מוזר שגיליתי רק שנים אחרי שהספר "יצא" כמה טעויות

היו שם מבחינת סדר השירים הניקוד והפיסוק ואפילו התוכן, 

אולי כי באיזשהוא מקום ההפתעה שהוא ייצא הייתה גדולה

מהפרטים הקטנים, לא האמנתי שהוא ייצא ויותר מזה
שאני אשלח לה את הספר המודפס ביום הולדתה, ובחזרה

אקבל מעטפה ובה פתק שכתוב עליו -

"תודה, זה היה נחמד מאוד."

נגמרו לך המילים,

במכתב העשרים וחמש

יחד, תמיד נראו לי

קרובים - זכר ונקבה.

כתבת שהילדים שיר יפה,

לא הסברת למה.

רצית רק לעזור לי.

למשוך אותי מים של רגשות.

אל אגם שקט.

שאלת מה חסר לי,

מה אני צריך.

אולי זה שהייתי שם

סוער, ממצולות

ועד החוף שבו חיכית.

אולי כמוך רציתי

להשתנות בלי הרף

אך להשאר עומד.

שברירי. 

שבילים הם דרך

שהלכו בה,

שחרטו ברגליהם אחרים. 

הדרך היא בשבילנו.

לא נצטרך אפילו

צעד אחד

בחול.