בעל הסולם.

יהודה לייב הלוי אשלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהודה לייב הלוי אשלג

רבי יהודה לייב הלוי אשלג

 (25 בספטמבר 1884 – 7 באוקטובר 1954) מפרש ומורה קבלה,

 מכונה "בעל הסולם" על שם "הסולם",

הפירוש שכתב לספר הזוהר.

תולדות חייו

נולד בפולין בה' בתשרי ה'תרמ"ה (1884). היה תלמידו של ר' יהושע מפוריסוב, בגיל 19 הוסמך לרבנות, שימש כדיין וכמורה בוורשה במשך 16 שנה.

בורשה פגש את הרב שלו לקבלה, צדיק נסתר אשר היה ידוע בחברה כסוחר נאמן, אך לא היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה.

לאחר פטירת מורו ב-1921 עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. התפרסם כבעל ידע רב בחוכמת הקבלה והחל ללמד אותה. מהעיר העתיקה עבר להתגורר בשכונת "גבעת שאול", ואף כיהן במשך שנים אחדות כרב השכונה.

בשנים 1926–1928 שהה בלונדון.

הסתרה]תקופת חייו של יהודה לייב הלוי אשלג על ציר הזמן

חיבוריו

שני חיבוריו העיקריים הם:

• "תלמוד עשר הספירות" המיוסד על כתבי האר"י (16 כרכים, יצאו לאור החל בשנת תרצ"ז (1937)).
• פירוש "הסולם" לספר הזוהר (18 כרכים, יצאו לאור בין השנים תש"ה–תשי"ג (1945-1953)). לאחר מכן נוספו שלושה כרכים על "זוהר חדש".

בנוסף כתב:

• "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות", פירושים על ספר "עץ חיים" מרבי חיים ויטאל.
• קונטרסים "מתן תורה", "הערבות" ו"השלום", 1933.
• "בית שער הכוונות", הכולל את הפירוש "אור פשוט" ללקט קטעים נבחרים מכתבי האר"י, ת"ש (1940).
• "מבוא לספר הזוהר", "הקדמה לספר הזוהר", "פתיחה לחוכמת הקבלה", "פתיחה לפירוש הסולם", "פתיחה כוללת לעץ חיים" ו-"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", כולן הקדמות ללימוד הקבלה.
• "כתבי הדור האחרון", יצירותיו האחרונות, בהן ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תוכנית מפורטת לבניין חברה עתידית מתוקנת.
• עיתון "האֻמָּה" (1940).

 פעולתו הציבורית

בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, משה ארם, מאיר יערי, יעקב חזן, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.

דוד בן-גוריון, שעל פי הנאמר באחד ממכתביו נפגש עם אשלג "הרבה פעמים", הופתע בפגישותיהם: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם" (ארכיון בן-גוריון, יומנים, 11 באוגוסט 1958). במאמרו "שלושה ביקורים ומה שביניהם" (אמות, תל אביב תשכ"ג, עמ' 49) סיפר דב סדן: "הרב ר' יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית".

לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, שהרי בינם לבינו היה הבדל מנטלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחוכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.

הגותו

בעל הסולם ראה בלימוד הקבוצתי ובאהבת החברים אמצעי מכריע ראשון במעלה. ב"מאמר החירות" בספרו "מתן תורה" מתאר הרב את השפעתה המכרעת של הסביבה על התפתחותו של היחיד:

"אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה מוכרח להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה ודאי יש בחירה.

לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח ללא בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לבחור לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים הללו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"" (מתן תורה, עמ' קיז').

בעל הסולם מוכיח כי בחירת הספרים, הרב והחברה הנכונה, היא בעצם הבחירה היחידה של האדם. כל שאר גורמים המשפיעים על התפתחותו מהווים רק תוצאה של הבחירה הזו: "רק בעניין בחירת הסביבה, משוער כל עניין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש... כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר" (מתן תורה, עמ' קיח).

בכתבו מילים אלו התכוון בעל הסולם גם לבחירת הסביבה הפנימית של האדם, בין אילו מחשבות הוא רוצה להתקיים. על ידי הסביבה החיצונית אפשר לארגן ולסדר גם את הסביבה הפנימית.

ב"מאמר לסיום הזוהר" מרחיב הרב את ההסבר על השפעת החברה על היחיד ואומר: "כי ערך הרוממות אינו תלוי ביחיד אלא בסביבה... ובשעה שהאדם רואה איך הסביבה שלו מקילים ראש בעבודתו ית' ואינם מעריכים רוממותו כראוי אין האחד יכול להתגבר על הסביבה וגם הוא אינו יכול להשיג רוממותו ית'..." (מתן תורה, עמ' קנו').

בלי רב מקובל, בעל השגה רוחנית אי אפשר להתקדם לרוחניות: "האדם יבחר לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהיה לו לרב שממנו יוכל לבוא לעסק תורה ומצוות על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרו... ונמצא בכל פעם שמשוה צורתו לרבו הוא מתדבק בו לשעתו, ומתוך כך הוא משיג ידיעותיו ומחשבותיו של רבו, לפי מידת דבקותו... ואז יוכל התלמיד לעסוק בתורה ומצוות לשמה בכל לבבו ונפשו ומאודו, שהיא הסגולה המביאה לדבקות נצחית בהקב"ה" (מתן תורה, עמ' קנז').

אולם אהבת החברים היא האמצעי החשוב ביותר מכל הגורמים הסביבתיים: "כי מלבד שמשמש לרבו צריך גם כן לדקדוק חברים, כלומר להשפעת החברים שיפעלו עליו להשגת רוממותו של רבו כי השגת הרוממות תלויה לגמרי בהסביבה, ואדם יחידי אי אפשר שיפעל בזה במשהו כמבואר.

במכתביו לתלמידיו, המובאים בספר "פרי חכם - אגרות קודש" חוזר הרב ומדגיש את נחיצותה המכרעת של אהבת החברים: "והעיקר העומד היום לפניכם, הוא אחדות החברים והתאמצו בזה יותר ויותר כי יש בה לשלם בעד כל החסרונות" (פרי חכם עמ' מח').

הרב מסביר לתלמידיו מדוע כדאי להם לפעול כקבוצה: "עוד זאת אבקש ממך להתאמץ ביתר עוז באהבת חברים להמציא המצאות המסוגלות להרבות אהבה בין החברים, ולבטל מאתכם תאות מושגי הגוף. כי זהו המטיל שנאה. ובין עושי נחת רוח ליוצרם לא יצויר שום שנאה אדרבה רחמנות ואהבה יתירה יש ביניהם, והדברים פשוטים (פרי חכם עמ' נד').

שיטה חדשה ללימוד הקבלה

הרב יהודה אשלג הינו מייסד של השיטה האשלגיאנית ללימוד הקבלה. החידוש הוא לא רק בהפשטת הלימוד בספר הזהר ובכתבי האר"י הקדוש על ידי פרוש הסולם וספר "תלמוד עשר ספירות" אלה גם בביטול רוב ההגבלות המסורתיות על לימוד הקבלה. יתרה מזאת, בהקדמה ל"תלמוד עשר ספירות", קובע הרב אשלג שמלבד זמן קצר שבו צריך לעסוק בלימוד ההלכה על מנת לא להיכשל הלכה למעשה, כדאי ואפילו חובה למקד את עיקר המאמץ בלימוד חוכמת הקבלה.

פטירתו וממשיכי דרכו

הרב אשלג, בעל "הסולם", נפטר ביום הכיפורים, י' בתשרי ה'תשט"ו (1954).

לאחר פטירתו של בעל הסולם כמה מתלמידיו המשיכו ללמד קבלה לפי שיטתו.

הבולטים בהם

בנו ברוך שלום הלוי אשלג וגיסו יהודה צבי ברנדויין.

מספר תלמידים של רבנים אלו עוסקים בלימוד והפצה

של הקבלה האשלגיאנית אשר הפכה לשיטת לימוד הקבלה הפופולרית בימנו,

וחלק מנכדיו מנהיגים כל אחד קבוצת חסידים.

בנוסף לכך:

• הרב שיינברגר מנהיג את קהילת "אור הגנוז" שליד הר מירון.
• הרב גרנירר מבית המדרש "האר"י אשלג" שבבני ברק מנהיג קבוצה אחרת.
• הרב גוטליב מנהיג קבוצה נפרדת.
• הרב ד"ר מיכאל לייטמן וקבוצתו "בני-ברוך" מנסים להפיץ את תורתו בישראל ובעולם, בעיקר בשפה הרוסית.
• הרב פרופ' פיליפ שרגא ברג מנהיג את "המרכז לקבלה", המפיץ את הקבלה בקרב יהודים ולא יהודים.