כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ימי שלישי עם עדש

    אני אכתוב גם בסופ\"ש, מבטיחה

    "חגיגה"

    1 תגובות   יום שלישי, 7/8/07, 10:58

    זה קצת קשה להיות שמח כשאתה לא, גם אם כל הסביבה שלך מאושרת ומחייכת לכל עבר, כי יש סיבה לחגוג - אתה לא..

    כי אתה לא יכול להיות צבוע ולשים מסכה, לחייך ולשדר " עסקים כרגיל"

    כי הרגיל שלך, מטבעו, פסימי ולא חיובי בכלל.

    אז אתה לא, לא שמח, לא מאושר, לא מפרגן , לא נהנה, אתה סתם שם עם אותו פרצוף סתמי, משתדל לא לבכות, לא לדבר, כי הכל ייצא עקום ולא מתאים לאווירת הפסטיבל..

    אתה בוהה בנקודה בחלל, משתדל לא לחשוב על כלום, חי, נושם וגם זה קצת קשה לך , אפילו הנשימות כואבות, אבל אין ברירה, חייב לנשום, להקלת הנשימה אתה לוקח עוד שאכטה מהסיגריה.. שיהיה..מה יש להפסיד..

    אולי עוד איזו חתיכת עוגה , אומרים שסוכר טוב לנשמה, אבל אתה יודע שכבר כלום לא יעזור, אתה מביט שוב בשעון וחושב: מה, עברו רק חמש דקות??

    כאילו הזמן עצר מלכת, איך זה יכול להיות, אתה אפילו לא מסטול, אז אתה מחליט לשנות קצת אווירה, לא בכוח, אולי אלכוהול ישחרר קצת את המועקה, באופן מלאכותי כמובן, אז אתה מזמין כוסית ושותה אותה בשלוק אחד ומדליק עוד סיגריה, זה דווקא היה נחמד אתה חושב, והנה עברו עוד 3 דקות, אז אתה מזמין עוד אחת, הפעם כפול, אתה אומר, ושותה בלגימות קטנות יותר, רוצה להרגיש את התחושה המערפלת לאט לאט , וזה עוזר, אתה מרגיש , לוקח עוד שאכטה ואומר לכוסית, איזה מזל שיש לי אותך ומסיים את המשקה. 

    בנתיים אתה מגלה שעברו למוזיקה שקטה, זוגות זוגות מתארגנים ברחבה, אוחזים ידיים, מתנשקים, מתגופפים, אתה מרגיש דקירה חזקה בבטן ואי נוחות, מסתכל על הצג הדומם של הפלאפון שמסתכל עלייך בחזרה, חיוור, אתה מחליט להעיר אותו ולוחץ סתם על כפתור, הצג מחייך אלייך באורו הכחול ושותק ,

    ובאותה השנייה , נשמעת מנגינה, (עצובה כמובן..) הצג התעורר ועליו רשום שם אהובתך לשעבר, הרגשות גואים בך בבת אחת, כאילו התפוצץ לך איזה עורק ראשי במקום חשוב בגוף (הלב..) ,

    אתה לוקח את הפלאפון ורץ לשירותים , "הלו" אתה שומע את קולה המתוק מרחוק כשברקע מתנגנים להם שירים לטיניים, "איפה אתה?" היא שואלת, בקולה נשמעת נימת אכזבה, אולי כי אתה באיזושהי מסיבה ולא בוכה עליה...

    "אני בחתונה מעיקה של המשפחה של אבא שלי" אתה אומר, מנסה להעביר את המסר שאתה לא מרוצה, "רוצה להפגש אח"כ?" היא שואלת באסרטיביות אופיינית, "בכיף" אתה עונה, בישירות, בלי מסכות, כרגיל..

    אתה סוגר את הפלאפון ורץ לרחבה, פתאום אתה רוצה לחבק את כל העולם, אתה שמח, נהנה, מפרגן ומחייך, לוחץ ידיים לכולם ואפילו רוקד,

    אתה מ א ו ש ר !!!

     תראה מה זה:כוחה של מילה... כוחה של אהבה... כוחה של אישה!

    סוף.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/8/07 18:50:
      מלבד הסיגריה והסוף... בהחלט אני. :-(

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עדשית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין