פרק ראשון : http://cafe.themarker.com/view.php?t=1023061 פרק שני : http://cafe.themarker.com/view.php?t=1034625 הנשים יוצאות מהבקתה, אחת מהן ניגשת אלי, מציגה את עצמה כמגדלנה. זה המקום לציין שהמיסיונרים עושים עבודה די טובה באפריקה, ולכן השמות הנוצרים. במידה מסוימת זה הורס את האוטנטיות, אבל לשמחתי המסאים שאני הכרתי לא נטשו את המסורת עדיין, כך שיכולתי להנות מעולמם המיוחד. מגדלנה היא אשתו של סמואל - אחיו הגדול של גבריאל, ואני ישנה הלילה בבית שלהם. הציעו להביא לי דלי מהנחל להתרחץ, אבל לא ממש התחשק לי. העדפתי לדחות את זה בוקר, הייתי כבר רעבה ועייפה, ולא היה אכפת לי לישון עם כל האבק, הג'יפה, הזיעה שהתייבשה והחוויות. נכנסנו לבית, את סמואל כבר הכרתי כשרק הגענו לכפר, ומגדלנה הגישה לנו ארוחת ערב. התפריט שלי בתקופה הקרובה הולך להיות אורז עם תרד, שעועית אדומה...מעט בשר פה ושם, תפוחי אדמה ואת מרק הבשר המסורתי על הבוקר.
אף פעם לא הבנתי איך המסאים שעובדים בזנזיבר פותחים את הבוקר עם מרק בשר, למרות שהם הסבירו לי שזה מחזק את הגוף, ( הם תמיד היו עושים שרירים, צוחקים בפה מלא שיניים ועונים לשאלתי... סטרונג..... ) האמת? לא נורא בכלל ואפילו טעים, גם כשזה מחליף את הקפה של הבוקר. באפריקה למדתי לאכול בכף בלבד וגם להנות מאכילה בידיים... הבקתה - בקתת בוץ פשוטה כמו כל הבקתות בכפר. ריהוט מינימאלי מעץ, כמה תמונות לא קשורות על הקיר וזהו.
לכן מאד הופתעתי שכשמגדלנה אמרה לי שאשן במיטה שלהם, למצוא מיטה זוגית שתופסת בגודלה את כל החדר והמזרון יותר נח מכל מזרון במלון הכי מפואר שישנתי בו. כל מחאותיי לא עזרו, אני לא מפונקת, אבל הם התעקשו לישון על המחצלת בסלון. לא נעים...אבל לכי תתווכחי עם המארחים, לפעמים זה אפילו יותר פוגע בהם. סדין אדום.....לא, זו לא אזעקה לרדת למקלטים, פה בכלל לא מכירים את המושג הזה. סדין אדום פרוס על המיטה. זה זכור לי כיון שחייכתי לעצמי, המסאים האלה...הכול אדום. האדום הוא צבע שבין היתר מסמל סכנה בטבע, הלוחמים המסאים לובשים אדום על מנת להרתיע את החיות הטורפות מלהתקרב. מחר אני אמורה להיפגש עם הלוחמים בשטח, אבל למרות כל ההתרגשות העייפות מכריעה אותי די מהר. את רחש הגלים שהיה מרדים אותי בזנזיבר מחליפות נהמות האריה מרחוק, אני מרגישה מאד בטוחה ושוקעת בשינה נטולת חלומות. זה אולי הזמן לספר לכם איך הכול התחיל. לא? אבל מכיוון שאני לא אוהבת פוסטים ארוכים תאלצו לחכות לפעם הבאה...
ו...שמתם לב לדוגמן החדש של אורנג'? :) |
תגובות (67)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט משגע סליחה על האיחור
נו מתי הפעם הבאה........
הגיע הזמן כבר להמשך שיבוא........
כל כך מעלה את החשק לחזור לשם..
עולם קסום ללא ספק.
סוף סוף הגעתי לקרוא...
מרתק.
מעורר השראה וגם קצת...
קנאה...באומץ שלך...
(אשוב..)
קראתי..נהנתי...שמעתי גם את המוסיקה ועוד יותר נהנתי-:))
תודה איריסים.
*
אז אני מבינה כמה דברים
1. שהסתבכתי עם חני
2. שאמינותי אינה מוטלת בספק
3. והכי חשוב - אתה מקבל אוטו חדש....
תתחדש מותק
:)
אם לא הייתי מכיר אותך הייתי חושב שהכל מומצא
אבל מאמין לכל מילה שלך, נשבע לך באוטו שמחליפים לי מחר
אוהב'תך, עמיר *
רוצה להתייחס לשם של הבלוג שבחרת
"החיים הם לא רק שחור ולבן....."
מתבוננת בתמונות מאפריקה ורואה המון צבעוניות..
גם התמונות שעל הקירות שלהם צבעוניים...
הם בהחלט לא מסתפקים בשחור ולבן..
נ.ב.
גם בצפון תורכיה בקפדוקיה ..
אוכלים מרק עם בשר בחמש בבוקר..
לפני שיוצאים ליום העבודה.
אממ...
המרק שלהם טעים.
יש לי * בשבילך
כם אני אוהבת לאכול בכף-:)
כתבת מקסים ומפתה לנסוע ....
*
פוסט מדהים
איריס יקירתי
מחכה כבר להמשך
בשקיקה רבה.............
אחלה של סיפור
כתוב ומצולם..........
מקסים....!
*
קצת מקנא
הייתי בטנזניה בספארי וכנראה החמצתי חויה נפלאה
ביקרתי קצת בכפרים שלהם אבל לא ממש חויתי את החיים איתם
עכשיו אין ברירה חייב לחזור
;~)
מחכה להמשך (((((
תענוג גדול וכף
חודש טוב מדבורה והמון ספורים יפים
איזו חוויה מדהימה
לחיות עם המסאי - אני איתך, לגמרי .....
תזוזי קצת , תעשי מקום, אמרת המיטה גדולה ,לא?
איריס
איזה יופי!...
התמונות...החוויות...
כייף לך!
ואני...
אין מצב שהיו נותנים לי לאכול בבוקר מרק בשר...
רק קפה!
חחח
* לשבוע נפלא
מהדס
מאוד חמודים שנתנו לך מיטה לישון עליה - ועוד שלהם
מאוד יפה כל האירוח
איזה חוויה פשוט מהסרטים
איזה כיף לקרא ולהרגיש את הדז'וו שלך
מקסים
מתוקה....
כולם מחכים....ומרשים לך פוסט ארוך.....או שתנוחי לילה אחד ותמשיכי מחר....
את מדהימה
העניין הזה עם הבשר על הבוקר,
אני חייבת לנסות את זה במקום דייסת הקוואקר
מחכה להמשך, כמו בטיול אמיתי...*
יוצא דופן!
תמונות מדהימות.
מעריצה אותך.
*
אפשר שהפ'ם הבאה תהיה כבר?....
עוד..עוד.. עוד..
טעם ש עוד מחכה לפרק הבא
ג'מבו - אקוננה מטטה.
יפה,
אהבתי את "זכרונות מאפריקה" שלך.
התמונות מקסימות, כל תמונה והסיפור שלה...
יופי מתוקה....
ולגבי הרזון - זה כלום
כשחזרתי משם הייתי 53 קילו ( חכי לתמונות... )
היום אני 58
תארי לך...
:)
עכשיו אני מבינה איך את כזאת רזה...(:
חוצמזה התחלתי לעשות את שיעורי הבית שנתת לי...
מחכה לפעם הבאה*
מחכה.........*
גם אני אחכה להמשך.
נפלא*
סיננדיי את נהדרת.
מחכה לפרק הבא
נווווווווווווו????
כולנו כאן מסביב לפוויקה המתבשל לארוחת הצהריים ..
מחכים.. ומחכים... ומחכים..
חיבכנוף לך..
נפלא!
פשוט מעורר קנאה.
מחכה להמשך.
תודה שאת משתפת אותנו יופי של מסע שבוע טוב
מה פרסומות עכשיו מה????
חיבוק גדול אהובה
מצפה ומחכה לא ממש בסבלנות..
איזה כיף לך.......מקנאה.....
חוויות מרתקות עברת.
כתבה ל:
National Geographic
נקרא נפלא,
נראה נפלא,
מעניין ומושך, נו איפה ההמשך ?
קצת מפחיד שם נקרא מרחוק !
הביקתות שאני מדברת עליהן לא היו בזנזיבר אלא בתוככי היבשת, בכפר של המסאים בטנזניה
זנזיבר היה רק בסיס הסיפור, שעוד אגיע לזה,
אבל בזנזיבר גרתי אצל בחורה מקומית בבית רגיל לחלוטין
תודה על המחמאה
ומזל טוב על התוספת לשם
:)
איזו בת דודה נהדרת יש לי
האמת היא שתמיד ניראית לי כמו בת לשבט המסאי, אך במהדורה בהירה.
תקשיבי....אני ההיתי בזנזיבר לפני חודש....ראיתי במציאות את שאת מתארת הפוסט
אני חושבת שאת קולית של הלייף.....בקתות הבוץ האלה......חקוקות לי בזכרון.
אני לא ההיתי מעיזה....כמובן שאני פלצנית רמת שרונית ידועה...אבל באמת אמיצה.
ולגבי חוסר המקלחת......טוב באמת קטונתי!
אצלהם מתמזגים העולם הישן והחדש
תמונות מעניינות ונוגעות ללב
וסיפורים נפלאים
תודה תודה!
"זיכרונות מאפריקה"
לקרוא ולקנא בחוויה שעברת.
אנתרופולוגית בקפה.
מתי את חוזרת לשם לביקור?
גם אני, קוראת, מתבוננת ועוקבת בשקיקה גדולה עד לפרק הבא!
עולם ומלואו את
ובכלל לפתוח את הבוקר עם החיוך הנדיר הזה שלך!
חיבוק גדול.
(מחכה להמשך)
כמה מרגש הפוסט הנ"ל
תודה רבה לך תבורכי בבריאה והמשיכי להביא לנו את החויות הנפלאות של הטיול.
אהבתי מאוד.
מ ה מ מ ת א ח ת
נוווווווו....תמשיכי.....
נשיקה לך בובל'ה
כמו תמיד - מדהים ומרתק...
מחכה להמשכים...
ושלחי לי את התמונות - אפשר לתקן קצת את האיכות והצבעים.
איזה יופיייייייייייי
איזה מסע....
איזה כיף לך.....
נשמע פשוט נפלא...
חוויה של פעם בחיים...♥ *
רק בידיים
תודה שאת משתפת אותנו ופותחת צוהר לעולם אחר
*
* אהבתי את השיתוף
ממשיכה לעקוב אחרי
קורותיך
בהחלט מעניין
אוף איתך
כל הזמן לחכות לפעם הבאה
בתמונות הם כבר נראים מתורבתים, עם הביגוד
המערבי, עם שולחן מסודר, תמונות על הקירות
את בטוחה שזו לא היתה סדנא במצפה שיטים אצל רפיק?