כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל עוד יש לי אותי.

    שיכורה משימחת חיים ♥

    94 תגובות   יום שבת, 23/5/09, 09:00






    אושו כתב פעם על ההבדלים בין ידיעה לידע.

    על ההבדל העצום בין ידיעה שאתה פוקח עינייך ורואה.

    לבין ידע, פירושו שמישהו אחר פקח את עינייך, דיבר על זה, ליקט את המידע מבחוץ ואתה צובר אותו. אשתדל להסביר ממה שזכור לי.

     ידע אפשרי גם אם אתה עיוור (לא עלינו) אתה יכול ללמוד הרבה על האור, אך אין כמו החוויה, ההתנסות שלך בלראות את האור.

     

    "זהירות ידע יוצר ריחוק"! האומנם?

     

    הכרת אישה, או גבר, קיימת התרגשות, התלהבות, ככל שתיהיו שעות יחד, שתכירו יותר, ככל שתדע יותר עליה תיצור את הריחוק. ככל שתדע יותר עליה, כך תרד במדרון ותשאיר את פיסגת ההתלהבות מאחורייך.

     

    ילדים לעומת זאת, ילדי תום, מביטים בפליאה, עיניהם צלולות לגמרי, ללא דעות קדומות, או רישומי עבר, ללא שיפוט, או רעיונות והתנסויות קודמים, רואים את האמת, ולא מערבבים אותה עם המציאות.

    האדם נפל בגלל הידע, משום שאכל מפרי דעת העץ.

    ידע הוא קללה אמר אושו, הגזים?

    לא יודעת עד כמה, כי ידע בהחלט יוצר ריחוק, מחסום.

    ישנם אנשים שככל שידעו יותר התרחקו מהדת.

     

    אם תקשיב, מתוך ערנות, פתיחות, ללא השוואות ושיפוט תחווה רגעים שקטים חדשים ונעימים.

    דומה שהיום כולם מחפשים....מחטטים בתוך עצמם, שואלים, מבקשים תשובות.

    צוברים עובדות, התנסויות  ומתווכחים על האמת שלהם, חושבים, בטוחים שהם יודעים.

    אמת שלהם היא רק פרשנות אישית שלהם, מתוך כל מה שהביאו איתם בתקופת חיים.

     


     

    מתי בעצם נראה את האמת? שהמיינד שלנו יירגע, לא ניתן לו מקום, יהיה שקט ללא תנועה ונקבל....פשוט כמו הילדים.(שימו ♥ כמה ילדים צוחקים ומה קורה לנו כשאנחנו מבוגרים).

     

    תובנה היא מצב של אי חשיבה, כך היא נולדה בלי מאמץ, מתוך רייקות, מתוך מקום פנוי.

    גם תוף מוציא צלילים יפים מתוך הרייקות שבו.

    כשאתה  "ריק" נינוח, רגוע, לא מתוח, לא מחפש, לא הולך לשום מקום, רק נשאר כאן עכשיו, נוכחות מלאה, קשוב, תודעה אינה תפוסה במציאות.

    אז תפסיק כבר לזוז, לחפש, להתרחק ויוצר מבלי משים ריחוק גם מבני משפחתך, שים לב, גם כשאתה יושב, אין לך צורך ברגליים ואתה מזיז אותם ומשנה כל כך הרבה תנוחות בעודך רק יושב.

     


    לפעמים אנשים נוסעים רחוק ולימים רק בכדי למצוא עוד תשובות, עוד תובנות.

     האם אנחנו זקוקים באמת לתשובות שירחיקו אותנו יותר?

    שים את ראשך בצד, משהו עמוק יותר יקרה בתוכך, רק הרגש את הרגע, קבל את מה שקורה סביבך.

    גלה מציאות חדשה, אל תיצור אותה, כי כל מה שתיצור הוא פרי דימיונך.

    יש ללכת מעבר לכל אלה, להתנקות, להתרוקן ולגלות את השלווה העמוקה, האושר העילאי והרגיעה.

    "כשאתה נקלע לפינה כזאת שההיגיון שלך נכשל, אל תתיאש, אל תרגיש חסר תיקווה.

    דווקא הרגעים האלה עשויים להתגלות כרגעי ברכה הגדולים ביותר בחייך".

    אז די לחפש עוד תשובות, לרצות לדעת עוד, כי זה רק מפחד, זה מהרצון שלך לשלוט, פחד מהלא נודע, להיות מוכן, להיות בשליטה, גם כך שזה יבוא פתאומי, תנהג בספונטניות:)

     


    וזה לא משנה אם אתה מוכר, או אלמוני, אם מישהו יודע עלייך או לא.

    אם אתה מאושר, שיכור משימחת החיים, הצלחת!, די בכך.

     

    נסה לא לקבוע את עתידך, כי אז הוא כבר לא פתוח, אתה חוזר שוב ושוב על העבר שלך, משופץ במקצת, שינויים קלים לנוחותך, אבל עדיין עבר, אל תחליט על כיוון, חייה את הרגע שיוגש לך עכשיו.


                                                            ♥

    דרג את התוכן:

      תגובות (94)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/14 13:42:
      לוקח זמן לאנשים להבין שהאושר האמיתי הוא לא בהשגת המטרה, אלא בדרך אליה...האושר האמיתי הוא בכאן ועכשיו... תודה על התובנות שמתקבלות בכל רגע ומוסיפות לידע וכייף לקרוא על עוד אנשים שמיישמים זאת, כמוך ושרק יימשך לכם עד אחרית יומיכם האושר הזה :-)
        26/2/11 06:03:
      וצ'ואנג טסה כתב פעם "אם הדג היה יודע שהוא דג, הוא היה טובע". ידע וידיעה..:)
        28/2/10 06:15:

      צטט: too many ideaes 2010-02-26 12:34:10

      אני רואה שהתחלת לחבב מאכלים הודיים.

       

       

      אממ....לא אוהבת שום דבר שמזכיר את הודו...SORRY

      לא מתחברת, לא לבגדים, לא לאוכל, לא לתבלינים ולא לנוף, רק לאנשים:)

      איך הגעת לזה בכלל? :)

        26/2/10 12:34:
      אני רואה שהתחלת לחבב מאכלים הודיים.
        19/7/09 00:26:

      צטט: עמיחי גרינולד 2009-07-12 08:26:40


      חותם כמעט על כל מילה.

      סחטיין על הדיוק.

       

      יווו איך לא ראיתי שאתה פה:) SORRY

      תודה שבאת.

        12/7/09 08:26:


      חותם כמעט על כל מילה.

      סחטיין על הדיוק.

        10/7/09 20:45:

      צטט: נודד 2009-07-10 06:31:41


      לבין ידע, פירושו שמישהו אחר פקח את עינייך, דיבר על זה, ליקט את המידע מבחוץ ואתה צובר אותו. אסביר אותו מהכתובים שזכורים לי. ידע אפשרי גם אם אתה עיוור (לא עלינו) אתה יכול ללמוד הרבה על האור, אך אין כמו החוויה, ההתנסות שלך בלראות את האור. זהירות ידע יוצר ריחוק! הכרת אישה, הכרת גבר, קיימת התרגשות, התלהבות, ככל שתיהיו שעות יחד, שתכירו יותר, ככל שתדע יותר עליה תיצור את הריחוק. לרב בדייטים, תיעלם ותחפש אחרת:) ככל שתדע יותר עליה, כך תרד במדרון ותשאיר את פיסגת ההתלהבות מאחורייך. ילדים לעומת זאת, ילדי תום, מביטים בפליאה, עיניהם צלולות לגמרי, ללא דעות קדומות, או רישומי עבר, ללא שיפוט, או רעיונות והתנסויות קודמים, רואים את האמת, ולא מערבבים אותה עם המציאות. האדם נפל בגלל הידע, משום שאכל מפרי דעת העץ. ידע הוא קללה אמר אושו, הגזים? לא יודעת עד כמה, כי ידע בהחלט יוצר ריחוק, מחסום. ישנם אנשים שככל שידעו יותר התרחקו מהדת. אם תקשיב, מתוך ערנות, פתיחות, ללא השוואות ושיפוט תחווה רגעים שקטים חדשים ונעימים. דומה שהיום כולם מחפשים....מחטטים בתוך עצמם, שואלים, מבקשים תשובות. צוברים עובדות, התנסויות ומתווכחים על האמת שלהם, חושבים, בטוחים שהם יודעים. אמת שלהם היא רק פרשנות אישית שלהם, מתוך כל מה שהביאו איתם בתקופת חיים. מתי בעצם נראה את האמת? שהמיינד שלנו יירגע, לא ניתן לו מקום, יהיה שקט ללא תנועה ונקבל....פשוט כמו הילדים.(שימו ♥ כמה ילדים צוחקים ומה קורה לנו כשאנחנו מבוגרים). תובנה היא מצב של אי חשיבה, כך היא נולדה בלי מאמץ, מתוך רייקות, מתוך מקום פנוי. גם תוף מוציא צלילים יפים מתוך הרייקות שבו. כשאתה "ריק" נינוח, רגוע, לא מתוח, לא מחפש, לא הולך לשום מקום, רק נשאר כאן עכשיו, נוכחות מלאה, קשוב, תודעה אינה תפוסה במציאות. אז תפסיק כבר לזוז, לחפש, להתרחק ויוצר מבלי משים ריחוק גם מבני משפחתך, שים לב, גם כשאתה יושב, אין לך צורך ברגליים ואתה מזיז אותם ומשנה כל כך הרבה תנוחות בעודך רק יושב. לפעמים אנשים נוסעים רחוק ולימים רק בכדי למצוא עוד תשובות, עוד הבנות. האם אנחנו זקוקים באמת לתשובות שירחיקו אותנו יותר? שים את ראשך בצד, משהו עמוק יותר יקרה בתוכך, רק הרגש את הרגע, קבל את מה שקורה סביבך. גלה מציאות חדשה, אל תיצור אותה, כי כל מה שתיצור הוא פרי דימיונך. יש ללכת מעבר לכל אלה, להתנקות, להתרוקן ולגלות את השלווה העמוקה, האושר העילאי והרגיעה. "כשאתה נקלע לפינה כזאת שההיגיון שלך נכשל, אל תתיאש, אל תרגיש חסר תיקווה. דווקא הרגעים האלה עשויים להתגלות כרגעי ברכה הגדולים ביותר בחייך". אז די לחפש עוד תשובות, לרצות לדעת עוד, כי זה רק מפחד, זה מהרצון שלך לשלוט, פחד מהלא נודע, להיות מוכן, להיות בשליטה, גם כך שזה יבוא פתאומי, תנהג בספונטניות:) וזה לא משנה אם אתה מוכר, או אלמוני, אם מישהו יודע עלייך או לא. אם אתה מאושר, שיכור משימחת החיים, הצלחת!, די בכך. נסה לא לקבוע את עתידך, כי אז הוא כבר לא פתוח, אתה חוזר שוב ושוב על העבר שלך, משופץ במקצת, שינויים קלים לנוחותך, אבל עדיין עבר, אל תחליט על כיוון, חייה את הרגע שיוגש לך עכשיו.

      למעשה אם הבנתי נכון את הרעיון הטמון אצלך זה שאדם צריך לפעול לפי הרגש ולא לפי השכל. יש בפילוסופיה גישה כזו  בולטת אצל פילוסוף ידוע אחד - ניטשה.אימרות השפר שלו ידועות ונדושות וגם גישתו השובניסטית(בדרך לאשה אל תשכח את השוט...)ונא לא לשכוח שאת חייו סיים בבית חולים לחולי נפש והיטלר יש"זהשתמש בתורתו  לביסוס תורת הגזע.לרצות לדעת עוד זה מותר האדם מן החיה .הגישה שלך לגבי עיוור ואור היא אשליה כמו לראות שחקנית מסויימת בסרט ולדמיין עליה או לשכב איתה במציאות.(עייני ג.פ.ק. על מרלין מונרו)הספונטניות היא גם אויב ההגיון כי כך יורים מהמותן. ספונטניות זה תירוץ לאי מחשבה. שינוי התנוחות בישיבה אינו כמו השינוי בשכיבה.ולחיות את הרגע נהדר...אם יודעים מה יהיה בעוד רגע או יום או שנה..האדם יצא מגן העדן של השוטים בגלל שאכל מעץ הדעת אבל מהוא עץ הדעת? אולי תחליף לויאגרה שכן כתוב וידע אדם את חווה אשתו...התאוריה שמצבים קשים מחשלים נוצרה על ידי אנשים שטוב להם כדי לטמטם את אלה שרע להם שלא ימרדו. ועד כאן מספיק לבוקר נחמד זה.

       

      הלוואי והייתי אדם ספונטני

      אין לי תירוצים לעצלות שלי.

      ואתה נשמע מאוד שכלתני

      האם הצלחת לשמור על הנישואין שלך?

      או שקמת ועזבת כי הרגש היה שם

      כמו אצל החברה הטובים שציינת את שמם.

       

       

        10/7/09 06:31:


      לבין ידע, פירושו שמישהו אחר פקח את עינייך, דיבר על זה, ליקט את המידע מבחוץ ואתה צובר אותו. אסביר אותו מהכתובים שזכורים לי. ידע אפשרי גם אם אתה עיוור (לא עלינו) אתה יכול ללמוד הרבה על האור, אך אין כמו החוויה, ההתנסות שלך בלראות את האור. זהירות ידע יוצר ריחוק! הכרת אישה, הכרת גבר, קיימת התרגשות, התלהבות, ככל שתיהיו שעות יחד, שתכירו יותר, ככל שתדע יותר עליה תיצור את הריחוק. לרב בדייטים, תיעלם ותחפש אחרת:) ככל שתדע יותר עליה, כך תרד במדרון ותשאיר את פיסגת ההתלהבות מאחורייך. ילדים לעומת זאת, ילדי תום, מביטים בפליאה, עיניהם צלולות לגמרי, ללא דעות קדומות, או רישומי עבר, ללא שיפוט, או רעיונות והתנסויות קודמים, רואים את האמת, ולא מערבבים אותה עם המציאות. האדם נפל בגלל הידע, משום שאכל מפרי דעת העץ. ידע הוא קללה אמר אושו, הגזים? לא יודעת עד כמה, כי ידע בהחלט יוצר ריחוק, מחסום. ישנם אנשים שככל שידעו יותר התרחקו מהדת. אם תקשיב, מתוך ערנות, פתיחות, ללא השוואות ושיפוט תחווה רגעים שקטים חדשים ונעימים. דומה שהיום כולם מחפשים....מחטטים בתוך עצמם, שואלים, מבקשים תשובות. צוברים עובדות, התנסויות ומתווכחים על האמת שלהם, חושבים, בטוחים שהם יודעים. אמת שלהם היא רק פרשנות אישית שלהם, מתוך כל מה שהביאו איתם בתקופת חיים. מתי בעצם נראה את האמת? שהמיינד שלנו יירגע, לא ניתן לו מקום, יהיה שקט ללא תנועה ונקבל....פשוט כמו הילדים.(שימו ♥ כמה ילדים צוחקים ומה קורה לנו כשאנחנו מבוגרים). תובנה היא מצב של אי חשיבה, כך היא נולדה בלי מאמץ, מתוך רייקות, מתוך מקום פנוי. גם תוף מוציא צלילים יפים מתוך הרייקות שבו. כשאתה "ריק" נינוח, רגוע, לא מתוח, לא מחפש, לא הולך לשום מקום, רק נשאר כאן עכשיו, נוכחות מלאה, קשוב, תודעה אינה תפוסה במציאות. אז תפסיק כבר לזוז, לחפש, להתרחק ויוצר מבלי משים ריחוק גם מבני משפחתך, שים לב, גם כשאתה יושב, אין לך צורך ברגליים ואתה מזיז אותם ומשנה כל כך הרבה תנוחות בעודך רק יושב. לפעמים אנשים נוסעים רחוק ולימים רק בכדי למצוא עוד תשובות, עוד הבנות. האם אנחנו זקוקים באמת לתשובות שירחיקו אותנו יותר? שים את ראשך בצד, משהו עמוק יותר יקרה בתוכך, רק הרגש את הרגע, קבל את מה שקורה סביבך. גלה מציאות חדשה, אל תיצור אותה, כי כל מה שתיצור הוא פרי דימיונך. יש ללכת מעבר לכל אלה, להתנקות, להתרוקן ולגלות את השלווה העמוקה, האושר העילאי והרגיעה. "כשאתה נקלע לפינה כזאת שההיגיון שלך נכשל, אל תתיאש, אל תרגיש חסר תיקווה. דווקא הרגעים האלה עשויים להתגלות כרגעי ברכה הגדולים ביותר בחייך". אז די לחפש עוד תשובות, לרצות לדעת עוד, כי זה רק מפחד, זה מהרצון שלך לשלוט, פחד מהלא נודע, להיות מוכן, להיות בשליטה, גם כך שזה יבוא פתאומי, תנהג בספונטניות:) וזה לא משנה אם אתה מוכר, או אלמוני, אם מישהו יודע עלייך או לא. אם אתה מאושר, שיכור משימחת החיים, הצלחת!, די בכך. נסה לא לקבוע את עתידך, כי אז הוא כבר לא פתוח, אתה חוזר שוב ושוב על העבר שלך, משופץ במקצת, שינויים קלים לנוחותך, אבל עדיין עבר, אל תחליט על כיוון, חייה את הרגע שיוגש לך עכשיו.

      למעשה אם הבנתי נכון את הרעיון הטמון אצלך זה שאדם צריך לפעול לפי הרגש ולא לפי השכל. יש בפילוסופיה גישה כזו  בולטת אצל פילוסוף ידוע אחד - ניטשה.אימרות השפר שלו ידועות ונדושות וגם גישתו השובניסטית(בדרך לאשה אל תשכח את השוט...)ונא לא לשכוח שאת חייו סיים בבית חולים לחולי נפש והיטלר יש"זהשתמש בתורתו  לביסוס תורת הגזע.לרצות לדעת עוד זה מותר האדם מן החיה .הגישה שלך לגבי עיוור ואור היא אשליה כמו לראות שחקנית מסויימת בסרט ולדמיין עליה או לשכב איתה במציאות.(עייני ג.פ.ק. על מרלין מונרו)הספונטניות היא גם אויב ההגיון כי כך יורים מהמותן. ספונטניות זה תירוץ לאי מחשבה. שינוי התנוחות בישיבה אינו כמו השינוי בשכיבה.ולחיות את הרגע נהדר...אם יודעים מה יהיה בעוד רגע או יום או שנה..האדם יצא מגן העדן של השוטים בגלל שאכל מעץ הדעת אבל מהוא עץ הדעת? אולי תחליף לויאגרה שכן כתוב וידע אדם את חווה אשתו...התאוריה שמצבים קשים מחשלים נוצרה על ידי אנשים שטוב להם כדי לטמטם את אלה שרע להם שלא ימרדו. ועד כאן מספיק לבוקר נחמד זה.

        9/7/09 21:57:

      צטט: נודד 2009-07-09 16:47:20

      צטט: איימי. 2009-07-09 09:19:26

      צטט: נודד 2009-07-09 06:00:00

      סמים. אלכוהול  והסם הכי ממכר=הדת נותנים לך רגיעה ושקט נפשי לאותו רגע. אם תיקח סם או תשתה אלכוהול תהיה בעננים למשך השפעתו.אם תאמין באלוהות כלשהיא תתפלל ותהיה בטוח שהוא יפתור את בעיותיך .ואתה לא צריך לשנות דבר.מה יהיה כשתתפקח? או שתמשיך באותה שיטה או שתתחיל להכניס את ההגיון לתמונה.ההגיון(והכוונה לא לכלי הנגינה העתיק)ינתח לך את המצב האמיתי ויתן את הכח לצאת ממנו וכיצד. אין דבר יותר נכון מהמציאות וכמה שהיא תהיה קשה ומסובכת כדאי לעמוד מולה ואם צריך לנסות לשנותה. בריחה ממנה היא בריחה מהחיים.

      ברור שסמים ואלכוהול זה חוסר התמודדות עם החיים

      ועל כן זוהי בריחה.

      לגבי הדת?...לא רוצה להיכנס לזה ובכל זאת איזו אימרה קטנה:

      ללא ספק יש פה הקלה מטורפת:))

      יש אנשים חזקים יותר ויש פחות, יש גם כאלה שברחו מהחיים עצמם

      מהמציאות שהכאיבה נורא.

      אני רק יכולה לכאוב אותם ולקוות שכל האחרים יצליחו להתמודד עם כל מציאות

      כואבת או מכוערת אשר תהא ויהיה בהם הידע והכוחות לשנותה.

       

       

       

      ציטוט מלנין "הדת אופיום להמונים"

       

       

      אני לא שמעתי את לנין אומר את זה:)

      אבל סחהקריצהחזק!

       

        9/7/09 16:47:

      צטט: איימי. 2009-07-09 09:19:26

      צטט: נודד 2009-07-09 06:00:00

      סמים. אלכוהול  והסם הכי ממכר=הדת נותנים לך רגיעה ושקט נפשי לאותו רגע. אם תיקח סם או תשתה אלכוהול תהיה בעננים למשך השפעתו.אם תאמין באלוהות כלשהיא תתפלל ותהיה בטוח שהוא יפתור את בעיותיך .ואתה לא צריך לשנות דבר.מה יהיה כשתתפקח? או שתמשיך באותה שיטה או שתתחיל להכניס את ההגיון לתמונה.ההגיון(והכוונה לא לכלי הנגינה העתיק)ינתח לך את המצב האמיתי ויתן את הכח לצאת ממנו וכיצד. אין דבר יותר נכון מהמציאות וכמה שהיא תהיה קשה ומסובכת כדאי לעמוד מולה ואם צריך לנסות לשנותה. בריחה ממנה היא בריחה מהחיים.

      ברור שסמים ואלכוהול זה חוסר התמודדות עם החיים

      ועל כן זוהי בריחה.

      לגבי הדת?...לא רוצה להיכנס לזה ובכל זאת איזו אימרה קטנה:

      ללא ספק יש פה הקלה מטורפת:))

      יש אנשים חזקים יותר ויש פחות, יש גם כאלה שברחו מהחיים עצמם

      מהמציאות שהכאיבה נורא.

      אני רק יכולה לכאוב אותם ולקוות שכל האחרים יצליחו להתמודד עם כל מציאות

      כואבת או מכוערת אשר תהא ויהיה בהם הידע והכוחות לשנותה.

       

       

       

      ציטוט מלנין "הדת אופיום להמונים"

        9/7/09 09:19:

      צטט: נודד 2009-07-09 06:00:00

      סמים. אלכוהול  והסם הכי ממכר=הדת נותנים לך רגיעה ושקט נפשי לאותו רגע. אם תיקח סם או תשתה אלכוהול תהיה בעננים למשך השפעתו.אם תאמין באלוהות כלשהיא תתפלל ותהיה בטוח שהוא יפתור את בעיותיך .ואתה לא צריך לשנות דבר.מה יהיה כשתתפקח? או שתמשיך באותה שיטה או שתתחיל להכניס את ההגיון לתמונה.ההגיון(והכוונה לא לכלי הנגינה העתיק)ינתח לך את המצב האמיתי ויתן את הכח לצאת ממנו וכיצד. אין דבר יותר נכון מהמציאות וכמה שהיא תהיה קשה ומסובכת כדאי לעמוד מולה ואם צריך לנסות לשנותה. בריחה ממנה היא בריחה מהחיים.

      ברור שסמים ואלכוהול זה חוסר התמודדות עם החיים

      ועל כן זוהי בריחה.

      לגבי הדת?...לא רוצה להיכנס לזה ובכל זאת איזו אימרה קטנה:

      ללא ספק יש פה הקלה מטורפת:))

      יש אנשים חזקים יותר ויש פחות, יש גם כאלה שברחו מהחיים עצמם

      מהמציאות שהכאיבה נורא.

      אני רק יכולה לכאוב אותם ולקוות שכל האחרים יצליחו להתמודד עם כל מציאות

      כואבת או מכוערת אשר תהא ויהיה בהם הידע והכוחות לשנותה.

       

       

        9/7/09 09:11:

      צטט: ענבלר 2009-07-04 11:04:38

      טבעו של המוח לחפש ידע. טבענו שלנו לחפש את המרחב בין ידע לידע.

      העץ הוא עץ הדעת, לא עץ ידע. הוא מכיל ידע וידיעה כאחד.

      מטבענו, אנחנו מגיעים לידיעה דרך הידע, רק כדי לגלות שאיננו יודעים דבר.

       את כותבת נפלא, והפוסט חכם ונהדר.

      הגעתי דרך עופר איל, דרך הפוסט על גמילתך מסיגריות. שיהיה בהצלחה. 

       

      כמה שמח לי שבאת:)

      סליחה על תגובתי המאוחרת.

       

       הצלחת לבלבל אותי עם העץ דעת שהוא לא עץ ידע, בעצם הוא גם וגם

      ולמרות הכל אנחנו לא יודעים דבר חחחח

      Thanks

       

        9/7/09 09:04:

      צטט: עידית. 2009-06-20 08:34:55


      זה כל כך מעניין, לא לדעת ממש את העתיד, ולהיות בטוח (במידה מסויימת)

      שיהיה בסדר, ושדברים נופלים באטיות על המקום שבו הם צריכים להיות

      וכמה פעמים אני שואלת את עצמי מה באישיות צריך, כדי שבאמת נהיה כאלה

      (כמו, נניח לא לברוח לחופים על הים, במחשבה ששם נירגע והכל יסתדר....)

       

      האמונה, המחשבה  שאולי יוצרת מציאות.

      אם כך באמת אין צורך ללכת עד לים, זה אפשרי גם בחדר:)

       

        9/7/09 08:03:

      צטט: ענבלר 2009-07-04 11:04:38

      טבעו של המוח לחפש ידע. טבענו שלנו לחפש את המרחב בין ידע לידע.

      העץ הוא עץ הדעת, לא עץ ידע. הוא מכיל ידע וידיעה כאחד.

      מטבענו, אנחנו מגיעים לידיעה דרך הידע, רק כדי לגלות שאיננו יודעים דבר.

       את כותבת נפלא, והפוסט חכם ונהדר.

      הגעתי דרך עופר איל, דרך הפוסט על גמילתך מסיגריות. שיהיה בהצלחה. 

      ואם היא היתה כותבת גרוע והפוסט היה מטומטם  גם אז היית מגיבה כך?

       

        9/7/09 06:00:
      סמים. אלכוהול  והסם הכי ממכר=הדת נותנים לך רגיעה ושקט נפשי לאותו רגע. אם תיקח סם או תשתה אלכוהול תהיה בעננים למשך השפעתו.אם תאמין באלוהות כלשהיא תתפלל ותהיה בטוח שהוא יפתור את בעיותיך .ואתה לא צריך לשנות דבר.מה יהיה כשתתפקח? או שתמשיך באותה שיטה או שתתחיל להכניס את ההגיון לתמונה.ההגיון(והכוונה לא לכלי הנגינה העתיק)ינתח לך את המצב האמיתי ויתן את הכח לצאת ממנו וכיצד. אין דבר יותר נכון מהמציאות וכמה שהיא תהיה קשה ומסובכת כדאי לעמוד מולה ואם צריך לנסות לשנותה. בריחה ממנה היא בריחה מהחיים.
        4/7/09 11:04:

      טבעו של המוח לחפש ידע. טבענו שלנו לחפש את המרחב בין ידע לידע.

      העץ הוא עץ הדעת, לא עץ ידע. הוא מכיל ידע וידיעה כאחד.

      מטבענו, אנחנו מגיעים לידיעה דרך הידע, רק כדי לגלות שאיננו יודעים דבר.

       את כותבת נפלא, והפוסט חכם ונהדר.

      הגעתי דרך עופר איל, דרך הפוסט על גמילתך מסיגריות. שיהיה בהצלחה. 

        20/6/09 08:34:


      זה כל כך מעניין, לא לדעת ממש את העתיד, ולהיות בטוח (במידה מסויימת)

      שיהיה בסדר, ושדברים נופלים באטיות על המקום שבו הם צריכים להיות

      וכמה פעמים אני שואלת את עצמי מה באישיות צריך, כדי שבאמת נהיה כאלה

      (כמו, נניח לא לברוח לחופים על הים, במחשבה ששם נירגע והכל יסתדר....)

        19/6/09 23:25:

      צטט: medifoot 2009-06-18 23:14:45


      פה קבור הכלב! - לא צריך לרוץ בכלל.

      כל היום אנחנו רצים - בדרך לעבודה (פקקים), לאסוף את הילדים - לפזר לחוגים - לרוץ לסופר להביא חלב......

      די מספיק - התעייפו כבר הרגליים.

      אבל ביום עושים את שחייבים, ובבית ? שמעתם פעם על טנגו, זה הקצב - אכן בשניים אבל לא בלחץ.

       

      התייחסת רק לשם הכותרת שבחרתי לתת לכיתוב

      מה את אומרת עליה? :))

      ואני לא מאמינה בעיניין הקצב, כל עוד והוא ביחד אין כל בעיה

      כל עוד חיים אחד לצידו של השנייה.

       

        18/6/09 23:14:


      פה קבור הכלב! - לא צריך לרוץ בכלל.

      כל היום אנחנו רצים - בדרך לעבודה (פקקים), לאסוף את הילדים - לפזר לחוגים - לרוץ לסופר להביא חלב......

      די מספיק - התעייפו כבר הרגליים.

      אבל ביום עושים את שחייבים, ובבית ? שמעתם פעם על טנגו, זה הקצב - אכן בשניים אבל לא בלחץ.

        4/6/09 20:24:

      צטט: ה מ ו ז ה 2009-06-02 19:33:46

      אמן על זה!

       

      ועל כל עם ישראל

      ואימרו אמן:)

        2/6/09 19:33:
      אמן על זה!
        2/6/09 19:33:
      תודה אמיר כל כוכב מנצנץחיוך
        1/6/09 04:54:

      צטט: חגית דידי 2009-05-31 16:03:49

      אז די לחפש עוד תשובות, לרצות לדעת עוד, כי זה רק מפחד, זה מהרצון שלך לשלוט, פחד מהלא נודע, להיות מוכן, להיות בשליטה, גם כך שזה יבוא פתאומי, תנהג בספונטניות:)

       

      קודם כל אהבתי את כתיבתך.

      אכן יש כאלו שמתוך צבירת הידע חשים שליטה ומתמודדים עם הפחד

      האומץ אינו חוסר פחד אלא דרך להתמודד עימו.

      בעצם לכל אדם המציאות האינדיוידואלית שלו ולא ניתן ליצור שיפוטיות לא כלפי האחר ולבטח לא כלפי עצמנו.

      בדיוק כתבתי על סגירת מעגלים...על לתת לעבר את מקומו מאחור ולאפשר לבריזה אנרגטית חדשה להיכנס..

      מה שנחוץ כתבלין עיקרי הינו השלמות.

      ברגע שאדם שלם כל שאר המלל כמו תובנה, ידע, פחד, דחף, ידיעה, שליטה וכו...הינם מכלול בתוך מסגרת השלם ויש לו את הכלים להכיל אותם נכון.

      מה ששלך שלך

      מה של האחר של האחר

      לכל אחד הצמיחה שלו...לכל דבר עיתו.

      חיבוק ממנינשיקה

       

       


      איזה חיבוק חכם נתת פה קריצה
        31/5/09 16:03:

      אז די לחפש עוד תשובות, לרצות לדעת עוד, כי זה רק מפחד, זה מהרצון שלך לשלוט, פחד מהלא נודע, להיות מוכן, להיות בשליטה, גם כך שזה יבוא פתאומי, תנהג בספונטניות:)

       

      קודם כל אהבתי את כתיבתך.

      אכן יש כאלו שמתוך צבירת הידע חשים שליטה ומתמודדים עם הפחד

      האומץ אינו חוסר פחד אלא דרך להתמודד עימו.

      בעצם לכל אדם המציאות האינדיוידואלית שלו ולא ניתן ליצור שיפוטיות לא כלפי האחר ולבטח לא כלפי עצמנו.

      בדיוק כתבתי על סגירת מעגלים...על לתת לעבר את מקומו מאחור ולאפשר לבריזה אנרגטית חדשה להיכנס..

      מה שנחוץ כתבלין עיקרי הינו השלמות.

      ברגע שאדם שלם כל שאר המלל כמו תובנה, ידע, פחד, דחף, ידיעה, שליטה וכו...הינם מכלול בתוך מסגרת השלם ויש לו את הכלים להכיל אותם נכון.

      מה ששלך שלך

      מה של האחר של האחר

      לכל אחד הצמיחה שלו...לכל דבר עיתו.

      חיבוק ממנינשיקה

        31/5/09 15:06:

      צטט: היען 2009-05-31 14:59:11

      נסה לא לקבוע את עתידך, כי אז הוא כבר לא פתוח

      אולי יש צדק, אבל חלומות היום הם עידן המחר, אז לא נורא.

       

       

      הוא לא אמר שאסור לחלום :)

      רצוי לא לקבוע, להחליט, לסגור לחסום...

      יש מקום להתווכח, רוצה? :))

        28/5/09 07:04:

      צטט: מאמי זאת אני 2009-05-27 22:18:13


      חבל שאי אפשר לככב

      חיה את הרגע כאילו וזהו הרגע האחרון

      לוקחת עושה חווה מה שבוחרת מבחירה

      לא נכנעת לנורמות וסטיגמות

       

      הכי כיף להיות אתה...את

      נהנתי לקרוא פוסט משובח

       

       

      ללא ספק....הכי כייף להיות את...אתה.

      והכי כייף שבאת לבקר אותי ונחתת פה:)

        27/5/09 22:18:


      חבל שאי אפשר לככב

      חיה את הרגע כאילו וזהו הרגע האחרון

      לוקחת עושה חווה מה שבוחרת מבחירה

      לא נכנעת לנורמות וסטיגמות

       

      הכי כיף להיות אתה...את

      נהנתי לקרוא פוסט משובח

        27/5/09 22:16:

      צטט: צוללן 2009-05-27 22:07:48


      **כוכב קריצה

      יש! אהבת  חיוךתודה :)

       

        27/5/09 22:07:

      **כוכב קריצה
        25/5/09 11:51:

      צטט: dmeir 2009-05-25 04:55:20

       *

      תודה על הפוסט.

      חיוך

       

      תודה על ש...באת:) חיוך

        25/5/09 04:55:

       *

      תודה על הפוסט.

      חיוך

        24/5/09 20:36:

      צטט: רוח כחומר 2009-05-24 19:49:53

      כ"כ נכון - למעשה אנחנו חיים בעידן שמאופיין בכל כך הרבה ידע וכ"כ מעט ידיעה - והתוצאות הן כה הרסניות...

       

       


      הנה הגורו שלי קריצהאיזה כייף שבאת, תודה:)
        24/5/09 19:49:
      כ"כ נכון - למעשה אנחנו חיים בעידן שמאופיין בכל כך הרבה ידע וכ"כ מעט ידיעה - והתוצאות הן כה הרסניות...
        24/5/09 06:13:

      צטט: too many ideaes 2009-05-23 21:28:50

         שלום איימי.האושו שלי (קהלת),אמר: מוסיף דעת מוסיף מכאוב.לא אמר קללה. אמר גם,שאי אפשר לתפוס את כל הווית היקום והקיום.ככה בנוי העולם (לדעתו).ברור גם,שמרגע שאנו לומדים לבטא רגשות באמצעות דיבור - אנו מגבילים את עצמינו לאמצעי מאוד ספציפי של ביטוי.(עיין ערך כל מיני קורסים שאומרים לך- תקשיב לשפת הגוף יותר מלדיבורים).במיוחד בתקופתינו - יש המון "רעש" בחוץ.אדם מופצץ מבוקר עד ערב ברדיו טלביזיה פירסומות,פרסונות,תכתיבים,לחצים,אלוהים,ילדים,העתיד והעבר,ומה לא.פלא בכלל שאנו יכולים להתרכז במשהו.(בטח שהאמא תצעק על הילד בסופר: או ש...או ש...אבל זה לא משפיע עליו כמובן,כי הוא רגיל לצרחות מבית הספר...)

         לא חושב שאפשר להגיד לעצמך: שמע,תירגע,הפחד לא רלבנטי,וכדו'.רגשות לא מושפעות מדיבורים או מהגיון.הדרך לדבר עם רגשות היא למצוא איפה הן מאוכסנות (בגוף.בתאים),ולדבר בשפה שהגוף מבין.בשפה פיזית.יש כל מיני שיטות ישירות ועקיפות.

         חושב גם,שאי אפשר להכריח את עצמך להיות במצב נפשי מסויים,אלא אם אתה אדם מאוד מיוחד.בני אדם רגילים,זקוקים לסמלים וטקסים.אנו הולכים למקומות/אירועים/מפגשים שיעזרו לנו לרומם את הרוח,או לחוות דברים מסויימים.מוסיקה,ים,מצוקי דרגות,וכו.

         שיהיה לנו שבוע טוב,(גם למעשנים),ותודה שהעלת נושא חשוב זה.  מני.

       

      24 ימים ללא סיגריה.

      אתמול נשאלתי כמה ימים בדיוק אני לא מעשנת ולא ידעתי לענות, נעשה קל יותר:)

      תודה לך על תגובה כל כך יפה ורצינית.

      גם אני מעדיפה את קהלת שאמר מוסיף דעת, מוסיף מכאוב. (לא אחת הביא על עצמו קללה).

      כתבת שאי אפשר להכריח להיות במצב נפשי מסויים.

      אין פה להכריח, יש צורת חיים שעל בירכיה גדלת והיא טובה לך, יש בחירה, העדפה שצורת חיים זוראוייה בכל מצב

      היא קלה יותר, נעימה יותר, רק לדעת לנשום נכון וגם כשדינמיקה סוערת נכנסת, אתה כבר יודע אחר, מתמודד בייתר קלות.

      יודע להחזיר את האוויר כאן ועכשיו גם אם כלום לא יסתדר לך, כי מצבך הנפשי מסוגל לבחור ואתה סומך עליו שבזכותו

      אתה מגיע להיכן שאתה מגיע! וטוב לך עם זה ואתה עוצר ושואל....אבל איך לעזאזל ההורים שלי,

      מאיפה אבא שלי יואמא שלי דע לחיות כך.

        24/5/09 06:03:

      צטט: wild 2009-05-23 21:29:25


      ואני לך יקירה

      אוהב את שאת כותבת

      כוכב ענקי מאחר ואין ולא ניתן לחלק את הירח

      וויילד

       

      ילדים נולדים עם הכנה לקריאה. הדחף לפענח תבניות מובנה בתוכנו.
      - גויס קורטק פטרול

       

       

      תודה לך ווילדי.

      תמיד בא עם ציטוט שאני כל כך אוהבת.

      אז תודה על תגובה מקסימה וכוכב ממש ענקקריצה

        23/5/09 23:24:

      צטט: גילוש 6660 2009-05-23 21:34:27


      מקסים.

      אם אנחנו לא מרוקנים את המוח,

      יש לנו MORE OF THE SAME....

      צריך לרוקן את הכוס כדי לאפשר

      לדברים חדשים להכנס...*

       

      את יודעת שלנזיר לא היה באמת פרארי למכור ? :)

      אבל וואלה, הבאת משהו שמתאים לי!

      או לנקות את המוח (את הגינה מהיבלית).

        23/5/09 21:34:


      מקסים.

      אם אנחנו לא מרוקנים את המוח,

      יש לנו MORE OF THE SAME....

      צריך לרוקן את הכוס כדי לאפשר

      לדברים חדשים להכנס...*

        23/5/09 21:29:


      ואני לך יקירה

      אוהב את שאת כותבת

      כוכב ענקי מאחר ואין ולא ניתן לחלק את הירח

      וויילד

       

      ילדים נולדים עם הכנה לקריאה. הדחף לפענח תבניות מובנה בתוכנו.
      - גויס קורטק פטרול
        23/5/09 21:28:

         שלום איימי.האושו שלי (קהלת),אמר: מוסיף דעת מוסיף מכאוב.לא אמר קללה. אמר גם,שאי אפשר לתפוס את כל הווית היקום והקיום.ככה בנוי העולם (לדעתו).ברור גם,שמרגע שאנו לומדים לבטא רגשות באמצעות דיבור - אנו מגבילים את עצמינו לאמצעי מאוד ספציפי של ביטוי.(עיין ערך כל מיני קורסים שאומרים לך- תקשיב לשפת הגוף יותר מלדיבורים).במיוחד בתקופתינו - יש המון "רעש" בחוץ.אדם מופצץ מבוקר עד ערב ברדיו טלביזיה פירסומות,פרסונות,תכתיבים,לחצים,אלוהים,ילדים,העתיד והעבר,ומה לא.פלא בכלל שאנו יכולים להתרכז במשהו.(בטח שהאמא תצעק על הילד בסופר: או ש...או ש...אבל זה לא משפיע עליו כמובן,כי הוא רגיל לצרחות מבית הספר...)

         לא חושב שאפשר להגיד לעצמך: שמע,תירגע,הפחד לא רלבנטי,וכדו'.רגשות לא מושפעות מדיבורים או מהגיון.הדרך לדבר עם רגשות היא למצוא איפה הן מאוכסנות (בגוף.בתאים),ולדבר בשפה שהגוף מבין.בשפה פיזית.יש כל מיני שיטות ישירות ועקיפות.

         חושב גם,שאי אפשר להכריח את עצמך להיות במצב נפשי מסויים,אלא אם אתה אדם מאוד מיוחד.בני אדם רגילים,זקוקים לסמלים וטקסים.אנו הולכים למקומות/אירועים/מפגשים שיעזרו לנו לרומם את הרוח,או לחוות דברים מסויימים.מוסיקה,ים,מצוקי דרגות,וכו.

         שיהיה לנו שבוע טוב,(גם למעשנים),ותודה שהעלת נושא חשוב זה.  מני.

        23/5/09 21:03:

      צטט: ...blue 2009-05-23 20:58:14

      הדברים שכתבת כאן עושים סדר במחשבות

      וגם אם נדמה שהם היו ברורים כשמש,

      הצלחת לגרום לנו לשנן אותם שוב ולהפנים..

       

      שבוע נפלא איימי :)

       

       

      היי אסף,

      אני לא יודעת כמה הדברים ברורים או עד כמה חוב לאמצם.

      אנשים היום חופרים בתוך עצמם בגילוי האני שלהם ואולי זה גם שלב נכון לפני התיאוריה של אושו.

      מה אני כבר יודעת חחח

      שבוע נפלא גם לך.

      חייבת לך תשובה אחזור אלייך מחר ברשותך.נשיקה

        23/5/09 21:01:

      צטט: בלי ניק 2009-05-23 19:29:45

      כשאתה נקלע לפינה כזאת שההיגיון שלך נכשל, אל תתיאש, אל תרגיש חסר תיקווה.

      דווקא הרגעים האלה עשויים להתגלות כרגעי ברכה הגדולים ביותר בחייך".

       

       

      משפט גדול!!!

      תודה על הכתבה המעניינת

      *

      שבוע טוב

      תודה שבאת ועוד עם כוכב

      עכשיו הפוסט מואר יותר:)

      שבוע טוב גם לך.

       

        23/5/09 20:59:

      צטט: ערן הנדלר 2009-05-23 19:53:51

      הי איימי

      לא הייתי מוותר על ידע ועל רכישת עוד ידע, בדיוק כמו שלא הייתי מוותר על השלווה, הקבלה והיכולת "לשים ת'ראש בצד" (לפעמים) ולחיות את הרגע. אני לא חושב שיש סתירה בין הדברים. להיפך - דעות קדומות נגרמות לרוב בגלל חוסר ידע..

      לפני 2500 שנה, בסין, כתב לאו צה את ספר הטאו. מדהים עד כמה הוא רלוונטי גם היום.

      בחרתי לצטט מהספר (תרגום - ניסים אמון) תגובה לפוסט שלך:

       

      בימי קדם

      הטובים שבאנשים למדו

      כדי להיות נבונים

      לא כדי להיות משכילים

       

      היום האנשים מתוכחים

      כי צפוף להם

      יותר מדי בראש

       

      לפיכך

      השליטה רק מדעת היא אסון

      אבל אם אפשר בהסח הדעת

      יבואו ברכה וביטחון

       

      הזוכר תמיד את שני אלה

      ידע את סגולת המופת...

       

      נשמע נחמד להגיד לא הייתי מוותר על הידע באותה נשימה, כשם שלא היית מוותר על השלווה.

      השאלה אם השלווה קיימת אצלך:)

      אצלנו, ברובינו התשובה היא לא, אנחנו מחפשים עבודה, הצלחה, קידום, רצים לסדנאות בחיפוש אחר עצמינו.

      מחפשים זוגיות או עובדים עליה, אנחנו בדרכים לא זהירים, מנומסים או מקיימים את החוקים כי אנחנו בטלפון

      תוך כדי הדלקת עוד סיגריה וכיבוי הרדיו אולי, בכדי לא לשמוע את החדשות המכעיסות.

      אושו מאמין שהוא יודע איך להוביל אותך, אותי אותנו אל השלווה.

      הזכרתי את ההבדלים של ידע לידיעה.

      דעות קדומות לא מתקיימות בגלל חוסר ידע כפי שכתבת, נהפוכו.

       כי אם הביאו את הידע שצברו עד כה מחוויות והתנסויות.

      הם שהובילו אותנו לאמת שלנו. 

      תודה שבאת:)

       

        23/5/09 20:58:

      הדברים שכתבת כאן עושים סדר במחשבות

      וגם אם נדמה שהם היו ברורים כשמש,

      הצלחת לגרום לנו לשנן אותם שוב ולהפנים..

       

      שבוע נפלא איימי :)

        23/5/09 19:53:

      הי איימי

      לא הייתי מוותר על ידע ועל רכישת עוד ידע, בדיוק כמו שלא הייתי מוותר על השלווה, הקבלה והיכולת "לשים ת'ראש בצד" (לפעמים) ולחיות את הרגע. אני לא חושב שיש סתירה בין הדברים. להיפך - דעות קדומות נגרמות לרוב בגלל חוסר ידע..

      לפני 2500 שנה, בסין, כתב לאו צה את ספר הטאו. מדהים עד כמה הוא רלוונטי גם היום.

      בחרתי לצטט מהספר (תרגום - ניסים אמון) תגובה לפוסט שלך:

       

      בימי קדם

      הטובים שבאנשים למדו

      כדי להיות נבונים

      לא כדי להיות משכילים

       

      היום האנשים מתוכחים

      כי צפוף להם

      יותר מדי בראש

       

      לפיכך

      השליטה רק מדעת היא אסון

      אבל אם אפשר בהסח הדעת

      יבואו ברכה וביטחון

       

      הזוכר תמיד את שני אלה

      ידע את סגולת המופת...

        23/5/09 19:29:
      כשאתה נקלע לפינה כזאת שההיגיון שלך נכשל, אל תתיאש, אל תרגיש חסר תיקווה.

      דווקא הרגעים האלה עשויים להתגלות כרגעי ברכה הגדולים ביותר בחייך".

       

       

      משפט גדול!!!

      תודה על הכתבה המעניינת

      *

      שבוע טוב

        23/5/09 19:29:

      צטט: בילבי555 2009-05-23 19:06:06

      צטט: איימי. 2009-05-23 17:22:01

      צטט: the chief 2009-05-23 16:27:17

      נהנתי. תודה לך.

      *

       

      היי סטיב, כמה כייף שבאת נשיקה

      מה באת? את לא רואה שהוא הולך...?

       

       

       

       

      תמונה יפה שלו של הולך נכון? :)

      את יודעת שהוא משלנו נכון?

      ו...כן אחותי

      מהדעתך על הפוסט??

       

       

        23/5/09 19:06:

      צטט: איימי. 2009-05-23 17:22:01

      צטט: the chief 2009-05-23 16:27:17

      נהנתי. תודה לך.

      *

       

      היי סטיב, כמה כייף שבאת נשיקה

      מה באת? את לא רואה שהוא הולך...?

       

       

       

        23/5/09 17:55:

      צטט: ברוכצ'יק 2009-05-23 16:15:15

      לחיות את הרגע

      קל לכתוב קשה יותר לבצע...

      :-)

       

       

      תמיד נדמה לנו שקל לכתוב וקשה יותר לבצע.

      כאשר יהיה חשוב לך להתנסות בחוויה הזו.

      זה יהיה אפשרי והרבה פחות קשה ממה שאתה חושב, חזור אליי בצומת קטנה של חייך

      או סתם דילמה ונוכל לקרוא אותה קצת אחרת שתוביל למקום אחר שאינך מכיר שעדיין לא ראית את נופו.

      אחלה שבאתקריצה

       

        23/5/09 17:52:

      צטט: *מיה* 2009-05-23 16:12:58

      צטט: איימי. 2009-05-23 14:14:31

      צטט: *מיה* 2009-05-23 12:23:40


      יפה כתבת...

      תאוריות רבות מסתובבות בעולם, ולכל אחת יש משהו מן האמת.

      הבעייה היא כשחיים רק עפ"י תאוריה אחת...

      הנכון הוא לקחת מכל דבר את הטוב ולשלב  מכל דבר קצת (משהו אקלקטי...).

       

      לכן, לא כל כך נכון לומר את המשפט הבא:  "זהירות ידע יוצר ריחוק! "

       

      השאר, אני מקבלת ומסכימה איתך איתך מאוד. המחפשים בקדחנות ובמהירות - מוצאים קדחת !!

       צוחק צוחק צוחק

       

      לא תמיד אפשרי לחיות עם כמה תיאוריות כשהן מנוגדות:)

      ידע יוצר ריחוק, זה בוודאות.

      ככל שאת יודעת יותר כך את מתרחקת מהשלם מהאמת.

      ככל שאדם יותר ידען, הוא יתרחק וייעשה פחות דתי.

      ככל שהוא משכיל יותר, הוא יתרחק ותייהיה לו פחות אפשרות להתקרב אל השלם.

      שימי לב גם בחברה, מי מתחבר למי?

      אם כך, כיצד נשלול ידע? בהקניית ידע אחר?

      לא!, ברגע שאת מבינה שעצם הראייה, הידע מתקיים ריחוק,

      עצם ראיית העובדה הזו בצורה עירנית, שלמה,לא צריך להחליף את הידע בידע אחר:)

       

       

       

      על הידע אני לא מוותרת.... הסקרנות מובילה אותנו ללמוד לדעת יותר ויותר.

      הבעייה העיקרית אצל בעלי הידע היא: חוסר סבלנות וסובלנות, עליונות,  תחושה שיודעים כבר הכל. וכאן הטעות.

      אם נדע לבחון בסבלנות את תכולתו של האחר ונלמד להעריך אותו, אזי והידע רק ישלים את התמונה.

       

      אני מקבלת את כל שאת כותבת.

      הרי היגיון יש בו:)

      אושו לא מדבר על איך לעבוד עם הידע.

      הוא טוען שדווקא במקום הריק שלא תדעי, זה יקרב אותך אל האמת הטהורה.

      מבלי לבוא עם מחשבה, הקדמה, רעיונות  ופתרונות ייצירתיים.

      לבוא נקייה רייקה ולהוציא מתוכך צלילים חדשים וניפלאים כמו מתוך אותו הריקנות שיש בתוף.

      לא באמת חייבים לקבל ולהסכים עם כל תיאוריה.

      מה שבטוח המוןןן היגיון יש בה, שוב, הגיון ידע שלנו:))

      אותי לא הכל מסקרן, לא הכל אני רוצה לדעת, אין בי סבלנות כמו שציינת על רבים אחרים.(לא נכליל).

      גם אני רוצה כאן ועכשיו ויודעת לקחת אוויר כי לא נכון ואפשרי הדבר.

      מה שאני כן יודעת שאני מוכנה ממקום של פתיחות וקשב

      מבךי לשפוט, להבין להסביר או לשנות את התיאוריה שלו.

       להניח את הידע שלי בצד, לא לבוא עם אנטי ולתת לדברים לקרות.

      לתת לצלילים לצאת מתוך התוף.

      כי אני????

      שמעתי אותם.

      תודה לך על כזו התייחסות לנושא, תענוג שבאתקריצה

       

       

        23/5/09 17:40:

      צטט: ניומן 2009-05-23 14:58:25

      *

      איך רבונו של עולם, איך?

      איך אשתנה?

       

      אתה ניומן??

      שלא תעיז להשתנות חחח

      אוהבים אותך ככה! בדיוק ככה.

      אבל יש לי רעיון אחר קל בשבילך.

      אל תשתנה, ת ש נ ה ! קריצה

        23/5/09 17:39:

      צטט: lavi54 2009-05-23 14:39:44

      איימי יקרה
      ראשית  כוכב  ענק  על  נושא  חשוב  ומעניין  מאין  כמותו.
      *
      בחלק  מדברייך  מצאתי  עצמי  מסכים  -  בחלק  אחר  לא.
      ידע  יוצר  ריחוק  בהיעדר  חוויית  ההתנסות.  אין  חילוקי  דיעות  בנקודה  זו  והדוגמא  של  העיוור  היא  מצויינת.
      הקשבת  מתוך  עירנות  ופתיחות  היא  תמיד  מבורכת  אך  אינה  מתנגשת  עם  כמות הידע שברשותנו.  לא  נוכל  לחמוק  מזכרון  העבר הכולל בתוכו  ידע  רב.
      אנחנו אכן נוברים, מחפשים תשובות.  לא  נוכל  אחרת  -  הלוואי  ונותרנו  ילדים  בעולם  אשר  אינו  דורש  "הבנה  מבוגרת" .
      תודה  שהעלית
      מרתק

       

      היי היי, תודה שבאת והתייחסת, כייף לראותך.

      אמת שקשה לשים את כל הידע שלנו בצד, הרי הוא שלנו

      כל כך שלנו שאנחנו לא רוצים אפילו להניח אותו.

      אבל אתערב איתך שאתן לך תרגיל שתבין אותי

      ותבין שזה פשוט אפשרי, כשעושים עצירה, רגע חושבים ואז....

      מצחיק כייף מוזר, חווים דברים אחרים.

       

        23/5/09 17:35:

      צטט: אליק-g 2009-05-23 14:24:10

      לקחת לי  צידה לדרך את ניסיונך...
      וכוכב שיאיר לך ת'דרך.

       

      אליק, רגעעעע, לפני שאתה הולך,

      ומשהו ארוך לקחת איתך אם יהיה לך קר? קריצה


      תודה לך.
        23/5/09 17:34:

      צטט: קיט סרפינג 38 2009-05-23 13:02:25


      ידע הוא כוח בעיקר לאנשים הזקוקים לשליטה לוודאות.

       

      ישנם במרחב שבו אנחנו חיים , כוחות נוספים .

       

      גם אי הודאות היא כוח. יש אנשים שאף שואבים ממנה ריגוש.

       

      החוכמה בחיים היא לזהות את הכיוונים והמגמות ולהשתמש בתמורות שלהם ככוח.

       

       

      על זוגיות פועלים כוחות רבים ומגוונים , שמשתנים לאורך השנים. יתכן שכוח במקום אחד יהווה חולשה במקום אחר.

       

      בכל מקרה- אהבתי... :)

       

      אני איתך בכל מילה.

      כמה פעמים אנשים תירגמו חולשה במקום בו אותו אדם ניצח.

      זוגיות...זו אני, מי שאני לפני הביחד.

      כמה שאוהב את עצמי יותר,איך שאעריך ואכבד את עצמי יותר.

      כך אתייחס בהתאם לבין הזוג שלי ולביחד שלנו.

       בכל מקרה גם אהבתי את שלך קריצה

        23/5/09 17:30:

      צטט: טלי פרי 2009-05-23 12:33:43


      איימי יקרה,

      יש כאן הרבה דברים נכונים.

      טלי*

       

      תודה לך טלי,

      נכון שיש פה גם הרבה אנשים מעניינים בפוסט? קריצה

        23/5/09 17:22:

      צטט: the chief 2009-05-23 16:27:17

      נהנתי. תודה לך.

      *

       

      היי סטיב, כמה כייף שבאת נשיקה

        23/5/09 16:27:

      נהנתי. תודה לך.

      *

        23/5/09 16:15:

      לחיות את הרגע

      קל לכתוב קשה יותר לבצע...

       

      :-)

        23/5/09 16:12:

      צטט: איימי. 2009-05-23 14:14:31

      צטט: *מיה* 2009-05-23 12:23:40


      יפה כתבת...

      תאוריות רבות מסתובבות בעולם, ולכל אחת יש משהו מן האמת.

      הבעייה היא כשחיים רק עפ"י תאוריה אחת...

      הנכון הוא לקחת מכל דבר את הטוב ולשלב  מכל דבר קצת (משהו אקלקטי...).

       

      לכן, לא כל כך נכון לומר את המשפט הבא:  "זהירות ידע יוצר ריחוק! "

       

      השאר, אני מקבלת ומסכימה איתך איתך מאוד. המחפשים בקדחנות ובמהירות - מוצאים קדחת !!

       צוחק צוחק צוחק

       

      לא תמיד אפשרי לחיות עם כמה תיאוריות כשהן מנוגדות:)

      ידע יוצר ריחוק, זה בוודאות.

      ככל שאת יודעת יותר כך את מתרחקת מהשלם מהאמת.

      ככל שאדם יותר ידען, הוא יתרחק וייעשה פחות דתי.

      ככל שהוא משכיל יותר, הוא יתרחק ותייהיה לו פחות אפשרות להתקרב אל השלם.

      שימי לב גם בחברה, מי מתחבר למי?

      אם כך, כיצד נשלול ידע? בהקניית ידע אחר?

      לא!, ברגע שאת מבינה שעצם הראייה, הידע מתקיים ריחוק,

      עצם ראיית העובדה הזו בצורה עירנית, שלמה,לא צריך להחליף את הידע בידע אחר:)

       

       

       

      על הידע אני לא מוותרת.... הסקרנות מובילה אותנו ללמוד לדעת יותר ויותר.

      הבעייה העיקרית אצל בעלי הידע היא: חוסר סבלנות וסובלנות, עליונות,  תחושה שיודעים כבר הכל. וכאן הטעות.

      אם נדע לבחון בסבלנות את תכולתו של האחר ונלמד להעריך אותו, אזי והידע רק ישלים את התמונה.

       

        23/5/09 14:58:

      *

      איך רבונו של עולם, איך?

      איך אשתנה?

        23/5/09 14:39:
      איימי יקרה
      ראשית  כוכב  ענק  על  נושא  חשוב  ומעניין  מאין  כמותו.
      *
      בחלק  מדברייך  מצאתי  עצמי  מסכים  -  בחלק  אחר  לא.
      ידע  יוצר  ריחוק  בהיעדר  חוויית  ההתנסות.  אין  חילוקי  דיעות  בנקודה  זו  והדוגמא  של  העיוור  היא  מצויינת.
      הקשבת  מתוך  עירנות  ופתיחות  היא  תמיד  מבורכת  אך  אינה  מתנגשת  עם  כמות הידע שברשותנו.  לא  נוכל  לחמוק  מזכרון  העבר הכולל בתוכו  ידע  רב.
      אנחנו אכן נוברים, מחפשים תשובות.  לא  נוכל  אחרת  -  הלוואי  ונותרנו  ילדים  בעולם  אשר  אינו  דורש  "הבנה  מבוגרת" .
      תודה  שהעלית
      מרתק
        23/5/09 14:24:

      צטט: איימי. 2009-05-23 14:04:18

      צטט: לסביסטית Lesbiana 2009-05-23 11:33:44


      תודה לך על הטור המעניין.

      בכלל לא התכוונתי לקרוא אותו, אבל איכשהו בסופו של דבר נמשכתי לקרוא.

      את כותבת שלא צריך לסמן מטרה לגבי העתיד. וזה בדיוק להיפך ממה שהתורות החדשות

      של הסוד וכיוצ"ב מלמדים - שעלינו לכתוב לנו חזון לגבי העתיד, אם אנחנו רוצים שהוא יתגשם.

      אז מה נכון?

      אכן, דווקא לאחר שקראתי כל מיני מאמרים של "תורות" שונות ואת הספר "אבא עשיר אבא עני", דווקא אז הלחץ נכנס לחיי. ובחודשים שאחרונים אני מרגישה כבתוך כבשן, שאני צריכה להשיג הצלחה וכסף ולמשוך אליי את כל הדברים הטובים האחרים, ושאני חייבת לסמן מטרות בחיי... ובמקוםלהתרווח בכורסא בשלווה אני מרגישה שאני נמצאת בתוך מרוץ מלחיץ, שכל יום שעובר שלא השגתי בו הישג משמעותי הוא סתם יום.

      בקיצור, אתמול פגשתי ידידה פסיכיאטרית והמשפט הראשון שאמרתי לה זה שאני צריכה פסיכיאטר :)

      מי יושיעני מהמרוץ המלחיץ הזה?

      יש לך עיצה איך להגיע לשלווה?

       

       

       

       

      אני בעד לחיות, לירות חיצים ואז ללכת לסמן אותם.

      כולם ייגנבו איך הצלחת לקלוע למטרה, בכזה דיוק:)

      אי אפשר לעצור אדם שמסרב להעיצר.

      אם תחליטי שכל יום שעובר את חווה אותו, יודעת כי הוא משמעותי וכל רגע חשוב

      גם אם לא תביני אותו, היקום לא מפסיק לעבוד, את יכולה לנוח.

      שבי בכורסא וחייכי, כמו שכולם אומרים, למדו לדקלם חחח

      חייכי לעולם ייחייך אלייך, חישבי חיובי ותמגנטי את הטוב ביותר אלייך.

      ב נ ח ת.

      אז מה? להכין עכשיו קפה?חיוך

       

       

       

       

      חייכתי.

      ונרגעתי.

      תודה.

       

      תכיני. למה לא? :)

        23/5/09 14:24:
      לקחת לי  צידה לדרך את ניסיונך...
      וכוכב שיאיר לך ת'דרך.
        23/5/09 14:14:

      צטט: *מיה* 2009-05-23 12:23:40


      יפה כתבת...

      תאוריות רבות מסתובבות בעולם, ולכל אחת יש משהו מן האמת.

      הבעייה היא כשחיים רק עפ"י תאוריה אחת...

      הנכון הוא לקחת מכל דבר את הטוב ולשלב  מכל דבר קצת (משהו אקלקטי...).

       

      לכן, לא כל כך נכון לומר את המשפט הבא:  "זהירות ידע יוצר ריחוק! "

       

      השאר, אני מקבלת ומסכימה איתך איתך מאוד. המחפשים בקדחנות ובמהירות - מוצאים קדחת !!

       צוחק צוחק צוחק

       

      לא תמיד אפשרי לחיות עם כמה תיאוריות כשהן מנוגדות:)

      ידע יוצר ריחוק, זה בוודאות.

      ככל שאת יודעת יותר כך את מתרחקת מהשלם מהאמת.

      ככל שאדם יותר ידען, הוא יתרחק וייעשה פחות דתי.

      ככל שהוא משכיל יותר, הוא יתרחק ותייהיה לו פחות אפשרות להתקרב אל השלם.

      שימי לב גם בחברה, מי מתחבר למי?

      אם כך, כיצד נשלול ידע? בהקניית ידע אחר?

      לא!, ברגע שאת מבינה שעצם הראייה, הידע מתקיים ריחוק,

      עצם ראיית העובדה הזו בצורה עירנית, שלמה,לא צריך להחליף את הידע בידע אחר:)

       

       

        23/5/09 14:06:

      צטט: the rose 2009-05-23 11:50:46


      איימי,פוסט מעניין מאד! ידע הוא כוח,אמרו את זה לפניי ואין ספק שהוא מסבך לנו את החיים...

       

       

      אכן, ידע הוא כוח,

       יש גם כוח בפשטות

      ולפעמים הכוח בחוסר הידע.

      תלוי כמה אנחנו מעוניינים לסבך או לפשט לנו את החיים:)

      תודה שבאת ורד, מוואה.

       

        23/5/09 14:04:

      צטט: לסביסטית Lesbiana 2009-05-23 11:33:44


      תודה לך על הטור המעניין.

      בכלל לא התכוונתי לקרוא אותו, אבל איכשהו בסופו של דבר נמשכתי לקרוא.

      את כותבת שלא צריך לסמן מטרה לגבי העתיד. וזה בדיוק להיפך ממה שהתורות החדשות

      של הסוד וכיוצ"ב מלמדים - שעלינו לכתוב לנו חזון לגבי העתיד, אם אנחנו רוצים שהוא יתגשם.

      אז מה נכון?

      אכן, דווקא לאחר שקראתי כל מיני מאמרים של "תורות" שונות ואת הספר "אבא עשיר אבא עני", דווקא אז הלחץ נכנס לחיי. ובחודשים שאחרונים אני מרגישה כבתוך כבשן, שאני צריכה להשיג הצלחה וכסף ולמשוך אליי את כל הדברים הטובים האחרים, ושאני חייבת לסמן מטרות בחיי... ובמקוםלהתרווח בכורסא בשלווה אני מרגישה שאני נמצאת בתוך מרוץ מלחיץ, שכל יום שעובר שלא השגתי בו הישג משמעותי הוא סתם יום.

      בקיצור, אתמול פגשתי ידידה פסיכיאטרית והמשפט הראשון שאמרתי לה זה שאני צריכה פסיכיאטר :)

      מי יושיעני מהמרוץ המלחיץ הזה?

      יש לך עיצה איך להגיע לשלווה?

       

       

       

       

      אני בעד לחיות, לירות חיצים ואז ללכת לסמן אותם.

      כולם ייגנבו איך הצלחת לקלוע למטרה, בכזה דיוק:)

      אי אפשר לעצור אדם שמסרב להעיצר.

      אם תחליטי שכל יום שעובר את חווה אותו, יודעת כי הוא משמעותי וכל רגע חשוב

      גם אם לא תביני אותו, היקום לא מפסיק לעבוד, את יכולה לנוח.

      שבי בכורסא וחייכי, כמו שכולם אומרים, למדו לדקלם חחח

      חייכי לעולם ייחייך אלייך, חישבי חיובי ותמגנטי את הטוב ביותר אלייך.

      ב נ ח ת.

      אז מה? להכין עכשיו קפה?חיוך

       

       

       

        23/5/09 13:58:

      צטט: שירה יגיל 2009-05-23 11:30:05


      כרגיל, אושו צודק, וזה נכון שככל שיודעים יותר לא רוצים את זה...משהו כזה הפוך על הפוך על הפוך על הפוך....:)

       

      בקיצור, בא לך קפה הפוך? קריצהשמחה שבאת, התגעגעתי.

        23/5/09 13:27:


      ילדים לעומת זאת, ילדי תום, מביטים בפליאה, עיניהם צלולות לגמרי, ללא דעות קדומות, או רישומי עבר, ללא שיפוט, או רעיונות והתנסויות קודמים, רואים את האמת, ולא מערבבים אותה עם המציאות.

       

      אין , אין כמו הילדים .

      במובן אחר , תום = היכולת לתת אמון בחיים , שלחיים יש תוכנית שלא תמיד נראת לעין ( תרתי משמע ) .

      וכמה זה חשוב להבחין , להבדיל בין מציאות לאמת .

      בין ידע לבין מידע נמצא היישום האישי , ההתנסות .

      ואם לדעת או לא , לחפש או לא , טוב או רע , אמת או שקר , אמת או חובה צוחק

      אומרים שהכל מתברר לקראת ובסוף תהליך ההתפתחות . אני אישית נותנת אמון בזה .

      ולאדם יש תהליך ארווווווווווך , בטעם אינסופי כזה קריצה

      הרי כל תפוח הוא ירוק , מר וחמוץ באמצע התפתחותו .

      ואם חיזר בא לבקר בכדור הארץ ,

      הוא יראה שגורים בטבע הולכים או זוחלים על 2 או 4 או מרובי רגליים כבר מיום היוולדם ,

      בעוד שהאדם בקושי זוחל ומתהפך מצד לצד אחרי כמה חודשים .

      זה לא יהיה קצת מעליב אם החייזר יחשוב שהאדם יצור פחות מפותח משאר בעלי החיים ? קריצה

        23/5/09 13:02:


      ידע הוא כוח בעיקר לאנשים הזקוקים לשליטה לוודאות.

       

      ישנם במרחב שבו אנחנו חיים , כוחות נוספים .

       

      גם אי הודאות היא כוח. יש אנשים שאף שואבים ממנה ריגוש.

       

      החוכמה בחיים היא לזהות את הכיוונים והמגמות ולהשתמש בתמורות שלהם ככוח.

       

       

      על זוגיות פועלים כוחות רבים ומגוונים , שמשתנים לאורך השנים. יתכן שכוח במקום אחד יהווה חולשה במקום אחר.

       

      בכל מקרה- אהבתי... :)

        23/5/09 12:33:


      איימי יקרה,

      יש כאן הרבה דברים נכונים.

      טלי*

        23/5/09 12:23:


      יפה כתבת...

      תאוריות רבות מסתובבות בעולם, ולכל אחת יש משהו מן האמת.

      הבעייה היא כשחיים רק עפ"י תאוריה אחת...

      הנכון הוא לקחת מכל דבר את הטוב ולשלב  מכל דבר קצת (משהו אקלקטי...).

       

      לכן, לא כל כך נכון לומר את המשפט הבא:  "זהירות ידע יוצר ריחוק! "

       

      השאר, אני מקבלת ומסכימה איתך איתך מאוד. המחפשים בקדחנות ובמהירות - מוצאים קדחת !!

       צוחק צוחק צוחק

        23/5/09 11:50:


      איימי,פוסט מעניין מאד! ידע הוא כוח,אמרו את זה לפניי ואין ספק שהוא מסבך לנו את החיים...

       

       

        23/5/09 11:33:


      תודה לך על הטור המעניין.

      בכלל לא התכוונתי לקרוא אותו, אבל איכשהו בסופו של דבר נמשכתי לקרוא.

      את כותבת שלא צריך לסמן מטרה לגבי העתיד. וזה בדיוק להיפך ממה שהתורות החדשות

      של הסוד וכיוצ"ב מלמדים - שעלינו לכתוב לנו חזון לגבי העתיד, אם אנחנו רוצים שהוא יתגשם.

      אז מה נכון?

      אכן, דווקא לאחר שקראתי כל מיני מאמרים של "תורות" שונות ואת הספר "אבא עשיר אבא עני", דווקא אז הלחץ נכנס לחיי. ובחודשים שאחרונים אני מרגישה כבתוך כבשן, שאני צריכה להשיג הצלחה וכסף ולמשוך אליי את כל הדברים הטובים האחרים, ושאני חייבת לסמן מטרות בחיי... ובמקוםלהתרווח בכורסא בשלווה אני מרגישה שאני נמצאת בתוך מרוץ מלחיץ, שכל יום שעובר שלא השגתי בו הישג משמעותי הוא סתם יום.

      בקיצור, אתמול פגשתי ידידה פסיכיאטרית והמשפט הראשון שאמרתי לה זה שאני צריכה פסיכיאטר :)

      מי יושיעני מהמרוץ המלחיץ הזה?

      יש לך עיצה איך להגיע לשלווה?

       

       

        23/5/09 11:30:

      כרגיל, אושו צודק, וזה נכון שככל שיודעים יותר לא רוצים את זה...משהו כזה הפוך על הפוך על הפוך על הפוך....:)
        23/5/09 10:43:

      צטט: רקפת.ס 2009-05-23 10:29:38

      אהבתי,

      האמת היא בהוויה שלנו, במי שאנחנו מבפנים, בנוכחות שלנו מול העולם.

      לאמת הזאת רבים מאיתנו מתכחשים מכיוון שבאינטואיציה שלנו, כאשר אנו פוגשים מישהו או מישהי

      אנחנו חווים את ההוויה שלה/ו, אלא שבד"כ אנחנו בוחרים להתעלם ממה שאנחנו חשים ופונים לדבר החיצוני,

      למראה, למה שנאמר,לשואו החיצוני ושם לרוב אנו מפספסים בגדול .

      ההוויה שלנו זה מי שאנחנו באמת, ללא המסכות, כאשר אנו פוגשים מישהו שמח, אנרגטי אוהב, באופן אוטומטי יש לנו צורך

      ורצון להתחבר אליו - להוויה שלו. כנ"ל ההיפך, לגבי מישהו שכועס מתוסכל, גם אם יעמיד פנים, נוכל לחוש את זה, משהו שם לא ישב

      לנו טוב, ובשפה פשוטה, לא נאכל את החיוכים המזוייפים, הנחמדות, נחוש את ההוויה שלו ונרצה להתרחק

      וכמו שכתבת ילדים ערים להוויה כי הם עדיין נקיים ומאוד רגישים וזה נפלא ולא "מקולקלים" כמונו.

      הערות (להיות ערים)למי שאנחנו בכל מקום וסיטואציה והבחירה לקחת אחריות על מי שאנחנו רוצים להיות מול עצמינו ומול העולם,

      תאפשר לנו להיות אמיתיים ולייצר יחסים נפלאים בכל תחום בחיינו.

      תודה על ההשראה.

      רקפת

       

       

       

      רקפת הסברת ניפלא את החומר:)

      חבל שאני לא יכולה לככב את תגובתך.

      אני חושבת שאנו דוחים אנשים מסויימים מהאינטלקט לא דווקא מאינטואיציה.

      אינטואיציה, היא מעבר להיגיון בלתי מדעית ומעבר לאינטלקט.

      וניתן לה לדבר כאשר האינטלקט לא יהיה קיים

      די להיות כבול אליו, לפעמים אינטואיציה דווקא תוביל למקומות טובים.

      תודה רבה שחנית פה אצליקריצה

        23/5/09 10:37:

      צטט: libiy 2009-05-23 10:34:27

      אלה בדיוק הדברים שהייתי צריכה לשמוע עכשיו.

      סידרת לי קצת את קו המחשבה.

      תודה *

      איזה מתוקות כבר שלוש נשים לפחות כתבו תגובה שזה בא להן במקום.

      ואף אחת לא מגלה לי...איך ולמה,

      או מפני שהפנמתם את הפוסט ואני לא?  למה אני רוצה לדעת חחחח

       

        23/5/09 10:34:

      אלה בדיוק הדברים שהייתי צריכה לשמוע עכשיו.

      סידרת לי קצת את קו המחשבה.

      תודה *

        23/5/09 10:30:

      צטט: איימי. 2009-05-23 10:15:51

      צטט: יש ! 2009-05-23 10:09:47

      צטט: איימי. 2009-05-23 09:52:42

      צטט: יש ! 2009-05-23 09:41:40


      פחד זה סוג של דחף,

      כשילדים מלקטים ידע זה כוח ההבנה והביטוי שלהם

      כשמבוגרים מקבלים ויודעים יותר זה יוצר ריחוק? אולי...

      אבל בגלל מבוגרים שכאלה נשים וגברים שלא מתרחקים...סובלים !!!

      הרי אם הייתי אני באופן אישי יודעת יותר על הפרטנר שלי הייתי נהנת מהיותי יודעת

      ולא נגררת למצבים של חשדנות, ספקנות, חוסר מודעות.

      להבדיל ממאמרים של פסיכולוגיה בגרוש.. אני אוהבת את האמת !!!

      היא מקרבת, היא משלבת לבבות, מותירה אותך ללא שאלות,

      לא חושבת שצריך להיות מסתורי או לא נודע... אנשים מסוג זה לדעתי מרחיקים יותר !

      הכוח הוא ידע, האמת היא אהבה, הזוגיות בנויה מדברים טובים וטהורים -  כך אני חושבת

      וכל הקלישאות מסביב זה ניתוח של הדימיון שלנו, הספקנות, החששות...הפחדים !

      אהבתי את כתיבתך !!!

      שבת שלום, יקירה !

      מעיין

       

      את מבינה מה עשית עכשיו?

      לא היית מוכנה לקבל, לקרוא בנחת ולקבל שאולי ורק אולי אפשר וקיים אחרת.חיוך

      באת טעונה ברישומי עבר, שקיימים אצלך מזוגיות קודמת.

      גם אני אוהבת אמת גם במחיר של פרידה, הרי לא תמיד היא מקרבת ומחשלת אנחנו יודעים.

      לדעת עובדות אין פירושה לדעת אמת, אבל לא נתפלסף עכשיו:)

      וכל אהבה אהובה על כולם, לכן גם אחרי שמתגרשים לא מפסיקים לחפש אותה.

      לדעת יותר על הפרטנר? זה מתוך הביחד החדש שנוצר ומתקיים בין שניכם.

      לא איפה היה , מה עשה, מדוע התגרש , ידע שלא מוביל לכלום ואולי למקום פחות טוב.

      להפסיק לשאול שאלות ולחיות את התשובות.

      ואם יש בך פחדים, חששות ספקות לנאמנות, זה שוב פעם ממקום עבר שהבאת לחדש.

      שמחה שאת פה יש:))

       

      .

       

      ממש לא חיה את העבר יקירה !!!

       

      ההפך השינוי המהותי בחיי הוא דווקא הדברים שכתבת ככה חשבתי פעם

       

      היום לא בוחשת שם, מרימה ראש למעלה, אוהבת את החיים ולא מתפשרת על ידע ואמת  טהורה !!!

       

       

      שיט! איזה בלונדינית אני, קראתי פעמיים ולא הבנתי? חחח מתנצלת יקירה.

      אוהבת אותך בחזרה !!!

       

        23/5/09 10:29:

      אהבתי,

      האמת היא בהוויה שלנו, במי שאנחנו מבפנים, בנוכחות שלנו מול העולם.

      לאמת הזאת רבים מאיתנו מתכחשים מכיוון שבאינטואיציה שלנו, כאשר אנו פוגשים מישהו או מישהי

      אנחנו חווים את ההוויה שלה/ו, אלא שבד"כ אנחנו בוחרים להתעלם ממה שאנחנו חשים ופונים לדבר החיצוני,

      למראה, למה שנאמר,לשואו החיצוני ושם לרוב אנו מפספסים בגדול .

      ההוויה שלנו זה מי שאנחנו באמת, ללא המסכות, כאשר אנו פוגשים מישהו שמח, אנרגטי אוהב, באופן אוטומטי יש לנו צורך

      ורצון להתחבר אליו - להוויה שלו. כנ"ל ההיפך, לגבי מישהו שכועס מתוסכל, גם אם יעמיד פנים, נוכל לחוש את זה, משהו שם לא ישב

      לנו טוב, ובשפה פשוטה, לא נאכל את החיוכים המזוייפים, הנחמדות, נחוש את ההוויה שלו ונרצה להתרחק

      וכמו שכתבת ילדים ערים להוויה כי הם עדיין נקיים ומאוד רגישים וזה נפלא ולא "מקולקלים" כמונו.

      הערות (להיות ערים)למי שאנחנו בכל מקום וסיטואציה והבחירה לקחת אחריות על מי שאנחנו רוצים להיות מול עצמינו ומול העולם,

      תאפשר לנו להיות אמיתיים ולייצר יחסים נפלאים בכל תחום בחיינו.

      תודה על ההשראה.

      רקפת

       

       

        23/5/09 10:15:

      צטט: יש ! 2009-05-23 10:09:47

      צטט: איימי. 2009-05-23 09:52:42

      צטט: יש ! 2009-05-23 09:41:40


      פחד זה סוג של דחף,

      כשילדים מלקטים ידע זה כוח ההבנה והביטוי שלהם

      כשמבוגרים מקבלים ויודעים יותר זה יוצר ריחוק? אולי...

      אבל בגלל מבוגרים שכאלה נשים וגברים שלא מתרחקים...סובלים !!!

      הרי אם הייתי אני באופן אישי יודעת יותר על הפרטנר שלי הייתי נהנת מהיותי יודעת

      ולא נגררת למצבים של חשדנות, ספקנות, חוסר מודעות.

      להבדיל ממאמרים של פסיכולוגיה בגרוש.. אני אוהבת את האמת !!!

      היא מקרבת, היא משלבת לבבות, מותירה אותך ללא שאלות,

      לא חושבת שצריך להיות מסתורי או לא נודע... אנשים מסוג זה לדעתי מרחיקים יותר !

      הכוח הוא ידע, האמת היא אהבה, הזוגיות בנויה מדברים טובים וטהורים -  כך אני חושבת

      וכל הקלישאות מסביב זה ניתוח של הדימיון שלנו, הספקנות, החששות...הפחדים !

      אהבתי את כתיבתך !!!

      שבת שלום, יקירה !

      מעיין

       

      את מבינה מה עשית עכשיו?

      לא היית מוכנה לקבל, לקרוא בנחת ולקבל שאולי ורק אולי אפשר וקיים אחרת.חיוך

      באת טעונה ברישומי עבר, שקיימים אצלך מזוגיות קודמת.

      גם אני אוהבת אמת גם במחיר של פרידה, הרי לא תמיד היא מקרבת ומחשלת אנחנו יודעים.

      לדעת עובדות אין פירושה לדעת אמת, אבל לא נתפלסף עכשיו:)

      וכל אהבה אהובה על כולם, לכן גם אחרי שמתגרשים לא מפסיקים לחפש אותה.

      לדעת יותר על הפרטנר? זה מתוך הביחד החדש שנוצר ומתקיים בין שניכם.

      לא איפה היה , מה עשה, מדוע התגרש , ידע שלא מוביל לכלום ואולי למקום פחות טוב.

      להפסיק לשאול שאלות ולחיות את התשובות.

      ואם יש בך פחדים, חששות ספקות לנאמנות, זה שוב פעם ממקום עבר שהבאת לחדש.

      שמחה שאת פה יש:))

       

      .

       

      ממש לא חיה את העבר יקירה !!!

       

      ההפך השינוי המהותי בחיי הוא דווקא הדברים שכתבת ככה חשבתי פעם

       

      היום לא בוחשת שם, מרימה ראש למעלה, אוהבת את החיים ולא מתפשרת על ידע ואמת  טהורה !!!

       

       

      שיט! איזה בלונדינית אני, קראתי פעמיים ולא הבנתי? חחח מתנצלת יקירה.

        23/5/09 10:09:

      צטט: איימי. 2009-05-23 09:52:42

      צטט: יש ! 2009-05-23 09:41:40


      פחד זה סוג של דחף,

      כשילדים מלקטים ידע זה כוח ההבנה והביטוי שלהם

      כשמבוגרים מקבלים ויודעים יותר זה יוצר ריחוק? אולי...

      אבל בגלל מבוגרים שכאלה נשים וגברים שלא מתרחקים...סובלים !!!

      הרי אם הייתי אני באופן אישי יודעת יותר על הפרטנר שלי הייתי נהנת מהיותי יודעת

      ולא נגררת למצבים של חשדנות, ספקנות, חוסר מודעות.

      להבדיל ממאמרים של פסיכולוגיה בגרוש.. אני אוהבת את האמת !!!

      היא מקרבת, היא משלבת לבבות, מותירה אותך ללא שאלות,

      לא חושבת שצריך להיות מסתורי או לא נודע... אנשים מסוג זה לדעתי מרחיקים יותר !

      הכוח הוא ידע, האמת היא אהבה, הזוגיות בנויה מדברים טובים וטהורים -  כך אני חושבת

      וכל הקלישאות מסביב זה ניתוח של הדימיון שלנו, הספקנות, החששות...הפחדים !

      אהבתי את כתיבתך !!!

      שבת שלום, יקירה !

      מעיין

       

      את מבינה מה עשית עכשיו?

      לא היית מוכנה לקבל, לקרוא בנחת ולקבל שאולי ורק אולי אפשר וקיים אחרת.חיוך

      באת טעונה ברישומי עבר, שקיימים אצלך מזוגיות קודמת.

      גם אני אוהבת אמת גם במחיר של פרידה, הרי לא תמיד היא מקרבת ומחשלת אנחנו יודעים.

      לדעת עובדות אין פירושה לדעת אמת, אבל לא נתפלסף עכשיו:)

      וכל אהבה אהובה על כולם, לכן גם אחרי שמתגרשים לא מפסיקים לחפש אותה.

      לדעת יותר על הפרטנר? זה מתוך הביחד החדש שנוצר ומתקיים בין שניכם.

      לא איפה היה , מה עשה, מדוע התגרש , ידע שלא מוביל לכלום ואולי למקום פחות טוב.

      להפסיק לשאול שאלות ולחיות את התשובות.

      ואם יש בך פחדים, חששות ספקות לנאמנות, זה שוב פעם ממקום עבר שהבאת לחדש.

      שמחה שאת פה יש:))

       

      .

       

      ממש לא חיה את העבר יקירה !!!

       

      ההפך השינוי המהותי בחיי הוא דווקא הדברים שכתבת ככה חשבתי פעם

       

      היום לא בוחשת שם, מרימה ראש למעלה, אוהבת את החיים ולא מתפשרת על ידע ואמת  טהורה !!!

       

        23/5/09 10:00:

      צטט: רחלי - צדיקים חיים 2009-05-23 09:39:32


      "כשאתה נקלע לפינה כזאת שההיגיון שלך נכשל, אל תתיאש, אל תרגיש חסר תיקווה.

      דווקא הרגעים האלה עשויים להתגלות כרגעי ברכה הגדולים ביותר בחייך".

      אז די לחפש עוד תשובות, לרצות לדעת עוד, כי זה רק מפחד, זה מהרצון שלך לשלוט, פחד מהלא נודע, להיות מוכן, להיות בשליטה, גם כך שזה יבוא פתאומי, תנהג בספונטניות:)

      את לוקחת זאת לתשומת ליבך גם..!

      אחלה שבת חברה יקרה!!!*

      מתוך הפוסט הזה, הקבלה הזו שלי אותה אימצתי לפני 5 שנים, כך מצאתי את בעלי.

      בכרטיס שלי באתר הכרויות היה כתוב, בוא לא נישאל שאלות ונחייה ביחד את התשובות.

       (משהו כזה כבר לא ממש זכור לי:)

       

        23/5/09 09:58:

      צטט: mom.doc 2009-05-23 09:57:06


      תודה יקירתי.

       

      הייתי צריכה את הפוסט הזה. בדיוק היום.

       

      אממ.....אני מתכוונת לשמוע....חיוך

        23/5/09 09:57:

      צטט: אני ג'ינג'ית 2009-05-23 09:40:51


      אוהבת !

       

      תודה.

       

      כמה יפה לך הג'ינג' פה אצלי בפוסט:)

      אשמח לבוא לבקר אצלך ותודה שבאת.

        23/5/09 09:57:


      תודה יקירתי.

       

      הייתי צריכה את הפוסט הזה. בדיוק היום.

        23/5/09 09:56:

      צטט: דנה הו דנה 2009-05-23 09:33:48


      אם רק היית יודעת, איימי יקרה, איך הופעת לי ברגע הנכון עם דברייך אלה.

      הדברים הרי ידועים, אבל כמה טוב שיש לנו מלאכים שמעירים...

      תודה לך*

      ושבת נפלאה!

       

      איך הופעתי לך....:)

      מוזמנת לשתף אותי, תודה על כוכב נשיקהדנה

        23/5/09 09:55:

      צטט: הדס שטייף 2009-05-23 09:31:25

      מעניין.

       

       

      את יותרקריצהתודה לך הדס.
        23/5/09 09:54:

      צטט: סדריק 2009-05-23 09:42:43


      *

      טוב נו, אז אני אוהבת כוכבים,

      אבל גם תגובה קטנטונת אולי מאחורי הקלעים לדעתך? :))

      תודה לך על כוכב.

       

        23/5/09 09:52:

      צטט: יש ! 2009-05-23 09:41:40


      פחד זה סוג של דחף,

      כשילדים מלקטים ידע זה כוח ההבנה והביטוי שלהם

      כשמבוגרים מקבלים ויודעים יותר זה יוצר ריחוק? אולי...

      אבל בגלל מבוגרים שכאלה נשים וגברים שלא מתרחקים...סובלים !!!

      הרי אם הייתי אני באופן אישי יודעת יותר על הפרטנר שלי הייתי נהנת מהיותי יודעת

      ולא נגררת למצבים של חשדנות, ספקנות, חוסר מודעות.

      להבדיל ממאמרים של פסיכולוגיה בגרוש.. אני אוהבת את האמת !!!

      היא מקרבת, היא משלבת לבבות, מותירה אותך ללא שאלות,

      לא חושבת שצריך להיות מסתורי או לא נודע... אנשים מסוג זה לדעתי מרחיקים יותר !

      הכוח הוא ידע, האמת היא אהבה, הזוגיות בנויה מדברים טובים וטהורים -  כך אני חושבת

      וכל הקלישאות מסביב זה ניתוח של הדימיון שלנו, הספקנות, החששות...הפחדים !

      אהבתי את כתיבתך !!!

      שבת שלום, יקירה !

      מעיין

       

      את מבינה מה עשית עכשיו?

      לא היית מוכנה לקבל, לקרוא בנחת ולקבל שאולי ורק אולי אפשר וקיים אחרת.חיוך

      באת טעונה ברישומי עבר, שקיימים אצלך מזוגיות קודמת.

      גם אני אוהבת אמת גם במחיר של פרידה, הרי לא תמיד היא מקרבת ומחשלת אנחנו יודעים.

      לדעת עובדות אין פירושה לדעת אמת, אבל לא נתפלסף עכשיו:)

      וכל אהבה אהובה על כולם, לכן גם אחרי שמתגרשים לא מפסיקים לחפש אותה.

      לדעת יותר על הפרטנר? זה מתוך הביחד החדש שנוצר ומתקיים בין שניכם.

      לא איפה היה , מה עשה, מדוע התגרש , ידע שלא מוביל לכלום ואולי למקום פחות טוב.

      להפסיק לשאול שאלות ולחיות את התשובות.

      ואם יש בך פחדים, חששות ספקות לנאמנות, זה שוב פעם ממקום עבר שהבאת לחדש.

      שמחה שאת פה יש:))

       

      .

       

        23/5/09 09:42:


      *

        23/5/09 09:41:


      פחד זה סוג של דחף,

      כשילדים מלקטים ידע זה כוח ההבנה והביטוי שלהם

      כשמבוגרים מקבלים ויודעים יותר זה יוצר ריחוק? אולי...

      אבל בגלל מבוגרים שכאלה נשים וגברים שלא מתרחקים...סובלים !!!

      הרי אם הייתי אני באופן אישי יודעת יותר על הפרטנר שלי הייתי נהנת מהיותי יודעת

      ולא נגררת למצבים של חשדנות, ספקנות, חוסר מודעות.

      להבדיל ממאמרים של פסיכולוגיה בגרוש.. אני אוהבת את האמת !!!

      היא מקרבת, היא משלבת לבבות, מותירה אותך ללא שאלות,

      לא חושבת שצריך להיות מסתורי או לא נודע... אנשים מסוג זה לדעתי מרחיקים יותר !

      הכוח הוא ידע, האמת היא אהבה, הזוגיות בנויה מדברים טובים וטהורים -  כך אני חושבת

      וכל הקלישאות מסביב זה ניתוח של הדימיון שלנו, הספקנות, החששות...הפחדים !

      אהבתי את כתיבתך !!!

      שבת שלום, יקירה !

      מעיין

        23/5/09 09:40:


      אוהבת !

       

      תודה.


      "כשאתה נקלע לפינה כזאת שההיגיון שלך נכשל, אל תתיאש, אל תרגיש חסר תיקווה.

      דווקא הרגעים האלה עשויים להתגלות כרגעי ברכה הגדולים ביותר בחייך".

      אז די לחפש עוד תשובות, לרצות לדעת עוד, כי זה רק מפחד, זה מהרצון שלך לשלוט, פחד מהלא נודע, להיות מוכן, להיות בשליטה, גם כך שזה יבוא פתאומי, תנהג בספונטניות:)

      את לוקחת זאת לתשומת ליבך גם..!

      אחלה שבת חברה יקרה!!!*

        23/5/09 09:33:


      אם רק היית יודעת, איימי יקרה, איך הופעת לי ברגע הנכון עם דברייך אלה.

      הדברים הרי ידועים, אבל כמה טוב שיש לנו מלאכים שמעירים...

      תודה לך*

      ושבת נפלאה!

       

        23/5/09 09:31:
      מעניין.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      איימי.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין