כשאת אומרת... בוא נלך לקונצרט... אז אני נזכר בשווארמה שאני הכי אוהב. זה קונצרט. הטחינה והעמבה בהופעה סוחפת..   

וכשאת מציעה ללכת לערב שירה... אז אני בודק מתי המשחק הבא של מכבי חיפה. בואי נשיר קצת. מלים בנאליות, את לא חושבת? אולי עדיף משהו אחר?  

כשאת שואלת אותי מה יש לשתות קר... אני פותח את הפריזר ומסתכל שם... על הוודקה.. היגר... הבד אפל.. ועוד כמה תופינים... וואלה, קוראת מחשבות את.

וכשאת אומרת שבא לך לעשות איתי שופינג... אני אומר.. אין בעיה.. ואני פותח את המחשב ומתחיל לחפש ציוד גלישה... ואני אומר.. בואי שבי.. תראי... תודי שבחיים לא ראית כאלה דברים יפים. 

וכשאת שואלת.. מתי תעשה סדר בבלאגן... אני מסתכל סביב ומנסה להבין.. בטוח החמצתי משהו....  

ואם את אומרת לי בעדינות שאולי אני צריך לקנות תחתונים, אני פותח את המגירה ובודק אם מישהו העלים לי אותם...  

וכשאת אומרת לי.. אולי נצא לחופשה בחו"ל... אני מייד בודק איפה הכי טוב לגלוש עכשיו.. שוב יצאת גאונה, את קוראת את המחשבות שלי, ובכלל, לא יזיק לך מעט שיזוף...  

ואם בא לך  לצאת לסרט... טוב... פה אני כמוך.... נו אף אחד לא מושלם...  

וכשאת אומרת שאנחנו צריכים לדבר... אני שואל אותך עם מי?

 וכשאת שואלת.. איפה הילדים? אני מרים את הראש וחושב... אני פה.

וכשאת אומרת לי.. דבר איתי בטלפון.. אני שואל אותך אם את מתכוונת לדבר הזה שמסמסים בו...  

וכשאת אומרת לי... תתרכז... אני חושב.. תראי איזה קטע.. לפני שאמרת את זה הייתי מה זה בפוקוס....  

ואם את אומרת... אתה לא חושב שאתה מגזים?.... אני מבין שמשהו באיכות חיים שלי הולך להידרדר... 

 אבל אני מודה... אני מתגעגע לזה...

שמישהי תגיד לי את כל הדברים האלה

וחוץ מזה שאני מת להגיע לאיזה ערב שירה טוב... של ההוא.. מהקפה.. נו.. אתם יודעים...