| היה נדמה שדמרקר יביא איתו בשורה אחרת: התיחסות כלכלית בגובה העיניים לקורא הממוצע. זה עושה שכל במאבקו להרחבת התפוצה בקרב קהלים חדשים (וכך לפחות הבטיח לי שוקן במכתבו האישי עם יציאת העיתון).הם עושים את זה אולי, בקטן, בעמודי הצרכנות והקרירה, ולעיתים רחוקות מדי (חוזרים לביה"ס, איך לקרוא את תלוש המשכורת שלי, משכתנאות - שום דבר שלא נעשה בממון של ידיעות). אבל בגדול, בכותרות הראשיות ובמוספים המיוחדים, אנחנו ממשיכים לקבל את "מאה המשפיעים", עשרת העשירים, עשרים המושבים הקרובים למרכז והמלצות נדל"ן במזרח אירופה ובמזרח הרחוק. מסתבר שהתחושה הזו משותפת לקוראים רבים. ורק לדוגמא, ישבתי עם חברה, מנהלת שיווק ותוכן שיווקי, שכבר הרבה זמן בעסק. להנאתה היא משחקת במניות וגולשת ללא הרף באתרים כלכליים (יעני: לקוחה כבושה של הכלכלונים). להפתעתי היא ביטלה לאחרונה את המנוי על הארץ וגלובס היא לא רואה ממטר. כעת היא ניזונה רק מהאינטרנט, ולדבריה, סוף סוף התפנה לה זמן גם לקרוא ספרים.אני מודה שזה עושה חשק, למרות שבתור פריק של פרסום ושיווק לא נראה לי שאצליח להתנתק מהאינפוזציה הזו בקרוב. |