תחת שמי אומנות הקודש
אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
פוסטים פופולאריים
-
החלק הטוב בפוסט ההוא
11/1/11 | 3001 צפיות
-
עשיתי זאת במשך 20 שנים וזו התוצאה
16/12/09 | 1435 צפיות
-
הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים
1/5/11 | 1165 צפיות
-
כל אחד צריך ...
25/3/09 | 942 צפיות
-
מירוץ נגד הזמן
15/3/09 | 633 צפיות
-
פותחת בפניכם את ביתי
3/2/11 | 989 צפיות
פוסטים אחרונים
- יצירות חדשות 12/11/19
- יצירות חדשות 12/11/19
- מבחר יצירות (ניתן ללחוץ על כל תמונה ולהגדילה למי שסופר לי רימונים) 1/11/11
- יצירות חדשות על קלף 4/5/11
- הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים 1/5/11
- פותחת בפניכם את ביתי 3/2/11
איך לכדתי את הגנב שנכנס למשרדי (מבצע סטארסקי והאטצ')
מה קרה, תרדי עכשיו, קרה לך משהו...? מה קרה? אל תשאלי שאלות, רוצי למטה...
חוטפת את משקפי השמש, רצה במסדרון ועטה על כפתור המעלית... קדימה.. נו בואי.. קדימה... לוחצת עוד לחיצה ועוד אחת, דלת המעלית נפתחת , קומה 0 קדימה... רוצי... פורצת לרחוב , הוא מופיע מולי... משקפיים עגולים על חוטמו, שחום עור, גבוה, לבוש בטרנינג כחול וחולצה לבנה. הליכה גמלונית, לידו פוסע בחור עם כיפה לבנה, תיק על הגב... הם מדברים ביניהם וצועדים נמרצות לאורך הרחוב... נעצרת לשניה, מביטה לצדדים, הוא הולך אחריהם ובאוזנו מדבר בסלולר... מהנהן לי בעיניו... אחרי.... מהנהנת בראשי, קלטתי... מאפשרת לזוג הגברים לחלוף על פני ומצטרפת לחבר שהולך אחריהם... מחזיקה את הסלולר צמוד לאוזן, כביכול מדברת, מתרחקת מהחבר ושומרת על מרחק צעדי בינהם לבינו. חוצים כביש, רמזור אדום, הם לא מחכים לירוק, עינינו עוקבות אחריהם לרחוב ממול. חוצים את הכביש, ממשיכים בעקבותיהם. אמא שלימחייגת אלי, מה קורה, איפה את... אמא, אני עכשיו במרדף, אדבר איתך עוד מעט ... מרדף? מה מרדף? אחרי מי את רודפת? אמא, אני לא יכולה עכשיו, אני חייבת לעקוב אחריהם... אני בסדר, אני לא לבד... מגיעים לקצה רחוב, הם נכנסים למבנה משרדים... מביטים בהם ממרחק... ממתינים שייצאו משם עם השלל שלהם... יוצאים... אנחנו מתפצלים, אחד חוזר לקצה הרחוב, אני נשארת בעמדת תצפית ממקום יציאתם. הם נעלמים לתוך רחוב צדדי... חוזרת לעמדת התצפית של חברי, תתרחקי הוא אומר... והסלולר עדיין באוזנו מאז... נעמדת בעמדת תצפית במרחק מטרים ממנו, עוקבת אחרי השניים, העיקר לא לאבד אותם. סירנת משטרה רחוקה נשמעת , דיי שיגרתי באיזור הזה של תל אביב, אף פעם אי אפשר לדעת מה הסיבה. ניידת מתקרבת לאיזור התצפית שלי, נעצרת בחריקת בלמים, דלתות נפתחות, שני שוטרים במדי אזרחי קופצים לרחוב, לשם, אומר להם החבר שלי, על הספסל במרחק של כחצי קילומטר, הם רצים ברחוב, שתי שניות והם עטים על הבחור שישב לו בנחת על הספסל ולא הבין מאיפה קפצו עליו שני שוטרים, ניידת נוספת מופיעה מרחוב צדדי, עוד אחת מרחוב מול האירוע אופנוע מצד שמאל והשני מימין מקיפים את כל האיזור בזמן ההתרחשות , הבחור עם הכיפה שודד משרדים באיזור יש עוד אחד אני אומרת לשוטר איפה הוא, יצא לעבוד ברחוב ההוא, מסובבת את ראשי, הנה הוא, שני שוטרים עטים עליו, לא הבין מאיפה זה בא, מנסה לאתר את חברו שבינתיים נישק חזק את הקיר של איזה בית הוא מביט בי החבר שלי, אני מסתכלת עליו, מחבקת את כתפו, משעינה ראשי סטארסקי והאטצ'... עשינו זאת, לכדנו את הגנב שנכנס למשרדי יומיים קודם, גנב לי את הארנק ובו כל המסמכים שלי כרטיסי אשראי, צי'קים ואלף שקלים. זיהינו אותו במצלמת הבניין, אותה שעת צהריים של המרדף, אותו החבר ירד לארוחת צהריים עם חבר נוסף. בלכתו ברחוב, פגש פנים מול פנים את הגנב והסתובב על צעדיו. מי אתם, שאל אותנו השוטר, אנחנו מהמשרד , לי גנבו את הארנק, בואי תעלי לניידת, אני לוקח אותך לתחנה להגיש תלונה, מסדר זיהוי ואחזיר אותך. שני שוטרים בניידת, אני מאחור, סירנה מופעלת... אלוהים ישמור, אני תיכף מקיאה את מעיי מהסחרור בכבישים. עוצרים בפתח משרדי, שניהם עולים איתי למשרד. מלווים אותי פנימה, אבטחה צמודה. לוקחת התיק, מפתחות ויוצאת איתם לניידת. כל הרחוב מלא שאלות, מה קרה איתה שככה מלווים אותה... שלוש שעות חקירה בתחנת המשטרה שמעולם לא הכרתי אותה מבפנים. נחקרת, ממלאת טפסים, מעידה על זיהוי מוחלט, מגישה תלונה והולכת. אין שוטר או שוטרת בנמצא להחזיר אותי למשרד, וטוב שכך, גם כך זה היה לי יותר מידי. מחייגת לחבר, אכלת.. עוד לא... אני מחכה לך במשרד... צועדת שעה ברחוב, מחייגת לאמא, הכל בסדר, עכשיו הכל נגמר, כבר שש בערב, פעמיים שווארמה בבקשה, עם הרבה טחינה וחריף, בינתיים מושיטה יד למונית, למשרד בבקשה, אני גמורה... נכנסת פנימה, המולה של אנשים מחכה במשרדו, מחכים לבואי, ללחוץ יד לגיבורה האמיתית...
את הארנק שלי מצאו ביום המחרת זרוק בתוך אסלת שירותים במשרד אחר באיזור.
|
פרופיל
ארכיון
תגיות
תגובות אחרונות
-
צחיתוש
בתגובה על כרטיס ברכה לחתונה ולכל אירוע
-
rinat*
בתגובה על אשת חיל
-
צחיתוש
בתגובה על ראיון עם חגית רימון
-
צחיתוש
בתגובה על הדלקת נרות שבת
-
יעל חיון
בתגובה על השם שפתי תפתח
-
יחדיו נמתיק סוד
בתגובה על שמע ישראל
תגובות (79)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה לך שבאת
ישר מהלב הרבה יותר שווה
כל הכבוד את ממש נפלאה!
החוים כאן מוזרים ואין לי כוכבים
אבל קיבלת ממני מלוא החופן ישר מהלב.
בוקיה
וואו איזה סיפור....
כל הכבוד
זהו,
אם היית רואה אותי במציאות
1.65 מ' על 55 ק"ג
זה כל הגודל
אבל שרירים ברגליים, אה... קשה להתחרות איתי
גברת קורן יקרה
איך לא ראיתי....
אוהבת אותך נשמה קדושה
נו נו, כמה אני יכולה לחכות לך
הייתי מתה להפריע לכם.. המ זה התאפקתי
תשלחי לי למייל
הוא כבר מחכה לזה
יש לו כבר את המילים
את לא יכולה ללכת ככה ולהשאיר אותי לבד...
תסתכלי על הזר בדף שלי...
אף מילה את שומעת!!! :)))
לילוש......
אי אפשר להשאיר אותך יומיים לבד?????
התגעגתי אז באתי.....
איזה תמונות יש לך איתו...את לא מאמינה.
חחחחחחחחחחחח גדול.. הם בטח היו מהעדה שלי...
למה שווארמה.. כי הייתי חייבת בשר... ובדיזינגוף סנטר, אוכלים רק פלאפל או שווארמה...
אה, אגב, הסלקטור בכניסה... זה כדי לשמור על החברים שלי כאן...
בזמן שאני לא כאן, בכל זאת לפעמים צריכה לרדוף אחרי איזה שודד
אני שמה כאן אבטחה כבדה ...
עכשיו אתה במועדון של האנשים בעולם של הגדולים....
ברוך הבא...
אבל למה שווארמה למה?
איזה כיף אני מרגיש כמו במועדון סגור. את החברה הסגורה הראשונה שלי. יום אחד שיהיה לי מלא חברים אסור את הכרטיס ואציב סלקטור בכניס.
ומה שהכי מעניין זה כמה זמן יקח עד שהחלאות יחזרו לרחוב. אני במקומכם מארגן כמה אנשים, סוחבים אותם לפינה חשוכה, שוברים להם כל עצם ועצם בידיים ומוסיפים להם כחולים בכל הגוף. יותר לא היה לכם שודים במשרדים.
פעם גרתי מול 2 אחים, לא משנה מאיזה עדה. יום אחד הם תפסו גנב בבית, פתחו את החלון והעיפו אותו למטה. שנים לא היה פריצות בשכונה.
אז למה נתת לי לרוץ ברחובות שעות,
יכולת להגיד שאת כבר התאמנת על זה...
חלאות אנושיות,
לא היה לו מזל הפעם לנבלה הזו,
הלך ברחוב כאילו אין מחר...
איך באתי לו ככה בשאנטי שלו על הספסל...
נישק את הקיר חזק...
אני אודיע לך כשמתקרב אקשן כזה, נקבע את המיקום המדוייק שלך
במשטרה יחשבו שפתחנו להם סניף מתחרה
יוניתוש יקרה שלי,
אל תצחיקי אותי
אני קוראת את הפוסטים שלך ואומרת לעצמי...
מה זה לרדוף אחרי גנב לעומת
מה שאת מצליחה לעשות בחיים
לעולם לא תצעדי לבד...
(סתם קלישאה של גברים)
אם את צריכה עזרה.. רק תגידי אני אצעד איתך בכל רחבי הארץ
גם אני חושבת ככה
בכלל אני חושבת שזו טעות לכבול אותי בקומה שלישית
כשברחוב יש אקשן כזה...
שאפו על הפעולה הנועזת
נראה לי בכלל שהמשרד לא מתאים לך, אלא פעילות במרחב...
שתיהיה שבת כייפית
בויינה חבר שלי,
אני מקבלת ממך כל הזמן מחמאות יפות...
כבר אמרתי לך כמה אני שמחה שאתה כאן....
אני מסדירה עוד את הנשימה
אל תרוצי , אני אעשה בשבילך את העבודה,
על עקבים 10 ס"מ ... בגי'נס...
מזלי שהשיער היה אסוף
עוד היו חושבים שפארה פוסט צבעה לשחור
חחחחחחחחח
גדולה את
היה פעם סרט שנקרא
חשמלית ושמה תשוקה
ועל משקל דומה זכית בכותרת
בלשית ושמה תשוקה.
עוד נישה מאתגרת בהוואי חייך.
YYYYYYYYYYY
התעייפתי, כאילו רצתי בעצמי ...
תותחית !!!
איכשהו תנסה להיות בסביבה כשמצלמים ... אני צריכה אותך ניצב...לידי
אני חושבת לעצמי, כמה פעמים גנבו ושדדו אותי
איכשהו זה יותר מידי
ואני אומרת, כל כסף שיקחו לי, לא משתווה לאפשרות של גניבת מסמכים
את מבינה מה זה לבזבז יום שלם, במשרד הפנים, הרישוי, קונסוליה צרפתית, בנקים, מה לא...
ככה, לקחו רק את המזומנים ועוד 2 כרטיסי אשראי שביטלתי מייד
לא הספיקו לבזבז ...
יותר מידי פעמים גנבו לי את הארנק...
אולי הגיע הזמן שאפסיק להיות קיבוצניקית נאיבית...
יפה לך...סיפורי בילוש-:)
*
אחלה סיפור עם סוף מחויך.
*
ענק
מתי גרסת הסרט?
מממ ..חושבת על זה עכשיו ואנחנו יכולות להיות צוות לעניין חחח
לפני כמה חודשים התנפלתי על כייס שכייס אותי בעודי עומדת בתור לקופה בסופר
אומנם תוך כדי פעולת חילוץ הארנק חטפתי מרפק לצלעות וראיתי כוכבים
אבל המשכתי בפעילות בניחושות עד שהאשפה האנושית שיחרר את הארנק
חחחחח בדיוק מה מה שעבר לי בראש תוך כדי הקריאה
לילוש את מ ל כ ה !!!!!!
כל כך אוהבת את הדרך שבה את מספרת את הדברים ...
סוף שבוע מהנה יקירתי
העיקר שסודר ועכשיו אני רואה אותך...
סיפרתי לך על זה?
אני נזכרת, אחד מבעלי החברה שאני עובדת בה
מתקשר אלי תוך כדי האקשן ושואל אותי:
תפסת אותו?
ברור אני עונה לו,
אתה מכיר אותי שאני מרפה,
אני משלימה מבצעים עד הסוף
בערך כמו שאני הולכת עד הקצה
פרסמו ידיעה בעיתון ואני פיספסתי?
כאילו מה נראה לך אהובה
הרי היה ברור לי שאת שומרת עלי שם מלמעלה
מהענן שלך
למה זה נשמע לי מוכר?
היי יקירה... התגעגעתי אליך...
את מבינה אחרי כל זה...
אני יושבת בניידת, שומעת בקשר,
כל הכבוד חברים על מהירות התגובה... שיחקתם אותה גיבורים
זה היה מפקד התחנה
עאלק גיבורים... חצי שעה עד שהם הגיעו
אני רודפת אחרי הגנבים
והם יצאו גיבורים
* יופי של סיפור
ואיזה הפי אנד נחמד
את מבינה, ככה זה
כל הזמן אומרים לך
מתקנים
מטפלים
עובדים על זה...
אהובה משהו קרה לכרטיס שלך..
אין את כל הדף בשלמותו רק פוסט מרוח על הכל..
מה קורה שם?
שלומי
אחינו ,
אחינו אתה...
מאותו הרגע שפגשנו אותך
אתה משפחה
שלא תשכח לרגע...
האחות הגדולה והאח הגדול שלך...
לילי יקרה
את מדהימה
שלומי*
אל תהססי בכלל,
מאז, הדבר הכי לא שיגרתי שקרה לי
זה נדמה לי...
אולי התאהבתי...
אולי אמרתי..
לא אמרתי שהתאהבתי...
אתה רואה יוסי
ואתה חשבת שאתה מכיר אותי כרקדנית מדהימה...
אני יודעת לרקוד על עקבים את כל הריקודים
וגם לרוץ אחרי שודדים...
בשביל זה אני צריכה רק את המשטרה זמינה
שתבוא בדיוק בזמן , כשאני מסתובבת ברחובות
אתה מבין ענף...
אני גיברוה לתפוס גנבים
לרוץ ברחוב אחרי שודד
ועוד כמה דברים הזויים שאני עושה על עקבים
אבל מה, מתה מפחד להתחתן...
איך אתה מסביר את זה?
זהו, איכשהוא הטלוויזיה כל כך אוהבת את השיעמום שהיא מציגה
ואיכשהוא היא לא מצליחה למצוא אנשים לא שיגרתיים,
איך אומר לי העו"ד ...
תגידי , מה את חתיכה כזו כל יום כשאת באה למשרד
ואני עונה,
מי יודע, אולי בדרך מהבית לעבודה, אתה יודע
הל יכול לקרות
אולי אפגוש את הטלוויזה
ואני מקווה את החלק הצבעוני שלה
תודה
איני קוראת ספרים בידוניים
אולי לכן גם איני יודעת לכתוב בדיות..
ברור אמיתי, עכשיו במשטרה לפחות מכירים אותי....
מה? אני?
את בטוחה שאת כותבת עלי?
מתי כל זה קרה?
תודה יקירה, אכן קורים לי דברים לא שיגרתיים,
איך אומרים לי מכרי,
רק לך זה יכול לקרות,
לכן, אולי, הגבר שאני אתפוס חזק כמו שאת מייחלת לי יקירה
הוא צריך להיות בלתי שיגרתי,
או מאוד שיגרתי כדי להרגיע אותי
אך אז סביר להניח שאברח...
תודה לך אהובה
היי יפה,חשבת על תסריט לסדרה בטלוויזיה?
זה אמיתי?
סחתיין עליך, כל הכבוד לילי, יש לך חוש בילוש.
איזה כיף לא לחיות חיים שגרתיים...
יום אחד פורצים לך לאתר, יום אחר גונבים לך את הארנק..
מה קורה כאן?
מישהו החליט לחדור את קירות הבטחון שלך?
האם זוהי תחילתה של פריצה אישית ?
האם הסימנים מצביעים על כך שיש בך משהו שכולם פשוט רוצים?
כן, כן יקירה,
היממת אותנו ביכולות הכתיבה המדהימה שלך,
כולנו רוצים לחדור לתוך המוח העשיר שלך ולינוק מתוכו,
לקבל פרטים מחוסר השגרה שיש בך ולהדביקם לשלנו,
הפכת לכוכב הקפה,
למקור בלתי נדלה של ידע, אהבה, חום, אומץ, פתיחות
שגורמת לקוראיך לרצות בקרבתך..
מקווה שיגיע גנב אמיתי שיצליח לגנוב את ליבך
ושתתפסי אותו חזק חזק, ולא תשחררי אותו לרשויות,
אלא תתני לו טיפול אישי כמו שרק את יודעת!!
אוהבת מאוד יקרה,
שבת קסומה ומדהימה לך..
סיגל.
ידעתי שיש על מי לסמוך
יש לנו גיבורה ב"קפה"
לקשר אותך לאיש חקירות
ידעתי אהובתי.. שאפשר לסמוך עליך!
פחד?
את?
פכככככככ!
אהבתי..!!
ואותך אוהבת תמיד..
חיבכנוף לך
והמון אהבה
חוני יקירי,
איזו עוגה בחייך...
יכולתי לאכול פיל על האש
לא זוכרת איך בכלל נגמרה לי פתאום השווארמה
ואני בקושי מסוגלת להשתלט על חצי מנה פלאפל
לא זוכרת אותי אי פעם עם תיאבון כזה כמו אז
כמה אקשן..
ואיך את מתארת את זה...
גם לי בא בסוף המרדף משהו לאכול,
יש משהו אחר חוץ משווארמה?
יש עוגה?
אלופת עולם!!
אם ייעלם לי הארנק - אדע למי לפנות : - )
דבר איתי על זה.. רק תדאג שבאותו יום לא אהיה על עקבים
זה מה זה מתסכל,
לא מבינה איך הן עשו את זה בסרטים
אני מתה על הטחינה הנוזלית הזו,
הטחינה מהילדות ששפכתי תמיד לתוך הפלאפל
בבקבוק מלא חיידקים
והחריף... חשבתי אולי ירגיע ליאת האדרנלין
שפכתי צנצנת לתוך הפיתה
נאדה, יומיים הסתובבתי כמו מלאכית של צ'ארלי
מחפשת עוד אובייקט להסתער עליו
תודה קים קים
אני שוקלת ליבור לצד של הגברים
ישששש
הייתי צריכה לכתוב 55 פוסטים כדי
שאתה תגיד את זה
תודה
סטארסקי והטץ
רק ככה.
כל הכבוד.
בעיניי זה טבעי,מה שלא טבעי בעיניי - אלה מרימי הידיים.
חברתי היקרה, כל הכבוד על התושייה!! :)
את בהחלט גיבורה ויכולה להוות מודל. אצלי לבטח היה מופיע פיק ברכיים והייתי לגמרי רחוקה מלהיות בעלת תושיה:)
בסיפורך הזכרת לי מהסיפורים של אגת'ה כריסטי,אלה ספרי הבילוש והמתח שלה, אלה שבלעתי בשקיקה:)
הישמרי לך יפתי:) ושבת נפלאה
היי לילי....
איזה סיפור.........הרגשתי כיאלו אני צועדת איתך
גיבורה אמיתית
סופשבוע רגוע ושקט
מזי
איזה תותחית!
מה היית ממליץ לי
בכל זאת להיות בלונדינית, זה שווה משהו
אף פעם לא ידעתי מי זה סטארסקי ומי זה האצ'
אתה יכול לדמיין , את כל הזמן הזה , אני סמעקב בג'נס ועקבים...
אולי אחשוב על אחת המלאכיות של צ'רלי...
יפה לך
הלוחמת בדרכים
לא אוכלת עמבה...
שמע סיפור על עמבה:
אחי לקח מאחותי את הרכב שלה לאיזו נסיעה ארוכה,
נשפכה לו צנצנת עמבה מתחת לכסא של הנהג
לא ברור מה לו ולעמבה, אנחנו מרוקאים בכלל...
שנה, אחותי מתבוססת בסירחון של העמבה ולא מבינה מאיפה זה בא
בחרבת הליסינג היו צריכים להפשיט את כל הכיסויים של הכסאות, את השטיחים
כדי להיפטר מהריח...
נראה לך אני אוכל עמבה?
יומיים האדרנלין שיגע אותי,
לא יכולתי לחשוב על דוחות אקסל
אפילו לא על כסף...
הכרזתי במשרד שאני עוזבת את ההיי טק ועוברת למשטרה
שלא לדבר על הגברים החסונים...
את כמו איירונסייד מינימום!
לא היגיע הזמן שתדנדבי למשמר האזרחי את דוקא ניראת כישרונית והסיפוק ענק מניסיון
יש לך עתיד במשטרה כבלשית.
גיבורה.
*
אחלה....
איך זה שאוורמה בלי עמבה????
לילי
אפשר להטיל עליך כמה משימות ???
נדבר על זה כבר :):)
שבת מקסימה
דיקו
אז רגע...
לא הבנתי
קוראים לך סטארסקי
או קוראים לך האץ' ?
(-:
הרפתקאה...
כל הכבוד על האומץ!.
תותחית אחותי!! תלמה ולואיז פריאריות לידך.... דרך אגב, אהבתי את הטחינה והרבה חריף...
יפה לך
ענקית
קיםקים
את הגיבורה שלי.