חוויות מהדרך
פוסטים אחרונים
- מלנכוליה - איזה פיצוץ.... 5/12/11
- מה הם חושבים לעצמם, הגברים האלה, או סיפורו של שם 23/11/11
- איזה גאון - חזיונות בלתי פוסקים 22/11/11
- רודף צדק לא שווה רדיפה...ובכלל 20/11/11
- סיפור מהחיים - עם מרצדס לסופשבוע 6/11/11
- בהחלט לא לבעלות לב חלש 5/11/11
רומנים לא נגמרים
קראתי את זה בראיון עם מוני מושונוב המקסים ופתאום הבנתי. אותך ואותי. כי זה לא נגמר, אפילו שכבר מזמן. כי אני עדיין חושבת, בדרך הביתה, על ה - SMS ים המטורפים. כי אני עדיין פותחת את המייל, בחיל ורעדה, כי אולי. כי אני עדיין משחזרת את הפנטזיה שלך על הגינה והביחד. כי אני עדיין. ולא מצטערת אפילו לרגע על הלא. אבל הכן, איתי. כל הזמן. שלמה עם החלטתי, המושכלת, ההגיונית ולצערי - גם הצודקת. אבל לא מצליחה לשכוח את הסערה. ההתרגשות. האנרגיות שפתאום הופיעו. הריקודים מול המחבת ועם המגב. השמחה הגדולה. על החידוש. על ההפתעה. ועל הלב שנפתח פתאום שוב. אך היה גם צער, שליווה הכל ובסוף הכריע. ולכן = זה כבר אין. אלא שכמו שאומר הבן החכם והיפה של מוני, רומנים לא באמת נגמרים וגם שלנו לא .. |
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שמחתי
אחותי,
את כה צודקת.
מתי החתונה?????
מזל טוב
מסכימה לגמרי בהחלט...
רומנים לא באמת נגמרים, הם תמיד מתקיימים בראש ובזיכרון שלנו
אין לי ספק
אבל גם הסיום שלהם כאשר הכי מוצדק עד הרומן הבא הרציני ממשיכים להתקיים
הדרך לסגורם הוא להיות מרוצים מהרומן/אהבה הבאה
כמו שנאמר כבר:
הם נחרטים עמוק בזיכרון.....לטוב ולרע.
רוני (-:{
יש בזה משהו
באמירה...
אך לצלקת יש קונוטציה כה שלילית....
מישו אמר פעם שהנפש היא כמו העור...
יש פצע..
ואז הוא מגליד...
אבל תמיד נשארת צלקת...
כי הנפש עצומה, אך גם שבירה...
http://www.youtube.com/watch?v=mKq2_Mz6HMA
(-:
צודקת, כרגיל.
מנחם לדעת
למטיילת היקרה!
אי אפשר להמלט מהגורל. חשוב לצבור זכרונות טובים ונעימים ולא להפסיק לאסוף אותם.*
אסתר
חלק מהדרך,
שלב בטיול
תודה
זה כמו תינוק, שתמיד מתעורר לך ברגע שאת הכי לא מוכנה לזה....
הם תמיד צרובים אי שם עמוק בזיכרון שלנו.
וכל כך קל להעיר את הזיכרון הרדום הזה....
נשאר להנות ולכאוב את הזכרונות..
בהצלחה,כתבת יפה.