על מדינה חופשית ועל החופש לסרב (פקודה)

14 תגובות   יום שלישי, 7/8/07, 00:50

 

ושוב, אנו מתבשרים על פינוי הולך וקרב, הפעם סימלי עד עצב, של עוד מאחז סהרורי של הימין הקיצוני.

 

המטרה הפעם, שתי משפחות שנתקעו כמו עצם בגרון באמצע השוק הסיטונאי בלב חברון הערבית.

 

ושוב, רבני הימין חוזרים עם איומיהם, ושוב, חיילים מנפנפים בדגל סירוב הפקודה והופכים אותו לסמרטוט בידי המשחק הפוליטי, ושוב, ממשלת ישראל טומנת את ראשה בחול ומסרבת, שוב, להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט שנזרק אליה בכל פעם בעשרים שנה האחרונות שמתקבלת החלטת ממשלה דמוקרטית וצה"ל נדרש לצאת לפעילות מבצעית שלא תואמת בדיוק את רוחם של הרבנים.

 

אז נקודה אחת יש לי להבהיר עם אותם סרבנים ואם אותם רבנים- פוליטיקאים ששלחו אותם להבעיר את הקרקע מבפנים:

 

  1. מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית.

צה"ל הוא אחת הזרועות שאמורות לשמור על צביונה של המדינה שלי ככזאת.

בזכות צה"ל וחייליו אנחנו יכולים לחיות במדינת ישראל, חיים של בני חורין בחברה דמוקרטית, חופשית ומוגנת. 

צה"ל הוא לא חלק מהמשחק הפוליטי. צבא מבצע פקודות.של הממשלה. בלבד.

בזכות צה"ל אתם מסוגלים להסתובב בחופשיות בשטחים, לרוב נושאים נשק של צה"ל ומאובטחים בקביעות מייגעת ומתישה ע"י חיילי צה"ל, מילואימניקים כמוני וכמו חברי, שלא ממש מבסוטים ממה שאתם עושים ומאיפה שבחרתם לגור, אבל עדיין עושים את זה ושומרים על חייכם ועל זכותכם להביע את דיעותיכם הקיצוניות.

אותו "דגל שחור" של פקודה אותה המוסר האנושי לא מסוגל לסבול ועליה חובת הסירוב נמצא הרחק הרחק, בגבול שבין אושוויץ לרואנדה. לא בכל פינוי מנהלי- משטרתי לא אלים של קבוצת פרחחים שהשתלטו על בית לא להם באמצע שוק.

 

ועוד משהו לממשלות ישראל, שכמו שציינתי, טומנות את ראשם בחול כבת היענה המסרבת להכיר במציאות העולה מול עיניה בכח עצום ורב:

 

ישיבות ההסדר, שאמנם מוציאות מתוכן אלפי אזרחים נפלאים ומלאי ערכים, מלח הארץ, הניצבים בחוד החנית של העשייה הביטחונית, ולא רק, ותופשים חלק משמעותי בעיצוב דמותה של מדינת ישראל במאה ה- 21 (ואני לא ציני לרגע. באמת) אבל גם מוציאות המון עשבים, ולא כל כך שוטים, המון חיצים מסוכנים אל תוך המנגנון העדין שאמור להגן ולשמור עלינו, על הדמוקרטיה הישראלית החופשית, הקטנה והשברירית, על צה"ל.

בעת פקודה אמיתית (וזו לא כזו, וגם היציאה מעזה הייתה רק טעימה מהעניין) על הממשלה והציבור בישראל להיות בטוחים במאת האחוזים כי הצבא עומד לרשות המדינה, לביצוע ההחלטות הדמוקרטיות והלגיטימיות שקיבלה הממשלה ברוב קולות, ולמי שיש בעייה עם ההחלטות, בשביל זה יש קלפי, פעם בארבע שנים (מר יגאל עמיר היקר...).

כרגע הדבר לא ברור מאליו.

המצב בו לחלק מסוים מן האוכלוסייה ישנה מערכת כזו של אינקובטור פוליטי- צבאי כמו מערכת ישיבות ההסדר, היא דבר שקשה לתפוס במדינה דמוקרטית.

כשמערכת כזו מרימה את ראשה הפוליטי ע"מ לחבל בהליך דמוקרטי והממשלה שלי לא מגיבה, אני מודאג.....מודאג מאוד.......

 

והתמונה, סתם תזכורת....

 

דרג את התוכן: