ישנם ימים שאני קם בבוקר ומרגיש שאני הכי טוב בעולם,מספר אחד,הכי טוב שיש,שכל מה שאני אעשה יצליח,וישנםאותם ימים שאני מרגיש כישלון חרוץ,מכוער,ושחבל שקמתי מהמיטה בכלל,ושעדיף לא להתחיל כלום כי ממילא זה לא יצליח. מדוע יש לנו נטייה לשפוט את עצמנו לטובה או לרעה בלבד,מדוע אנחנו לא יודעים למצוא איזון בין הטוב לרע,לקבל שיש בנו גם תכונות חיוביות וגם שליליות,ולא לראות את עצמנו בשחור ולבן (אני לא יודע אם כולם כאלה –אני כן!!!). אם נכשלתי בפרויקט בעבודה,אני כישלון,ואם הצלחתי,החברה הזאת לא תסתדר בלעדי,אם לא קיבלתי טלפון של מישהי שהתחלתי איתה,אני מכוער,ואם כן קיבלתי אני "סוס הרבעה",אני חושב שאני יכול להמשיך לנצח עם הדוגמאות,אבל נראה שהבנתם את הכיוון. תבקשו ממישהו לתאר את התכונות החיוביות שלו (שלי) ותקבלו את הרשימה הבאה:1.רומנטי 2.שרמנטי 3.הרפתקן 4.דעתן 5.אומנתי 6.טבעי 7.ראש פתוח 8.ססגוני 9.חברותי 10.רגיש 11.סימפטי 12.אוהב 13.אוהב לבלות 14.מעשי 15.מסודר 16. בעל ביטחון עצמי 17.מנהיג 18.רציני 19.אחראי 20.מתוחכם 21.משעשע 22.משכיל 23.לא קובנציונלי 24. נראה טוב 25.בעל הופעה מטופחת 26.רקדן טוב 27.שנון 28.בעל חוש הומור 29.מנומס 30.ספורטיבי 31.יודע להקשיב להמשיך??? מזל שלא נגמר הדף!!! אבל תבקשו ממישהו (ממני) לתת 3 תכונות שליליות שלו ותקבלו את הרשימה הבאה: 1.עקשן 2.חסר סבלנות 3........... בדיוק ,נתקעתי מה אין לי 3 תכונות שליליות אפילו ???, ברור שיש הרבה יותר משלוש,אז למה כל כך קשה לי להודות בהם,לדעת מהן אותן תכונות,ולקבל אותן,ואולי לעשות משהו או לנסות לשנות . לא יודע למה חשבתי על זה דווקא עכשיו,אבל נזכרתי שפעם כשהייתי הולך לראיון עבודה והיו מבקשים לרשום 3 תכונות שליליות תמיד הייתי נתקע,כמה קל לחשוב על עצמי דברים טובים,וכמה קשה לקבל את הדברים הלא טובים. הרי אני יודע בדיוק מהן אותן תכונות שליליות,ומה בדיוק הייתי רוצה לשנות בעצמי,ותמיד כשאני לבד עם עצמי בלילה אני יודע בדיוק מה אתה לא אוהב בעצמי,אז למה כל כך קשה לנו לכתוב את זה,להודות בזה בפני אחרים????או לקבל את זה??? |