין, אלפי תסריטאים מתוסכלים מגירים ריר מול המסך ושואלים – למה אני לא יכלתי לכתוב את זה. תנו לי בדיחת קרש של ארז, או שטות כמו הלייט-סייבר של ברלד (ברנרד) וחיוך דבילי נמרח על פני. בכלל, כל סדרה קומית שגורמת לי לגחך בקול רם (או כמובן לצחוק) יותר משלוש פעמים לפרק – נחשבת כמוצלחת ביותר מבחינתי. הכי חשוב זה ש"מסודרים" לא גורמת לי לנוע באי נוחות על הספה בסלון מחמת הפאדיחה, כמו שקורה לי ברוב הסדרות הקומיות המקומיות. דיאלוגים קולחים, עלילה שנבנית ודמויות שצומחות לתוך התפקיד שלהן ומתיישבות לתוכו בול.

אז מה היה לנו בפרק הראשון: עוזרת אישית נאמנה ויעילה, מסוק, חברת אחזקות, נוכל הוליסטי, מכונית ספורט, נוף מהדירה הגבוהה במזרח התיכון, כתבת כלכלית נמרצת, מאות מיליוני דולרים, אגו, אגו גדול יותר, תככים וארבעה חברים מלוכדים סביב חלום חדש וחלום שהתגשם. וכן, גם כמה ביטויים שהולכים להיכנס עמוק לתוך הדיבור שלנו: “סייב ו... אסקייפ" ו"ואללה? נראה חמוד? תשני בבית היום, טוב?”.

שפה היא הדבר הכי חשוב בסדרה קומית וגם התרבות שממנה שואבים הכותבים את הרעיונות ואת מטבעות הלשון שמדביקים את העלילה. "מסודרים" ניזונה מתרבות העיתונות הכלכלית. במקרה הזה מינון גבוה מדי עלול לפגוע ברייטינג, כיוון שמי שלא שולט בז'רגון עלול לאבד עניין (את אשתי, למשל, הם איבדו לכמה דקות בשיחה הטכנית על הקסדה שתטיס אותם לירח). אבל דווקא המשבר הכלכלי שיחק לטובת היוצרים, כיוון שבזכותו הטרמינולוגיה של העיתונות הכלכלית, הביטויים ששגורים בה, גיבורי הסיקור שלה והקצב ההיסטרי שהיא מכתיבה חדרו גם לדיווח החדשותי של המיין סטרים. כמו לאושש את הגישה הזאת, בזמן שידור הפרק הראשון הכותרת הראשית של וויינט הפופולרי עסקה בסכסוך הכלכלי המורכב בין שרי אריסון לבין המפקח על הבנקים. “מסודרים" מתיישבת בדיוק בנישה הזאת שבין העממי לבלתי מושג.

החבר'ה של "מסודרים" הם הנערים המבולבלים שרק במקרה נפגשו עם 217 מיליון דולר ועדיין לא יודעים את נפשם מרוב שמחה זורחת של מזל לא יאמן. סער שקד (דן שפירא) הוא כבר תוצר של תרבות העיתונות הכלכלית וממה שראינו בפרק הראשון ובהצצה לשני, הוא יודע היטב כיצד לצרוך אותה. לחבורה הוותיקה לא תהיה ברירה, אלא לאמץ את הכלים החדשים. אם בעונה הראשונה הם היו צרכנים פאסיוויים של העיתונות הכלכלית, בעונה השנייה הם כבר חלק ממנה, כפי שברור שהיא חלק מהם. גיבורי ההיי טק של העונה הראשונה הפכו בעונה השנייה לטייקונים מהעיתונות הכלכלית.

(עדכון) למי שעדיין לא ראה:

מסודרים ב-TheMarker - החלק הראשון של הראיון

מסודרים ב-TheMarker - החלק השני של הראיון