דָּמְעָה בְּעַיִן פֶּצַע, כוֹאֵב דֶּלֶת נִפְתַּחַתְּ אֵין לְאָן לָרוּץ אִישׁ לֹא יְחַבֵּק.
נַעַר אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה, עוֹמֵד לְיַד דֶּלֶת בֵּיתָהּ, לָקְחָה אֶת הַפֶּרַח מְחַבֶּקֶת אַחֵר.
חוֹזֵר מִמְּשִׂימָה אָבָק מִלְחָמָה, מִתְקַלֵּחַ וְנִכְנַס לְמִיטָּה מִתְכַּרְבֵל מִשֶּׁהוּ חָסֵר.
שָׁנִים עוֹבְרוֹת ועוֹד לילה, פָּצַע טֶרֶם הַגְּלִיד, יֶלֶד מֵחַכָּה:לְחוּשׁ שְׁתֵּי יָדַיִים מְחַבְּקוֹת לְלֹא תְּמוּרָה. |