"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
החלפת הכולם שלנו - עצה 3 - נרטיבים חלופיים
התרגיל השלישי, שבק מציעה כדי להחליף את הכולם שלנו, שעשע אותי מאוד בזמנו (אבל כמו שאמרתי המחשב נפל מאז ואין לי תיעוד שלו, אז צריך לעשות את זה שוב). בק ממליצה לכתוב את סיפור חיינו בשלושה אופנים: בראשון אנחנו קורבן, בשני אנחנו מנסים להצחיק את הקוראים ( את זה אהבתי במיוחד) ובשלישי אנחנו הגיבור. אירועי חיינו לא יהיו שונים אבל הפרשנות שלנו תהיה אחרת בכל אחד מהמקרים. הרעיון הוא להתחיל להסתכל על עצמנו כגיבורים, פותרי קשיים, ולא כקורבנות של המצב.
נראה לי שהקושי שלי לחזור על התרגיל הוא לא רק כי לא כיף לי לעשות משהו בפעם השנייה (כשהייתי סורגת סוודרים החלק הכי מתסכל בשבילי היה לסרוג את השרוול השני), וגם לא כי לאחרונה אני פחות נהנית לכתוב סיפורים (כולל את הסיפור שלי), אלא הוא נעוץ בכך שאני כבר מזמן לא רואה עצמי לא כקרבן וגם לא כגיבור, אלא כסתם עוד דמות סטטיסטית בטרגדיה (או בקומדיה) האנושית. גם כדי להיות קרבן וגם כדי להיות גיבור צריך להרגיש שיש איזשהי חשיבות עליונה בחיי ואילו אני השלמתי עם כך שחשיבות עליונה יש לי רק בשביל שלושת האפורות השעירות שאני מגדלת בביתי. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דהיינו לראות בתשוקה וגם בחוסר תשוקה עובדות בעולם ולא דברים בעלי חשיבות עליונה.
אבל האמת היא שאני לא באמת בודהיסטית בכל התחומים ולכן כנראה למרות תחושתי המודעת ברגע הכתיבה עלה וצף הדכאון הקיומי שאותו חשת.
אושר בודהיסטי - דהיינו לא להשתוקק יותר לשום דבר?
מוזר, דוקא כתבתי אותו מעמדה של השלמה כנה ולא מתוך דכאון בכלל. אפילו חשבתי שהוא ברוח של אושר בודהיסטי.
אני רואה ששבת לאיתנך. זה אחד הפוסטים המדכאים שקראתי. אין כוכבים שחורים אז קבלי אחד ירקרק.
נחמד שזכרת. תודה.
אני חושבת שזה קונספט שתורד אנשים מסויימים בלבד שאני בינהם (וקוהלת ופסקל בין חבריי).
ואני תמהה אם "חשיבות עליונה לחיינו" הוא קונספט מופרך מיסודו, או שלב הכרחי בהתפתחות שלנו
(שלאחריו באה התבגרות מרגיעה)
במובן מסוים כל מה שאנחנו עושים הוא סזיפי, לא?
אני כמו חלק ממגיבייך איני חסיד של ספרות (?) "האיך ל...." והתגלגלתי אצלך לאחור לראות מי סוחפת אותך לתעצומות נפש כאלה, לכתיבה סיזיפית (נו טוב, קצת הגזמתי), וכנראה שלא ירדתי לשורשים.
אבל איך שכתבה לך אחת, ואת -כולם החדשה- נטית לקבל, על הנחישות (רציתי לככב אך הם תמו)