קצת הופתעתי לקרוא את טורו של אילון זרמון בתגובה על תקיפתה של סמנכ"ל התוכן של "רשת",שירה מרגלית אמש. די נדיר לראות אנשי פרסום מגנים על הקולגות שלהם (גם אם לשעבר) אבל יותר מהכל הפתיעה אותי הגישה הצדקנית, המתחסדת והפופוליסטית כל כך דווקא מהילד הרע והפרובוקטיבי של הפרסום.
כותב זרמון: "משפחות הפשע הפכו לכוכבי התקשורת בין אם בסדרות טלוויזיה, דוגמת הבורר ואחיותיה, ובין אם בהמלכתם אפילו במהדורות החדשות כמתוחכמים, אנושיים ולא פחות מגאונים". האם באמת הפנה זרמון אצבע מאשימה כלפי יוצרי "הבורר"??? ברצינות? כי זה משול לצאת כנגד חופש הביטוי, אמרה מאוד מפתיעה במיוחד כשהיא באה מאחד האנשים המוכרים ביותר לדייני הצנזורה הרגולטוריים. אז מה אתה אומר, זרמוני? שגם ה"סופרנוס" לא ראויה? ואולי גם נצא נגד הסדרה "הגברים של מחוז מדיסון" כי גם הם לא הכי משהו והם גם מעשנים שם...לא יפה. אנשים עוד עלולים לחשוב שזה טוב לעשן.
ברור מצורת כתיבתו ומדבריו שזרמון כנראה חושב שהציבור מטומטם (טוב, נו אם מסתכלים על המכירות של "פוקס" אפשר לחשוב שהוא אכן צודק). הוא יוצא נגד הסיקור החדשותי המציג את הפושעים והעבריינים באורח רומנטי וחיובי מדי, אבל מסנגר על זכייניות ערוץ שתיים ומכריז עליהן כלוחמות המתמודדות לבד במערכה מול הערסים הפושעים האלו. מדבריו ניתן לחשוב כי אבי ניר ושירה מרגלית הם לא פחות מרובין הודים מודרניים, לוחמי צדק וחופש המשתמשים בכוחם הבלתי פרופורציוני כדי להגן על אזרחי צפון תל אביב התמימים מפשע.
זרמון - קצת הגזמנו. מבלי אפילו להתחיל לדבר על הצביעות שיש בזרקור המוסרי שמציב לא אחר מאדם ששמועות גורסות כי יחסו לעובדות משרדו גבולי וכל הקו הפרסומי שלו מושתת על מכירת עירום לבני נוער, אגיד שקודם כל פרטי האירוע נחקרים ועדיין לא ידוע האם תקיפתה של מרגלית קשורה בכלל לעבודתה. ועכשיו לעצם הטענות שהועלו בטור - כשמדברים על ייצוג עבריינים בתקשורת יש להפריד בין ז'אנרים. ביום בו נתחיל לצנזר טקסטים עלילתיים דוגמת "הבורר", נוכל סופית ללכת הביתה ולקרוא לעצמנו איראן. אין ולא יהיה מקום לצנזר טקסטים עלילתיים לא משנה עד כמה יציגו פשע או כל תופעה שלילית אחרת באופן חיובי. לגבי החדשות - היו מספר כתבות יח"צנות במסווה חדשות על משפחת אברג'יל ואלפרון ואכן אלו לא היו ראויות. לא מוסרי ואף מפחיד. יחד עם זאת, לא הצלחתי להבין את הקשר בין ייצוג של פשע באורח חיובי לבין תקיפתה של מרגלית... מה, בגלל שאלפרון פעם הוצג כאחלה גבר חשבו אלמוניים שזה רעיון טוב לתקוף את שירה מרגלית? ואם בכלל יסתבר שהיו אלו שני עבריינים קטנים שראו אישה הולכת לבדה ברחוב יוקרתי וחשבו לשדוד אותה אך נבהלו וברחו ברגע שראו את בן זוגה יוצא? זה לא יכול להיות? ישר החליטו כל אליטת התקשורת שזה מעשה זדון מכוון נגדם.
חשוב להבהיר - התקיפה הזו ראויה לגנאי כמו גם תקיפותיהם של אבי ניר ושל בועז בן-ציון. עצוב שדמויות מרכזיות בעולם התקשורת הפכו למטרות נעות, אבל חייבים לזכור כל הזמן שלא ברור עדיין מה והאם יש קשר לעיסוקה וזהותה של הנתקפת.
אני חושבת שההתלהמות של אילון זרמון אינה במקומה. יש לחכות לממצאי החקירה. יש לחשוף את החוליגנים שביצעו את המעשה לפני שנמנה עצמנו לשוטרים ושופטים. ובטח שבטח יש לחכות לפני שמפנים אצבע מאשימה לתכנים טלוויזיוניים שמרגלית עצמה אמונה על חלקם. בא גדול המניפולאטורים התקשורתיים ומנצל פגיעה של קולגה כדי לטעון שהטלוויזיה אשמה בתחלואי החברה? אם כל כך רוצה זרמון לדבר על מניפולציה וייצוג תקשורתי לא הולם, אולי מוטב שיתחיל מעצמו.
|