| אטרקציה במים - משחה לזכר עזרא אטרקצי ז"ל תאריך: יום שישי, 19.6.2009
מקום כינוס: חוף הצוק הצפוני, מתחת למלון מנדרין לוח זמנים
כינוס: 05:45 – 06:15
טקס במעמד בני משפחתו של עזרא ז"ל: 06:15
הזנקה: 06:30 – 06:45
אטרקציה במים, משחה עממי ללא מדידת זמנים לזכר עזרא אטרקצי ז"ל.
3 מרחקים:
800 מטרים
1600 מטרים
3200 מטרים
המסלול עובר במקביל לקו החוף, מחוף הצוק ועד למזח הדרומי של המרינה בהרצליה ובחזרה.
המסלול יעבור רובו בעומק בו ניתן לעמוד, או כמעט ניתן.
המסלול יסומן על ידי מצופים שיפוזרו כל 200 מטרים ויפטרלו בו סירות וקייאקים לעזרת השחיינים.
הרשמה: פרטים יפורסמו בימים הקרובים כמו בשנה שעברה, הכנסות המשחה יועברו לקבוצת הריצה של ראש העין, בה מתאמנים ילדים ובני נוער, שזכו לקבל במהלך השנה האחרונה אימון מקצועי ממאמן אנדיור, זוהר זמירו, יציאה למחנות אימונים, ביגוד והנעלה, ובנוסף, נהנים הילדים מכריכים ביתיים שמחולקים להם בסיום כל אימון. ילדי קבוצת הריצה של ראש העין זוכים להנות מנדיבותה החמה של משפחת אטרקצי, ותמיכת המשפחה בקבוצה מאפשרת שלל פעילויות שגרמו לילדים להתקדם ולהשתפר באימונים, ולפתח תחושת שייכות חמה לקבוצה. משפחת אטרקצי שמחה להנציח בדרך מיוחדת זו את רוחו הספורטיבית המיוחדת והנדיבה של עזרא.
ב-20 ביוני 2007, נהרג עזרא אטרצקי בזמן שרכב על אופניו, במסגרת אימוניו לתחרות האירונמן.
עזרא, חצי צוות "האיציקים", היה בשבוע האחרון לאימונים לקראת האירונמן הראשון שלו באוסטריה.
הוא הצטרף לאנדיור לפני כמעט 4 שנים. במשך התקופה הוא נלחם. העיסוק בספורט לא היה טבעי עבורו. הוא נאבק שעות רבות על מנת ללמוד את כל אחד מהענפים ובסוף לחברם ביחד. רק טבעי היה בשבילו לרצות להגיע לפסגה – לאירונמן.  באדיבות טלי שיאצו לקרובים אליו, עזרא היה עמוד התווך. הוא זה שתמיד דאג וסידר ובדק – אם קמו כולם בבוקר בזמן לאימון, אם לא שכחו מים ואוכל ואם מרגישים טוב.
תפקיד זה של עמוד התווך לא היה זר לו. גם בקרב המשפחה, היה עזרא האוזן הקשבת של כולם. אם של משפחתו הקרובה ואם בקרב המשפחה המורחבת. עזרא השאיר אחריו אשה ושתי בנות.
מארגני התחרות באוסטריה כיבדו את עזרא והקימו לזכרו פינת הנצחה מכובדת. בעת התדריך לתחרות הכריזו המארגנים על דקה דומיה לזכרו ולמחרת, לפני שהוזנקו המתחרים, שוב עמדו כל משתתפי התחרות לזכר עזרא, שלא זכה להשתתף בתחרות.  דברים שאמרה גל אטרקצי, בתו של עזרא, במשחה הראשון, יוני 2008: כאב. הלכתי לאבן שושן ומצאתי שתי הגדרות לכאב: האחת- "מחוש גופני קשה הכרוך בצער" והשניה- "צער עמוק" אם אני אשאל ספורטאי מה זה כאב הוא ודאי יאמר לי שכאב זה מה שהוא מרגיש בקילומטר ה-40 במרתון. אם תשאלו אותי מה זה כאב אני אגיד לכם שכאב זה לא לראות את אבא שלי, לשמוע אותו, לחבק אותו במשך שנה שלמה. זה לדעת שאמא קמה בבוקר ולצידה המיטה ריקה, שטל התחילה את הלימודים שלה והיא לא יכולה לצלצל לאבא ולספר לו על הציונים או שאבא לא יהיה בגיוס שלי, בשחרור, בחתונה ובכל נקודת ציון נוספת בחיי. כאב זה לדעת שהפעם האחרונה שהיינו כל המשפחה יחד הייתה ביום שלישי, ה- 19/06/2007, לפני שנה כשנסענו באוטו. כאב זה להשלים עם העובדה שאני בחיים לא אוכל לחבק את אבא שלי עוד פעם. היום, שנה אחרי התאונה, כולנו פה כדי לזכור את אבא שלי. אחרי הזינוק, בזמן שאתם תשחו, אני יודעת שאבא שלי יסתכל עליכם מלמעלה ויקנא. תודה רבה לכל מי שהגיע, משתתף במשחה, עזר בהפקתו והכי הרבה תודה שאתם עוזרים לי ולמשפחתי להנציח את אבא שלי בדרך הכי מכובדת שאפשר!  הכי חשוב שתהנו מהשחייה, תשחו גם בשביל אבא ותזכרו ש" כשהגלים מתחזקים- החזקים מתגלים"!
אטרקציה במים - משחה לזכר עזרא אטרקצי ז"ל
תאריך: יום שישי, 19.6.2009
מקום כינוס: חוף הצוק הצפוני, מתחת למלון מנדרין
לוח זמנים
כינוס: 05:45 – 06:15
טקס במעמד בני משפחתו של עזרא ז"ל: 06:15
הזנקה: 06:30 – 06:45
אטרקציה במים, משחה עממי ללא מדידת זמנים לזכר עזרא אטרקצי ז"ל.
3 מרחקים:
800 מטרים
1600 מטרים
3200 מטרים
המסלול עובר במקביל לקו החוף, מחוף הצוק ועד למזח הדרומי של המרינה בהרצליה ובחזרה.
המסלול יעבור רובו בעומק בו ניתן לעמוד, או כמעט ניתן.
המסלול יסומן על ידי מצופים שיפוזרו כל 200 מטרים ויפטרלו בו סירות וקייאקים לעזרת השחיינים.
הרשמה: פרטים יפורסמו בימים הקרובים
כמו בשנה שעברה, הכנסות המשחה יועברו לקבוצת הריצה של ראש העין, בה מתאמנים ילדים ובני נוער, שזכו לקבל במהלך השנה האחרונה אימון מקצועי ממאמן אנדיור, זוהר זמירו, יציאה למחנות אימונים, ביגוד והנעלה, ובנוסף, נהנים הילדים מכריכים ביתיים שמחולקים להם בסיום כל אימון. ילדי קבוצת הריצה של ראש העין זוכים להנות מנדיבותה החמה של משפחת אטרקצי, ותמיכת המשפחה בקבוצה מאפשרת שלל פעילויות שגרמו לילדים להתקדם ולהשתפר באימונים, ולפתח תחושת שייכות חמה לקבוצה. משפחת אטרקצי שמחה להנציח בדרך מיוחדת זו את רוחו הספורטיבית המיוחדת והנדיבה של עזרא.
ב-20 ביוני 2007, נהרג עזרא אטרצקי בזמן שרכב על אופניו, במסגרת אימוניו לתחרות האירונמן.
עזרא, חצי צוות "האיציקים", היה בשבוע האחרון לאימונים לקראת האירונמן הראשון שלו באוסטריה.
הוא הצטרף לאנדיור לפני כמעט 4 שנים. במשך התקופה הוא נלחם. העיסוק בספורט לא היה טבעי עבורו. הוא נאבק שעות רבות על מנת ללמוד את כל אחד מהענפים ובסוף לחברם ביחד. רק טבעי היה בשבילו לרצות להגיע לפסגה – לאירונמן.
באדיבות טלי שיאצו
לקרובים אליו, עזרא היה עמוד התווך. הוא זה שתמיד דאג וסידר ובדק – אם קמו כולם בבוקר בזמן לאימון, אם לא שכחו מים ואוכל ואם מרגישים טוב.
תפקיד זה של עמוד התווך לא היה זר לו. גם בקרב המשפחה, היה עזרא האוזן הקשבת של כולם. אם של משפחתו הקרובה ואם בקרב המשפחה המורחבת. עזרא השאיר אחריו אשה ושתי בנות.
מארגני התחרות באוסטריה כיבדו את עזרא והקימו לזכרו פינת הנצחה מכובדת. בעת התדריך לתחרות הכריזו המארגנים על דקה דומיה לזכרו ולמחרת, לפני שהוזנקו המתחרים, שוב עמדו כל משתתפי התחרות לזכר עזרא, שלא זכה להשתתף בתחרות.
דברים שאמרה גל אטרקצי, בתו של עזרא, במשחה הראשון, יוני 2008:
כאב.
הלכתי לאבן שושן ומצאתי שתי הגדרות לכאב:
האחת- "מחוש גופני קשה הכרוך בצער"
והשניה- "צער עמוק"
אם אני אשאל ספורטאי מה זה כאב הוא ודאי יאמר לי שכאב זה מה שהוא מרגיש בקילומטר ה-40 במרתון.
אם תשאלו אותי מה זה כאב אני אגיד לכם שכאב זה לא לראות את אבא שלי, לשמוע אותו, לחבק אותו במשך שנה שלמה. זה לדעת שאמא קמה בבוקר ולצידה המיטה ריקה, שטל התחילה את הלימודים שלה והיא לא יכולה לצלצל לאבא ולספר לו על הציונים או שאבא לא יהיה בגיוס שלי, בשחרור, בחתונה ובכל נקודת ציון נוספת בחיי.
כאב זה לדעת שהפעם האחרונה שהיינו כל המשפחה יחד הייתה ביום שלישי, ה- 19/06/2007, לפני שנה כשנסענו באוטו. כאב זה להשלים עם העובדה שאני בחיים לא אוכל לחבק את אבא שלי עוד פעם.
היום, שנה אחרי התאונה, כולנו פה כדי לזכור את אבא שלי. אחרי הזינוק, בזמן שאתם תשחו, אני יודעת שאבא שלי יסתכל עליכם מלמעלה ויקנא.
תודה רבה לכל מי שהגיע, משתתף במשחה, עזר בהפקתו והכי הרבה תודה שאתם עוזרים לי ולמשפחתי להנציח את אבא שלי בדרך הכי מכובדת שאפשר!
הכי חשוב שתהנו מהשחייה, תשחו גם בשביל אבא ותזכרו ש" כשהגלים מתחזקים- החזקים מתגלים"!
|