צילום ,צלמת ,צלם
בבלוג אני מנסה להסביר ולתאר איך נוצרים הצילומים שלי. תהליכי חשיבה ועבודה.
זה עוזר לי, כי אני צריכה לנסח ולחדד תהליכים ומחשבות.
ובנוסף - הייתי שמחה לקרוא בלוגים כאלה אצל צלמים אחרים כדי ללמוד על ההתלבטויות והפתרונות שלהם.
אני מציעה את התהליכים שלי ומקווה שאחרים יצטרפו.
פוסטים פופולאריים
-
סרט מאלף על הלמוט ניוטון
23/6/09 | 2188 צפיות
-
ים של תערוכות
8/6/11 | 1075 צפיות
-
שושקה
29/12/11 | 3180 צפיות
-
העוגות של אמא שלי ב"לאשה"
4/5/11 | 1206 צפיות
-
אייקון ישראלי
21/1/09 | 2191 צפיות
-
בבקשה תניחו לכמה מקומות ,אל תשפצו ,כדי שיהיה איפה לצלם
26/4/10 | 1687 צפיות
פוסטים אחרונים
- ממילא במוזיאון ארץ ישראל 12/6/13
- פוסט אורח ב"פריזאית" 10/6/13
- כמה דירות בהן תלויות עבודות שלי 8/6/13
- ניו זילנד ב- 30 יום ,עם מצלמת פוקט 16/5/13
- מסיבת תה קסומה לכבוד Catteliya 28/4/13
- איך אוכלים פלאפל בעיברית 20/4/13
כמה קצרים
1. מאוד הזדהתי עם מה שאמר צלם הארכיטקטורה רן ארדה בראיון ל"הארץ" לכבוד תערוכה וספר צילום חדשים - "אני לא חלק מעולם הצילום האמנותי", הוא אומר. גם אחרי יותר מ-40 שנות קריירה מקצועית, "לא מפריע לי ששמי מופיע רק בקרדיט של ‘צילום: רן ארדה'. אולי בבוא היום אתפנה לצילום אמנותי. היום, אם יש לי כמה שעות פנויות אני מתנתק מצילום. המקצוען שבי הרג את חובב הצילום שבי". לכתבה המעניינת המלאה בלינק הזה. אני דווקא כן חלק מעולם הצילום האמנותי אבל מגדירה את עצמי ,בראש ובראשונה ,כצלמת מיסחרית . זה לא נחשב היום לבון טון , אבל אני מעריכה בראש ובראשונה בעלי מקצוע ומקווה שגם אני בעלת מקצוע טובה. 2. התפרסמה השבוע כתבת אופנה ושער שצילמתי ב"שמנת"
קיבלתי על הצילומים פידבק חיובי במיוחד ,מה שמביא אותי לחשוב שלפעמים מספיק לעשות משהו יפה ונעים.
3. למרות שממש נשבר לי מכל ההמולה והחגיגות סביב 100 שנה לתל- אביב ,הסידרה "תל אביב-יפו "של ענת זלצר ומודי בר- און מרתקת , ומאחר והסטודיו שלי נמצא ביפו ב -6 השנים האחרונות, ראיתי את הפרק הראשון פעמיים , כדי לגלות איך נראו החיים באזורים שאני כל כך סקרנית לגביהם מאז שאני עוברת בהם יום יום. רחובות שלמים עם שורות של תריסים מוגפים שקקו חיים - המוני אנשים ,עגלות ,גמלים ומסחר. הפרק הבא במוצ"ש ואני ממליצה בחום.
4. "עונות" העלו באתר שלהם את הקטלוג החדש שצילמתי עבורם. אני מצרפת עמוד אחד מהקטלוג :
וגם GO UNDER ( צריך להכנס לקטגוריית אימיג' , כך במקור ,כדי לראות את הצילומים). (ד"א - העליתי כאן תמונה בלי טיפת עיבוד כי הם "פתחו" באתר את התמונות יותר מדי לטעמי).
בכולם יש גם צילומים מאחרי הקלעים.
5. האריזה שצילמתי לקולון עלתה למדפים. עכשיו אני מתכוננת לבדוק את איכות האבקה.
|
תגובות אחרונות
-
galplik
בתגובה על ים של תערוכות
-
קובי 50
בתגובה על
-
KobiShafrir
בתגובה על שושקה
-
רואים רחוק
בתגובה על ניו זילנד ב- 30 יום ,עם מצלמת פוקט
-
הקשתית
בתגובה על איך אוכלים פלאפל בעיברית
-
ron-coaching
בתגובה על הייתי חייבת
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בשביל לחשוב/להרגיש שמשהו יפה לא צריך להבין :)
תודה
מספקת אותי הבנה אחת. (יעקוב גלעד, אהוד מנור... בעיניי הם משוררים הרבה יותר מפיזמונאים)
זה לא פשוט לי להסביר למה וורהול עמוק בלבו ידע שהקליק של קאפה יוציא את וורהול האדם.
לא נשארתי לאורך זמן....הייתי חייבת לחזור, העלית פה את התמונות מ"שמנת" , זה לא בשליטתי :-)בסה"כ התעצלתי להוסיף חייכן ,לא היית צריכה ללכת לפינה
אה, זה היה מזמן. יופי לי. הלכתי לפינה.
צודקת. האינסטנט נדחף לכל מקום.
טוב ,הוויכוח משנות ה -70 , אם צילום זה אמנות ,הסתיים כבר מזמן עם הכרעה - צילום זה אמנות לכל דבר.
אז זהו , לדעתי כשפיזמונאי הוא פיזמונאי טוב אז הוא גם משורר ,בו זמנית.
ולא הבנתי את הדוגמא שהבאת עם אנדי וורהול - בבקשה הסבר
האמת גם אני לא מבינה גדולה בצילום אבל נהניתי וזה החשוב.
יום נפלא
בתור אחת שלא מבינה כ ל ו ם בצילום, אני יכולה לומר לך שכשאני מביטה בצילום, העיקר שהוא מושך אותי להביט בו ולחפש בו דברים מעניינים, הבעות, תנועות..ממש לחקור אותו.
זו אומנות בכל מקרה.
לא ממש.
("כוכבנות אינסטנט" יכולה להיות גם סוג מרענן של רפרפת).
את יודעת, לפעמים אני מדמיין את א. וורהול מתחנן להצטלם אצל
ר. קאפה. קראתי את הטקסט שלך, הוא "מצטלם" מצויין בזכות חוסר האיפור,
יש בו את החירות שלא תמיד מתממשת בעבודות מוזמנות עפ"י כללים וגבולות.
זה כמו ההבדל בין פזמונאי למשורר. ואני מאווווד מכבד פיזמונאים...
אני גם ראיתי את הסרט הזה עליה ונידהמתי ,בזמנו.
אמנית ידועה מצליחה ומוערכת מחפשת אכסניה שתציג אותה.
תמיד נדמה לנו שאצל מישהו אחר הכל מושלם ופשוט ,וזה לא.
יש לנו ציפייה שהחיים יהיו פשוטים ,אבל חלק מהחיים זה להתמודד עם קשיים.
אנחנו פשוט צריכים להיות שמחים ומרוצים עם החיים שלנו.
ולהמשיך במה שאנחנו עושים טוב.
תודה על הצילומים והבלוג ,זה משמח אותי.
אתה גם סולד מכל הכוכבנות אינסטנט הזו ,הה!
יכולתי להבין את דן ארדה. קראתי את הראיון המרתק איתו בדיוק יום לאחר סרט מרתק שראיתי על סאלי מאן בערוץ 8. חמש שנים היא עמלה על התערוכה העמוקה והיוצאת מגדר הרגיל שלה שעסקה במוות, הנצחה וקבורה. ובסוף הגלריה לא רצתה אותה בכלל והיא נאלצה להציג בוושינגטון, דומני. ההילה של תערוכות נושא אמנותיות במוזיאון נחשב לא נמשכת לנצח, לא משלמת היטב וגם לא מרנינה.
חוצה מייסע, הצילומים שלך מעולים והבלוג בכללותו.
מצויין.
תודה שרון ,על המשפטים המקסימים שלך.
בנוסף על מה שכתבת - לעשות מסחרי איכותי כמוך זו אמנות , נוכחתי שבצילום מיסחרי טוב חייבת להיות כוונה אמנותית. זו תובנה של השנים האחרונות.
תודה על שמנת.
לגבי ההגדרה -זה כמו שאת רוצה שישלמו לך על הכתיבה שלך.
אין לי אישית על מה להתלונן אבל חשוב שלי שיכבדו את הצילום המיסחרי /מיקצועי
אני גם חושבת שהקטלוג לא רלוונטי, אבל אני נוכחת לראות איך צלם כמו רן ארדה שמצלם כבר 40 שנה בערך ,זוכה לפחות התייחסות בעיתונות ובטח שבמילייה האמנותי מצלמת בת 20 שהשתתפה בתערוכה בבר מקומי.
תודה על שמנת ,זו בהחלט אני שבוחרת את הדוגמניות. אלכסנדרה די ידועה ,דווקא ,אבל בדרך כלל מצלמים אותה רק לקמפיינים של איפור , בגלל הפנים המהממות שלה , ואני החלטתי "להסתכן " ולצלם אותה כדוגמנית אופנה ולא רק פנים.
פוסט מעניין.
לעשות מסחרי איכותי כמוך
זאת אומנות.
ש.ש.
הקטלוג נשמע לי לא רלוונטי, כלומר, אולי יש צורך בהבחנה בין צילום מסחרי ואומנותי
לדידי, אני נהנית לראות מגזינים מסחריים ובהם צילומי אופנה שיכולים להיות לפעמים עוצרי נשימה
ראיתי את הצילומים שלך לשמנת, ומאוד אהבתי את העידון, הסגנון שבצילום, הניקיון
אוהבת גם את הבחירה שלך בדוגמניות, אם את זו שבוחרת אותן
בדרך כלל פחות מוכרות ויותר מיוחדות כמו למשל זו
מאז ומתמיד אהבתי ואוהבת לעסוק בתחומים שונים ולהביא לכל אחד מהם ,גם לפורטרט של בנקאי ,את האני מאמין הויזואלי והאמנותי שלי כמיטב יכולתי.
אני צלמת וזה טבעי שאני עוסקת בתחומים שונים - רפורטז'ה ,אופנה ,מסחרי, אמנות ,דומם.. זה הכל חלק מצילום.
היחס המיוחד שאמנות מקבלת בלט לי במיוחד דווקא כשהצגתי בגלריה לפני חצי שנה.
כולם התייחסו כל כך בכבוד וברצינות לעבודות שהצגתי.
אני מתייחסת באותו כבוד ובאותה רצינות גם לקטלוג אופנה או צילומים לחברת קוסמטיקה.
בהכל יש גם כוונה אמנותית -רק אז יוצאות עבודות טובות .
ולהפך - גם באמנות יש צורך ביכולת מיקצועית.
זה ממש לא משנה מה נחשב "בון טון" ומה לא.
ברגע שאת אוהבת את מה שאת עושה (ורואים את זה בצילומים ובכתיבה שלך)- זה הבון טון האמיתי.
כל השאר - פוטושופ פסיכולוגי מטופש.
אומנות ויופי יש להם מקום מאוד מכובד באומנות.
גם מסחרי ואומנות זה מכובד ואין צורך לעשות הבדלה. לא פעם המקום המסחרי הוא זה שמאפשר את האומנות הלא מסחרית, האישית יותר. אני מאמינה בבלאנס וגם שכצלמת את מהיאה איזון אומנותי איתך, הרי זה לא עניין בלי זה..ומה זה משנה אם הצלחת להביא חיים למשהו יכל להיראות שטוח.
לפי הצילומים שאני רואה, את אקלקטית, מרגיש לי שאת מביאה את זה לכל פרויקט, למרות הפוקוס במטרה.
הריגוש נמצא כמעט בכל תמונה גם אם היא ביוטי או מה שצילמת באלמנטו ועוד...
אני אוהבת את היכולת להיכנס לנישות , להתחבר לליבה שלהם ולהוציא יופי. כי אז זה לא סתם.
:-)