כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיוט ישמח לבב אנוש

    ארכיון

    אלכסנדר פלאץ, ברלין

    100 תגובות   יום חמישי, 21/5/09, 12:59
     

    אֲלֶכְּסַנְדֶּר פְּלָאץ, בֶּרְלִין

                                             ליוֹהָאנֶס שֶׁנְק ז"ל ולנָטָשָׁה אוּנְגְהוֹיֶר

    הַסִּפּוּר שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר פְּלָאץ - כֵּן, אֵיפֹה הָיִיתִי, יָא, אֵצֶל אֲלֶכְּס, חֲנוּת לְדִבְרֵי חַשְׁמַל, יָא, אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַקָּטָן, הַחַשְׁמַלַּאי, וַאֲנָשִׁים מִסָּבִיב, לְיַד הַמִּגְדָּל, פּוֹסְעִים בִּדְמָמָה, עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר, יוֹם שִׁשִּׁי, יוֹנִים אַיִן, אֲבָל חִקּוּי עָלוּב שֶׁל קַבַּבּ טוּרְקִי - אוֹ בְּסָמוּךְ, בַּפַּארְק הַקָּפוּא, שָׁם, יָשׁוּב עַל סַפְסָל, רָאִיתִי עוֹרֵב גָּדוֹל וְשָׁמֵן, הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוֹרָה, וְלֹא יָרֵאתִי יָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ -

    אָה, לְמִי אִכְפַּת בִּכְלָל - בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֵלֶּה שׁוּב מִזְרָח וּמַעֲרָב - רָנְדֶּווּ - כְּמוֹ

    מוּזִיקָה -

                 קָשֶׁה לַחְשֹׁב עַל מוּזִיקָה עַכְשָׁו, שָׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹלֵף עַל פְּנֵי הָרַטְהָאוּס - פַּרְלָמֶנְט הֶעָתִיד שֶׁל בֶּרְלִין הַמְאֻחֶדֶת, וְשַׁרְשֶׁרֶת עֲצוּמָה שֶׁל שׁוֹטְרִים בְּיָרֹק מַקִּיפָה אֶת הַבִּנְיָן, חֶלְקָם עַצְבָּנִיִּים, שְׁשְׁשְׁשְׁ, דָּג רַם-מַעֲלָה נִמְצָא בְּוַדַּאי בְּדַרְכּוֹ לָאַקְוַרְיוּם הַמַּלְכוּתִי, וְ -

                 לְמִי אִכְפַּת בֶּאֱמֶת, מִי שָׂם קָצוּץ עַל כְּרִישִׁים פּוֹלִיטִיִּים וּתְכָכִים - וַדַּאי

    לֹא הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת הָעוֹבְרוֹת בְּסָמוּךְ, עוֹטוֹת אִפּוּר עָדִין, וּמְעִילִים - וּזְקֵנִים

    רוֹבְצִים בַּפַּארְק, לוֹעֲסִים זִכְרוֹנוֹת לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר מֻדְאָגִים בְּעִנְיַן יְלָדִים, יַלְדֵי

    יְלָדִים -

    יָא, אֵצֶל אֲלֶכְּס, שָׁם חָלַפְתִּי מִבַּעַד לְשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן צָלוּל כְּקֶרֶן-שֶׁמֶשׁ, אוֹ עֲרָפֶל,

    אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר קַיָּם אוֹ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא - אֲבָל בְּסֵדֶר, בֶּאֱמֶת, בְּסֵדֶר גָּמוּר

    כָּל עוֹד שׂוֹרֶרֶת דַּלּוּת אֲרוּרָה, כָּל עוֹד לַחֲזִירִים הַמְפֻטָּמִים שָׁם לְמַעְלָה יֵשׁ סִבָּה טוֹבָה

    לְהַזִּיעַ - דַּאֲגָתִי הָאַחֲרוֹנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת -

             אָהּ, וּקְרוֹיְצְבֶּרְג, לֹא הַרְחֵק, מַמְלֶכֶת מַעֲמַד הַפּוֹעֲלִים, פַּנְקִיסְטִים, גַּ'נְקִיז,

    וְאֳמָנוּת, אוֹ מַה שֶׁנּוֹתַר מִמֶּנָּה, אֲבָל -

             "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" - הִנֵּה, שׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, בִּדְרֶזְדְּנֶר שְׁטְרָסֶה 117 -

    מְזַמְּרִים שִׁירִים יְהוּדִיִּים יְשָׁנִים, חֲנֻכָּה, פּוּרִים, פֶּסַח -

    אוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּפַּאבּ סָמוּךְ, מְגַלְגְּלִים מַעֲשִׂיּוֹת וּבְדִיחוֹת לִפְנֵי הָאֲרוּחָה -

    אוֹ לְמָחֳרָת בִּצְוִיבֶּלְפִישׁ, מְאוּרַת שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, מְקוֹם מִפְגָּשׁ לִמְשׁוֹרְרִים עִבְרִים

    בְּבֶּרְלִין - הֵיכָן הֵם עַכְשָׁו?

              וְצָרִיך נְתִיב מִלּוּט, חַיָּב לִהְיוֹת מוֹצָא מִכָּל זֶה - מִבַּעַד לָרָקִיעַ דֶּרֶך

    אֱלֹהִים-יוֹדֵעַ-מָה, לַעֲקֹף פּוֹלִיטְרוּקִים חֲלוּלֵי-מֹחַ הַגּוֹרְמִים לַחֲפָצִים מוּזָרִים לִפֹּל

    עַל רֹאשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ בֵּיצִים יְרֻקּוֹת, אֲרוּחַת בֹּקֶר לֹא צְפוּיָה, בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ,

    בְּלֵב הֶהָמוֹן, לְיַד הַנַּעַר הַבְּלוֹנְדִי הַמּוּזָר הַמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּשְׁלֹשָה סַבּוֹנִים עַל הַמִּדְרָכָה,

    בְּאֶרֶץ עוּץ, אֲלֶכְּסַנְדֶּר פְּלַאץ, בֶּרְלִין,

                                                     שָׁם אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין

    לַבֹּקֶר, יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לָעֶרֶב שֶׁיָּבוֹא - יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לְעוֹרְבִים צְהֻבִּים שֶׁיְּנַקְּרוּ

    זֵרְעוֹנִים לְרַגְלַי.

     

                                                                     ברלין, 22-23.2.91    

                 

    מתוך הקובץ "חלונות, מרפסת, חצר אחורית"

    *השיר נכתב באנגלית במקור

    דרג את התוכן:

      תגובות (100)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/5/09 21:25:

      תודה לך, אוריתחיוך
        25/5/09 21:12:


      היטבת לתאר בצבעים טעמים וריחות ..

      תודה .

        25/5/09 17:54:
      תודה מקרב-לב, נסים
        25/5/09 17:00:

      אהבתי להשתלב באווירה המיוחדת, וכתיבתך כאילו מדגישה את העומק
        25/5/09 16:23:
      תודה, נטלירגוע
        25/5/09 15:21:
      שָׁם חָלַפְתִּי מִבַּעַד לְשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן צָלוּל כְּקֶרֶן-שֶׁמֶשׁ, אוֹ עֲרָפֶל,

      אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר קַיָּם אוֹ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא - אֲבָל בְּסֵדֶר*

      \

        25/5/09 09:18:
      תודה על תגובתך הכנה, איריס
        25/5/09 07:45:

      וזה נדמה לי

      כעולם אנושי אחר לחלוטין

      מזה שלנו.

      לא מפתה אותי, אך קיים.

        25/5/09 03:21:

      המון תודה, מירה
        25/5/09 03:20:

      תודה מקרב-לב, מיקית
        24/5/09 23:42:

      עודד,

      מאוד אהבתי את הטקסט הזה

      שסוחף אותך למרות השברים

      שנתקעים בגרון

      בכל המקומות שמסתירים

      את כל המלים שלא נאמרות.

      מירה (וכוכב)

        24/5/09 21:49:

      יפה עודד,

      הביקור הזה הנוגע בזכרונות כואבים,

      העבר השחור וההווה הצהוב,

      כמו לעיסת זיכרונות בארוחת הבוקר,

      העורבים השחורים בפתיחה והצהובים בסוף,

      ועוד מוטיבים היוצרים את

      האווירה המחשמלת של הסיפור הזה.

      וגם למחשמלת שלי יש משמעות נוספת.

      וכמובן כתיבה מרהיבה. תודה!

        24/5/09 19:21:
      תודה לולה
        24/5/09 19:05:

      להבנתי, היצירה נכתבה בהשראת נפילת החומה בברלין.

      בבנובמבר 1989, החליטה ההנהגה הקומוניסטית של מזרח ברלין לאפשר לאזרחיה לעבור ללא הגבלה אל מערב העיר, החלטה שהביאה לנפילת החומה ומאוחר יותר לאיחוד מזרח ומערב ברלין, מה שסימל את סופה של "המלחמה הקרה".

      את תודעת החופש של היהודי המסייר, כשהיא מהולה בזכרונות עבר הרגשתי יפה במילים:

      בַּפַּארְק הַקָּפוּא, שָׁם, יָשׁוּב עַל סַפְסָל, רָאִיתִי עוֹרֵב גָּדוֹל וְשָׁמֵן, הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוֹרָה, וְלֹא יָרֵאתִי יָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ -

      רמז נוסף לזוועות הגרמנים קראתי בתיאור משחק הסבונים של הנער ברחוב.

      סיפור מוחשי ומתואר לתלפיות

      לולה

       

        23/5/09 16:09:

      חן-חן, ספיררגוע
        23/5/09 14:48:


      עודד*

      מאוד יפה

      וכתיבתך מיוחדת

      שבוע מקסים

        23/5/09 12:59:

      תודה, נתי חיוך
        23/5/09 07:33:


      יפה מאד.

      מזמן לא נתקלתי בסוג כתיבה כזה.

      מעניין ומושך - אגיע שוב לקרוא דברים נוספים.

      תודה על ההיכרות :-)

        22/5/09 21:37:

      תודה, תמרחיוך
        22/5/09 19:16:

      תודה על הטיול, עודד

      וְצָרִיך נְתִיב מִלּוּט, חַיָּב לִהְיוֹת מוֹצָא מִכָּל זֶה - מִבַּעַד לָרָקִיעַ דֶּרֶך

      אֱלֹהִים-יוֹדֵעַ-מָה, לַעֲקֹף פּוֹלִיטְרוּקִים חֲלוּלֵי-מֹחַ הַגּוֹרְמִים לַחֲפָצִים מוּזָרִים לִפֹּל

      עַל רֹאשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ בֵּיצִים יְרֻקּוֹת

      ועם המשפט הזה הזדהיתי, גם בארץ עוץ ציון שלנו...

      תמר

       

        22/5/09 17:52:

      חן-חן, חניחיוך
        22/5/09 17:43:

      אדם לא צריך הרבה

      אדם צריך בבסיס הקיומו מזון נפש אהבה ואושר ומזון בסיסי בכדי לחיות

      וחושים חדים להנות מכל רגע ואושר ולו האושר הקט ביותר 

       כי רגעים קטנים של אושר הם בעצם הרגעים הגדולים של החיים 

      *

        22/5/09 03:29:
      תודה, חיה רגוע
        22/5/09 03:28:
      תודה מקרב-לב, תמרחיוך
        22/5/09 03:27:

      צטט: זמנית-משקיפה מהצד 2009-05-21 22:38:11


      *< איש מדהים ומקסים הינך>

       

      חן-חן, זמר רגוע

        22/5/09 02:14:

      אמן מילים - אין מה לומר. וברלין? מדהימה!

      חיה גולן באהבה  www.hgolan.co.il

        22/5/09 00:50:


      בַּפַּארְק הַקָּפוּא, שָׁם, יָשׁוּב עַל סַפְסָל,

      רָאִיתִי עוֹרֵב גָּדוֹל וְשָׁמֵן, הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוֹרָה,

      וְלֹא יָרֵאתִי יָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ -

       

      איזה יופי, עוידד.

      תודה שהזמנת אותי לטיול הקשה הזה.

      וזו רק דוגמא קטנה למשהו שהלהיב את רוחי.

       

      תמר*

        21/5/09 22:38:

      *< איש מדהים ומקסים הינך>
        21/5/09 22:37:
      תודה, עדית
        21/5/09 22:36:

      תודה שטוטינקה :-)
        21/5/09 22:35:

      תודה, חמוטל
        21/5/09 22:15:


      איזו חשיפות - (כמו החשופיות, אלה בלי הקונכיה).

      ולמה נער בלונדיני מוזר שמשחק בשלושה סבונים עושה לי צמרמורת?

        21/5/09 22:06:


      עוידד ידידי:)

      .

      הטבת להעביר את אוירת ההווה במעורב עם רוחות העבר

      *

      }{שטוטינק'ה

        21/5/09 21:18:

       הי עודד.

       

      אלכסנדר פלאץ רגיש ומרגש

       

      רציתי להפנות את תשומת  ליבך לרשומות הללו, ברלין עיר שאינה משאירה איש שווה נפש כלפיה וכלפי הקורות אותה.

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=651467

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=642671

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=639636

       

      חמוטל.

        21/5/09 21:13:
      תודה מקרב-לב, סיגלרגוע
        21/5/09 21:12:
      תודה, אלןחיוך
        21/5/09 21:11:
      המון תודה, יעלירגוע
        21/5/09 20:33:


      עוידד,

      אפשר דרכך לחוש את הטעמים,

      לחוות את מגוון הצבעים,

      להריח את ריחות התבשילים,

      להרגיש את דלות הימים,

      את חוסר המעש של העוברים ושבים,

      את חוסר התקווה של כל אותם הקיימים,

      את ניכור וניקור העורבים השחורים צהובים..

      אתה יודע בדרכך המיוחדת כל כך לרגש ולהטעים את זמננו..

      אוהבת...

      סיגל.

        21/5/09 20:32:

      מקסים הכנסת אותי ממש לברלין פלאץ............
        21/5/09 20:24:

      נהנתי לקרוא, כתוב יפה מאוד,

      המילים ממש לוקחות אותך איתן...

      שמחה לחזור לקרוא אותך

      *

      יעל

        21/5/09 19:57:
      תודה, ליאורה חיוך
        21/5/09 19:56:
      המון תודה, מרוונת רגוע
        21/5/09 19:55:
      תודה מקרב-לב, זהבה
        21/5/09 19:54:

      צטט: שייכת לעצמי 6 2009-05-21 18:43:58

      כתוב מעולה:)

       

       

      חן-חן, חני רגוע
        21/5/09 19:54:

      צטט: נעמה ארז 2009-05-21 18:40:58


      אולי תביא גם את המקור? מעניין אותי לקרא את כתיבתך בשפה זרה. בודאי שיפצת גם שיפצת בעת התרגום, לא?

      *

      נעמה

       

       

      תודה, נעמה. לצערי, איבדתי את המקור אבל זוכר בבירור שלא היו כמעט שיפוצים :-) בכל מקרה, זה היה מוזר מאוד לכתוב שיר באנגלית
        21/5/09 19:52:

      אני זורמת איתך אל מקום שלעולם לא אראה.   *
        21/5/09 19:52:
      תודה, טלי חיוך
        21/5/09 18:56:

      "וְצָרִיך נְתִיב מִלּוּט, חַיָּב לִהְיוֹת מוֹצָא מִכָּל זֶה "

      חייב, עודדי, חייב להיות מוצא מכל זה.

      אולי השיר הוא נתיב מילוט "מכל זה"? אולי.

      ואולי להמתין.

      להמתין לבוקר, לערב, להמתין שהעורב השחור יהפוך לצהוב, מנקר זרעונים לרגליך.

       

        21/5/09 18:51:
      טוב, ראיתי שכתבת ב- 91, אבל זה לא משנה את ההתלהבות
        21/5/09 18:47:


      היי עודד,

      איך אני שמחה שאנחנו חברים והזמנת אותי לפוסט הזה

      מדהים מדהים מדהים

      גם אם זה נכתב ב- 2001

      ואולי דווקא בגלל זה.

      גם אני הייתי בברלין בתקופה ההיא פחות או יותר

      ומה שכתבת כל כך מזכיר לי אותה.

      אני אוהבת את ברלין, עיר משגעת לדעתי

      מה עוד שיש לי אליה סנטימנטים אישיים מיוחדים (בהזדמנות)

      ואיך שאתה כותב - יוצא מן הכלל

      את הכוכב נתתי לפני שהתחלתי בהשתפכות הזו.

      תמשיך להזמין אותי

      זהבה

        21/5/09 18:43:
      כתוב מעולה:)
        21/5/09 18:40:


      אולי תביא גם את המקור? מעניין אותי לקרא את כתיבתך בשפה זרה. בודאי שיפצת גם שיפצת בעת התרגום, לא?

      *

      נעמה

        21/5/09 18:20:

      חן-חן, איריסחיוך
        21/5/09 18:19:

      תודה מקרב-לב, דליהרגוע
        21/5/09 18:17:

      פשוט כותב נהדר!
        21/5/09 17:56:

      משורר משובח צייר  במאי רקדן שחקן המילים

       

      נהנית כל כך בטיול שלקחת אותי בשירך -תודה 

       

      "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" - הִנֵּה, שׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, בִּדְרֶזְדְּנֶר שְׁטְרָסֶה 117 -

      מְזַמְּרִים שִׁירִים יְהוּדִיִּים יְשָׁנִים, חֲנֻכָּה, פּוּרִים, פֶּסַח -

       

      תמיד יודע מאין באת ולאן אתה הולך 

        21/5/09 17:53:

      המון תודה, אביה רגוע
        21/5/09 17:41:


      עודד -

      אתה סוחף במילותיך

      כתבה מישהי כמו בסרט נע  - כך חשתי

      אוהבת את כתיבתך

      תודה

       

      שָׁם אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין

      לַבֹּקֶר, יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לָעֶרֶב שֶׁיָּבוֹא -

      יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לְעוֹרְבִים צְהֻבִּים שֶׁיְּנַקְּרוּ

      זֵרְעוֹנִים לְרַגְלַי.

        21/5/09 17:23:

      תודה מקרב-לב, לאה
        21/5/09 17:15:

      "... לוֹעֲסִים זִכְרוֹנוֹת לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר מֻדְאָגִים בְּעִנְיַן יְלָדִים, יַלְדֵי
      יְלָדִים -


      וְצָרִיך נְתִיב מִלּוּט, חַיָּב לִהְיוֹת מוֹצָא מִכָּל זֶה - מִבַּעַד לָרָקִיעַ


      הַמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּשְׁלֹשָה סַבּוֹנִים עַל הַמִּדְרָכָה,


      יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לְעוֹרְבִים צְהֻבִּים שֶׁיְּנַקְּרוּ
      זֵרְעוֹנִים לְרַגְלַי..."

       

      עודד יקירי, לא הייתי בברלין אבל הייתי במינכן וההרגשה מוכרת לי. בקרוב אעלה את השיר. כתוב כל כך רגיש וכל כך אותנטי. אין לי מושג מתי ואם בכלל תעלם הרגישות שלנו למקומות האלה, אבסל קשה לשכוח.

      תודה על שיר בעל עוצמה כזאת בנושא הכואב כל כך

      תודה עודד ו*

      לאה

        21/5/09 16:59:
      תודה לך, ורדה יקרהרגוע
        21/5/09 16:59:

      צטט: Cleopatra 2009-05-21 13:36:58


      המילים שלך מציירות כמו סרט נע את החוויה

      כך שיכולתי להרגיש שאני שם..

       

      כתיבה מעולה.

      זאת התגובה שלי אחד לאחד!

       

        21/5/09 16:58:
      תודה מקרב-לב, לבנה רגוע
        21/5/09 16:57:

      צטט: שמידנה 2009-05-21 13:50:08

      תודה*

       

      תודה מקרב-לב, נעמירגוע

        21/5/09 16:57:
      תודה, אמירהרגוע
        21/5/09 16:55:
      המון תודה, גלי רגוע
        21/5/09 16:55:

      תודה, בת אדםחיוך
        21/5/09 16:54:
      המון תודה, ורד רגוע
        21/5/09 16:39:

      תודה גדולה על הסיור המקדים,

      אין לי ספק שכשאהיה שם בתחילת יולי,

      זה ירגיש לי כמו ביקור במקום שכבר ביקרתי בו.

        21/5/09 16:29:

      מאוד יפה עוידד

      כמו תמיד.

        21/5/09 16:16:

      וכמו שהבטחתי באתי!*
        21/5/09 15:35:

      עודדי המוכשר אחלה ..
        21/5/09 15:17:

      ישבתי שם.. באלכסנדר פלאץ..

       

      כתיבתך נפלאה.

      תודה.

        21/5/09 15:17:

      כתיבה משובחת ומוחשית...

      כוכב ממני לך באהבה ...עודד המוכשר!!!

      נשיקות..ורד.  










        21/5/09 15:11:

      המון תודה
        21/5/09 14:59:

      כתוב בהכי הזדהות...

      קשה ,מתסכל ואם זאת חשתי נימה של געגוע...

      לא ביקרתי בברלין .איני חפצה לבקר שם .

      למרות שכולם מספרים על עיר יפייפיה.ושפע קולטורה..

      אתה כותב הכי מעניין וטוב שיש...תמיד נהנת...

      תמי

        21/5/09 14:55:

      צטט: יערית 1 2009-05-21 14:08:56


      הצלחת להעביר את תחושות המקום
      כאילו ביקרתי שם בעצמי.

       

      תודה לך ויום נעים

      זהבית

       

      תודה, זהבית

        21/5/09 14:54:

      צטט: שמידנה 2009-05-21 13:50:08

      תודה*

       

      תודה לך, דנה

        21/5/09 14:54:

      צטט: ruthy 2009-05-21 13:48:15


      לא הייתי בככר,

      לא הייתי בגרמניה

      וגם לא אהיה

       

      תהיתי מי יהיה הראשון שיגיב כך. אבל זו לא התייחסות לשיר עצמו

        21/5/09 14:52:

      צטט: שרון_גל 2009-05-21 13:47:24

      התכוונתי-

      יהיה נחמד לראות את המקור..

       

       

      תודה, שרון. התכוונת למקור של העורב הצהוב?  :-)
        21/5/09 14:51:

      צטט: sigal e 2009-05-21 13:45:54


      אהבתי את הכתיבה

      הצלחת להעביר אליי את תחושותייך

      גם אני מחכה לבקר בברלין.....

      *

       

       

      המון תודה, סיגל רגוע
        21/5/09 14:50:

      צטט: Cleopatra 2009-05-21 13:36:58


      המילים שלך מציירות כמו סרט נע את החוויה

      כך שיכולתי להרגיש שאני שם..

       

      כתיבה מעולה.

       

       

      חן-חן, שרון רגוע
        21/5/09 14:49:

      צטט: saskia 2009-05-21 13:39:30

      למה נכתב במקור באנגלית ?

       

      ככה זה קרה. לא יודע למה המוזה החליטה לדבר איתי באנגלית :-)

        21/5/09 14:46:

      תודה לך, עדירגוע
        21/5/09 14:45:

      חן-חן, נעמירגוע
        21/5/09 14:08:


      הצלחת להעביר את תחושות המקום
      כאילו ביקרתי שם בעצמי.

       

      תודה לך ויום נעים

      זהבית

        21/5/09 14:04:
      * ככבתי לך באהבה
        21/5/09 13:50:
      תודה*
        21/5/09 13:48:


      לא הייתי בככר,

      לא הייתי בגרמניה

      וגם לא אהיה

        21/5/09 13:47:

      התכוונתי-

      יהיה נחמד לראות את המקור..

        21/5/09 13:46:
                                                   "   שָׁם אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין

      לַבֹּקֶר, יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לָעֶרֶב שֶׁיָּבוֹא - יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לְעוֹרְבִים צְהֻבִּים שֶׁיְּנַקְּרוּ

      זֵרְעוֹנִים לְרַגְלַי."

      מאוד מאוד יפה עודד.

      זה כל כך נעים לקבל בכל פעם עוד הצצה..

       * כמובן.

       

      היה נחמד לראות גם את המקור באנגלית

        21/5/09 13:45:


      אהבתי את הכתיבה

      הצלחת להעביר אליי את תחושותייך

      גם אני מחכה לבקר בברלין.....

      *

        21/5/09 13:39:
      למה נכתב במקור באנגלית ?
        21/5/09 13:36:


      המילים שלך מציירות כמו סרט נע את החוויה

      כך שיכולתי להרגיש שאני שם..

       

      כתיבה מעולה.

        21/5/09 13:32:


      כתוב כל כך מוחשי...הרגשתי איך אני רואה הכל

      את המקום, את האנשים, את הצבעים

       

      תודה שהזמנת אותי לקרוא:-)

       

       

        21/5/09 13:28:

      "מה בן אדם צריך

      לא הרבה:

      משהו מתוק לאכול, וספור לספר, וזמן ומקום, וגלדיולות באגרטל

      ושני חברים, ושני ראשי הרים, על אחד לעמוד ועל השני להביט

      ושתי עיניים לבדוק בהם את השמים ולחכות."

      (יונה ונער / מאיר שלו עמ' 27)

      ולך יש!

      אהבתי מאד וכבר חוזרת לככב לך

      סוף שבוע בניחוח הקסום לך

       

        21/5/09 13:20:
      תודה, אמירהחיוך
        21/5/09 13:19:

      תודה, ר' שוקירגוע
        21/5/09 13:19:


      כתוב מצויין! אבל אני כנראה לעולם לא אבקר שם...

      לעומת זאת אשוב בקרוב להאיר את הרחוב...

        21/5/09 13:13:


      הייתי שם ...

      צילמת טוב בדיוק

      לא סטילס מובי קול טעם וריח.

       

      שוקי

      פרופיל

      עודד השודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין