כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    פוסט גורמה

    13 תגובות   יום שלישי, 7/8/07, 14:13

    או: סיפור שהיה באמת (ואחד שלא)

     

    1.

    ליד העבודה שלי, באיזור התעשיה של פתח תקוה, פתחו לפני חודשיים פיצריה חדשה - פיצה פאפא. חוץ מזה שחל איסור לפתוח בישראל פיצריות אם אין בהן את השם "פאפא" לצורותיו, ולפיצה פאפא היה בשם גם פיצה וגם פאפא, לא היה שום קשר בין המקום לבין אוכל איטלקי. אחרי חודש של שיממון כלכלי בעלי המותג תפס תושיה, מחל על כבודו וסגר מיד את המקום למקצה שיפורים ושיפוצים. שבועיים אחר כך נפתחה שם מסעדה חדשה ונוצצת: "חומוס פאפא". ההצלחה הייתה מיידית ובטוחה, כי מהר מאוד הקליינטורה הפוטנציאלית הבינה שיש לה מתחת לאף את החומוס האיטלקי הכי טוב בפתח תקוה.

     

    2.

    ברחוב שליד בא יום אחד גזלן והציב קרוואן במקום הכי אסטרטגי באיזור. עם השנים הוא התבסס, הוסיף כיסאות ושולחנות של כתר פלסטיק, בנה לו קליינטורה יציבה וניצח עם תפריט קבוע: שניצל בפיתה, שקשוקה, קציצות ומעורב ירושלמי והכל במחירים עממיים. אין פגיעה אקולוגית כי אין מזגן ואין כאבי ראש בירוקרטיים כי אין קופה רושמת, אבל אלה היו מפתחות זניחים בצרור ההצלחה. אחרי שהוכיח שבפתח תקוה השמן - כמו היין - רק משתבח עם השנים, המקום הפך לתרנגולת שמטילה ביציי זהב. השיא הגיע לפני חודשיים, כשעל קיר הקראוון נתלתה תעודה שמעידה שהמקום קיבל כוכב אחד ממישלן. מאוחר יותר התברר שאת הכוכב הוא לא קיבל, הוא לקח ומישלן זה לא מדריך המסעדות אלא  הפנצ'רמאעכר במוסך הצמוד שמשיג חיקויי מישלן מהשטחים.

     

    ---

     

    איזה מהסיפורים אמת ואיזה שקר?

    בין הזוכים תוגרל ארוחה זוגית במסעדה בפתח תקוה.

     

     

    ---

     

    "הזמן לא מרפא, הוא רק מקרב אותך אל המוות"

     

    (מתוך מונחון הקלישאות, הגירסה הפסימית)

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/07 23:51:
      אודי, איזה יוניק אתה בין מצעד הבייבז הלוהטות שמפרגנות לג'ון ג'יי בתגובות.
        7/8/07 23:47:
      שניהם שקריים, כי אני בכלל לא רעבה עכשיו, ולא צריך לפתוח שום מסעדה
        7/8/07 22:03:
      הראשון שקרי. אין עיר כזאת פתח תקווה.
        7/8/07 21:37:

      אז למה לא אמרת קודם? אם הייתי יודעת שזה המצב מיד הייתי מתייצבת בעבודה שלך לקפה וחומוס.

      או פיצה.

      הממ...

       

        7/8/07 20:16:
      פוסט מצויין. וכן, אני כן ראיתי למה אתה חותר.
        7/8/07 19:52:

       

      בשני הסיפורים חוגגת החלטורה והיצירתיות הישראלית. שניהם משדרים את אותו הדבר, בעצם.

       

      כמה עצות על הדרך -

       

      1. תביא אוכל מהבית. יותר בריא גם אם פחות וירטואוזי בשמות ובשיטת הניקוד (שוב כוכבים? אללי).

      2. תתרחק מז'בוטינסקי. חוץ מכביש הקריות היוצא מצומת הצ'ק פוסט, אין מקום מכוער מזה ומכוער זה לא טוב להשראה ולתפוקה (הייתי שם הרבה יותר מדי שנים).

       

       

      זה מוזר

       

      יש בפוסט הזה דיווחים על ליקויי תברואה, העלמות מס ואפילו הרהורים על מוות במשפט האחרון. ובכל זאת מה שמטריד יותר מכל את המגיבים זה פתח תקוה.

      ואני חשבתי שאני יודע עד כמה המצב שלהם רע

       

      (מצד שני עיר שיש בה רחוב יצחק רבין ושדרות זבולון המר, מדברת בזכות עצמה)

        7/8/07 19:08:

      אני רוצה שהשני יהיה נכון....

      1. כי אני אוהבת אוכל

      2. כי אני חולה על חומוס. ולא של אבו גוש

      3. אוהבת איטלקים.

      4. נמצאת הרבה מרחק נגיעה מפתח תקווה.

      אז אפשר שאיטלקי יאכיל אותי חומוס טעים בפתח תקווה?

        7/8/07 18:29:

      מפתחות בצרור ההצלחה :-)

      אולי ניסע לפתח תקווה (ונצואלה, ונצואלה)...

        7/8/07 16:42:
      מזמן מזמן, אני וחברים הלכנו לאכול בקרוון, בסוף התחרטתי וכולם שנאו אותי, נחשו למה?
        7/8/07 16:14:

      גם אני נתקעתי ב"פתח תקווה".

       

      פתח תקווה?

        7/8/07 14:26:
      ברשותך, אני פה בשביל לנחם. פתח תקווה?...
        7/8/07 14:20:
      אני מניח שהסיפור הראשון אמיתי והשני לא, אבל יותר מעניין מזה זו העובדה שמעטים יודעים: צמיגי מישלן מיוצרים ע"י אותה חברה המוציאה לאור את מדריך המסעדות בעל אותו השם. מדובר על גאונות עסקית לשמה: חברת הצמיגים הותיקה הבינה בשלב כלשהו שהיא צריכה למצוא דרך לעודד את הצרפתים העירונים לצאת מהעיר ולשחוק את צמיגיהם כדי שיחליפו אותם לעיתים קרובות יותר. מישהו בחברה הגה את הרעיון המבריק של פרסום מדריך טיולים ומסעדות מחוץ לעיר. היום המדריך ידוע לא פחות מהצמיגים והשאר זו כבר היסטוריה. סיפור אמיתי שנלמד בספרי ניהול.

      לא שם לא פה

      יום כן יום לא

      פרופיל

      ארכיון