כותרות TheMarker >
    ';

    Ars Artem Celandi

    טורים ודיעות פרי עטו של עו"ד אדיר בנימיני.

    0

    אנקדוטה מרהיבה בענייני חוקה

    6 תגובות   יום שבת, 23/5/09, 09:15

    הפעם בחרתי להציג בפניכם כאן בקפה אנקדוטה קטנה, אך מרהיבה ומעניינת מאוד, מן ההיסטוריה הפרלמנטארית שלנו.
     י
    ב-9 לחודש יולי 1956 עמד מעל דוכן הכנסת מי שכיהן אז כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השלישית, ח"כ נחום ניר-רפאלקס והציג את חוק יסוד: הכנסת ואמר בזו הלשון: "[...] ורק לאחר שש שנים מביאה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השלישית את אחד הפרקים של החוקה – חוק יסוד הכנסת. חברי הכנסת, לפי חשבון זה אנו יכולים לבוא לידי מסקנה, כי ישנם כל הסיכויים שבעוד חמישים וארבע שנים בערך, תהיה לנו חוקת מדינה, מפני שבחוקה יש תשעה-עשרה פרקים, ואם הדיון על פרק אחד, שטרם סיימנו אותו, נמשך שש שנים, ישנם כל הסיכויים שבעוד חמישים וארבע שנים תהיה לנו חוקה במדינה".

    בנקודה העיר ח"כ ד"ר חנן רובין ממפ"ם כי "ההערכה היא אופטימית מידי".
    י
    ניר-רפאלקס השיב לו בחצי חיוך כי "אולי נתווכח בעוד חמישים וארבע שנים מי היה צודק, אני או אתה[...]". להערה זו באם הייתה נכתבת ברחבי הווב בימינו היה וודאי מצטרף אייקון סמיילי מסוג "קריצה".

    העיתים חלפו והזמנים נשתנו והנה אנחנו עומדים על סף השנה החמישים וארבעה לפי מניין הימים הזה. שעון החול אמור לסיים את מניין הזמן בחודש יולי 2010 ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי, בחזקת נס ממש, לא צפוי שתהיה לנו חוקה שלמה עד אז.

    רובין וניר רפאלקס השייכים לדור האבות המייסדים כבר לא איתנו זמן רב ולא יזכו לדאבון-לבנו להתווכח על הנושא מחדש במועד הנקוב; רובין הלך לעולמו כבר בשנת 1962 ושש שנים לאחר מכן בשנת 1968 נפרדה המדינה גם מניר-רפאלקס. שניהם היו מעמודי הטווח של העשייה הפרלמנטירית בכנסות הראשות. ממשיכי דרכם בכנסות שבאו בשנים שלאחר מכן לא הצליחו כל כך לעמוד במשימה ועד כה טרם ערכו את השולחן כולו ואפילו לא את מקצתו. המלאכה עודנה רבה.

    אציין רק כי לאחרונה הופתעתי לגלות כי ח"כ והשר לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, אשר שמו חרות באותיות של זהב בספר "המהפכה החוקתית" של שנות ה-90, סבור שאין לראות בהכרח את אי כינון החוקה עם קום המדינה כ"החמצה היסטורית" (א' רובינשטיין "על צמיחת המשפט החוקתי" ספר שמגר כרך א'). לטענתו הלך הרוח הריכוזי בתקופת דוד בן-גוריון היה עלול להביא לכינון חוקה פחות מוצלחת מזו שהושגה בחוקי היסוד האחרונים.

    בכל הכבוד וההערכה הראויים לפרופ' רובינשטיין אינני יכול לקבל את דעתו; אני עדיין סבור כי מוטב היה אילו הייתה מתקבלת חוקה (הגם שזו הייתה פחות ליברלית) ברגע ההיסטורי המכונן של מעמד קום המדינה, שכן כעת נראה שאנחנו עוד רחוקים מהשגתה ורבים אף סבורים כי היא בכלל לא ניתנת להשגה.


    אדיר בנימיני

    www.adir-b.com

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/6/09 20:14:

      צטט: אבי אסף 2009-06-04 22:59:58


      מר בנימיני הנכבד

       רק תרשה לי עוד שאלת טמבל

      מי מתנגד לחוקה ולמה

       

      עיקר ההתנגדות לחקיקת המשך החוקה באה מצידן של הסיעות החרדיות.

       

      זכורה מאוד ההתבטבאות של אריה דרעי שגם אם הכנסת תביא להצבעה את "חוק יסוד: עשרת הדיבורת", ש"ס תצביע נגד.

       

      א.ב

        4/6/09 22:59:


      מר בנימיני הנכבד

       רק תרשה לי עוד שאלת טמבל

      מי מתנגד לחוקה ולמה

        29/5/09 22:25:

      צטט: גניאל 2009-05-25 22:16:15


      השאלה יקירי היא המהות של החוקה ולא הפרוצדורה כל עוד קיים ציבור של אנשים שאינו מקבל את החוקה הרי שהחוקה ריקה מתוכן וסופה להיעלם בין הדפים של החוקים , החוקה צריכה לשקף מהות של המדינה היהודית הציונית וכד' ואם נדון בחוקה ללא נאמנות וללא קבלת מושג כל שהוא של יהדות הרי שהיא ריקה מתוכן ואולי סתם לרשום וי שיש לנו חוקה .

       

      יקירי מר גניאל,

       

      מי כמוך יודע שישנם נושאים רבים שאינם במחלוקת רבתי וניתן להגיע להבנות בעניינם עם קצת רצון טוב. גם לי ברור שאת ענייני הדת ומצפון לא ניתן באופן ריאלי להסדיר, אך ישנם נושאים רבים שכן... כמו שציינתי עם קצת תבונה, נכונות ורצון טוב כמובן מכל הצדדים.

       

      אני מסכים איתך שעקרונית ההיסטוריה הוכיחה שחוקות ללא קונסנזוס לא תמיד שרדו לאורך זמן, אך זה לא צריך למנוע מאתנו להסדיר את הנושאים שאינם במחלוקת רבתי.

       

      א.ב

        29/5/09 22:19:

      צטט: אבי אסף 2009-05-23 18:41:42


      ידידי מלבד החוק כבוד האדם וחירותו. למה אנחנו בעצם צריכים חוקה. ונגיד שתיהי חוקה האם תוכל להסביר לנו בכמה שורות את מעלותיה של החוקה,

       

      מר אבי-אסף... אתה וודאי מכיר את המושג "קצרה היריעה", זהו בדיוק המצב בכל הנוגע לשאלה ששאלת שלא ניתן בשום אופן להשיב עליה "על קצה המזלג"... אין מצב!

       

      אתן רק דוגמא קצרה וקטנה מדוע חשוב שתהיה לנו חוקה; אין לנו למשל חוק שמסדיר את הליכי החקיקה בכנסת. כלומר תיאורטית רוב רגיל של 2 מול 1 יכול לבטל בכנסת שורה ארוכה של חוקים חשובים בהינף יד. על מנת למנוע מציאות בלתי רצויה זו אנו זקוקים לחוק יסוד: החקיקה שמטרתו להסדיר את העניין הזה כך שבאופן מקרי לא ניתן לשנות את החוק במחטף.

       

      כל זאת מבלי להזכיר כמובן שיש לנו פקודה בריטית ישנה המגבילה את חופש העיתונות אבל אין לנו אף חוק המגן על חופש הביטוי... אתה כעיתונאי וודאי מבין את המשמעות שיש לכך.

       

      ואלו היו 60 שניות על "למה בעצם צריכים חוקה"... 

        25/5/09 22:16:

      השאלה יקירי היא המהות של החוקה ולא הפרוצדורה כל עוד קיים ציבור של אנשים שאינו מקבל את החוקה הרי שהחוקה ריקה מתוכן וסופה להיעלם בין הדפים של החוקים , החוקה צריכה לשקף מהות של המדינה היהודית הציונית וכד' ואם נדון בחוקה ללא נאמנות וללא קבלת מושג כל שהוא של יהדות הרי שהיא ריקה מתוכן ואולי סתם לרשום וי שיש לנו חוקה .
        23/5/09 18:41:

      ידידי מלבד החוק כבוד האדם וחירותו. למה אנחנו בעצם צריכים חוקה. ונגיד שתיהי חוקה האם תוכל להסביר לנו בכמה שורות את מעלותיה של החוקה,

      ארכיון

      פרופיל

      caravaggio30
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין