"כשהיית קטנה, לקחתי את ידי בידך ונשבענו זו לזו שלא ניפרד לעולם גם במצבים הכי קשים שיהיו אשר יהיו. אוהבת אותך לנצח ואהיה לצידך לאורך כל חייך. שלי, השגייך הם השגיי הצלחותייך בחיים הן הצלחותיי. כשאני ואת נעמוד כתף אל כתף שום דבר לא יוכל לחדור אלינו ולהזיק לנו. תקוותי הגדולה היא שתזכרי שהמתנה הכי גדולה שקיבלת אי פעם בחייך היא אני אמא שלך. הדברים שאמא נותנת לבת הם: האהבה, הדאגה,ההבנה,התמיכה והעידוד. כל אלה המוענקים לך בכל יום, הם ללא תמורה. שלי, את היחידה בעולם שאני מאמינה בה, מי ייתן וכל משאלותייך יתגשמו. את ילדה שאפתנית החלטית ומוכשרת מספיק- לא קיים למעשה דבר שלא תוכלי לעשותו. כל מה שאת רוצה בחיים ירצו גם אנשים אחרים. האמיני בעצמך מספיק כדי להסכין לרעיון שיש לך זכות שווה לכך ואת האדם שתחליטי להיות. מאמא באהבה ."
כבר כמעט בוקר , אינני מתקשרת להעיר את אימי על מנת שתוכל להחזיר אותי למקום בטוח ותסחוב את כל התיקים הכבדים שאני מרגישה שאני סוחבת היא על כתפיי. שיר געגועים נדוש מתנגן ברקע, התרגשות מציפה עיניים של ביקור קצר.
מתבוננת מהצד , רואה אמא נאבקת בכרית, סובלת מתמודדת עם כאב הפה שנוצר , מכל החרא שהאכילו אותה כל השנים. אינני רוצה לחקות אותה וכל יום עושה ה שטיפות פה ומסירה שאריות עם חוט דייג לבן -שקוף.
תינוקת שגדלה מסתננת בינה לבין אחותה, מחבקת,מנשקת , מדמיינת את אחיה הגיבור הגדול שומר על הבית בחדר הסמוך.
המשפחה שלי, הכי חשובה לי, על אף שאני מעט "חצויה" , שלמה אני באהבה ללא מספרים. עליהם אנסה להגן ולשמור כל חיי ואנסה ששום דבר לא יחדור ויהרוס, עד כמה שאני יכולה, גם אם זה מעט.
יש לי שליטה על חיי, אך לא על אחרים. מקווה שבורא עולם- יקשיב לתפילותיי, וישמור את אהוביי.
|