| בהשראת /SMS/טוויטר/פייסבוק, מפעל הפיס ערך בשבוע שעבר תחרות של כתיבת "סיפורים" של עד 140 מילים. עוד לפני הטוויטרים למינהם, נכתבו "סיפורים" כאלו שחלקם מאד חזקים. דברים מוצלחים מסוג זה, מצליחים באמצעות כמה מילים בלבד לגרום לך לבנות עולם או סיפור שלום מסביבם בראש, שזה דבר די מדהים. דברים פחות מוצלחים הם יותר התחכמויות או "ואן ליינרים" בסגנון של סטאנד אפ, וגם בזה יש חן משל עצמו. הסיפור הכי מפורסם מהסוג הזה הוא "הדינוזאור", שרק השם שלו הוא חמישית מהסיפור, והוא הולך ככה: כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם. עכשיו תנו את זה לעשרה אנשים ותקבלו עשרים פרשנויות שונות על מה זה הדינוזאור הזה... גם המינגווי בכבודו ובעצמו כתב סיפור מסוג זה: למכירה: נעלי תינוק. מעולם לא ננעלו. מצמרר, לא? די מדהים כמה אפשר להעביר בשש מילים בלבד. יצא לי בשבוע האחרון גם לנסות ולהשתעשע בקצרצרים מהסוג הזה, אבל מכיוון שהמכשיר הסלולרי היחידי שברשותי הוא מירס צבאי ארור שמאפשר רק 70 תווים, נבצר ממני להשתתף בתחרות, אבל לא נורא, יש לי את הבלוג בשביל לפרסם את הגיגי, וזה לא פחות טוב! אז הנה כמה "סיפורים" שלי, ואם מישהו בכלל טורח לקרוא את זה, הוא מוזמן לנסות להוסיף גם משלו: - המחשבה היחידה שחלפה בראשו כשבעט את הפנדל המכריע במשחק הגמר הייתה על כך שאביו לא פה בשביל לראות את זה. איזו החמצה. - תדהמתו כשהוא פתח את המזוודה וגילה בה בגדים שאינם שלו הייתה כאין וכאפס לעומת זו של מי שפתח את המזוודה וגילה בה גופה שאינה שלו. - אף אחד לא הופתע כשסיפרתי להם שבמשך שנים אני כותב למגירה. אבל זה היה סיפור אחר לגמרי כשסיפרתי להם שיום אחד המגירה כתבה אלי בחזרה. - לו היה יודע שיש לו רק שתיים כאלו, לא בטוח שהיה כל כך שש לתרום לו אחת. - דני דווקא היה בעד לחץ חברתי אבל הוא התבייש להגיד את זה כי כל הילדים האחרים בכיתה היו נגד. - הוא הסתכל במראה המרכזית ואפילו לא התלבט במצב הזה אם להאיץ או לבלום, אבל כפויי הטובה בעיתון הזכירו רק את שני הילדים המתים ולא את הכלב החי. - כשהם הבטיחו לו פרסום ותהילת עולם אם רק יעשה את מה שהם אומרים לו, הוא לא תיאר לעצמו שזה יכלול פרסומת לאקונומיקה ורצח עם. - אלמלא הפסקת החשמל, לא היה עולה במדרגות ופוגש את אשתו לעתיד, אלא משתמש במעלית ופוגש את אהבת חיו. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עד 140 מילים
לא!
עד מאה וארבעים תוים
הכוללים רווחים וסימני פיסוק.
אכן זה שעשוע נחמד...
שוקי