כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    ארכיון

    0

    החיים העצובים של r04040

    39 תגובות   יום שישי , 22/5/09, 00:13



    הקוף שלי: החיים העצובים של r04040


     


     


    כן, אני יודעת, זה לא פוסט קליל וקצר כזה, שיעשה שמח וטוב בלב לכולם, ויגרוף כוכבים מנצנצים לרוב והמון תגובות, אך כשקיבלתי זאת במייל לפני מספר ימים מחו"ל החלטתי שאני משקיעה בכל זאת, בשבילו, ובשבילי. 


    הרגשתי שאם האדם מעביר ייסורים וסבל את האומללים הללו בהמוניהם, מן הראוי שאנו לפחות נחלוק להם אהבה וכבוד ונקרא את הסיפור שלהם,  ולו של אחד מהמוני הקופים העוברים ניסויים במעבדות בעולם, אחד מהם בשם      r04040  (מזכיר לכם משהו, כשבמקום שמות נותנים מספרים...?!)


     הסיפור עצוב, דווקא אולי בשל העובדה שאין מדובר בניסויים קשים, בהרבה ניסויים, דווקא בשל כך.  לאחר מספר ימי עבודה על התרגום, הוא לפניכם, כדי שיהיה יותר קל גם לקוראי עברית.  שימו לב התרגום חופשי, לא מקצועי, ללא עריכה מיוחדת, והמקור אחריו. 


    לידיעתכם, מעבדות ניסויים כאלה ודומות קיימות לא רק שם, בארה"ב, בכל מקום בעולם וגם אצלנו – מעבדות ניסויים, מכוני מחקר אקדמיים, וכמובן חוות מזור - סחר שיווק וגידול קופים לניסויים (לדוגמא מכון לחקר מוח בר אילן, מכללת ת"א יפו, מכון חקר מוח....ועוד ), ורשימת כתבות מהעיתונות על המקומות הללו בישראל רצ"ב בסוף הפוסט, לאחר המקור באנגלית.




    את תתנו ל r04040 ולחבריו להישכח


      


    *בתרגום חופשי* המקור רצ"ב למטה


     


    הקוף שלי: החיים העצובים של  r04040


      


    15.5.09 ביל לודרס  -  הייתי שם ביום שנולד, במעבדת מחקר ב Madison. חמש שנים לאחר מכן בדקתי לגביו.

     


    הכניסה הראשונה ב 26.4.2004 קובעת את הטון של מה שבא בהמשך...נולד היום, נדחה ע"י האם, תינוק זכר. 



    כך מתחיל סיפור חיים של קוף מקק במרכז מחקר קופים לאומי במדיסון. הוא אחד מ 1500 קופים לא אנושיים  המשמשים למחקר שמושך 64 מ' דולר לשנה.    


    אבל הוא לא סתם קוף. הוא הקוף שלי.


    הייתי שם כשנולד, קיבלתי סיור במתקן (בפנים בבית הקופים).  


    אז, מדריכי הסיור שלי הביאו אותי לחדר בהיר וסטרילי שם שכב באינקובטור  r04040 . בהתחלה הוא נראה כמת. לאט לאט פתח את עיניו והתסכל עלי. הייתי האדם הראשון שהוא ראה, ובטח איזה מראה זה היה בחלוק ומסיכה לבנים שמבקרים חייבים לחבוש.

     


    בחמש השנים מאז חשבתי פעמים רבות על r04040, לאיזה ניסויים הוא שימש? האם עדיין היה בחיים? האם הידיעה של איך החיים שלו תומכים בטיעונים לחיוניות מחקר בתנאים האנושיים ביותר? או שיקבלו ביקורת של הטוענים להתעללות חסרת טעם בבעלי חיים?


     

    כמה דברים אני יודע:



    ל  r04040 מעולם לא היו חיים קרובים לנורמלי או טבעי , הוא מעולם לא ראה את השמיים, אור השמש, עשב, עצים , מעולם לא חיפש אחר מזון,  והיצורים החיים היחידים שפגש היו קופים אחרים  או בני אדם שהיו מכוסים מכף רגל ועד ראש לבוש מוזר.

     


    חייו הופקעו ל טובת אינטרסים של האדם , כי האדם החליט שיש לו הזכות. הוא גויס עם היוולדו  למקום ששם לפי ציטוט קארל מרקס "הזריקו לך, צפו בך, בחנו אותך, הדביקו אותך, הזניחו אותך, והבחינו בך.

     


    כשקרב מועד 5 שנות הביקור שלי, ביקשתי נתונים בנוגע לשימוש וטיפול ב r04040. נתנו לי בסופו של דבר 25 דפי רישומים שסיפרו את סיפור חייו של הקוף שלי.



    מספר שנים r04040 הוחזק במכלאה עם עוד צעירים, כעת כשהוא בוגר, הוא חי עם קוף נוסף  בכלוב זעיר  בחדר מלא כלובים דומים.

     


    קופים בשבייה יכולים לפתח נברוזות והפרעות נפשיות. הם עלולים להעסיק עצמם בהתנהגות חוזרת כצעידה, פגיעה עצמית. הקוף שלי העביר זמן רב בחייו בסבל משילשול או שנפגע מחבריו לתא.

     


    הדבר המזעזע ביותר היו הניסויים ש r04040 שימש ב 5 השנים הראשונות לחייו - כמעט כלום. זה המריץ אותי לשאול שאלות נוספות את המחזיקים בקוף שלי ובסופו של דבר הביאו אותי חזרה למגע אתו פנים אל פנים.


     

    המרכז הלאומי לחקר קופים מדיסון הוא אחד משמונה מרכזים כאלה בארצות הברית, כולם ממומנים עי המוסד הלאומי לבריאות (NIH). זה בית ל 1186 קופי רזוס, מקק, 212 מרמוטס, 75 cynomolgus. מרכז הארלו לפסיכולוגיה ביולוגית ממוקם מרחק זריקת אבן מהמרכז לקופים, ויש לו 500 קופי רזוס מקק.

     


    בשנת 2007 השנה האחרונה עבורה זמינים נתונים, ויסקונסין הובילה בשימוש בקופים למחקר. מספר סופי עליו דוווח ע"י מש' חקלאות אמריקאי היה 8559 קופים כולל 7313 במעבדות קובנס במדיסון הצפוני. יותר קופים משמשים לניסויים במדיסון מאשר בכל מקום אחר בארה"ב, אולי בעולם.  


    בשנה  הנוכחית המרכז לקופים מקבל 42 מ דולר בעיקר מ NIH ו 3.5 מ' דולר מתמיכה לא ממשלתית, תעשיה, ואחרים, בערך 250 אלף דולר לשנה.


    הקופים של מרכז זה משוכנים בשני מבנים ליד רח ריגנט , ויש תכנת אב להכפיל את שטחו של המרכז לקופים ומתקניו כדי שיוכל להכיל 2500 קופים. מרכז הקופים מקווה לקבל כסף ממשל אובמה שמוקצב למטרות אלה.150 קופים לשנה ימותו במרכז לקופים, חלקם מהניסויים, חלקם מסיבות טבעיות, ובערך אותו מספר נולדים.


    מנהל המרכז לקופים ווטרינר ראשי נדיבים בזמנם ופתוחים במגעיהם אתי.


     

    נראה שהם גאים בתקפידם במרכז, למרות שהם מושמצים בשל כך: מפגינים מול הבית, מסך וידאו ענק מראה תמונות קופים במחקר, הם נתקלו בכעס  אפילו בקרב קהילת הוטרינרים.


     

    כשמשרד NIH אליו הופניתי התעלם מבקשתי לדוח השנתי, Kemnitz נתן לי עותק, שלם ודבר לא מחוק בו. דוחות שניתנו למקרי מחקר השמיטו את שמות כל החוקרים.


     

    רוב המחקר של המחקר בעיקרו סביב האיידס, הזדקות, ותאי גזע. יש יותר מחקרים על איידס מאשר על כל נושא אחר. המרכז מוביל במחקר תאי גזע, ועל לימודי המרכז לגבי הפחתת קלוריות דובר בתכנית 60 דקות, ותכנית של Cnn.   מחקרים אחרים נוגעים למסת עצם, השתלות כליות, הפרעות בתנועה, לחץ, ופרקינסון.



    אחד המחקרים האחרונים מצא שאבות קופי מרמוט שנחשפו לריחם של ילדיהם הראו רמה גבוהה של הורמון גברי. עכשיו אנו יודעים.


     

    הדו"ח השנתי של המרכז לתקופה שמסתיימת ב 2.2009 מונה 26 מדענים עיקריים מועסקים במחקר ויותר מ 200 מדענים משניים במרכז וסניפיו. בשנה האחרונה מאמצים אלה הניבו 101 עתונים כתובים מתוכם 88 הזכירו את המרכז.  זה שהמרכז עוקב אחרי דברים כאלה זה "אוכל" למבקריו.


     

    מימון מבחוץ מעניק למרכז שם של מוסד מחקרי, אומר ריק מארלוט, מתנגד מקומי לניסויים בקופים. חוקרים מקבלים מעבדות, מועסקים, מפרסמים מאמרים שיעזרו להם להשיג הכרה מקצועית, קביעות וקידום.


     

    מארלוט עבר למדיסון ב 1992 , 8 שנים לאחר מכן מחלוקת ציבורית על פילים בגני חיות גרמה לו להיות נוכח בפגישה של ארגון Alliance for animals. בפעם הראשונה שמעתי שיש קופים במדיסון, הוא נזכר. מיד הרגשתי שזה הדבר הנתעב ביותר בעולם.


    והוא עדיין חושב כך. מארלוט בן 47 שמלמד קורסים לניהול באדווד קולג' ועוסק בייעוץ רואה את הניסויים בקופים כרעה גדולה וחולה, כזו שקשורים בה חוקרים ואנשי עתונות.


     

    ניסויים בבעלי חיים הוא אומר אינם אמינים : לפי ה Fda עצמו 92 אחוז מהתרופות נמצאו בטוחות ויעילות בבעלי חיים אינן בטוחות או משפיעות על בני אדם. חלקן אפילו מזיקות. למרות זאת עדיין הסוכנות מתעקשת שתרופות ינוסו קודם כל על בעלי חיים.


     

    לגבי המחקר בפתולוגיה של בני אדם מוסיף מארלוט, זה פשוט  מדהים שבעלי חיים שאינם בני אדם  ולא היו מודלים מוצלחים למחלות של בני אדם  והוא מטיל ספק בשימוש בקופים לחקר האיידס, הרי קופים אינם נדבקים באיידס.


     

    ההתנגדות של הארלוט אינה מדעית בעיקר מוסרית. כמו שהוא אומר זאת : "אם חוקרים הוכיחו שקופים דומים לבני אדם מבחינה קוגניטיבית, רגשית, קשרים חברתיים, עד כדי כך שהם משמשים תחליף לבני אדם במחקרים אז למה קופים מקבלים אותה התחשבות מבחינה אתית?


     

    יותר מזה, מארלוט חולק על זה שגזע אחד שליט על גזע אחר. הוא אומר שלפני 30 אלף שנה שלושה סוגי הומיניד כולל ניאנדרטלי חיו יחד. אם כולם היו שורדים הוא שואל האם החזק ביותר היה בעל זכות לעשות ניסויים על האחרים? ומה אם אתה אינך המין החזק ביותר?


     

    קיבלתי מודפס ממרכז הקופים מאות ארועים בחייו של r04040 (ראה בצד "סיפור חייו"), זה מתעד את השילשול הכרוני והפגיעות החוזרות ונשנות. אבל חוץ dna חוזר ועוד משהו קטן הקוף שלי למעשה לא שימוש לשום מחקר.


     

    עורכי הדין למען בעלי חיים שהראיתי לו את הדוחות מצא זאת דוחה.  חייו של r04040 עמדו כנגד הטענה שהתיימרה לטעון שהשימוש בו עוזר לנו. אומר ריק בוגל המתנגד הכי מפורסם של מדיסון לחקר בקופים.


    הוא לא נראה כהוכחה לכך. עד כה בחמש של חייו קרוב לודאי שהיה אומלל. ולשם מה?


     

    אבל שני החוקרים אתם היו לי ראיונות רואים זאת אחרת. הם חושבים ש r04040 עבר זאת די בקלות. לבעל החיים הזה לא היו חיים קשים  אמר אחד מהם, הוא בריא יותר מבעלי חיים אחרים מבלי להיות שמן. הטראומות שעבר הן רגילות לכאלה שעוברים עליך כשאתה מתבגר....   כמו שלשול כרוני ותקיפות חברים לתא?  


    בטח..


     

    הם אמרו שהשלשול  אצל r04040 עכשיו פחות תכוף ולא בהכרח תגובה ללחץ, אפילו שדוח המעבדה שלו מהמר שזה כן. הם אומרים שקופים שחיים בטבע, ואחד מהחוקרים  מציע שזה אפילו מלחיץ יותר, גם מתנסים בזה לעיתים. לגבי הפגיעות מקופים אחרים הוא מוסיף שזה בדיוק מה שקורה כשהם חיים בטבע.


     

    קופי רזוס במיוחד זכרים עסוקים במשחק לפעמים במשחקים אגרסיביים שתפקידם לבסס שליטה והירארכיה חברתית. החוקר אמר שאף קוף לא נהרג ע"י קוף אחר במשך 4 השנים שעבד במרכז, לפני זה עבד במעבדות לניסויים בקופים בפילדלפיה וקליפורניה). קרמניץ אמר שהיו לנו בעלי חיים שאיבדו אצבעות וחלקי גוף בקרבות, אבל המרכז בסה"כ סביבה בטוחה יחסית לכמה קרוב שמשגיחים עליהם.  היו לנו קרבות יותר רציניים בין בעלי חיים בגני חיות מאשר כאן הוסיף.


     קרמניץ מתייחס לזמן בו המרכז השאיל את בעלי החיים שלו למטרה זו.


    אך עדיין הנתונים על r04040 מראים שהוא ספג 20 פגיעות בשנת 2008 לבדה, מבלי שהגורם הפוגע יזוהה ויוסר מהקבוצה, רק בינואר  2009  r04040 הופרד מהקבוצה ושובץ עם קוף אחר.


     

    לדברי קרמניץ הצפי של חיי קוף במרכז כזה שנתון לניסויים מסוג זה הוא 26 שנה יותר מאשר חיים אופייניים בטבע. (מארלוט אינו מושפע מהקו הזה של טיעונים" ניקח אנשים, נשים אותם באותה סביבה כמו זו, נוריד מהם את הסיכונים הרגילים, ניתן להם השגחה רפואית, ואולי גם הם יחיו יותר. אז מה?)


     

    המארחים שלי הסבירו שזה לא חריג ש r04040 לא נוצל לניסויים. רוב החוקרים רוצים לחכות עד שבעל החיים מתבגרים, במעטים מאד עושים שימוש בטרם מלאו להם 5 שנים. r04040 הם אומרים יועד לפרויקט מתוכנן לגבי מחלות זיהומיות מדבקות.


    נקבע שהוא חסר התנגדות טבעית לזיהומים מה שעשה אותו נושא אידאלי למחקר זה.


     

    לחצתי על החוקרים לגבי הרגש בקופים. אלה בעלי חיים עם אינטליגנציה גבוהה בעלי יכולת לספור, לפתור בעיות, להבדיל בין סוגי מוסיקה, אפילו להזדהות (מחקר אחד מצא שקופי רזוס יעדיפו להשאר רעבים אם קבלת מזון פירושה פגיעה בקוף אחר). זה לא עצוב לראות אותם מבלים את כל חייהם בכלוב?


     

    החוקרים סירבו להמשיך בנקודה. אם אתה מסתכל על בעלי החיים, הם לא נראים מדוכאים בקביעות או עצובים אמר אחד מהם. הם נולדו כאן, מקבלים מזון ודואגים להם, והמרכז משתדל להעשיר את חייהם ככל שיכול.


     

    אחד מהם מעיר שהוא צמחוני, ומוסיף שהוא נשבע להגן על בעלי חיים.


     

    מה לגבי מקלט ? הוצע שאם בעלי חיים דרושים למחקר זה יהיה לתקופות קצובות, לאחריהן הם יוכלו לבלות שארית חייהם בסביבה יותר טבעית והולמת.


     מספר מקלטים כאלה פועלים ברחבי ארה"ב. אמי קרווין לשעבר עורכת ניסויים בקופים ניסתה ליצור אחד כזה כאן, והמרכז לאחרונה מצא בתים חדשים כולל מקלטים לקבוצת קופים של 75 קופים שלא נזקקו להם יותר למחקר.


    צמד החוקרים בחנו בזהירות השאלה שלי.


     

    אני מבין מאיפה באות השאלות אמר אחד מהם, אני מביע סימפטיה, אבל יש קשיים.


     

    דגש עיקרי מעבודת המחקר לגבי הזדקנות דורשת בעלי חיים זקנים. חוץ מזה יש את העלות: מי ישלם עבור המקלטים הללו? מי ישלם עבור קופים מחליפים במקום אלה שיעברו לשם?


     

    מבחינה פילוסופית אינני מתנגד למקלטים, מבחינה פיננסית זה סיפור אחר.


     חוץ מזה מי אומר שההליכה היא חלק הכי חשוב בכלוב? רק בגלל שבעלי חיים חיים בסביבה שונה אינה אומרת שעדיף להם כך.


    בוקר אחד הגעתי למרכז לערוך סיור נוסף. כמו בביקורים קודמים היה עלי לעבור שתי בדיקות שחפת, מה שחדש היה 30 דפים של חוקים לחתום עליהם. ....


     החוקר הזהיר אותי מחלק מהתנהגות של פרימאטים (קופי אדם), בעלי החיים הללו אפילו אותי אינם מכירים טוב, ועלולים להגיב כלפינו באגרסיביות מופגנת.


    הלכנו ללבוש לבוש מתאים (חלוק, מסיכה, כפפות).


    במעלית ליעד שלנו אחד העובדים אמר לחוקר שה"בחור" שאתם הולכים לראותו כבר הפך גדול מדי לכלוב שלו. זה נכון r04040 וחברו לתא כבר קרוב 10 קילו כל אחד מהם. החוק אומר שקופים במשקל זה עליהם כל אחד מהם להיות בשטח של 4.3 feet של רצפה וחלל, שזה 25 על 25 אינץ, אבל ב 10 קילו עליהם לקבל 6 feet.


    נכנסנו לחדר בו היו תריסר כלובים כפולים, כל אחד מהם פחות מ 4 feet בכל כיוון.


     

    r04040 וחברו היו הקופים היחידים בחדר. החוקר אומר שהחדר יישטף כרגיל כפי שעושים פעם בשבועיים, ושני אלה נעזבו מאחור ממתינים לביקור שלנו.


     

    שני הקופים התנהגו בחשדנות בתגובה לביקורנו, הם נסוגו לאחור, זרקו עצמם על סורגי הכלוב, ניסיתי לצלם אבל זה היה קשה.


     

    אחד החוקרים שאל אותי אם אני מעדיף שישימו את  r04040  מתחם קטן יותר קרוב יותר לרצפה, מה שידרוש את עזרתו של אחת מהצוות שפגשתי. בזמן שאנו ממתינים שהיא תגיע החוקר הראה לי שני חדרים אחרים גדולים יותר בסמוך, ריקים, בשל שיפוץ. כאן נאמר לי r04040 מעביר את רוב חייו, יחד עם עוד 10 קופי מקק רזוס.


     

    החוקר גם הראה לי חדר כמו של r04040  שמלא בהמון קופים, שעשו המון רעש. כל כלוב מכיל כדור פלסטיק אדום, שמספק המרכז כדי להעסיק את הקופים.


     

    לדקה הושארתי לבד בדלת של אותו חדר. לפתע קוף אחד זכר 10 קילו מזנק על קיר הכלוב לופת את החוט בכל גפיו ובפראות ואלימות שוב ושוב חובט בגופו בקיר בום בום בום !  במסדרון שני כלובים גדולים, כל אחד עם 10 קופים קטנים.  הם יושבים כתף לכתף על השלב העליון של סולם, כמו לצילום לתמונה משפחתית.


     

    אנו חוזרים לחדר של  r04040 . אשת הצוות מחזיקה כלוב מעבר, נכנסת למתחם שלו וכמו יריה הוא ממהר נחבט אל הקיר השני. רואה כמה מהר הוא עשה את זה? אומר החוקר, מסביר שהקופים למדו זאת, שזה כשמעבירים אותם. r04040 מועבר לכלוב המעבר ולמתחם הקטן במהירות.


     

    עשיתי ניסיונות לצלם את הקוף שלי r04040 אך הם נכשלו כי הוא זז בעצבנות כל הזמן גם במקומו החדש.



    הוא מביט בי בעייפות פותח את פיו באיום ברור. אפילו כשהוא מתרגל לנוכחותי, ונעשה נינוח יותר  עדיין יש פחד בעיניו.


    תהיתי מה אני עושה, מצלם אותו מנצל אותו, האם הטראומה שיצר הביקור שלי מצדיקה את זה שאני כותב על זה?



    ..............................................................




    From: primfocus-bounces@waste.org [mailto:primfocus-bounces@waste.org]

    OnBehalf Of Rick BogleSent: Sunday, May 17, 2009 12:45 AMTo:

    primfocus (primfocus)Subject:

     primfocus: My monkey: The sad life of r04040

    http://www.thedailypage.com/isthmus/article.php?article=25893

       long article:

    http://www.thedailypage.com/isthmus/article.php?article=25893

     

     


    מקבץ כתבות עתונות בעניין ניסויים בקופים (ובבעלי חיים) בישראל:


      


    עמותת "תנו לחיות לחיות" חושפת: ניסויים קשים ביותר בקופים ובחתולים נערכים במכון ויצמן


     http://www.letlive.org.il/article.php?id=633   

     


    הקופים מחכים לכם, ניסויים בקופים בר אילן


     http://www.nrg.co.il/online/35/ART/968/952.html  

     


    נאבקים למען הקופים (בר אילן)

     

    http://www.nrg.co.il/online/35/ART/966/704.html 
      


    סליחה, ענת רפואה


     

    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=360&msgid=32047312


      


    ניסויים צבאיים בבעלי-חיים (מוזכר המכון הביולוגי נס ציונה)


     http://www.anonymous.org.il/v-war.htm



      


    ניסויים בקופים בישראל – תמונת מצב



    http://www.letlive.org.il/article.php?id=521   

     


    ניסויים בקופים באוניברסיטה העברית


     http://www.anonymous.org.il/artv-malish2.html   

     


    ניסויים בקופים ובחתולים במכון ויצמן


     http://www.anonymous.org.il/art580.html   

     


    ניסויים בקופים לחקר המוח


     http://www.mcity.co.il/index.php?id=2687   

     


    תיעוד מזעזע: ניסויים בקופים במכון ויצמן


     http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3482907,00.html   

     


    נגד ניסויים בקופים באוניברסיטת בר-אילן


     http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=941&cid=246   

     


    תיעוד: כך מבצעים ניסויים אכזריים בקופים במכון ויצמן


     http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=527145
    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/5/09 18:48:
      מזעזע
        28/5/09 21:02:

      קראתי והזדעזעתי.

      פשוט נורא!

        24/5/09 11:43:

      פשוט נורא!  בוכה *
        24/5/09 09:49:

      צטט: צילי ! 2009-05-23 20:54:46

      צטט: bonbonyetta 2009-05-23 19:34:34

      צטט: צילי ! 2009-05-23 18:46:37

      זה מחיר הקידמה.

      כמו כן כאשר אדם לקה במחלה מסויימת ולא שפעת או איזה וירוס. הוא היה רוצה לדעת מה יכול לעזור לו להחלים ולהמשיך לחיות ולצערי אין דרך אחרת

       

      צילי יקרה

      אני מבינה אותך, אך קשה לי לקבל את דברייך.

      אני מאחלת לך לכולנו, לכל אחד מאתנו להיות בריא, אך הקידמה אינה פירושה רק התקדמות טכנולוגית, מדעית, כימית - הקידמה אמורה להיות גם קידמה מבחינה אנושית ערכית הומנית.

      המחלות הקשות הנוראות הבאות על המין האנושי הן תוצאה בין היתר של דרך חיים לא בריאה, מזון מתועש, זיהומי אויר ומים, חיים מלאי עקה ולחצים שונים, ולאורך זמן לא פותרים זאת, ולא ניתן לפתור זאת ע"י התעללות וגרימת סבל ליצורים אחרים. אני מאמינה שכשגורמים סבל למישהו אחד כדי לעזור למישהו אחר זה לא הולך טוב.

      הגורמים העוסקים בכך ומגלגלים את התעשיות הללו שהם גורמים רבי כח והשפעה שוטפים את מוחו של הציבור לחשוב כך, שאין ברירה, אבל אין ברירה רק למי שאינו רוצה לראותה, צריך לחפש אותה ליצור אותה.

      נכון שזה אינו פשוט ולא קל ונראה בלתי אפשרי לצאת מהמעגל הזה, וזה מעגל באמת, אבל ככל שהמדע מתקדם ממציאים תרופות חדשות ושונות עושים ניסויים קשים בבעלי חיים כה רבים, לא נמצאות תרופות למחלות קשות מסוימות, חיידקים מקבלים עמידות לתרופות והעניין ממשיך להתגלגל בלי סוף, שוב, מעגל.

      צריך למצוא דרך לצאת מהמעגל ומדרך החשיבה שאותן תעשיות מנסות לקבע אצלנו.

      לא, אני לא חושבת כמוך צילי, אני רק מחבקת אותך ומאחלת לך ולכל אחד מאתנו שיהיה בריא, כל אחד מאתנו -אדם ובעל חיים כאחת.

       

      סבל הוא סבל באשר הוא ואין להמעיט בו גם כאשר מדובר ביצור חי אחר גם אם אינו הולך על שתיים. 

       

      אמר איש חכם, אל תדון אדם עד שתעמוד...

      מצטערת,, כאן בריאות ואריכות חיים חשובה מכל דבר אחר

      אולי מי שלא היה שם במצב של רגל אחת בקבר בגיל צעיר לעולם לא יבין כמה חשוב הניסוי ולא משנה על מי ומה

      הקידמה מביאה מחלות ואני צריכה לשלם עליהן ? נראה לי יומרני לבקש ממני או מכל אדם אחר לעשות את הויתור.

      הייתי שם, ראיתי, הרחתי, מתתי, קמתי והכל בשם הפארמקולוגיה והניתוחים שמצליחים בזכות הניסויים.

       

      על אותו משקל ואף כאן הזעקה גדולה יותר יש לזעוק כי בסין הורגים אנשים והממשלה מוכרת את איבריהם לכל המרבה במחיר.

       

      כמה התרחק האדם מהטבע שלו..

      ומנכס לעצמו כל משאב, כולל את אלו שחיים סביבו, כאילו היו גם הם משאב טבע שהוא יכול לחמוס.

      הפחד שלנו מהמוות הוא גם סוג של מוטציה חברתית, החוסר קבלה של הסופיות שלנו גורמת לנו לעוות את כל התפיסות של מהי אנושיות.

      צילי, אני לא מכירה את הסיפור האישי שלך ואני לא מתיימרת להיכנס פה לנעלייך (אפילו שגם אני מתתי וקמתי בחיים אלה)

      אבל אני כן שואלת את השאלה- מי אנחנו שנקבע אילו חיים חשובים יותר ואילו פחות?

      יותר אנרגיה יכול האדם להשקיע בלהפוך את החיים שלו לבעלי משמעות ואימפקט על העולם הסובב אותו, ופחות להתעסק בפחד שמא יגמרו לו בטרם יספיק לצפות בתוכנית האהובה עליו מחר בערב.

       ובונבוניטה, תודה על הפוסט המושקע ועל הגישה הלא-צדקנית-אלא-פשוט-כואבת.

      *

        23/5/09 22:51:


      להלן קישור למאמרו של ד"ר אלעד פייגין, כירורג מומחה מבי"ח בילינסון :

       

      סקירה, שימו לב למסקנות הסופית 
      מאמר נוסף לגבי מוסריות הניסויים בבע"ח
        23/5/09 21:31:


      אוהבת קופים,

      מה עושים ?

      על מי יעשו ניסויים ?

      האם אפשר בלי לעשות

      ניסויים ומחקרים ?

      בבתי חולים לחולי נפש,

      עושים נסיונות על החולים.

      מישהו עושה משהו בנידון?

      תוהה...

       

      שנהיה בריאים,

      שבוע טוב

      אור ואהבה

      אריאלה

       

        23/5/09 20:54:

      צטט: bonbonyetta 2009-05-23 19:34:34

      צטט: צילי ! 2009-05-23 18:46:37

      זה מחיר הקידמה.

      כמו כן כאשר אדם לקה במחלה מסויימת ולא שפעת או איזה וירוס. הוא היה רוצה לדעת מה יכול לעזור לו להחלים ולהמשיך לחיות ולצערי אין דרך אחרת

       

      צילי יקרה

      אני מבינה אותך, אך קשה לי לקבל את דברייך.

      אני מאחלת לך לכולנו, לכל אחד מאתנו להיות בריא, אך הקידמה אינה פירושה רק התקדמות טכנולוגית, מדעית, כימית - הקידמה אמורה להיות גם קידמה מבחינה אנושית ערכית הומנית.

      המחלות הקשות הנוראות הבאות על המין האנושי הן תוצאה בין היתר של דרך חיים לא בריאה, מזון מתועש, זיהומי אויר ומים, חיים מלאי עקה ולחצים שונים, ולאורך זמן לא פותרים זאת, ולא ניתן לפתור זאת ע"י התעללות וגרימת סבל ליצורים אחרים. אני מאמינה שכשגורמים סבל למישהו אחד כדי לעזור למישהו אחר זה לא הולך טוב.

      הגורמים העוסקים בכך ומגלגלים את התעשיות הללו שהם גורמים רבי כח והשפעה שוטפים את מוחו של הציבור לחשוב כך, שאין ברירה, אבל אין ברירה רק למי שאינו רוצה לראותה, צריך לחפש אותה ליצור אותה.

      נכון שזה אינו פשוט ולא קל ונראה בלתי אפשרי לצאת מהמעגל הזה, וזה מעגל באמת, אבל ככל שהמדע מתקדם ממציאים תרופות חדשות ושונות עושים ניסויים קשים בבעלי חיים כה רבים, לא נמצאות תרופות למחלות קשות מסוימות, חיידקים מקבלים עמידות לתרופות והעניין ממשיך להתגלגל בלי סוף, שוב, מעגל.

      צריך למצוא דרך לצאת מהמעגל ומדרך החשיבה שאותן תעשיות מנסות לקבע אצלנו.

      לא, אני לא חושבת כמוך צילי, אני רק מחבקת אותך ומאחלת לך ולכל אחד מאתנו שיהיה בריא, כל אחד מאתנו -אדם ובעל חיים כאחת.

       

      סבל הוא סבל באשר הוא ואין להמעיט בו גם כאשר מדובר ביצור חי אחר גם אם אינו הולך על שתיים. 

       

      אמר איש חכם, אל תדון אדם עד שתעמוד...

      מצטערת,, כאן בריאות ואריכות חיים חשובה מכל דבר אחר

      אולי מי שלא היה שם במצב של רגל אחת בקבר בגיל צעיר לעולם לא יבין כמה חשוב הניסוי ולא משנה על מי ומה

      הקידמה מביאה מחלות ואני צריכה לשלם עליהן ? נראה לי יומרני לבקש ממני או מכל אדם אחר לעשות את הויתור.

      הייתי שם, ראיתי, הרחתי, מתתי, קמתי והכל בשם הפארמקולוגיה והניתוחים שמצליחים בזכות הניסויים.

       

      על אותו משקל ואף כאן הזעקה גדולה יותר יש לזעוק כי בסין הורגים אנשים והממשלה מוכרת את איבריהם לכל המרבה במחיר.

        23/5/09 19:34:

      צטט: צילי ! 2009-05-23 18:46:37

      זה מחיר הקידמה.

      כמו כן כאשר אדם לקה במחלה מסויימת ולא שפעת או איזה וירוס. הוא היה רוצה לדעת מה יכול לעזור לו להחלים ולהמשיך לחיות ולצערי אין דרך אחרת

       

      צילי יקרה

      אני מבינה אותך, אך קשה לי לקבל את דברייך.

      אני מאחלת לך לכולנו, לכל אחד מאתנו להיות בריא, אך הקידמה אינה פירושה רק התקדמות טכנולוגית, מדעית, כימית - הקידמה אמורה להיות גם קידמה מבחינה אנושית ערכית הומנית.

      המחלות הקשות הנוראות הבאות על המין האנושי הן תוצאה בין היתר של דרך חיים לא בריאה, מזון מתועש, זיהומי אויר ומים, חיים מלאי עקה ולחצים שונים, ולאורך זמן לא פותרים זאת, ולא ניתן לפתור זאת ע"י התעללות וגרימת סבל ליצורים אחרים. אני מאמינה שכשגורמים סבל למישהו אחד כדי לעזור למישהו אחר זה לא הולך טוב.

      הגורמים העוסקים בכך ומגלגלים את התעשיות הללו שהם גורמים רבי כח והשפעה שוטפים את מוחו של הציבור לחשוב כך, שאין ברירה, אבל אין ברירה רק למי שאינו רוצה לראותה, צריך לחפש אותה ליצור אותה.

      נכון שזה אינו פשוט ולא קל ונראה בלתי אפשרי לצאת מהמעגל הזה, וזה מעגל באמת, אבל ככל שהמדע מתקדם ממציאים תרופות חדשות ושונות עושים ניסויים קשים בבעלי חיים כה רבים, לא נמצאות תרופות למחלות קשות מסוימות, חיידקים מקבלים עמידות לתרופות והעניין ממשיך להתגלגל בלי סוף, שוב, מעגל.

      צריך למצוא דרך לצאת מהמעגל ומדרך החשיבה שאותן תעשיות מנסות לקבע אצלנו.

      לא, אני לא חושבת כמוך צילי, אני רק מחבקת אותך ומאחלת לך ולכל אחד מאתנו שיהיה בריא, כל אחד מאתנו -אדם ובעל חיים כאחת.

       

      סבל הוא סבל באשר הוא ואין להמעיט בו גם כאשר מדובר ביצור חי אחר גם אם אינו הולך על שתיים. 

        23/5/09 18:46:

      זה מחיר הקידמה.

      כמו כן כאשר אדם לקה במחלה מסויימת ולא שפעת או איזה וירוס. הוא היה רוצה לדעת מה יכול לעזור לו להחלים ולהמשיך לחיות ולצערי אין דרך אחרת

        23/5/09 16:08:

      פוסט חשוב מאין כמוהו.

      אנו בוחרים להדחיק את ההתעללות בבעלי חיים, רובם לניסויים ללא תועלת.

        23/5/09 14:13:

      קשה לקריאה ועצוב מאד.
        23/5/09 11:07:

      צטט: נסים גבאי 2009-05-22 06:23:57


      מבחינתי, שיילכו כל החוקרים האלה לעזאזל.

      הקוף בן אדם פי מיליון מ"בני האדם" האלה

      אני שולל כל תירוץ של חיוניות לחקר האדם - בעינויים הללו לבעלי החיים

      עצוב לי ביותר על ההתעללויות בבעלי חיים לשם התקדמות ברפואה..

      אך כל אימת שאני מעלה את זה אז סותמי לי את הפב ואומרים לי

      "את מעדיפה שיעשו ניסוים על בני אדם?"

      הפוסט שלך חשוב מאד .

      תודה על השיתוף.

      (השאיר לי טעם מר..אבל לפחות אני בענינים).

       

        23/5/09 03:47:
      תודה לך יקרה על השקעה..
      קראתי עוד הסוף ואף נכנסתי ללינקים..
      מה כבר אמור לקרות בכדיי שאנשים
      האטומים האלה יפסיקו עם הזוועות האלה?

      בעיני בינם לבין פושעי מלחמת העולם השנייה הבדל גדול אין..
      *
        22/5/09 21:16:

      כל תגובה שיש לי להגיב לנושא הזה תהיה עדינה מדי...

      וכל פעם שאני חושבת שנגמרו הדמעות... אני מופתעת מחדש 

      ובסופו של יום - הם החיות ואנחנו בני האדם... 

      לא יאומן 

      עד מתי?... זועף

       

       

       

       

        22/5/09 20:56:


      בונבון שלי שלום
      יסודי וכואב
      אבל ריאלי
      ורק עם עבודה כמו שלך
      המודעות עולה על הסטר...
        22/5/09 20:19:
      אכזרים וחסרי לב
        22/5/09 17:07:


      מזעזע ומבחיל.

      *

      נעמה

        22/5/09 16:45:
      כן ירבו כמוך.
        22/5/09 16:39:
      הלב כואב!!!
        22/5/09 16:22:

      מסכת יסורים

      שאותי מאד מעציבה

      תודה לך על ההשקעה

      כמה שאת נשמה טובה!!

        22/5/09 10:48:

      יקירתי....

      אני מוכנה לעשות ככל אשר בידי כדי לעזור כל מה זתאמרי והיהי בידי אני אעשה אבל...לקרא את זה אין לך צאנס שכזה מספיק שאני שומעת על מה הפוסט אני כבר קמלה ובוכה ...

      מזעזע זו המילה...ואני תמיד משווה את אלה שעושים את הניסויים לאלה שהתאכזרו כל כך לבני אדם.....כן הם כאלה, גם אם את לא רצית לומר את זה בפה מלא אני יכולה....

      אני רק מאחלת שלא ישאר על מה לכתוב כבר שיהיו רק דברים טובים שכל האכזריות הזו תימחק מהעולם...

      כמה עוד אפשר???

        22/5/09 10:35:

      קראתי מודעה דומה על חוות ניסויים בקופים כאן בארץ, וזה פשוט מזעזע ממנים קרן מחקר שמתעללת בחיות

       הקרובות במטענם הגנטי לבני אדם

        22/5/09 10:31:


      מנוולים !!

      [והם עוד קרויים בני אדם...]

        22/5/09 10:21:


      בוכהעצוב לי .

      יכולים לתת המון סיבות למה ניסויים לצרכים רפואיים חשובים ומסייעים בפיתוח תרופות מצילות חיים.

       שום דבר לא נותן לנו את הזכות להתעלל ולנצל בעלי חיים בצורה כה נוראה.

      אבל הטבע האנושי שמאפשר התעללות ואכזריות כלפי בני אדם ליבו קהה מול התאכזרות לבעלי חיים. בוכה

        22/5/09 09:07:


      פוסט חשוב ועצוב.

      נוראי.

      תודה בונבונייטה.

        22/5/09 09:01:

      בונבי היקרה ,

       

      פוסט קשה ועצוב וחשוב שאת מעלה את הנושאים האלה כל פעם 

       

      השינוי צריך להתחיל בכל בית בחינוך הילדים לכבד חיות ובני אדם 

       

      יש זילות של הערכים  האלו .

        22/5/09 08:22:
      עצוב מאוד !!

      בונבוניטה יקרה,

      כל הכבוד על הפוסט המושקע,

      מסכימה עם היועץ המשפטי, במקום לעשות את זה לחיות היה צריך

      לקחת את כל האנסים פדופילים רוצחים ואנסים ולהשתמש בהם למחקר.

      הלוואי שזה ישתנה...

      שיהיה לך סוף שבוע קסום,

      נעמה

        22/5/09 07:48:


      לי אין כבר מה להגיד.

      את יודעת מה אני חושבת בעניינים האלה.

        22/5/09 07:36:


      אכן קשה מאד לקרא את הדברים. תמיד זה מחזיר אותי לסרט "כוכב הקופים" למה מסור ההשכל שהיה גלום בסרט הזה לא מטפטף לנו בני האדם.

       

       

      אני בסה"כ חושב שאפשר לייעל את הרעיון ואם באמת הגיעו למסקנה שחייבים לעשות ניסויים בחיים, שיקחו את כל הפדופילים, האנסים, הפושעים והסוטים שאותם באמת החברה רוצה להקיא ויעשו בהם את הניסויים הנחוצים, ואם אפשר בלי ניסיונים בבעלי חיים, שיעזבו גם את כל בעלי החיים במנוחה.

        22/5/09 07:28:
      אני חושב שהדבר הכי עצוב זה שהם לא מתאבדים,
        22/5/09 07:23:


      במקום באמת לחקור ולעזור

      מתעללים ללא צורך בבעלי חיים.

      אבל זה לא רק בשבי.

      וחבל

      שיעשו ניסוי ויכניסו כזה מדען מטורף

      לבדו לכלוב של הקופים. שיעשה מחקר איך

      מתעללים קופים בבן אדם.

        22/5/09 07:06:


      תאוות הבצע והאטימות, שלא לומר פסיכופתיה, מובילה את החוקרים לשכן את הקופים במשך שנים רבות בתנאי כליאה הגורמים להם סבל גם אם אינם עוברים ניסויים. תמיד מדהימים אותי הכלובים הקטנים מדי - כאילו אין מספיק מקום בעולם, כאילו עוד כמה מטרים יפגעו בתזרים המזומנים של תאגיד התרופות שניזון מהמחקרים האלה. איך תעשייה שמגלגלת מיליארדים לא מצליחה להשקיע עוד כמה דולרים ועוד קצת תשומת לב ביצורים האומללים האלה?

      תודה על הפוסט.

       

       

        22/5/09 06:23:


      מבחינתי, שיילכו כל החוקרים האלה לעזאזל.

      הקוף בן אדם פי מיליון מ"בני האדם" האלה

      אני שולל כל תירוץ של חיוניות לחקר האדם - בעינויים הללו לבעלי החיים

        22/5/09 06:13:

      באמת עצוב ואכזרי....
        22/5/09 02:12:


      מודה שלא קראתי את כל הפוסט אבל בהחלט הבנתי את הפואנטה.

      התעללות בבעלי חיים למטרות ניסויים שונים שכלל לא הוכחו כיעילים לבני אדם.

      משמע - כל הניסויים הללו, לא רק שמכאיבים לבעלי החיים,  לא גם אין להם שום benifit

      אכן סיפור קשה וכואב.

       

      גם לחיות יש נשמה והן יודעות לחוש ולאהוב.

      לי אין קוף ,אבל יש לי כלב ואני מרגישה שיש לו נשמה ורגש כמו לבן אדם

       

      כוכב עבור הפוסט המושקע

      *

        22/5/09 01:42:
      יקירתי!! רק עם הגלגלת של העכבר על הפוסט היגעתי ליום שישי , אז מה יקרה כשאתחיל ליקרוא (נושא חשוב בכללותו!!)ולאיזה יום אגיע?  שבת שלום  אוהב אותךחיוך
        22/5/09 01:40:

       

      הפוסט מראה מקרוב את מה שרוב האנשים מעדיפים להדחיק,

       

      ההתעללות והאכזריות כלפי יצורים חיים.

      טענותיהם של האכזריים היא, שבכך הם מסייעים לעזור לאדם, מתקבלות בהבנה ע"י הציבור שקונה את הסיפור האנושי הזה המצוץ מן האצבע,

      והם ממשיכים להתל בציבור ולגייס עוד כספים למילוי מאוויהם הסדיסטיים.

       

      דעתי האישית שמי שמתאכזר לבע"ה לא יציק לו המצפון להתעלל בבני אדם גם ולאו דווקא אם יהיו מוגבלים שכלית או אילמים ונכים, אם רק תינתן לו האפשרות.

       

      אני ואחרים כמונו,מודעים לכל האכזריות וההתעללות בבע"ח, השאלה הנשאלת האם זה ישפיע על רוב הציבור שממאן להאמין וחסר רגישות מספיק לסבלות בעלי החיים כדי לעצור את הסבל שבני האדם גורמים לחיות על הפלנטה הזאת ?