הקדמה: שרון החליטה לעשות ניתוח להסרת המשקפיים. לאחר מחקר של כחודשים החליטה לצאת למסע הנועז. גיבורה אמיתית.
אז מה היה לנו: 07:00 – השכמה, הכנת הבננות, פיזור ויציאה לירושלים. 09:00 – אחרי המתנה נכנסה לחדר ניתוח. 09:10 – פחות XX,XXX שקלים בחשבון הבנק עם עיניים מכוסות ומסטולה כמו שאף פעם לא ראיתי. 13:00 – אנחנו בבית. מרגע זה נכנסתי לרוטינה של פתיחת המרשמים כדי לדעת איזה טיפות לתת (1 2 3 או רענון), להעיר את שרון, לטפטף טיפות לכוון שעון מעורר לעוד שעה ולצאת מהחדר עד 22:00. עד 21:00 – משחק עם הבנות ובעיקר מתפקד כמוקדנית בחדר מצב ועונה לכולם שהיא במצב מצוין וישנה מרגע שנכנסנו הביתה. 21:00 – מארגן את הבננות המעולפות מעייפות ומשכיב אותן לישון. 22:20 – מת מעייפות הולך לישון. 23:30 – לדנה ברח פיפי. שוטף, מחליף מצעים וחוזר לישון. 01:40 – ליובל ברח פיפי. שוטף, מחליף מצעים וחוזר לישון. 03:00 – הכלב מתחרפן על עצמו מול הויטרינה בסלון. קם אליו ומשתיק אותו. 04:00 - לדנה ברח פיפי. שוטף (חלקית), שם מגבת על האזור הנגוע וחוזר לישון. 06:00 – הכלב מתעורר תוך כדי נביחות. קם, מוציא אותו למרפסת ומתחנן לעוד 30 דק' שינה. 06:30 – דנה מתעוררת ובאה לשאול לשלומי. 07:00 – מגרד את עצמי מהמיטה כדי להכין את הבנות. 07:40 – יוצא לגן בית הספר. 08:10 – מוציא את הכלב לטיול. 09:00 – יוצאים לירושלים לביקורת. 09:10 – אחרי הביקורת. חדשות טובות!!! הניתוח עבר בהצלחה. אותם לא מעניין ששרון לא רואה כלום. 10:30 – חוזרים הביתה לא לפני שישבנו לנו בזולה בבית קפה איכותי. 11:00 - שרון מחליטה שמשעמם לי ואני צריך לעשות כל מיני דברים בבית. 11:10 – (כן כן, 10 דקות של הנחיות, הצעות ועוד ועוד) מתעלם באלגנטיות ומבקש מאלוהים שיקח אותי עכשיו. 11:45 – יוצא לאסוף את הבנות. 12:20 – חוזר לרוטינה של השכמה, טיפות, שעון מעורר ובזמן הפנוי משתדל לענות לטלפונים. 17:30 – מכין את הבנות לקראת ארוחת ערב משפחתית. איזה כיף, תיכף נעשה חיים. 19:00 – הגענו לארוחת ערב אצל אמא של שרון שמקבלת הנחיה להדליק נרות כתחליף לאורות המסנוורים. 19:30 – מתחילים לאכול. מתוף עייפות החלטתי להתחיל עם הסלט. 19:30:02- (2 שניות של כף לוהטת דבוקה לאגודל שלי) ....הרמתי כף שהייתה מעל נר כ 20 דק'. הצטמק לי האגודל. 19:30:03 – אמא של שרון מגיעה עם משחת קסמים שהביאה מסין שתפתור לי את כל הבעיות בחיים. 19:30:05 – אל תאמינו לכל מה שמספרים לכם. 19:30:10 – אחרי ויכוח קצר על איכות המשחה אני מחייך ואומר שזו המשחה הכי טובה בעולם. ריח סביר, נעימה למגע ועדין שורף לי בטירוף. 21:00 – מתקפלים מרוב עיפות (כן, שרון מרגישה עייפות משום מה). 22:00 – מגיעים הביתה. 22:10 – מאבד את ההכרה. 05:45 – מתעורר עם השעון. מלא מרץ לקראת טיול אופניים בבית קשת עם מסקנה אחת: יש תמורה בעד האגרה. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
העיקר שיש תמורה :)
היה מעייף... ומהנה לקרוא :)